אל נא תלך (תומר חרוב)

פוסט מאת תומר חרוב   מאבק האליפות בין חיפה להפועל גוזל ממני שעות שינה. לא מדובר בטראומת הקיזוז מהעונה שעברה […]

פוסט מאת תומר חרוב

 

מאבק האליפות בין חיפה להפועל גוזל ממני שעות שינה. לא מדובר בטראומת הקיזוז מהעונה שעברה או מהתרגשות לקראת דאבל אדום. אני מתעורר שטוף זיעה בלילות הנעימים של האביב, ובמוחי המסויט עוברת רק שאלה אחת: מה יהיה עם החוזה של אלישע? למה שחר לא מחתים אותו לעשר שנים ופותר לי את הבעיה היחידה שהתעוררה מהעונה המצוינת שעוברת על מכבי נתניה: איפה רובן יאמן בעונה הבאה?

בים הסוער שהוא מכבי נתניה, רובן הוא חוף המבטחים. האיש אליו אנו פונים כשלא הולך ומבקשים שיבוא ויציל אותנו. למרות שהוא בנתניה כבר שבע שנים כמאמן (עם הפסקות) הוא תמיד הגיע לתפקיד אחרי שדברים לא הלכו. פעם אחת כדי להחליף את אלי כהן ולנסות להציל מירידה, פעם כדי להחליף את גוטמן ובפעם האחרונה בעונה שעברה, כשנראה היה שהקבוצה בדרך הבטוחה לליגה השנייה אחרי פתיחת עונה איומה תחת נתי עזריה.

הקדנציה הזו, הנוכחית של עטר, שונה לגמרי מהסיבובים הקודמים. בלי תקציב, בלי שלד שחקנים שנשאר מעונות קודמות ובלי יותר מדי ציפיות, רובן עשה מעשה חריג מאוד בכדורגל הישראלי- הוא בנה קבוצה. הוא בנה אותה בלי כסף, אסופה של שחקנים שאיש לא רצה ואיש לא החזיק מהם, הם הדבר החם של הכדורגל הישראלי היום. אם הם זוקפים את זה לזכותו של עטר, מי אני שאגיד אחרת.

אמרנו על רובן הרבה דברים במהלך השנים. אמרנו שהוא לא יודע לבחור זרים, שהוא לא טקטיקן, שהוא רק מאמן של שחקנים וכל מה שהוא יודע זה לתת מוטיבציה בחדר ההלבשה. צחקנו על האימונים הקלילים שלו. אמרנו שהוא מספיק טוב בשביל להשאיר קבוצה בליגה, אבל לא יותר מזה. לגלגנו על הגביע שלו עם בית"ר ואמרנו שעם סגל כזה לא צריך מאמן.

לאט לאט ובהנאה רובן מאכיל אותנו בתלתלים שלו, שבת אחרי שבת. הוא הביא שלושה זרים טובים, הקבוצה משחקת כדורגל רבגוני ומוכיחה שהיא יודעת גם להגן וגם להתקיף, והכל בהנעת כדור שוטפת וחכמה. נתניה נראית כמו קבוצה עם יד מכוונת, שאומרת באיזה דקות ללחוץ ובאיזה דקות להרגיע, קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה וקבוצה שפיתחה לעצמה עומק תוך כדי העונה.

את העונה פתחנו עם שני בלמים חלשים (בן הרוש וקרופניק), שהפכו מצוינים תוך כמה חודשים, וכיום הבעיה היא שלא ברור מי מהשלושה (קפוארלה הצטרף תוך כדי) צריך לשחק ומי לשבת על הספסל. בחלון ההעברות בינואר כולם אמרו שצריך בלם או קשר, רובן הביא חלוץ (סרגיי טרטיאק) ומאז הקבוצה לא מפסידה ובקושי סופגת.

בקבוצות של רובן עטר אין אינטריגות ואין אגו, תמיד הכל רגוע וכולם נהנים. שליו מנשה עשה לו שביתות איטלקיות על המגרש בשנה שעברה, אז הוא שיחרר אותו. רביד גזל (שחקן בית מנוסה) עשה שרירים ורצה לשחק בבית"ר, אז הוא ויתר עליו בלי למצמץ.

