דווקא אהבתי את ההרכב שלנו, חשבתי שזו תהיה תשובה ראויה של קלופ לשיטת שלושת הבלמים של קונטה. ואכן, ליברפול די השתלטה על מרכז המגרש. אלא מה, כשאתה משקיע את כל כולך בקישור וההתקפה חיוורת, אין צורך ביותר משלושה בלמים לא מיוזעים בעליל כדי לסגור לך כל אופציה לשמחה.

מורנו וגומז עשו עבודה טובה בצדדים. גם מאטיפ וקלאבן היו טובים, אבל בשלוש ארבע פעמים בהן הזאר חתך את ההגנה לטובת כדור למוראטה, אפשר היה לראות שוב את הבעיות שלנו. ליברפול חייבת בלם משמעותי שכרגע אין לה.

בקישור הנדרסון היה היום בכל מקום. תרם להגנה והוציא התקפות לדרך. מצד שני, הוא לא יכול להמשיך לא להיות אופציה התקפית, ודאי לא כשאף אחד מההתקפה שלנו לא באמת מייצר משהו משמעותי. בהפסקת המשחק ראיתי תקצירים ממשחקי היום. שחקנים אשכרה מגיעים לכדור באזור השש עשרה ומפציצים לשער. לא תמיד זה נכנס, אבל מנסים. פעם ועוד פעם ועוד פעם. הנדו לעולם יעדיף את המסירה ולא תמיד זה עובד. חבל, באמת חבל ששחקן כמותו לא מנצל את היכולת שלו לאיים.

מילנר שיחק באחריות ותמך בהגנה, אבל לי באופן אישי חסרה התבונה ההתקפית שלו. אני זוכר לו בישולים נהדרים ומסירות חכמות שמשום מה נעלמו היום. אוקסלייד צ'מברלין, מעתה אוקס, השקיע המון בהגנה, עבד יפה וחרוץ ובישל את השער. קוטיניו לא קיבל את המרחב בו הוא יכול לחולל קסמים, אבל כבר ראיתי אותו במשחקים בהם יצר קסמים גם בלי מרחב, כך שניתן לסכם את הופעתו היום כבינונית.

עכשיו נדבר על ההתקפה. הנה לכם נתון: בדקה ארבעים! (40) סלאח אילץ בפעם הראשונה במשחק את קורטואה להתלכלך קצת. יותר מדי התקפות שלנו נהדפות בקלילות מחוסר מאסה שלנו ברחבת היריב. יותר מדי כדורים חולפים לרוחב השער מבלי שיהיה מישהו שייגע בהם לכיוון הנכון. אין ניצול מצבים ואין ריבאונדים מהדיפות. את הקרנות לטובתנו אפשר לתרום לצדקה, ממילא לא יוצא מהם שום דבר משמעותי.

כואב לי הלב, באמת כואב, אבל לסטארידג' אין כבר מה למכור. זה לא חשוב עכשיו למה, אבל הוא כבר לא ייתן את מה שנתן בעבר. חלק מהפאסון שעשה אותו כל כך רהוט וממזרי במשחק שלו, נעלם. הוא כבוי, צפוי, מסתבך ולא חד כבעבר.

סלאח עשה את שלו בגדול ובשקט רב. אין מה לומר, זכינו. עם זאת, מדובר היה בהזדמנות הטובה היחידה שלנו במשחק, כל השאר היו מקריות ומועטות. חבל.

התוצאה בסוף נקבעה על ידי טעות במיקום של מיניולה. וויליאן אפילו לא הרים את הראש כשניסה להגביה כדור לכיוון השער. זה נהיה קצת עניין של הרגל הטרגדיות הקטנות האלה במשחקי הבית שלנו נגד צ'לסי. חבל, כי בעשרים הדקות האחרונות, כשצ'לסי נתפסה בנבדל אחר נבדל וההגנה של ליברפול עמדה יפה בפרץ, הייתה תחושה שאפשר לתת גם את השני. לא קרה, לא נורא.

שהכול נהייה בדברו
עיר נחמדה ברייטון