בשבחי הרומנטיקה

אנשים שדעתם נחשבת בעיני, כמו ערן לוי כאן ומיכאל יוכין בדף הפייסבוק שלו, תמכו באמירות של תומאס מולר ויוגי לב, לאחר המשחק של גרמניה נגד סן מרינו, לפיהן המשחק היה מיותר, לא קשור לכדורגל ועוד.

 

אני חושב שמדובר באמירות מתנשאות.

 

חלק מהיופי של כדורגל נבחרות, וכדורגל בכלל, הן הננסיות שמשחקות נגד הגדולות. נכון, אנחנו זוכרים את איטליה – ברזיל מ- 1982, את ארגנטינה – אנגליה מ- 1986 ומשחקים בסדר גודל דומה. אבל, בשיעורי ההיסטוריה שלנו למדנו גם על צפון קוריאה שניצחה את איטליה 0:1 בגביע העולמי 1966, על ארצות הברית שניצחה 0:1 את אנגליה בטורניר של 1950, ואפשר לתת דוגמאות נוספות.

 

נבחרות שפעם נחשבו ננסיות, הצליחו להתקדם. איסלנד היא נבחרת שדורגה ממש למטה, והגיעה ממדינה שהייתה על סף כינוס נכסים. איי פארו, אם לקחת דוגמה יותר רלוונטית, הייתה בדיחה ברמת סן מרינו פחות או יותר, והפכה לנבחרת שדי קשה לנצח, ולפעמים, כפי שלמדה יוון, אלופת אירופה לא מזמן, אפילו אפשר להפסיד נגדה.

 

כל אלה, ועוד, לא היו מתרחשים אם פיפ"א ואופ"א היו מיישמות את רעיונות, העוועים בעיני, של הפרדה, של טורניר מוקדם בין הנבחרות החלשות לפני שהן "מעזות" להטריד את הגדולות, או כל רעיון אחר שמטרתו להפוך את הכדורגל למשחק שמשוחק לפי חוקי היורוליג מהכדורסל.

 

גם אם המחיר הוא שירום הודו, תומאס מולר, יתאמץ קצת, ולא עלינו אפילו יסבול מאיזו חבטה יבשה בקרסול הקיסרי שלו, זכר לתיקול של בלם סן מרינו שהגיע למשחק עם אובר מוטיבציה, אני בסדר גמור עם זה.

 

מולר, ודומיו, מרוויחים הון עתק מכדורגל. הם חייבים את רמת חייהם גם לעבודה קשה מאז הילדות, זה כן, אבל גם למה שהכדורגל הפך להיות לאורך עשרות השנים לפני שהם הגיעו. הם חלק מהיסטוריה, והם מחוייבים להיסטוריה. אם תרצו, משחק נגד סן מרינו הוא חלק משירות המילואים שלהם. חלק מתרומתם לשוויון בנטל.

 

אני גדלתי במשהו כמו סן מרינו ישראלית. מבחינת כדורגל, זאת אומרת. כמעט. רחובות. לא הייתה לנו קבוצה בליגה הראשונה, פרט לשתי הבלחות של מכבי שעריים ואחת של הפועל מרמורק שהסתיימו די מהר. את השחקנים הגדולים בארץ (פרט לשלום רוקבן יבדל"א וטוני שרעבי זצ"ל, שהיו קל"ב), זכינו לראות רק במשחקי נבחרות הכוכבים של הליגה, אחת לשנה, מול נבחרת רחובות במשחק לזכר מרדכי קינד ז"ל, או במשחקי גביע. ההתרגשות שאחזה בי, כילד, לקראת אותם אירועים, היא בלתי נשכחת עבורי. היא תרמה, באחוזים נכבדים, לאהבה הגדולה שלי למשחק. אילו התפיסה שלפיה משחקים כאלה לא קשורים לכדורגל הייתה שולטת, אולי היום הייתי אוהב את המשחק פחות, ובטוח שהיו לי פחות זכרונות ילדות מתוקים.

 

ולגבי מולר ולב, ספיציפית: שיגידו תודה לצ'רצ'יל/ אטלי, רוזוולט/ טרומן וסטלין, על כך שלא חילקו את המדינה שלהם ליותר מדינות קטנות. עוד מעט יצירתיות מטעם משתתפי ועידות יאלטה ופוטסדאם, וגם מולר ולב משחקים, או מאמנים, נבחרת בסדר הגודל של סן מרינו.

