אסור להשוות!

על אופנת ההשוואות, הדירוגים, בחירת הטובים בעולם, בארץ, בכל הזמנים או בחלקם. דעתי הצנועה

אי אפשר כבר לפתוח מדור ספורט, אתר אינטרנט, טורי דעה מלומדים וסתם פייסבוק, מבלי להיתקל בסקר/ דעה/ עמדה, כולם מנומקים, כמובן, בשאלות הרות הגורל, כמובן – מיהו המגן השמאלי הטוב בכל הזמנים? איזהו הקשר "בוקס טו בוקס" המשובח מאז ומעולם? מיהם ה- 11 שהייתם בוחרים להרכב נבחרת החלומות שלכם, בארץ, בעולם, והאם הייתם משנים את בחירתכם במקרה שבו המערך היה 4-3-3 במקום 4-4-2?

את דעתי כבר הבעתי, אבל בתפוצה מוגבלת, ולכן אמחזר אותה, ואוסיף הנמקות, כמקובל.

אני יודע שזה שדה מוקשים שלא ניתן לצאת ממנו חי, ובכל זאת אני מבקש לטעון, דקה לפני מותי – אין ערך לעיסוק בנושא, אלא אם אתם בעלי מניות בעיתון או כתבים שחייבים להתפרנס ומחוייבים למינימום טורים בחודש.

*

האמירה שלפיה שחקן מסוים הוא "גדול שחקני הליגה מאז ומעולם", "גדול שחקני תבל" בתפקיד מסוים, חבר של כבוד ב- 11 של המאה ה- 20/ עם או בלי המאה ה- 21, וכו', אינה מופרכת מבחינה ספורטיבית. היא מופרכת מבחינה מחקרית. פשוט אי אפשר להעלות אותה ברצינות. כל מחקר מחייב קבוצת ביקורת, ובמחקר הנדון כאן פשוט אי אפשר להרכיב אחת כזו.

בכלל, ויכוחים בשאלה האם שחקן זה טוב משחקן אחר, בין אם שניהם משחקים באותו עידן ובין אם מפרידות ביניהם עשרות שנים, הם עניין של אהדה, של רגש, של תחושות בטן. אין בהם דבר וחצי דבר עם ניתוח ספורטיבי של ממש.

אוהד מכבי יאמר שערן זהבי הכי גדול בכל הזמנים (וחייבים להעריך את הטענה, שהורידה מעל הבמה את אבי נמני כטיעון לגיטימי); אוהד בית"ר יישבע בשמו של אלי אוחנה או בזה של אורי מלמיליאן; הנתנייתי יילך עם עודד מכנס, אולי עם מוטל'ה (לא לשכוח את הגול נגד שוודיה!); הבאר-שבעי יאמר נומה, ברד, עופר, אליהו, או אולי ברדה, שמא מליקסון; הרחובותי יפסוק טוני שרעבי או שלום רוקבן (תלוי בשכונה שממנה הגיע או בבית הכנסת שבו הוא מתפלל); החיפאי יגיד ברקוביץ/ זאהי/ רוני/ עלמני/ אמר/ מנצ'ל, אם הוא מכבי, ואבה גינדין/ רובי יאנג/ בני אלון/ איציק אנגלנדר, אם הוא אדום; ומה עם נחום סטלמך, האחים רצאבי ובועז קופמן? ישאל הפתח-תקואי; ואוהד הפועל יגיד קלדרון, או טיש, או שייע, או ג'ימי או ינקה או סיני. אין לזה סוף.

כל אלה באמת סבבה. לא מתווכחים עם אהדה. רגש בא מהבטן. אבל אנחנו מנסים לכתוב מהראש. לבוא ולומר שמישהו הוא הגדול בכל הזמנים, כאשר ההשוואה היא מול שחקנים מתקופות אחרות, עם טונות של משתנים, זה פשוט לא רציני.

*

השחקנים של הדור הנוכחי משחקים על מגרשים ברמה של שטיח, בעוד שעד לפני עשרים שנה, אולי קצת יותר, שיחקו כאן על ביצות בחורף וסתם חולות בקיץ. איך ניתן להשוות את האפשרות של זהבי לבצע מהלכים חלקים מבחינה טכנית על המגרשים של היום, למיומנות שהיה על אוחנה להפגין במה שכונה, בהומור, "כר הדשא בקרית חיים"? הפרות של היום היו מעדיפות להפוך לאנטריקוט מאשר לעלות עליו.