עטר לא התלונן על כך שאין לו כסף או ששיחררו לו שחקנים כמו אלמוג כהן (שעטר הפך לתותח), ביבאן פרנסמן וקלמי סבן, הוא פשוט ניגש לעבודה והפך את אלו שיש לו ללא פחות טובים. שחקנים שבקושי רצו באשקלון ובאשדוד הם הלהיטים של הליגה, הכובש המצטיין הוא סמל בלתי מעורער של הפועל לוד והקפטן הוא ילד בן עשרים ואחת.

אין צורך להרחיב במעלותיו של רובן עטר כמאמן, הוא באמת עושה את זה אל מול כל חובבי הכדורגל, שבוע אחרי שבוע,. אבל אני חייב להוסיף עוד סיבה אחת שבגללה אני ממש רוצה שמכבי חיפה תזכה באליפות ורובן יישאר אצלנו (מעבר לעובדה שיש לו חוזה בנתניה): הוא אוהב את מכבי נתניה. המקום הזה חשוב לו.

עטר מקבל גב מהאוהדים ומההנהלה, והזדמנות לעשות משהו באמת גדול, הזדמנות להיות האלכס פרגוסון / גי רו / ארסן ונגר של הכדורגל הישראלי. הזדמנות להיות משהו אחר, אלטרנטיבה אמיתית לגדולות ואלטרנטיבה אמיתית לאותן קבוצות ומאמנים שרואים רק תארים מול העיניים והתקדמות לעבר מקום שאי אפשר להגיע אליו. הרי אם לא יקח אליפות בחיפה, יעשו לו את המוות. אצלנו, בנתניה, עם תקציב סביר (על כך בפוסט הבא), הוא ימשיך להיות מאושר.  

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 

חבר'ה, הפיצוחים עלי! (תומר חרוב)

תגובות

  • עופר פרוסנר

    תומר, מברוק, אחלה אחלה פוסט.
    אני אכתוב על זה אצלי בתום העונה (אם וכאשר), אבל לא הייתי רוצה לראות את רובן על הקווים אצלנו. הסיבות: אוחנה, נמני, סיני. ראיתי מה קורה לאגדות, לא רוצה לקחת את הסיכון הזה שהוא יתקלקל. לא יודע מי הייתי כן רוצה שיאמן (ואני בכלל מקווה שלא תהיה התלבטות כזו, האמת), אבל זו פעם אחת שאני מעז לשים את הרצונות הפרטיים שלי מעל אלו של הקבוצה. לא שמישהו מקשיב לי, כמובן :)

  • גיל שלי

    תומר - זה לא אשר שהביא ראשון את רובן? אני מקווה שלא הרסתי לך את הבוקר.
    פרוסנר - אין קשר בין רובן לשמות שציינת. רובן יגיע כמאמן לגיטימי, לא כשחקן עבר גדול.

  • עמית

    בוגד!

  • דוד מירושלים

    יפה ונכון.

  • תומר חרוב

    עופר, תודה רבה. ובכלל תודה לדה באזר על הבמה.
    גיל צודק בקשר ללגיטמיות של רובן כמאמן אבל אני בהחלט מבין אותך כי עם כל הלגיטימיות הזו אתם מסתכלים על עטר ורואים אגדת משחק ולא מאמן לגיטימי או פחות לגיטימי. אבל אם הוא יקבל גב וזמן אין יבה שהוא לא יצליח בחיפה, השאלה היא מה ייחשב הצלחה ומה כישלון?
    גיל שלי, אשר על הבוקר זה באמת קצת יותר מידי:) אבל אתה צודק. בכלל, אי אפשר להגיד שה"חבר" שלך מגן חיים עשה מאה אחוז דברים רעים אבל בסופו של דבר מדובר באדם שהתנהל בצורה מחשידה(אני לא אומר גנב כי אין לי הוכחה) עם כספי ציבור וזה קצת יותר מהותי בעיני.

  • גיא זהר

    מסכים לגמרי. רובן השנה הוכיח שהוא מאמן אמיתי. שאפו. אני מתבאס ממה שקרה לנתניה: אני מספיק זקן לזכור אתכם כאמפריה והפכתם, גם בימי יאמר לקבוצה קטנה. יאללה. צאו מהחורים. לפחות 15 אלף ברמת גן. מגיע לקבוצה הזו שמזכירה (במקצת) את הגדולים מהשבעים ותחילת ה-80.