Share on FacebookTweet about this on Twitter

41 תגובות ל “בשבחי הרומנטיקה”

  1. מאנו (פורסם: 15-11-2016 בשעה 12:20)

    +1
    כמובן שיוכין ולוי יצטרפו לכמעט כל מה שיטען מכיוונם של שחקני גרמניה כגון מולר. צריך לאפס אותם לפעמים

  2. ירושלמי (פורסם: 15-11-2016 בשעה 12:26)

    לגמרי.
    ומה אם האירופאים המצקצקים היו אומרים: למה שנשחק מול נבחרות כמו ישראל? הרי היא גם ככה לא שייכת ליבשת באמת ומימילא לא עולה לאף טורניר.
    בואו נקח את בסיס 20-30 הנבחרות שתמיד עולות ונתן להם להתמודד על 16 כרטיסים ליורו\מונדיאל. לשאר הנבחרות החלשות (ישראל בתוכן), ניתן להתמודד בטורניר "אלופת הנמושות" \ "טורניר ההזדמנות האחרונה", ואולי אחת מהן תזכה בכרטיס הנכסף להתמודדות מול הגדולות.

    בסיס הספורט הוא הזדמנות שווה לכולם.

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 13:25)

      אכן כן.

  3. חז (פורסם: 15-11-2016 בשעה 12:33)

    חצוף המולר הזה.
    גם אין סיבה שמכבי תל אביב לא תשחק מול הפועל יניב חולון פעמיים באמצע העונה, או שטוטנהאם תשחק מול צ'נטלהאם במסגרת שהיא לא הגביע. בשם הרומנטיקה כמובן.

    בכדורגל קבוצות הבינו שיש מקום לליגות תחרותיות. אין סיבה לא לעשות עליות וירידות גם בבינ"ל.

    • אמיתי (פורסם: 15-11-2016 בשעה 18:53)

      בטניס לדוגמה עושים בדיוק את זה

  4. צור שפי (פורסם: 15-11-2016 בשעה 13:36)

    מסכים עקרונית אבל לדעתי שום דבר לא צריך להפריע ליוגי לאו להופיע למשחקים כאלה עם הרכב מישני ולתת לכוכבים לנוח. הרי ברור שגם ההרכב השלישי או הרביעי של גרמניה מנצח את סן מרינו.

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 13:44)

      הוא הופיע עם הרכב חצי משני. זו כמובן זכותו.

  5. גילעד (פורסם: 15-11-2016 בשעה 13:40)

    אני לגמרי איתך בעניין הזה. במיוחד מרגיזה אותי ההשוואה לכדורגל קבוצות, כאשר ממילא כדורגל הקבוצות כולל מספר אינסופי של מועדונים ולכן ההפרדה הכרחית. את התלונות המיותרות על ריבוי המשחקים שיפנו לליגות ארוכות מדי או אינספור משחקי ידידות בכדורגל נבחרות, שלא תורמים לאוהד הקצה בפריפריה של הכדורגל שלא חווה את זה.

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 14:05)

      צודק

  6. אסף (פורסם: 15-11-2016 בשעה 14:08)

    אני חושב שזו חלק מהטרוניה הרגילה (והכל כך מוצדקת!) על הטיימינג של כדורגל הנבחרות. הוא מגיע באמצע העונה, מפריע לכל הקבוצות ובעיקר משניא את עצמו על אוהדי הקבוצות בדיוק בגלל שהוא באמצע השנה. כשמדובר על משחקים מול נבחרות חלשות, זה מרגיז אף יותר (וספר זאת לאוהדי נאפולי שנגמרה להם העונה עם פציעתו של ארקדיוש מיליק).

    אני חושב שאם כדורגל הנבחרות ישוחק בתאריכים שאינם מפריעים לקבוצות, גם הטרוניות הללו ידעכו מעט.

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 14:18)

      ומי החליט שכדורגל קבוצות יקבל עדיפות כה גבוהה על פני כדורגל נבחרות?

      • אני בא מקטמון (פורסם: 15-11-2016 בשעה 14:25)

        הכסף של זכויות השידור לצערנו

      • Ljos (פורסם: 15-11-2016 בשעה 14:34)

        אנשים שאומרים משפטים כמו שכתבת בפסקה האחרונה (הספציפית).