החלוצים והקשרים של היום משחקים מול שחקני הגנה עדיני נפש, מכניסי אורחים, שחוץ מלהציע להם אספרסו באמת עושים הכל כדי שירגישו בבית בשש עשרה שלהם. קודמיהם, אלה שאותם מתיימרים להציב בצד השני של המשוואה, שיחקו נגד חיים בר, צבי רוזן, מוצי לאון, יצחק ג'אנו וסליחה עם כל אלה ששכחתי (בטח סליחה, כי לך תסתבך איתם; הנה נזכרתי – יחיאל אבן-צור).

השחקנים של היום משחקים בתקופה שלאחר שינוי החוקים, כאשר מגמת השינויים היא להקל על שחקנים טכניים ולהעניש את הברוטאליים. מה ששווה כיום אדום ישיר, היה שווה פעם, במקרה הטוב, נו-נו-נו מהשופט. פעם, על מנת לקבל אדום, בלם היה צריך לבצע טבח. היום מספיק שיתעטש. זה טוב, כמובן, אבל זה וואחד הבדל.

*

הדברים נכונים גם ביחס לשוערים. איך בדיוק ניתן להשוות בין שוער ששיחק בתקופה שבה מותר היה לתפוס כדור ביד גם אם הוחזר על-ידי שחקן שלו, לשוער של היום? עד לשינוי החוק, שוערים בקבוצות ילדים כמעט ולא התאמנו על משחק רגל. לב יאשין שיחק ברגל, אני מניח, פחות טוב ממנואל נוייר. איך נדע אם זה קרה כי היה פחות מוכשר או רק בגלל שבילדים לא אימנו אותו לכך?

אומרים לנו פושקאש. בטח פושקאש. ודי סטפנו. איך אפשר להרכיב נבחרת כל הזמנים בלי די סטפנו? אני שייך לדור שעוד הצליח לראות את יוהאן קרויף משחק 90 דקות (פלוס הסרט האלמותי "החולצה מספר 14" בקולנוע בית הפועלים, רחובות). את פלה לא. את כל אלה שלפני פלה גם לא. אז יש לי תקצירים, ויש לי יו טיוב. אני זוכר שבשנות השבעים, חשבתי שהכדורגל הישראלי הוא פאר היצירה, ובשנות השמונים הבנתי שזה רק בגלל שצפיתי בכמה דקות מכל משחק, ולא בתשעים דקות מלאות. האסון של חלק גדול מן השחקנים של היום, הוא השידורים הישירים. אז איך אני יכול להשוות חמש דקות של פושקאש מול 90 דקות של מרדונה? אני לא יכול, וזה לא אומר שפושקאש היה פחות גדול. פשוט אי אפשר להשוות.

ועוד לא דיברנו על השוואה בין שחקן מקצועני, ש- 100% מחייו כדורגל, לבין שחקנים שחלק מן החוזה שלהם היה מניה ב"דן" או ב"אגד"; בין שחקן שמקפידים על התזונה שלו לשחקן שדחף פלאפל לארוחת בוקר או שניצל בפיתה בצומת קסטינה בדרך למשחק בבאר-שבע (סיפור אמיתי; השם שמור במערכת); בין שחקן שמטפלת בו הרפואה המודרנית לבין שחקן ששיחק בתקופה שלפני המצאת האספירין, ועוד, ועוד, ועוד.

רוצה לומר – כל אחד זכאי לדעתו, רק שכאשר הוא מביע אותה שיזכור שהיא נעה על הסקאלה שבין מופרכות טוטאלית לאמירה מהבטן של אוהד. וכך גם מי שמביע את הדעה ההפוכה. אוחנה/ מלמיליאן/ שייע/ קלדרון/ גלזר/ זהבי, כל אחד מהם הוא לא שחקן הליגה הגדול ביותר שהיה כאן, והוא כן שחקן הליגה הגדול ביותר שהיה כאן. את שתי הטענות ניתן להעלות באותה מידה של חוסר רצינות.

מירי, שומעת?
פוסטר אחורי ב"פנדל"

תגובות

  • מתן גילור

    צודק ב-100%. עכשיו מ-11 שלך?

    • ארז טיקולסקר

      בעולם או בארץ?