    • תומר חרוב

      עדיין אמפריה, גיא, עדיין אמפריה. רק נותנים קצת לשאר הקבוצות להנות. אחרי שבמע"צ התלוננו שאף אחד לא מוכן לעבור בסיבוב וינגייט משום ששם כבר היה שלוש אפס לנתניה, הורדנו את הרגל מהגז...

  • הופ

    פוסט יפה ומלא הכרת תודה.
    רובן בונה לעצמו שם של מאמן מצוין, אבל חשוב להזכיר שקל יותר לשחרר שחקנים בקלות ובלי למצמץ כשאין ממך יותר מדי ציפיות. כשאתה במאבק מתמיד על האליפות, כל שחקן חשוב לך צריך להתחיל לשחק משחקים מתוחכמים יותר של להעניש את השחקן אבל לא לאבד אותו.
    במילים אחרות, עטר עוד לא התמודד עם לחץ ברמה שיש במכבי חיפה (דבר שאלישע אגב עושה רבה זמן בהצלחה, ולא זוקפים את זה מספיק לזכותו), וכמו שהזכירו כאן מדובר גם על לחץ מטורף של קהל לפעמים כפוי טובה.
    פרוסנר אומר שהוא לא רוצה שהאגדה תישבר. אני רוצה שעטר יאמן במכבי מתישהו (מקווה שלא בעונה הבאה, מאותן סיבות מוכרות), אבל מפחיד אותי לחשוב איך הוא יתמודד עם קהל "נאמן" שפתאום שורק לו בוז וזורק עליו מטריות.

    • תומר חרוב

      הופ, הוא גם יכל בקלות להתרסק עם הקבוצה ולהתדרדר לתחתית, להישאר בליגה יכולה להיות משימה קשה ומלחיצה יותר מלקחת אליפות. בבית"ר הוא גם התמודד עם לחץ. יש לחץ בכל מקום, רובן מצליח להעלים את הלחץ הזה.

  • MOBY

    תומר אני מבין את החשש שאחזך ומצטרף לתחינתך, עוד שנה של קשקשת תל אביבית תהיה קשה מאין כמותה.
    מקווה שרובן יגיע אלינו בשנה הבאה (סוף החוזה לא?) ואחרי שזכינו השנה באליפות (אני האוהד "האמיתי", האופטימי לא אחוז הפחדים)
    רובן יתקבל בצוננין ע"י פרשני וכתבי חצר (שלא לדבר עלשתייה בכפית ע"י תוכנית הרדיו והאתר שברקו משתתף (הקנאה,הקנאה).
    אבל ....
    היה ויחזיר את חיפה לימי שומי (בלי האליפות) ושל שפיגל ושרף. הקהל הותיק והמושרש ילך איתו לכל הדרך.
    אם יהפוך לרוני או אברם. רק תארים יקבעו את עתידו (לצערי).
    @@@
    גילוי נאות -אוהד שרוף של המתולתל שבמוחו רובן הוא הוא גדול שחקני חיפה שראה במו עיניו (כבר 32 שנה במגרשים).

  • אנונימוס

    בכלל הגיע הזמן שהמאמנים הישראלים יפסיקו להתבטל בכזאת קלות מול הגדולות. אני מתקשה לחשוב על מאמן ישראלי שסירב להצעה לעזוב קבוצה בינונית לטובת קבוצה גדולה, למרות שברובהמקרים זה נגמר רע

  • איציק אלפסי

    פוסט נהדר, תומר. מסכים על כל מה שכתבת. תמיד הרגיז אותי שבגלל שהוא לא מדבר על כדורגל במונחים של פיזיקה גרעינית, ובגלל שהוא בנאדם כל-כך סימפטי ונעים הליכות שוותה לו תדמית של מאמן כזה נחמד, חבר של שחקנים ולא יותר מזה, ולא "טקטיקן" כמו גוטמן ושות'. הצטערתי מאוד שעזב את בית"ר והצער הזה רק הולך וגובר.