      • צור שפי (פורסם: 15-11-2016 בשעה 15:00)

        כדורגל קבוצות הוא הבסיס, הלחם והחמאה של הרוב המכריע של האוהדים. אנחנו אוהדים מועדון/קבוצה הרבה לפני נבחרת לאומית. אלה מבינינו שהם אוהדים פעילים גם רואים את הקבוצה שלנו במגרש כל שבוע או שבועיים. היא מלווה אותנו תשעה-עשרה חודשים בשנה, שנה אחר שנה, עשור אחרי עשור. אין בכלל מה להשוות לרמת המחוייבות ועומק הקשר שבין אוהד לקבוצה לבין זה שבין האוהד לנבחרת.

        • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 15:08)

          זה נכון חלקית בלבד. יש מדינות שמידת ההזדהות של אוהדים בהן עם הנבחרת גבוהה יותר. יש גם אוהדים של קבוצות קטנות (אני שם לב לכך באנגליה) שמאוד מזדהים עם הנבחרת (נסה לקרוא את שמות המועדונים על דגלי אנגליה במשחקי נבחרת).

    • מיקו G (פורסם: 15-11-2016 בשעה 15:32)

      כדורגל קבוצות לכל הפחות פעם בשבועיים בכל עיר בינונית באירופה, בעוד כדורגל נבחרות משוחק רק בעיר אחת בכל פעם. לא מפתיע שאנשים מעדיפים שיהיה משחק של הקבוצה המקומית במקום.

      • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 16:01)

        לא מדויק. בספרד, לדוגמה, מקפידים שהנבחרת תשחק כל משחק בעיר אחרת. כאשר המשחקים הם נגד נבחרות קטנות, הם נערכים לעתים גם במגרשים לא גדולים.

        • מיקו G (פורסם: 15-11-2016 בשעה 18:12)

          לא משנה את העובדה שבכל המדינה נערך משחק אחד בניגוד לעשרות בכל שבוע אחר.

  7. יוסי מהאבטיחים (פורסם: 15-11-2016 בשעה 17:53)

    נו, בסן מרינו ענו למולר הכי טוב- תמיד תהיו אלו עם הגרביים מתחת לסנדלים…

    http://sports.walla.co.il/item/3013432

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 18:49)

      מעולה.

    • אמיתי (פורסם: 15-11-2016 בשעה 18:55)

      מתנחלים?

    • 7even (פורסם: 15-11-2016 בשעה 23:42)

      ענק!!

    • Shadow (פורסם: 16-11-2016 בשעה 07:30)

      המניפסט שהוא רשם שם פשוט גאוני. והציטוט המלא הרבה יותר חד.

      • ארז טיקולסקר (פורסם: 16-11-2016 בשעה 07:59)

        הנה הנוסח המלא:

        http://www.dailymail.co.uk/~/article-3935386/index.html

        • אנדר (פורסם: 17-11-2016 בשעה 13:40)

          העיקר שיוכין לעג לתגובה בתחילת הטור שלו וכינה אותה ניסיון לא מוצלח של שנינות. מביך משהו

  8. מוטי (פורסם: 15-11-2016 בשעה 18:36)

    אם היה טורניר מוקדם מזעזע, אני בספק אם יוון או דנמרק היו לוקחות אליפות אירופה, גם רוסיה לא היתה מגיעה לגמר וכך הלאה.
    הסיכוי שנבחרת בינונית, תשמור על פורמה גבוהה גם בטורניר מקדים וגם באליפות עצמה הוא פשוט זעיר.

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 15-11-2016 בשעה 18:51)

      הפורמט צריך לאזן בין תמריץ לנבחרות הטובות לבין הותרת פתח להפתעות. לכן, לדעתי, הפורמט הנוכחי באירופה, גם אם אינו מושלם, הוא סביר.

  9. 7even (פורסם: 15-11-2016 בשעה 23:43)

    לצערי זה מה שיקרה בסוף.
    בדיוק כמו מה שהולך לקרות עם ליגת האלופות החל מעוד שנתיים

  10. Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal (פורסם: 15-11-2016 בשעה 23:59)

    המשחק הזה היה שווה ולו עבור התשובה של גספרוני. פרייסלס.

