גניבת העשור

קלופ שעה לתחנוני ופתח עם קישור החלומות שלי. הידד, יש מי שיודע לתת מסירה קדימה.

מרסיסייד דרבי, משחק עם אמוציות אבל גם חסר את השנאה המכוערת הייחודית למשחקים כאלה. משחק קשוח ועצבני, אם כי לא מלוכלך, מהיר למדי, מותח ומאוד לא חד-צדדי.

מחצית ראשונה טובה מאוד שלנו, מחצית שנייה באופן לא ברור קצת זזנו אחורה והשארנו את מרכז השדה לאברטון ליותר מדי דקות, אבל הסוף טוב מאוד. קשה לי למצוא נקודה ייחודית לשים עליה את האצבע למה נזקקנו לסוג של נס כדי להישאר במרחק שתי נקודות מסיטי. אם אני מתאמץ, אפשר לגייס לצורך זה את ההחמצות, אבל החמצות זה לא דבר שכפוף לפתרון טקטי. זה צריך להסתדר תוך כדי תנועה וזה יסתדר. אם אני צריך לחשוב על הדבר החשוב ביותר מהמשחק הזה, אומר שלהיות בעניינים עד הסוף, מסמן את שובו של הקילינג אינסטינקט שקצת הלך לאיבוד.

החילופים גם מצאו חן בעיני, האנשים הנכונים ובזמן הנכון אפילו שבסופו של דבר המזל היה לצידנו. ומי תרמו משמעותית לניצחון, אלה שכבר הספדנו, השאלנו, מכרנו, גרשנו. שאקירי (זה עוד לא זה) ופאביניו (לא הסתגל הולך בינואר), קייטה (לא מבין לאן הגיע) ואוריגי (מתים למכור אבל אף אחד לא רוצה לקנות) המושמצים.

אליסון – לא ייאמן, פשוט לא ייאמן.

רובו – כרגיל.

וירגיל – נו, אז הרגת ציפור, זו סיבה לא לראות את הגול של אוריגי בריל טיים?

גומז – הצלת המילניום עם כמה טעויות נסלחות.

ארני – משחק לא רע, צריך ללמוד איך לקבל החלטות מהר יותר.

ג'יני – דורות של שחקנים חולמים לקבל כדור כזה שקיבלת מסלאח בדקה חמישים, בפעם הבאה במקום לנסות להעביר לעצמך בין הרגליים ולהפסיד את הכדור, נסה לתת לעצמך פור של מטר ולהפציץ.

שאקירי – בעניינים, לוקח אחריות, מבקש את הכדור, הכניס כמה כדורים נהדרים.

פאביניו – תרגע אתה לא הולך לשום מקום. תנועה נהדרת, כמה תיקולים יפים, חושב קדימה.

סלאח – משקיע, לוחץ, לא הולך כפי שרוצה בינתיים.

מאנה – נהדר עד לסיומת.

בובי – מסתבך עם כדרורים רחוק מהשער, מאבד כדורים ועדיין חשוב מאוד במערך.

קייטה – נמתין שיחזור לכושר משחק.

סטאג' – איבד מהמהירות אבל לא מוותר, טוב לו לשחק מאחור.

אוריגי – בזמן שאני מנסה להיזכר מתי קנינו שחקן עם ראסטות הוא נותן וולה למשקוף ושער.