      • אדם בן דוד

        רוקבן.

        • ד"ר רזי הופמן

          שלום האחד והיחיד.
          שחקן סטנגה בשקל:)

      • מתן גילור

        מרמורק.

  • יריב ס.

    אז לא הבנתי, מי יותר גדול: קארים, שאקיל, ראסל או צ'מברליין?

    • יואלזיניו

      גלזר

  • גיל שלי

    אין אוהד מכבי אחד שטען נמני, אתה מתבלבל בין אוהדי מכבי לבין אוהדי 8

    • ארז טיקולסקר

      לייק

  • יהושע פרוע

    ורק אני עדיין מחכה שראובן עובד ימצה את הפוטנציאל ויפסיקו לשאול את זה :/

  • פרלה

    ורק את יוסי לא ירשמו יותר אוהדיה של שום קבוצה. בעולם.

  • יוני (המקורי, מפעם)

    פוסט כה נחרץ בלי תקדים אחד לרפואה.

    • ארז טיקולסקר

      איזה סוג של תקדים חסר לך?

      • יוני (המקורי, מפעם)

        כזה שאוסר על דירוג, כמובן. הלוואי שהיה אחד כזה נגד דירוג משרדי עורכי דין :)

        • ארז טיקולסקר

          גם דרוגי עוה"ד חשובים בערך באותה מידה.

  • תומר (הוותיק)

    הפוסט הזה מדורג אצלי מקום שלישי בכל הזמנים בקטגוריית הפוסטים נגד דירוגי כל הזמנים.

    • עומריקו

      +1

  • צור שפי

    נכון. אז מה?
    גלובלית - מאראדונה.
    פועלית - קלדרון.

    • יניב פרנקו

      פועלית סיני

      • תומר

        חודורוב

        • בנישי

          וולפסון :)

  • אמנון

    אני מוחה בשם האוהדים הבודדים של הפועל כפר סבא באתר על כך שיצחק שום גדול שחקנינו לא נזכר במאמר.
    וגם על הדרתו של דוד פרימו, בלם הפועל תל אביב לשעבר, מרשימת הבלמים הגדולים.

    • Matipool

      הרסת לי את התגובה על שום .. (-:)
      אחד מהאנטרייטדים הגדולים בתולדות הכדורגל בישראל .

    • ארז טיקולסקר

      פוגל.
      וצודק על פרימו.

      • Matipool

        פוגל היה אליל הכדורגל הראשון שלי ביחד עם קווין קיגאן .
        יצא המקרה שכשעברנו לגור בהוד השרון ( הייתי בן 6 ) הוא היה שכן שלנו למשך שנה ומכאן כבר הדרך הייתה קצרה לאהבה לכדורגל ולהפועל כפר סבא .

      • אמנון

        לדעתי, יצחק שום, הוא שחקן הכדורגל הטוב (לא הגדול ביותר) שהיה אי פעם בישראל. ראיתי אותו בהמון משחקים במגרש הפרדסים בתקופה שבה שחקו בין היתר שפיגלר ושפיגל והוא היה טוב מהם. לא היה ניתן להוציא ממנו כדור. הוא החל את קריירת הכדורגל שלו בתור קיצוני, דבר שהיה נדיר אז לשחקן שגובהו מעל 1.80 ולאחר מכן עשה הסבה לשחקן מרכז שדה ואת הקריירה שלו בנבחרת ישראל סיים כבלם (תקופת ג'ק מנסל). בגביע העולם במקסיקו בשנת 1970 הוא נבחר לשחקן המצטיין של הנבחרת עמוסת הכוכבים. הוא קיבל הצעה לשחק בקבוצת קליארי האיטלקית שהייתה בצמרת. כוכבה הגדול היה ג'יג'י ריבה. אבל הפועל כפר סבא לא שחררה אותו כי זה לא היה נהוג אז.

        לגבי ישראל פוגל. בתחילת הקריירה שלו הוא היה גם שוער. בין היתר באחת מנבחרות הנוער של ישראל ששחקה אז באסיה. במשחק נגד הפועל תל אביב שהתקיים בבלומפילד היה חסר חלוץ והוא צוות לתפקיד. הפועל כפר סבא נצחה 4:0 ומאז הכל היסטוריה.
        לפוגל לא היתה טכניקת משחק גבוהה, אבל היו לו שתי תכונות שעזרו לו לתפקד כחלוץ מרכזי עוצמתי: מהירות ועוצמת בעיטה. בעיטות העונשין שלו לא היו מתוחכמות אבל נבעטו בעוצמה רבה והוא כבש הרבה שערים ממצבים כאלה.