  11. רני (פורסם: 16-11-2016 בשעה 08:31)

    אבל דוקא הגביע הוא דוגמא טובה למה שהם אומרים. תמיד תהיתי למה הסיבוב הראשון בגביע נקרא סיבוב ח' – ואז הבנתי שמשוחקים שבעה סיבובים בליגות הנמוכות עד שמטריחים את הגדולות למפעל. בשיטת בתים וליגה זה אולי קצת יותר מסובך – אבל באמת שאין מניעה אמיתית להטריח את 16 המדורגות עליונות באופא במשחקים רבים נגד הקטנות. בהחלו אפשר היה לקחת את 40 ומשהו הנבחרות היותר קטנות ושיתחרו על הזכות להיות 24 הנבחרות האחרות במוקדמות. זה יכול אפילו ליצור חוויות הצלחה (אפילו ישראל עשויה לעלות לשלב הסופי של המוקדמות) לנבחרות שלא חווות את זה בדרך כלל…

  12. דורפן (פורסם: 16-11-2016 בשעה 11:10)

    הגרמנים צודקים לחלוטין כאן. זו פארסה שעוצרים עונות כדורגל כדי שספרד תשחק עם ליכטנשטיין.

    לגבי הרומנטיות והאפשרות להתקדם? שהקטנות יקיימו ביניהן מוקדמות והאלופה מביניהן תמשיך הלאה. מוקדמות אירופה צריכות להתקיים בשמונה בתים מוקדמים של שש – ושש האחרונות יורדות למוקדמות בטורניר הבא כך שלכל נבחרת סיכוי להעפיל או לנשור. כתחליף עדיף שהנבחרות הללו יעשו טורנירים ביניהן.

  13. דורפן (פורסם: 16-11-2016 בשעה 11:12)

    בנוסף טיקולסקר ממשיך פה בהאדרה של המיתוס ההיסטורי של הניצחון של ארצות הברית על אנגליה. זה היה ב-1950 ויחסי הכוחות היו מאד מוטים נגד מדינות המלחמה. אותה ארצות הברית הובילה במשחק הראשון בטורניר 1-0 על ספרד (שפחות נפגעה מהמלחמנ) עד הדקה ה-84 לפני שהפסידה 1-3. זו הייתה הפתעה – ספורטיבית זו רחוקה מלהיות ההפתעה הגדולה בהיסטוריה

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 16-11-2016 בשעה 11:31)

      זה היה פתיון מודע על מנת למשוך אותך לדיון. זכרתי שכתבת על כך פעם.

  14. אבו צ'יצ'ריטה (פורסם: 16-11-2016 בשעה 13:21)

    אם כל כך מפריע לגרמנים לשחק נגד סן מרינו, שפשוט יכבשו אותה ויסגרו ענין (אפשר עוד כמב קטנות על הדרך).
    בתמצית, הטיעון של מולר הואשמשחקים כאלה מפריעים לביזנס. ועל כך משיב אני – לך חפש.

  15. רומן (פורסם: 16-11-2016 בשעה 13:32)

    נאצים לנצח ישארו נאצים, זה בגנים שלהם.

    • Dr. van nordstrand (פורסם: 17-11-2016 בשעה 08:07)

      ורוני לנצח יישאר השחקן הטוב בעולם.
      מסי לנצח גמד בכיין.
      זהבי לנצח הפיצ'יצ'ו מפלרמו.
      וחיפה לנצח הקבוצה הגדולה בהסטוריה

  16. Fkflfv (פורסם: 17-11-2016 בשעה 03:12)

    אני סבור שהיסוד הבסיסי לשאלה הזאת צריך להיות מונח על העובדה שיש הבדל בהתייחסות לכדורגל במדינות כמו סן מרינו ושות׳ לבין גרמניה ואפילו ישראל. ההבדל הוא המקצוענות. בגרמניה השחקנים מקצוענים וזו העבודה הראשית והיחידה שלהם, זה מה שהם עושים למחייתם. שחקני סן מרינו חובבנים בלבד.

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 17-11-2016 בשעה 09:25)

      האם מפעלי הנבחרות צריכים לתת עדיפות למקצוענים? אני חושב שלא.

  17. דורפן (פורסם: 17-11-2016 בשעה 17:39)

    הצעה: מי שכותב טורים כאלו מחוייב בכל מחזור נבחרות לצפות פעם אחת בליכטנשטיין, אנדורה או סן מרינו (ולא להתחכם ולצפות בקפריסין או בפארו)

    • ארז טיקולסקר (פורסם: 17-11-2016 בשעה 20:35)

      צפיתי בסן מרינו (עם קפיצות לאחרים).

      • ארז טיקולסקר (פורסם: 17-11-2016 בשעה 20:37)

        ואל תשכח את גיברלטר שבה צפיתי לא מזמן.

לא ניתן להגיב.