לקיבוץ שלי קוראים מענית ומענית הוא התלם הראשון הנחרש באדמה. המחרשה שיצרה את התלם הראשון באדמת מענית ב 42', ניצבת עדיין בחצר הקיבוץ ויש עליה הרבה פחות חלודה מאשר על קליין, אינגס וסולנקה.

הנסיבות חייבו את קלופ להרכב מוזר, אך מול אברטון "במיטבה", זה הספיק לחלוקת נקודות במשחק כלומניקי. הפעם הראשונה והיחידה למעשה, בה חשתי עקצוץ קטן של התרגשות, היה הרגע הנפלא בו הוחלף הקשיש מדולדל השיער ונבח לעבר המנג'ר שלו, שגם הוא גרסה דוחה של מייק דיטקה, "בולשיט".

קריוס נמתח פעם אחת בלבד ועשה את זה כמו שצריך. וירג'יל ולוברן מגלים יציבות, קלאבן(?) בתפקיד לא מוכר לו – אני סקרן לדעת למה הועדף על מורנו, לא הבריק אבל סיפק סוג של יציבות למעט שגיאה אחת קשה בדקה 85'. קליין כאמור חלוד מאוד אבל לא מצא עצמו במצבים מסוכנים קריטיים.

יש לי ויכוח מר אודות הנדו עם ארי פולמן. אני בצד של הסנגוריה, ארי טוען שהוא מספיק טוב לסטוק. לפעמים אני נאלץ להודות שארי צודק ואסביר מדוע: יש להנדו תרומה משמעותית מאוד בייצוב הקישור באספקט ההגנתי שלו. אבל משחקן בתפקידו אני מצפה גם לתרומה התקפית. אני יודע שאני משעמם אתכם, אבל לא מתקבל על הדעת שחקן שלא ישתתף במאמץ ההתקפי גם אם הקיום שלו יהיה תלוי בכך. נכון, הוא מאוד יחסר לנו בעוד שלושה ימים בפפיה, אבל זה יהיה משחק מאופרה אחרת לגמרי. יש להודות, עם זאת, שהוא ניסה לבעוט פעם אחת, אך מפאת כבודו, לא אחווה דעתי על הניסיון הזה.

ג'יני, ג'יני ג'יני. נפלא בתחומו – הגנה, הטרדת קשרי היריב, חילוץ כדורים, נוכחות באמצע, היום גם ניסה להיות הבוס, וכמעט כרגיל לא מסוגל. כשהכדור אצלו רבים הסיכויים שלא יאבד אותו אך גם לא יוציא מעצמו מסירה חכמה או ניסיון בעיטה משמעותי. בפעם היחידה שבעט, מעל השער כרגיל, שמעתי את יצחק קוז'ידלו האגדי, מאמני בילדי הפועל פתח תקווה לפני שנות אור, צועק: "תוריד את הגוף על הכדור יא שמנדריק…"

מאנה ניסה אבל הוא טוב באמת כשהוא חלק ממשולש עם בובי וסלאח, לא כשהוא היחיד עם כישורים ידועים. מילנר, למעשה, היה היחיד שדחף וכרגיל עשה זאת עם תרומה הגנתית אדירה כהרגלו. אינגס וסולנקה הם האחרונים לבוא אליהם בטענות.

אוקס הזכיר לי היום למה כל כך פחדתי כשנכנס כמחליף נגדנו במדי ארסנל, היה אולי הכי קרוב לגול. בובי עלה כדי לעזור לקלאבן ולא היה פעיל במיוחד בצד ההתקפי וארנולד נכנס כדי לאכול קצת שעון.

בסך הכל, נקודה במשחק שאפשר היה לנצח גם לא בשיניים, אך כאמור, נסיבות הן לא משהו שניתן להתעלם ממנו, ובתוקף הנסיבות, אני מרוצה.

יאללה רוק'נרול:

 

 

 

הוא צדק
ערב של שושנים