        עוד שחקן של הפועל כפר סבא שכדאי להזכיר הוא השוער יאיר נוסובסקי ששיחק בתקופה של שוערים גדולים כחיים לוין ואיציק ויסוקר ולא נפל מהם כלל וכלל. הוא היה שוער שלישי בנבחרת לטורניר גביע העולם למכסיקו. גובהו היה מעל 1.90 והוא התמחה בעצירת פנדלים. בתקופה הזו לא היה כדורגל מקצועני ושחקנים עבדו למחייתם. הקבוצות סדרו להם מקומות עבודה. נוסובסקי היה נהג אגד הרבה שנים בקו תל אביב כפר סבא ויצא לי לנסוע אתו כמה וכמה פעמים.
        בנו, עופר נוסובסקי, היה השוער של הפועל כפר סבא בעונת האליפות בגיל צעיר מאד. אבל קריירת המשחק שלו הייתה קצרה.

        • ארז טיקולסקר

          לא סלחתי לשום על הגול העצמי נגד איראן. אני שייך לדור שצפה במשחק.

          • אמנון

            הגול העצמי של שום היה במשחק גמר הכדורגל של משחקי אסיה בספטמבר 1974.הקהל במשחק היה פנאטי ועוין. היה מדובר אז על אלימות קשה נגד שחקני ישראל אם הם ינצחו את המשחק ושעלולה להיות אלימות קשה נגדם ואף נגד הקהילה היהודית באיראן, כך שהגול העצמי לא היה סוף העולם במציאות של התקופה הנ"ל.

            • ארז טיקולסקר

              צחקתי. אני זוכר את המשחק הזה היטב.

  • אריק האדום

    הכי גדול בארץ. משה סיני. למרות 7 השנים הרעות של 7 לב אדום על הקווים. למה? כי:
    1. הבן אדם לקח אליפות עם בני יהודה. זה כמו לקחת אליפות עם נאפולי.
    2. הבן אדם לקח אליפות לבית"ר ירושלים. רק על זה מגיע לו פרס ישראל.
    הכי גדול בעולם/יקום/גלקסיה. אריק קאנטונה. למה? כי:
    1. עלה רק 1 מיליון פאונד לפרגסון שקנה אותו בשיחה עם מנגר לידס שרצה לקנות את דניס אירווין.
    2. בגלל הקפריזות.
    3. בגלל הצווארון.
    4. בגלל הגול ההוא ב-96 נגד סנדרלנד
    5. בגלל החגיגה אחרי הגול ההוא. מפגן המלוכה...
    6. בגלל השחפים שעוקבים אחרי סירות הדייג.
    7. בגלל שהוא 7 לב אדום האמיתי והמיתי.
    8. בגלל הבעיטה בחוליגן ההוא.
    9. בגלל שהוא מעולם לא התנצל/התחרט על הבעיטה ההיא.
    10. בגלל שהליגה האנגלית נראית כמו שהיא נראית בעיק בגללו והיא משפיעה ישירות על כל הכדורגל העולמי. ואת זה אף אחד אחר לא יכול לזקוף לזכותו.

    • Matipool

      יש קייס לטיעומים בעד סיני ( באמת היה שחקן ליגה ענק ) אבל :
      שום לקח אליפות עם כפר סבא + שני גביעים ( אחד ע״ח בית״ר ירושלים ) .

      • Matipool

        טיעומים = טיעונים .

      • אריק האדום

        הסיעו אותו על מרכבה או משהו כזה...ממש בן חור

        • Matipool

          אכן על כרכרה במשחק הפרידה ממנו במגרש הישן .
          זוכר שם את סיני , אוחנה ועוד רבים וטובים שבאו לתת כבוד .

    • ערן הדר

      סעיף 6 נותן לו את התואר של ההתבטאות הגאונית ביותר בעולם הכדורגל.
      הוא האוסקר ווילד של הכדורגל. מספר 1, בלי מתחרים

    • איציק

      נראה אותו עושה את זה לפואד!!!

