בשבחי הרומנטיקה

הסירו את ידיכם מסן מרינו!

אנשים שדעתם נחשבת בעיני, כמו ערן לוי כאן ומיכאל יוכין בדף הפייסבוק שלו, תמכו באמירות של תומאס מולר ויוגי לב, לאחר המשחק של גרמניה נגד סן מרינו, לפיהן המשחק היה מיותר, לא קשור לכדורגל ועוד.

 

אני חושב שמדובר באמירות מתנשאות.

 

חלק מהיופי של כדורגל נבחרות, וכדורגל בכלל, הן הננסיות שמשחקות נגד הגדולות. נכון, אנחנו זוכרים את איטליה – ברזיל מ- 1982, את ארגנטינה – אנגליה מ- 1986 ומשחקים בסדר גודל דומה. אבל, בשיעורי ההיסטוריה שלנו למדנו גם על צפון קוריאה שניצחה את איטליה 0:1 בגביע העולמי 1966, על ארצות הברית שניצחה 0:1 את אנגליה בטורניר של 1950, ואפשר לתת דוגמאות נוספות.

 

נבחרות שפעם נחשבו ננסיות, הצליחו להתקדם. איסלנד היא נבחרת שדורגה ממש למטה, והגיעה ממדינה שהייתה על סף כינוס נכסים. איי פארו, אם לקחת דוגמה יותר רלוונטית, הייתה בדיחה ברמת סן מרינו פחות או יותר, והפכה לנבחרת שדי קשה לנצח, ולפעמים, כפי שלמדה יוון, אלופת אירופה לא מזמן, אפילו אפשר להפסיד נגדה.

 

כל אלה, ועוד, לא היו מתרחשים אם פיפ"א ואופ"א היו מיישמות את רעיונות, העוועים בעיני, של הפרדה, של טורניר מוקדם בין הנבחרות החלשות לפני שהן "מעזות" להטריד את הגדולות, או כל רעיון אחר שמטרתו להפוך את הכדורגל למשחק שמשוחק לפי חוקי היורוליג מהכדורסל.

 

גם אם המחיר הוא שירום הודו, תומאס מולר, יתאמץ קצת, ולא עלינו אפילו יסבול מאיזו חבטה יבשה בקרסול הקיסרי שלו, זכר לתיקול של בלם סן מרינו שהגיע למשחק עם אובר מוטיבציה, אני בסדר גמור עם זה.

 

מולר, ודומיו, מרוויחים הון עתק מכדורגל. הם חייבים את רמת חייהם גם לעבודה קשה מאז הילדות, זה כן, אבל גם למה שהכדורגל הפך להיות לאורך עשרות השנים לפני שהם הגיעו. הם חלק מהיסטוריה, והם מחוייבים להיסטוריה. אם תרצו, משחק נגד סן מרינו הוא חלק משירות המילואים שלהם. חלק מתרומתם לשוויון בנטל.

 

אני גדלתי במשהו כמו סן מרינו ישראלית. מבחינת כדורגל, זאת אומרת. כמעט. רחובות. לא הייתה לנו קבוצה בליגה הראשונה, פרט לשתי הבלחות של מכבי שעריים ואחת של הפועל מרמורק שהסתיימו די מהר. את השחקנים הגדולים בארץ (פרט לשלום רוקבן יבדל"א וטוני שרעבי זצ"ל, שהיו קל"ב), זכינו לראות רק במשחקי נבחרות הכוכבים של הליגה, אחת לשנה, מול נבחרת רחובות במשחק לזכר מרדכי קינד ז"ל, או במשחקי גביע. ההתרגשות שאחזה בי, כילד, לקראת אותם אירועים, היא בלתי נשכחת עבורי. היא תרמה, באחוזים נכבדים, לאהבה הגדולה שלי למשחק. אילו התפיסה שלפיה משחקים כאלה לא קשורים לכדורגל הייתה שולטת, אולי היום הייתי אוהב את המשחק פחות, ובטוח שהיו לי פחות זכרונות ילדות מתוקים.

