ונגר וקלופ, שני ג'נטלמנים שמקדשים את הכדורגל שאני אוהב. אין אצלם טקטיקות משמימות של אוטובוסים ומשיכות זמן, יש התקפות מהירות והגנות מחורבנות.

הגנת ליברפול לאחר מספר משחקים לא רעים, חוזרת לעצמה בחמש דקות איומות. מצד שני, ההתקפה של ליברפול יכלה להוריד את הקבוצה למחצית ביתרון של שלושה שערים מול אפס, כך שאולי אני מחמיר קצת עם ההגנה. כלומר, זה לא שהם היו טובים, אבל להפיל עליהם תיק שלם שבו לנרפות של ההתקפה יש חלק לא מבוטל, לא הוגן.

*

ליברפול פתחה לא רע את המשחק עם לחץ ושליטה במרכז ועם סדרת החמצות שלומיאליות של פירמינו וסלאח. קוטיניו עם האיבר הכי פחות משמעותי בכדורגל שלו, עשה אחד אפס ומיד לאחר מכן פצחה ליברפול במופע אימים משולב: קוטיניו שמבין שהטווח גדול מדי כדי להאכיל שוער מנוסה כמו צ'ך עם מסירת עונשין חכמה ללוברן, השחקן שהכי לא יודע מה לעשות במצבים כאלה, גומז שמתעקש לכדרר בין שלושה ארסנליסטים וכמובן מאבד את הכדור עשרים מטרים ממיניולה, צ'אן שתוקע כל התקפה שמתחילה ממנו, סלאח שלא מפרגן למאנה שממוקם טוב יותר בתום מתפרצת של שניהם לבד מול צ'ך ומיד מאנה דווקא כן מפרגן לסלאח בתום מתפרצת זהה, אך זה בועט באוויר. בין לבין, אטקינסון במופע ייחודי של טעויות איומות ושריקות מוזרות לטובת/רעת שני הצדדים.

*

בסיטואציה כזאת, כשקלופ קוצף ושוצף, אני חושב שליברפול תצא מחדר ההלבשה ממוקדת יותר וזה אכן כך לדקה ורבע בערך. אז מגיעות ארבע חמש דקות שמחזירות את הדיון בעניינם של ואן דייק או מישהו אחר, לכותרות וארסנל מבקיעה שלושה שערים, שאת האחרון בהם, בחיי שחשבתי שמיניולה התאמץ לחטוף.

מצד שני, גם צ'ך כבר לא מה שהיה והוא חוטף מבעיטה מרחוק של פירמינו.

התיקו הזה רע לנו ואסור להתבשם מהתוצאה שמשאירה אמנם את ליברפול עד מחר במקום הרביעי. היריבות יאגרו ניצחונות ופער הנקודות יגדל ובעקבותיו התסכול וחוסר הביטחון. מבדיקה של ההזדמנויות שהיו לכל קבוצה עולה כי ליברפול שמטה ניצחון שהיה יכול להיחשב טבעי ומוצדק. היא רחוקה מאוד מלהיות קבוצה שיכולה להרשות לעצמה פיזור נפש וחוסר ריכוז. על מה שלא תתן, תקבל.

*

מיניולה- גול כזה מסתיר כל דבר בעל ערך שעשית במשחק.

רוברטסון – הטוב בהגנה כיום, מחצית ראשונה מופתית, שנייה התעייף.

לוברן – בחור טוב, תרם השבוע המון כסף ליתומים.

קלאבן – בגבהים המסחררים של בינוניות ממוצעת.

גומז – אין ברירה, חייב לעבור לעמדת הבלם ואלכסנדר ייכנס לעמדת המגן הימני.

צ'אן – מפוזר, תוקע את המשחק, מוסר כרגיל מאוחר מדי.

הנדו – שיהיה בריא

מילנר – ממש בסדר לדעתי.

קוטיניו – מחצית ראשונה מצוינת, שנייה קצת פחות, נראה מותש.

ג'יני – לא שיחק מספיק כדי להשפיע, אך במתפרצת נהדרת אחת שהוביל קיבל החלטה לא נכונה ומסר במקום לבעוט. אי אפשר לבוא בטענות.

פירמינו – החמצות איומות ושער מצוין.

אוקסי – לא קיבל כבוד מהקהל של ארסנל.

מאנה – אפטי, לא מרוכז, מסתבך בכדרורים מיותרים, הפרצוף שלו בחילוף מעיד על המשבר הנמשך.

סלאח – גם במשחק מפוזר ולא ממוקד, עשה את שלו בשער נהדר. מצד שני, סיפר בראיון שמאנה והוא החברים הכי טובים, לא ראינו את זה במתפרצת.

קלופ – קח מישהו שמתמחה בניהול משברים לידך. חילופים בכדורגל נועדו לפתור בעיות, לא להנציח סיטואציות מביכות ולא לתסכל שחקנים.

רשמית: אני מאוהב
הניצחון על לסטר