  • איציק

    שני דברים:
    1. אני מוחה בשם הפרות.
    2. מבקש להוריד את הפובליציסט מהרשימה, רק הגיע וכבר רוצה להרוס את ההנעה עם עובדות.
    3.

  • תומר

    אז איך זה שבבכדורסל כל כך ברור מי הכי גדול אי פעם?
    (גם בהוקי קרח)

    • איציק

      אותו האחד?
      לא התבלבלת עם ביסבול?

      • תומר

        לא

    • אורן השני

      לדעתי שם זה ברור כי יש ליגה אחת, הם שיחקו בשנות ה-80 וה-90, והפער לעומת המתחרים הוא עצום (עם כל הכבוד ללברון)
      + זה משחק 5 על 5 בו ההשפעה לשחקן יחיד גדולה יותר.

      בכדורגל זה הרבה יותר בעייתי כי כל תקופה שונה, יש כל מיני ליגות, צ'מפיונס, יורו ומונדיאל, ההבדלים גדולים מדי מכל הבחינות בין התקופות של פלה, מראדונה, פושקאש ודי סטפנו (או סטלמך ושייע) לבין זו של מסי ורונאלדו (וזהבי). ובשביל להשוות קשה לקחת בחשבון את הכל ביחד כולל החוקים, המפעלים, חוזק ההגנות וכו'. במיוחד שזה היה מזמן ולא כל דבר היה משודר למיליארדים ברחבי העולם.

    • רומן

      בהוקי אתה מתכוון לואלרי חרלאמוב, נכון?

      • אורן השני

        די רומן, אתה חייב להפסיק. גם עם המרמור.

        • רומן

          למה, התכוונתם למישהו אחר?
          למיטב ידיעתי החובבנים הרוסים בלי הקסדות בכיכובו של חרלאמוב ניצחו את הקנדים המיליונרים של גרצקי.
          ולא פעם אחת..

  • רונן

    מסכים לגמרי, למעט ההסתייגות הבלתי נמנעת בנוגע להוא...

  • דיזידין

    יבוטל פרס נובל.
    למה עגנון כן וד״ר זוס לא?

    יבוטל תואר כדורגלן העונה.
    הבחירה היא רגשית, אינטואיטיבית, ולא פרי מחקר אובייקטיבי.

    ולעניין: לדעתי יש ערך רב לנושא, למרות שכל מסקנה תהיה מופרכת/מהבטן/ללא אפשרות למדד אובייקטיבי.
    והערך לא נובע מהמסקנות אלא מהדיון עצמו.

    • אורן השני

      כדורגלן העונה זה משהו אחר, אתה יכול להשוות באותה עונה, עם מפעל/ים ותנאים דומים בין שני שחקנים.

      וגם שם זה כמובן לא חד משמעי.

  • יאיר אלון

    תמיד יש פעם ראשונה. והנה אנחנו מסכימים :-)

  • MOBY

    צודק!
    עכשיו לך לדורפן לפזר את וועדות המידרוג והשמד את כל הרשימות במגרות.
    אחרי זה..
    מראדונה, רובן והתלתלים, רודמן וטייסון.
    כמובן שארי רוזנברג אין בכלל שאלה!

    • ירוק

      רובן ולא אייל? לכלכת מובי!

  • אביאל

    קבוצת ביקורת זה לא רק למחקרים שעושים מניפולציה ? דווקא שנראה לי אפשר לבנות איזה מדד סטטיסטי שיכלול בתוכו בצורה כלשהי את השינויים במשחק לאורך השנים ויפזר את השחקנים בהתאם, סוג של היוון, אבל גם במקרה כזה יהיו ויכוחים מרים בקשר לקטגוריות, כמו בכל תחום שעובר אקדמזציה.

    • איציק

      אין פה שום צורך בקבוצת ביקורת. הבעיה היא שקשה עד בילתי אפשרי ליצור מדד אוביקטיבי (ואפילו כנראה סוביקטיבי המקובל על הרוב) שיחצה זמן, תפקיד, שינויי חוקה.
      ג'ורדן הוא סינגולריות ולכן לא נכלל בדיון זה. כנראה גם ברבים מהקריטריונים הסבירים הוא יצא ראשון בכול מקרה.

    • אסף שטרן

      1. לא קבוצת ביקורת - קבוצת בקרה.
      2. אפשר להסכים או לא להסכים עם הטיעון בפוסט, אבל הראציונל תקף לגבי כל מה שאנחנו קוראים לו מדעי החברה ומדעי הרוח. כשמנסים להכליל ולקבוע חוקיות מסוימת בתופעות הקשורות להתנהגות/תפיסות/תרבות של בני אדם. אני אישית חושב שזה מאוד מעניין וחשוב, אבל אין ספק שזה מצריך הנחות יסוד שלעולם לא מתקיימות ב-100%

      • אמיתי

        תזהר מamir a. שלא יישמע אותך מלכלך על פסיכולוגיה ככה..

      • אביאל

        אסף - ובקבוצת בקרה יש צורך ? לא חושב.

        בקשר להנחות יסוד וקונספטים במדעי החברה או הרוח (ברוח זה אפילו קצת יותר קיצוני, כי במדעי החברה יש יותר דגש לתפיסות של פופר לגבי מהו מדע) בדיוק בגלל זה נוצרות פרדיגמות שהן תמיד מתפתחות ומתחלפות אבל אפשר לייצר הסכמה רחבה בנוגע לפרמטרים מסוימים ולרוץ איתם.

  • ויכסלפיש

    אני מבחין בין משאלי עיתונאים מכל העולם או שחקנים למשל כדורגלן השנה ופרסים אמיתיים, לבין מלכודות קליקים של מומחים מטעם עצמם או מטעם מי שמינה אותם. לסוג השני אפשר להתייחס בזלזול או ליהנות מהשמות והסיפורים בלי קשר לדירוג

    • איציק

      ולראשונים, כנראה הרבה משה פרימואים בוחרים, וזה מזה רציני.

  • shohat

    שתי מלים: סרגיי קנדאורוב.

    וברצינות. הכל נחמד בתנאי שלא לוקחים את הדיון ובעיקר את עצמנו יותר מדי ברצינות. זה הספורט.

    • MOBY

      ועל זה יש רק להשיב
      רומן פץ!

    • ירוק

      נחשון, תודה על שהזכרת לי אותו..
      אני יכול לראות את המסירה-על כל-המגרש שלו לגלאם בשער החמישי מול מכבי ת"א ב- 5:0 מאה פעמים רצוף.
      אבל סך הכל גם שלומי אזולאי לא רע. :\

  • רומן

    הכל נתון לוויכוח כמובן חוץ מהאמת המוחלטת שאומרת שגדול הכדורגלנים הישראלים אי פעם הוא אייל ברקוביץ' והשחקן הטוב בהיסטוריה הוא רונאלדו לואיש נזאריו דה לימה.
    כל השאר זה אמוציות.

  • Amir A

    דוד פיזנטי. מי שמסוגל להפוך חומוס למאכל אירוטי חייב להיות הגדול מכולם.

  • יוני

    אובארוב
    נכון

    • יוני

      נלחץ בטעות בטרם עת -
      אובארוב
      גרייב
      אבי כהן
      ברומר
      פיזנטי
      קנדאורוב
      סיני
      זהבי
      ברקוביץ
      אלון מזרחי
      אלי אוחנה
      - הכותב הינו יליד 80׳

  • יורם אהרוני

    מסכים לגמרי למה שכתוב. גם ההשוואה לפרס נובל או פרסים בתחומי אמנות לא נכונה כי בספורט אפשר לדון כל הזמן על בחירות אמיתיות. בחירה אמיתית היא בחירה שעומדת על הפרק, לדוגמה: אילו שלושה רצי מרתון מתוך מאות שעברו את הקריטריון האולימפי צריכה קניה לשלוח למשחקים האולימפיים? מי צריך לעמוד בשער נבחרת ישראל במשחק הבא במוקדמות הגביע העולמי? אילו שחקנים היית רוצה לראות בקבוצה שאתה אוהד והם גם בתחום התקציב שלה? אם הדיון נערך במהלך משחק כדורסל למשל אפשר אפילו לשאול את מי הייתם רוצים לראות על המגרש ברגע זה. כל אלה הן בחירות אמיתיות העומדות על הפרק. ספורטאי השנה? כדורגלן העשור? המגן הימני בנבחרת כל הזמנים? כל אלה בחירות לא אמיתיות ואין ממש סיבה לדון בהן.

  • איאן ראש

    חייבים להשוות!
    אם לא השוואות, מתי נשמע על כל כוכבי העבר שלא יצא לנו לראות?

Comments are closed.