יחידה לפינוי מוקשים

Liverpool wins another game. She does this when she is the first to ever win fourteen consecutive games and she does it when she scores at least two or more goals in every game.

כך, באלה המילים בדיוק, בחר שדר הטלוויזיה לסכם את המשחק. לא, הוא לא המתין לשריקת הסיום, הוא עשה זאת בדקה תשעים ועשרים ואחת שניות. מה הוא ידע שאנחנו לא?

אופטימי יגיד: יאללה סבבה, אחלה משחק, לא נשברים משער מוקדם, שכבנו להם ברחבה רוב המשחק, איזה לחץ, מאנה וסלאח התחבקו. פסימי יגיד: מה, איזה גול חטפנו, הגנה רכה, קבוצה שרוצה אליפות לא יכולה להרשות לעצמה, סיטי הייתה גומרת את המשחק עם תשיעייה… איפה אתם במשוואה זו?

אדריאן – חטף שער שער וממנו ואילך די השתעמם.

רובו – משחק מצוין הגנתית והתקפית, כמעט שער.

וירג'יל – ע"ע תסכול כשזה נוגע לחלוצי היריב. הבלתי מזיע, ועוד נתן כמה דקות בשפיץ.

מאטיפ – לקח לו גול בטוח השופט, משחק מצוין.

ארני – אומרים שהיה טוב יותר בהתקפה מאשר בהגנה, אולי, עשה את שלו וגם הוא כמעט הבקיע.

אוקסי – בפעם האחרונה שראיתי אותו כל כך דומיננטי וחד זה היה ב 4:3 על הסיטי לפני הפציעה. לפני כמה שבועות עוד גילה הססנות בתנועה  שנעלמה היום כמעט לחלוטין.

ג'יני – אני במקומו הייתי רץ להתחבק אחרי ההחמצה. כל כך חכם, כל כך עדין, כל כך השפיץ של הנעל.

פאביניו – קרוב מאוד להיות הקאפו די טוטי קאפי בקישור אחורי, פלוס תנועה אדירה קדימה. תענוג.

מאנה – אש ולהבה. לעצור אותו ולעבור את וירג'יל זה מאותו סרט מדע בדיוני.

סלאח – אתמול אמר לי חבר שאנחנו חייבים להיפטר ממנו כי הוא אגואיסט. שלחתי אותו לאתר whoscored.com שיקרא וילמד מי מבין שלושת החלוצים שלנו מוסר/מבשל יותר מהאחרים. שער סלאחי טיפוסי, המון השקעה ופרגון.

בובי – אני מאוהב כל כך שלא נשאר לי שום דבר אינטליגנטי לכתוב עליו. איזה שחקן…

*

שוטטות במחוזות מוזיקת הפולק הביאה לפתחי את החבורה החביבה הזו The Dead South שמגיעים מהעיר רג'יינה פרוביצית סאסקצ'וואן שבקנדה. והרי לכם: