תכירו את ענבל

כפכפים זה לחלשים

פעם ענבל (בתמונה ראשית), נהגה לקום בבוקר, לדחוף את הרגליים לכפכפים וללכת לגלוש.

אחר כך היא התגייסה, נפצעה קשה מאוד באימון, וכך נוצר מבחינתה צורך לבחון מחדש את ההרגלים שלה. פתאום זה כבר לא היה כל כך טרוויאלי עבורה  לקום בבוקר לדחוף רגליים לכפכפים וללכת לגלוש.

אך מסתבר שאותו כדור שפגע בגבה של ענבל רייכלר וקבע כי את המשך חייה תיאלץ לבלות בכיסא גלגלים, לא שינה את הדרך בה היא נוהגת לקחת שליטה ולהיות מעורבת בקבלת החלטות. היא פנתה לארגון TOM והודיעה לאנשים החביבים שם, כי היא צריכה לחזור ולגלוש. בלי ללכת, וככל הנראה גם בלי כפכפים.

 

מיזם Wave Abillty נולד מההחלטה זו של ענבל – שבינתיים סיימה לימודי אדריכלות, לחזור לגלוש. בראשית התגבשה סביבה חבורה של גולשים, אנשי ים, מהנדסים ומעצבי מוצר, שייצרו גלשן התואם למידותיה ויכולותיה של ענבל. כיום מוכנים כבר חמישה גלשנים כאלה, הנושאים רצועות בעזרתן נאחז הגולש בגלשן, ומחיצות מודולריות הניתנות להתאמה על פי יכולותיו ומצבו הפיזי של כל גולש. בנוסף נדרש צוות מסייע המביא את הגולש למים, עוזר לו לעלות על הגלשן ולהגיע לאזור שבירת הגלים – יש כמובן כאלה היכולים לחתור בעצמם, ללוות אותו בגלישה, ומשם, כמילותיו של האדמו"ר מסנדרסון כפרה עליו:  "רוח מנשבת והים גועש, רק לזה חיכינו, אפשר להתגלש".

ככה זה עובד:

אתמול נערך בחוף הדולפינריום הי"ד אירוע השקה למיזם Wave Abillity. הבשורה ע"פ ענבל וחבורת המייסדים הופצה ברשתות החברתיות וכך נאספו שם כמה עשרות מתנדבים שהפכו את האירוע ואת חווית הגלישה, לכמה בעלי מוגבלויות, ליום חג מרגש. בשל רצוני העז להימנע מלפידיזם דביק, אומר רק שבשלבים כאלה ואחרים של האירוע, למשל כשנער צעיר הסובל מניוון שרירים טס על הגלים כשעל פניו מרוח חיוך של אושר, התקשיתי להתמודד עם הרגשות שהציפו.

תמונה משפחתית: גם אוסי ואני כאן

*

מה שהיה אתמול היה אירוע אחד, מרגש ומוצלח, אבל מחייב המשכיות. כוונת חבורת המייסדים היא להפוך את ספורט הגלישה לנגיש לחלוטין לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות. מה שנדרש היא פעולה שתהפוך את כל נושא גלישת גלים לבעלי מוגבלויות, לעניין של קבע. לאירועים מזדמנים תמיד נוכל למצוא מתנדבים, אמר לנו אתמול אלון, איש פיתוח וממקימי המיזם – שהוא וחבריו העוסקים במלאכה משקיעים את זמנם ויכולותיהם ללא תמורה – הבעיה הניצבת בפנינו היא ליצור מעגל של משתמשים קבועים, שלרשותם יעמדו מתקנים ואנשי צוות שיהפכו עבורם את עניין הגלישה להרגל קבוע, כמו כל תחביב אחר.

אם יש מכם מישהו היודע איך להביא תועלת בנושא זה, אתם מוזמנים ליצור קשר דרך הפייסבוק עם ענבל והחברים ותזכו למצוות וגם לפגוש אותי באירועים הבאים.

חידון מספר 627. סמלים של קבוצות כדורגל
חצי כוח

11 Comments

סער 22 בספטמבר 2018

נפלא. אנשים טובים באמצע הדרך.

ניינר / ווריור 22 בספטמבר 2018

מרגש בני! בפעם הבאה שאתה בדולפינריום אוי ואבוי לך אם אתה לא עולה אלי לקפה / בירה

אלכס דוקורסקי 22 בספטמבר 2018

יפה ומרגש. תודה בני.

אמיתי 22 בספטמבר 2018

לא הכרתי. מדהים. אם יש ערך מוסף לספורט- אז זה זה.
אני גר ליטארלי 300 מטר משם. אבדוק אם אוכל להתנדב

עפיף אבו מוך 22 בספטמבר 2018

מה קוה אם הם נופלים מהגלשן? קצת חוסר אחריות לא?

D! פה ועכשיו 22 בספטמבר 2018

מעולה בני. השראה

7even 22 בספטמבר 2018

מדהים. שאפו ענק. והכל בכתיבה קולחת ומהנה. לא טריוויאלי

Matipool 22 בספטמבר 2018

ענבל מעוררת השראה. אפשר בקלות ליפול למלכודת הדיכאון וחוסר הרצון לקום בבוקר במצבה.
מיזם נפלא וכתיבה מרגשת.

ארז 22 בספטמבר 2018

מקסים ומרגש בני.
אין לי פייסבוק, לך יש את המייל שלי.
אנא העבר אותו ואם צריכים מתנדבים אשמח לבוא.

צור שפי 22 בספטמבר 2018

יפה מאוד. כל הכבוד.

ק. 22 בספטמבר 2018

יפה מאוד. אין מילים. חשוב שיהיו גם האנשים שכותבים על זה

Comments closed