 

ולגבי מולר ולב, ספיציפית: שיגידו תודה לצ'רצ'יל/ אטלי, רוזוולט/ טרומן וסטלין, על כך שלא חילקו את המדינה שלהם ליותר מדינות קטנות. עוד מעט יצירתיות מטעם משתתפי ועידות יאלטה ופוטסדאם, וגם מולר ולב משחקים, או מאמנים, נבחרת בסדר הגודל של סן מרינו.

יומן האליפות של הג'איינטס (9) - המשחק שנהגנו לזרוק
חומת סרוויוס

41 Comments

מאנו 15 בנובמבר 2016

+1
כמובן שיוכין ולוי יצטרפו לכמעט כל מה שיטען מכיוונם של שחקני גרמניה כגון מולר. צריך לאפס אותם לפעמים

ירושלמי 15 בנובמבר 2016

לגמרי.
ומה אם האירופאים המצקצקים היו אומרים: למה שנשחק מול נבחרות כמו ישראל? הרי היא גם ככה לא שייכת ליבשת באמת ומימילא לא עולה לאף טורניר.
בואו נקח את בסיס 20-30 הנבחרות שתמיד עולות ונתן להם להתמודד על 16 כרטיסים ליורו\מונדיאל. לשאר הנבחרות החלשות (ישראל בתוכן), ניתן להתמודד בטורניר "אלופת הנמושות" \ "טורניר ההזדמנות האחרונה", ואולי אחת מהן תזכה בכרטיס הנכסף להתמודדות מול הגדולות.

בסיס הספורט הוא הזדמנות שווה לכולם.

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

אכן כן.

חז 15 בנובמבר 2016

חצוף המולר הזה.
גם אין סיבה שמכבי תל אביב לא תשחק מול הפועל יניב חולון פעמיים באמצע העונה, או שטוטנהאם תשחק מול צ'נטלהאם במסגרת שהיא לא הגביע. בשם הרומנטיקה כמובן.

בכדורגל קבוצות הבינו שיש מקום לליגות תחרותיות. אין סיבה לא לעשות עליות וירידות גם בבינ"ל.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

בטניס לדוגמה עושים בדיוק את זה

צור שפי 15 בנובמבר 2016

מסכים עקרונית אבל לדעתי שום דבר לא צריך להפריע ליוגי לאו להופיע למשחקים כאלה עם הרכב מישני ולתת לכוכבים לנוח. הרי ברור שגם ההרכב השלישי או הרביעי של גרמניה מנצח את סן מרינו.

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

הוא הופיע עם הרכב חצי משני. זו כמובן זכותו.

גילעד 15 בנובמבר 2016

אני לגמרי איתך בעניין הזה. במיוחד מרגיזה אותי ההשוואה לכדורגל קבוצות, כאשר ממילא כדורגל הקבוצות כולל מספר אינסופי של מועדונים ולכן ההפרדה הכרחית. את התלונות המיותרות על ריבוי המשחקים שיפנו לליגות ארוכות מדי או אינספור משחקי ידידות בכדורגל נבחרות, שלא תורמים לאוהד הקצה בפריפריה של הכדורגל שלא חווה את זה.

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

צודק

אסף 15 בנובמבר 2016

אני חושב שזו חלק מהטרוניה הרגילה (והכל כך מוצדקת!) על הטיימינג של כדורגל הנבחרות. הוא מגיע באמצע העונה, מפריע לכל הקבוצות ובעיקר משניא את עצמו על אוהדי הקבוצות בדיוק בגלל שהוא באמצע השנה. כשמדובר על משחקים מול נבחרות חלשות, זה מרגיז אף יותר (וספר זאת לאוהדי נאפולי שנגמרה להם העונה עם פציעתו של ארקדיוש מיליק).

אני חושב שאם כדורגל הנבחרות ישוחק בתאריכים שאינם מפריעים לקבוצות, גם הטרוניות הללו ידעכו מעט.

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

ומי החליט שכדורגל קבוצות יקבל עדיפות כה גבוהה על פני כדורגל נבחרות?

אני בא מקטמון 15 בנובמבר 2016

הכסף של זכויות השידור לצערנו

Ljos 15 בנובמבר 2016

אנשים שאומרים משפטים כמו שכתבת בפסקה האחרונה (הספציפית).