    • תומר חרוב

      בכלל, גם את גוטמן שפטו כטקטיקן וגרמני ולא אבהי וכל מיני שטויות כאלו. מעטים האנשים שמנתחים דמויות בכדורגל כבני אדם מלאים בתכונות שונות ומגוונות, הנטייה היא להיצמד לסטראוטיפים כי זה הכי קל...

  • גיא זהר

    והכי חשוב, רובן עשה את הדבר שרובנו רצו תמיד לעשות - ירק על ברקוביץ'

  • פראליה

    לפחות הוא, בניגוד אליך, היה שווה יריקה

  • יואב

    תומר,
    אחלה פוסט ומברוק. עטר תמיד היה אהוב על כל הקהלים(בהכללה כמובן).
    אבל תתכונן, מחזור אחרון ברמת גן, משחק האליפות של מכבי מול ארבעים אלף איש.
    תתכונן(:

    • תומר חרוב

      תן לי את מכבי בכל שבוע.

      • יואב

        ואתה תקבל...

  • מושפע מהשרון

    שלום רב,
    אחלה כתבה,כן ירבו
    קדימה הפועל

  • יונתן

    יופי של פוסט.

    מהצד האדום אני יכול למסור לך שמתפללים חרישית שרובן לא יחתום בחיפה (תפילה דומה לזו שנישאה לשווא שנימני יישאר במכבי לעד)

    • גורדיטו

      אתם לא מתפללים חרישית מספיק! אנחנו נביא את רובן, וסוף סוף יהיה לנו מאמן שלא רועדות לו הביצים בכל פעם שהוא רואה אדום שלא מקבל כסף מיואב כץ.
      לאן לשלוח את הכוכבית השנה?

      • MOBY

        לכתובת הישנה.
        בית ברנר פינת הרחובות "דפקו אותי שוב" ו"בכיינים לעד"

        • צור שפי

          לא משנה לאן, העיקר שתהיה לכם סיבה לשלוח אותה.
          וחוץ מזה - מת על עטר ותודה על הפוסט.

  • מתבונן בקביעות מהצד

    אהבתי לקרוא את הרשומה,

    יש לי שאלה אחת מעניינת ששווה לשאול אותה את רובן,
    האם סגנון המשחק השבלוני של ה"בעט ורוץ" שאפיין את נתניה בהדרכתו בשנים הקודמות היה בשל תפיסת העולם שלו באותה העת, או בגלל חומר שחקנים כזה או אחר שהיה ברשותו.

    * לצורת המשחק הזו היה חלק משמעותי מאוד בבריחת האוהדים.

    • תומר חרוב

      זו בהחלט שאלה מעניינת.
      אני חושב שהתשובה משולבת, יש משקל לחומר השחקנים שהיה ברשותו אבל בזכות העובדה שאנו יכולים לבחון את עבודתו של רובן לאורך שנים אפשר לראות את ההתקדמות שלו כמאמן ואת האספקטים שהוא הוסיף לתפיסת העולם שלו. אני חושב שהשינוי המהותי נעשה דווקא בתקופה שבה הוא היה בבית"ר, שם בעצם הוא עבד עם סגל השחקנים הטוב ביותר שעמד לרשותו אי פעם והמעניין הוא שבעונה לאחר מכן כשהוא שב לנתניה עם סגל הרבה פחות טוב הוא המשיך ושיפר את שיטת המשחק שלו שהגיעה השנה לשיאה. אני גם חושב שזו לא רק השיטה שמרשימה אלא השליטה של רובן בקבוצה, לא רק ברמה האנושית והמנטלית אלא גם ברמה המקצועית, כל שחקן יודע מה הוא צריך לעשות למען השיטה.
      לגבי בריחת האוהדים- אני לא קונה את זה שאוהדים לא מגיעים בגלל צורת משחק, אני אבין אם יגידו לי שזה המתקן או הרמה שבה הקבוצה משחקת אבל חצורה לא צריכה להיות שום קשר.

      • מתבונן בקביעות מהצד

        הצורה שהקבוצה שיחקה שיקפה את הרמה שלה.
        ואני עד לכך שאנשים שהיה להם מינוי לא הגיעו למשחקים בגלל השעמום שאפיין את המשחקים של נתניה.
        ולמרות שסיימנו אז בתור סגני האלופה, המשחק היה משמים והשערים נראו מקריים.

Comments are closed.