ניצחון על לסטר אינו עניין של מה בכך אצל ליברפול ,גם לא באנפילד, כך שלא ניתן להפריז בשמחת הניצחון. עם זאת – ויסלחו לי אוהדי גרייזס האופטימיסט חסר התקנה, טוב שואן דייק הגיע. ההגנה שלנו לא קשוחה מספיק, לא אימתנית ומאפשרת חיים די קלים ליריב.

קריוס – אין לו אפילו שבריר של חלקיק בגול, עשה עבודתו בהמשך המשחק באופן טוב, לא שהיו לו יותר מדי הטרדות. אם זה תלוי בי, הוא נכנס לרוטציה.

גומז – היה טוב ונחמד וזה וזה וזה, אני רוצה אותו בלם.

מאטיפ – רבאכ, כדורגל הוא משחק של רוצחים. רוצה לרקוד? לך להתקפה. בשליש ראשון של המגרש, דהיינו: מקו השער שלנו עד שלושים מטר ממנו, אתה בועט, לא מדרדל.

לוברן – היה בסדר, לא?

רוברטסון – תשמעו, למרות שני שערים של סלאח, רובו הוא איש המשחק שלי. הוא לא מבריק אבל התשוקה והטירוף שהוא מביא למשחק, עם פעולות פשוטות ונכונות, עם הגבהות לא רעות ומהירות אדירה, הוא משדר קראגריזם או אגריזם שמעיד על איכות מתפתחת. הוא משחק בשבילנו בדיוק כפי ששיחק עבור האל נגדנו ב 4 בפברואר השנה ואתם לא רוצים שאקלקל את המצב רוח ואזכיר את התוצאה. אני מניח שאין גם צורך שאזכיר את הייבוא הסקוטי הקודם ששיחק עבור ליברפול.

צ'אן – עם כזו עצמה גופנית וכזאת מהירות, קשה קצת להסביר את העובדה שהוא לא הופך ליהלום בקישור. זה לא שהוא לא קיבל את הזמן שלו להתפתח אצלנו ונותרה שאלה פתוחה: האם זו תקרת זכוכית מעליו, או ענייני חוזה בלתי פתורים. בסך הכל עשה עבודה טובה בתפקיד שהוא מבקש לעצמו.

מילנר – (עצרתי לחשוב) ובכן: לא הבריק, לא דייק במסירות אבל הפיזיות והלוחמנות הבלתי מתפשרת, עושים אותו מאוד מאוד חשוב בסגל, גם אם ברור שאינו שחקן פותח באופן קבוע. הבישול שלו בשער השני הוא בדיוק מה שהיה חסר לנו כששיחק בלית ברירה כמגן שמאלי בעונה הקודמת. תישאר תישאר תישאר.

קוטיניו – כשההתקפה לא מוזנת בצורה קבועה על ידי הקישור, הוא נאלץ לרדת לכיוון קו החצי לקבל כדורים ולהתחיל משם ולא נשאר לו כוח לקסמים. בקבוצה עם קישור לא מבקיע כמו ליברפול, אסור להשחית אותו לשווא בכדרורים רחוקים. אך כשהוא מקבל כדור עשרים מטרים משער היריב, הוא לא חייב להבקיע כדי להשפיע משמעותית על המשחק.

מאנה – פעמיים הבקיע מעמדת נבדל ונפסל בצדק. מאידך, אולי זה מעיד על התקדמות לכיוון סיום המשברון שלו. היה היום פחות אפטי ויותר מעורב. את מחיאות הכפיים שלי לבישול שלו לשער הראשון הפסקתי רק כשהייתי צריך להתחיל לכתוב. גם הירידה שלו מהמגרש בחילוף נראתה כאילו מישהו הסביר לו משהו השבוע.

פירמינו – הוא יבקיע לפעמים ויחטיא לפעמים, הוא ימסור, הוא יפעיל לחץ אדיר על הגנת היריב, הוא יפנה שטחים, הוא יגרור מגנים, הוא חכם טקטית בצורה בלתי רגילה והוא הראשון שהייתי מכריז על שמו בהרכב הפותח לפני כל משחק. גילוי נאות: זה גם מה שקלופ אמר.

סלאח – החטיא שלוש פעמים ממצבים טובים, הבקיע פעמיים בדיוק מאותו מצב בו החטיא, לא פרגן לאף אחד סביבו ונשדד בפנדל. כשמכניסים את כל אלה למשוואה ומנערים היטב, יוצא השחקן הכי יציב בתרומתו להשארת ליברפול במאבק על מקום ברביעייה ראשונה. אף אחד לא עושה את זה כמותו. משנה לאיש המשחק שלי.

ווינאלדום – רץ רץ רץ, נופל. או מאבד כדור או משהו כזה. בונה על גול שלו נגד הסיטי.

אוקסי – אני חושב שקלופ יתאים לו את התפקיד הראוי והוא יהפוך משמעותי יותר. בינתיים הוא עושה את מה שמתבקש ממנו ולא אוכל חרא מאף אחד, גם לא ממגן של לסטר.

קלאבן – בחיי שנבהלתי לרגע מהבומבה שחטף.

חרא של תוצאה
פאקינג סטייטמנט