צור שפי 15 בנובמבר 2016

כדורגל קבוצות הוא הבסיס, הלחם והחמאה של הרוב המכריע של האוהדים. אנחנו אוהדים מועדון/קבוצה הרבה לפני נבחרת לאומית. אלה מבינינו שהם אוהדים פעילים גם רואים את הקבוצה שלנו במגרש כל שבוע או שבועיים. היא מלווה אותנו תשעה-עשרה חודשים בשנה, שנה אחר שנה, עשור אחרי עשור. אין בכלל מה להשוות לרמת המחוייבות ועומק הקשר שבין אוהד לקבוצה לבין זה שבין האוהד לנבחרת.

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

זה נכון חלקית בלבד. יש מדינות שמידת ההזדהות של אוהדים בהן עם הנבחרת גבוהה יותר. יש גם אוהדים של קבוצות קטנות (אני שם לב לכך באנגליה) שמאוד מזדהים עם הנבחרת (נסה לקרוא את שמות המועדונים על דגלי אנגליה במשחקי נבחרת).

מיקו G 15 בנובמבר 2016

כדורגל קבוצות לכל הפחות פעם בשבועיים בכל עיר בינונית באירופה, בעוד כדורגל נבחרות משוחק רק בעיר אחת בכל פעם. לא מפתיע שאנשים מעדיפים שיהיה משחק של הקבוצה המקומית במקום.

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

לא מדויק. בספרד, לדוגמה, מקפידים שהנבחרת תשחק כל משחק בעיר אחרת. כאשר המשחקים הם נגד נבחרות קטנות, הם נערכים לעתים גם במגרשים לא גדולים.

מיקו G 15 בנובמבר 2016

לא משנה את העובדה שבכל המדינה נערך משחק אחד בניגוד לעשרות בכל שבוע אחר.

יוסי מהאבטיחים 15 בנובמבר 2016

נו, בסן מרינו ענו למולר הכי טוב- תמיד תהיו אלו עם הגרביים מתחת לסנדלים…

http://sports.walla.co.il/item/3013432

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

מעולה.

אמיתי 15 בנובמבר 2016

מתנחלים?

7even 15 בנובמבר 2016

ענק!!

Shadow 16 בנובמבר 2016

המניפסט שהוא רשם שם פשוט גאוני. והציטוט המלא הרבה יותר חד.

ארז טיקולסקר 16 בנובמבר 2016

הנה הנוסח המלא:

http://www.dailymail.co.uk/~/article-3935386/index.html

אנדר 17 בנובמבר 2016

העיקר שיוכין לעג לתגובה בתחילת הטור שלו וכינה אותה ניסיון לא מוצלח של שנינות. מביך משהו

מוטי 15 בנובמבר 2016

אם היה טורניר מוקדם מזעזע, אני בספק אם יוון או דנמרק היו לוקחות אליפות אירופה, גם רוסיה לא היתה מגיעה לגמר וכך הלאה.
הסיכוי שנבחרת בינונית, תשמור על פורמה גבוהה גם בטורניר מקדים וגם באליפות עצמה הוא פשוט זעיר.

ארז טיקולסקר 15 בנובמבר 2016

הפורמט צריך לאזן בין תמריץ לנבחרות הטובות לבין הותרת פתח להפתעות. לכן, לדעתי, הפורמט הנוכחי באירופה, גם אם אינו מושלם, הוא סביר.

7even 15 בנובמבר 2016

לצערי זה מה שיקרה בסוף.
בדיוק כמו מה שהולך לקרות עם ליגת האלופות החל מעוד שנתיים

Miranda Vera Cruz De La Hoya Cardinal 15 בנובמבר 2016

המשחק הזה היה שווה ולו עבור התשובה של גספרוני. פרייסלס.

רני 16 בנובמבר 2016

אבל דוקא הגביע הוא דוגמא טובה למה שהם אומרים. תמיד תהיתי למה הסיבוב הראשון בגביע נקרא סיבוב ח' – ואז הבנתי שמשוחקים שבעה סיבובים בליגות הנמוכות עד שמטריחים את הגדולות למפעל. בשיטת בתים וליגה זה אולי קצת יותר מסובך – אבל באמת שאין מניעה אמיתית להטריח את 16 המדורגות עליונות באופא במשחקים רבים נגד הקטנות. בהחלו אפשר היה לקחת את 40 ומשהו הנבחרות היותר קטנות ושיתחרו על הזכות להיות 24 הנבחרות האחרות במוקדמות. זה יכול אפילו ליצור חוויות הצלחה (אפילו ישראל עשויה לעלות לשלב הסופי של המוקדמות) לנבחרות שלא חווות את זה בדרך כלל…

דורפן 16 בנובמבר 2016

הגרמנים צודקים לחלוטין כאן. זו פארסה שעוצרים עונות כדורגל כדי שספרד תשחק עם ליכטנשטיין.

לגבי הרומנטיות והאפשרות להתקדם? שהקטנות יקיימו ביניהן מוקדמות והאלופה מביניהן תמשיך הלאה. מוקדמות אירופה צריכות להתקיים בשמונה בתים מוקדמים של שש – ושש האחרונות יורדות למוקדמות בטורניר הבא כך שלכל נבחרת סיכוי להעפיל או לנשור. כתחליף עדיף שהנבחרות הללו יעשו טורנירים ביניהן.

דורפן 16 בנובמבר 2016

בנוסף טיקולסקר ממשיך פה בהאדרה של המיתוס ההיסטורי של הניצחון של ארצות הברית על אנגליה. זה היה ב-1950 ויחסי הכוחות היו מאד מוטים נגד מדינות המלחמה. אותה ארצות הברית הובילה במשחק הראשון בטורניר 1-0 על ספרד (שפחות נפגעה מהמלחמנ) עד הדקה ה-84 לפני שהפסידה 1-3. זו הייתה הפתעה – ספורטיבית זו רחוקה מלהיות ההפתעה הגדולה בהיסטוריה

ארז טיקולסקר 16 בנובמבר 2016

זה היה פתיון מודע על מנת למשוך אותך לדיון. זכרתי שכתבת על כך פעם.

אבו צ'יצ'ריטה 16 בנובמבר 2016

אם כל כך מפריע לגרמנים לשחק נגד סן מרינו, שפשוט יכבשו אותה ויסגרו ענין (אפשר עוד כמב קטנות על הדרך).
בתמצית, הטיעון של מולר הואשמשחקים כאלה מפריעים לביזנס. ועל כך משיב אני – לך חפש.

רומן 16 בנובמבר 2016

נאצים לנצח ישארו נאצים, זה בגנים שלהם.

Dr. van nordstrand 17 בנובמבר 2016

ורוני לנצח יישאר השחקן הטוב בעולם.
מסי לנצח גמד בכיין.
זהבי לנצח הפיצ'יצ'ו מפלרמו.
וחיפה לנצח הקבוצה הגדולה בהסטוריה

Fkflfv 17 בנובמבר 2016

אני סבור שהיסוד הבסיסי לשאלה הזאת צריך להיות מונח על העובדה שיש הבדל בהתייחסות לכדורגל במדינות כמו סן מרינו ושות׳ לבין גרמניה ואפילו ישראל. ההבדל הוא המקצוענות. בגרמניה השחקנים מקצוענים וזו העבודה הראשית והיחידה שלהם, זה מה שהם עושים למחייתם. שחקני סן מרינו חובבנים בלבד.

ארז טיקולסקר 17 בנובמבר 2016

האם מפעלי הנבחרות צריכים לתת עדיפות למקצוענים? אני חושב שלא.

דורפן 17 בנובמבר 2016

הצעה: מי שכותב טורים כאלו מחוייב בכל מחזור נבחרות לצפות פעם אחת בליכטנשטיין, אנדורה או סן מרינו (ולא להתחכם ולצפות בקפריסין או בפארו)

ארז טיקולסקר 17 בנובמבר 2016

צפיתי בסן מרינו (עם קפיצות לאחרים).

ארז טיקולסקר 17 בנובמבר 2016

ואל תשכח את גיברלטר שבה צפיתי לא מזמן.

Comments closed