גם לנו יש תואר: אלופי הלייקים (תומר חרוב)

 

1. לא שהייתי צריך את זה, אבל במחצית כבר היה ברור שאנחנו מפסידים. בהתאחדות החליטו לעשות תחרות הקפצות בין שני אוהדים, אחד מכל קבוצה. ההוא מחיפה התחיל ראשון, כשהגיע למאה הכרוז אמר לו שזה מספיק והעביר את התור לאוהד הנתנייתי. הבחור החביב החל להקפיץ עם הברך, הגיע לארבע והרים ידיים. הבנתי אותו, מודע למגבלות שלו.

הקריין בירך את הזוכה והזכיר לכולנו להיכנס לפייסבוק לעמוד של ההתאחדות ולעשות להם לייק. וההתאחדות היא לא היחידה, כל הזמן מבקשים ממני לעשות לייקים. חבר שמתחתן כמעט הפסיק לדבר איתי בגלל שהתמהמתי בלייק בשביל ארוסתו בתחרות לייקים לזכייה בשמלת כלה.

בשביל מה הם רודפים אחרי כל הלייקים האלו? מה זה בדיוק נותן להם? הנה נתניה שלי, אלופת הלייקים הרשמית של העונה, זו שרצה יפה גם בליגה וגם בגביע ונותנת פייט לגדולות, הוציאה אותי שוב מאוכזב מאצטדיון רמת גן המקולל. הוא כל כך מקולל, שאפילו אם היו מגדלים שם גראס על המשטח ומכנסים את כל אוהדי נתניה לשאיפה המונית, לא ניתן היה לצאת משם מרוצה. בוב דילן עוד לא יודע לאיזה בור הוא נפל.

2. אז שוב נשארנו עם מחמאות, ואולי גם לא היה פנדל, ואם ניר נחום היה שם אותה ב-2-2… וכל החרא הזה לא ממש מנחם אותי, כי הפעם באמת חשבתי שמגיע להם. שמגיע לשחקנים ומגיע לרובן ומגיע גם לי, כן פעם אחת גם לי מגיע משהו.

לאוהדי הפועל יש מנוי על המפעל הזה, לחיפה יש אליפויות כמו נקודות חן, עד כדי כך שהם מרשים לעצמם לבדוק איזו מהן חשודות כמזיקות (האברמגרנטיות, הרונילוויות) וקריית שמונה עדיין לא סבלה מספיק כדי שבאמת יגיע לה. אז חשבתי שהפעם מגיע לי. אמרתי שלא איכפת לי, שהקבוצה הזו עשתה הרבה מעבר למה שציפיתי ושאני אסתפק בלא להתבזות, אבל זה הכל שקרים שאני מוכר לעצמי כדי להקהות את הכאב במקרה של הפסד. לא ממש עוזר.

3. חובבי הקונספירציות אומרים שזה הכול היה מתוכנן מראש, שרצו את חיפה נגד הפועל בגמר כדי לעשות קופה, ולכן הכדורים שלהן היו כבדים יותר בהגרלה ולכן השופט החזיר לחיפה פנדל שלא תמיד שורקים עליו. אני לא מאמין בזה לרגע, אבל לפעמים יש באמת תחושה שאין מקום פה לקבוצות בסדר הגודל של נתניה ומטה. כבר בסיבוב ח' יו"ר ההתאחדות אמר שהוא רוצה לראות את ארבע הגדולות בחצי הגמר.

כשעושים כתבה ביום המשחק על אילו שחקנים מנתניה וקרית שמונה כדאי להעביר לגדולות,  זה מרגיש לא רק שלא סופרים אותנו, אלא שההצלחה של קבוצות כאלה היא מעמסה על הכדורגל הישראלי. צריך שהגדולות ייצגו אותנו באירופה, ליגה בלי בית"ר היא לא ליגה (אבל בלי סכנין כן?) ועוד קלישאות על קלישאות שעוסקות בארבע קבוצות.

יש כדורגל טוב בנתניה ובקרית שמונה, צריך להיות כזה גם בפתח תקוה ובבאר שבע,  בני יהודה צריכה לחזור ולהיות לא רק דופקת אליפויות אלא מועמדת לגיטימית. זה מצריך ניהול טוב, אבל זה גם מצריך שינוי בתפיסה שגורסת שהקטנות הן רק חממות שחקנים בשביל הפועל, חיפה ומכבי תל אביב. הייתי מציע שישכחו מהקיזוז וינהיגו תקרת שכר, אבל אני בתוך לוזונייתי חי ומוכן להתערב שגם בעוד עשר שנים הקבוצה האחרונה מחוץ למועדון הארבע שלקחה אליפות תהיה הפועל חיפה של רובי שפירא וגוטמן.

4. בדרך לאצטדיון רמת גן, בקו עשרים, ישבתי ליד אמא ושני ילדים, בן ובת, ודיברנו קצת. הבן, בערך בן אחת עשרה, אוהד של חיפה שגורר את אמו למשחקים, שכנע אותה לקנות להם כרטיסים לחצי הגמר. היא קנתה, לשער שבו יושבים אוהדי נתניה. הילד שפיץ, יודע כמה אליפויות אירופה יש לריאל, ליברפול ואפילו לבאיירן מינכן. אמא שלו לא מתלהבת מכל העניין, אבל לא נראה לי שיש לה ברירה.

האמא סיפרה שהיא חד הורית והכדורגל זה דרך טובה לתקשר עם הבן ולהעסיק אותו. כולם בכיתה שלו אוהדים את הפועל והוא  התגאה שהוא היחיד שאוהד את חיפה וגם את ליברפול. נזכרתי שכילד בכיתי כשנתניה הפסידה בחצי הגמר להפועל חיפה עם רובן עטר שסירב להתחלף (3-2…), לפחות עמית מהאוטובוס לא בכה היום.

5. עוד שני משחקים למנאייק ואפשר ללכת לים. לא שאני לא נהנה מכל רגע בעונה הזו, אבל היא סוחטת אותי רגשית. אני לא רגיל לשחק כל שלושה ימים כאילו אנחנו מאן יונייטד או בארסה, אני לא רגיל להגיע למשחקים עם הקוף הזה של ככה וככה משחקים ללא הפסד, ואני לא רגיל שיש לנו על מה לשחק בתקופות האלה של השנה, אלא אם זה על ההישארות. זה הפרדוקס בו אני חי: מצד אחד אני רוצה שנהיה קבוצה חזקה שמתמודדת על תארים (פנטזיות זה תמיד טוב), מצד שני אני לא יכול להתמודד עם הדברים האלה. כדורגל, לעזאזל.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

 *

אל נא תלך (על ראובן עטר)

חבר'ה, הפיצוחים עלי! (על יצחק תשובה)

 

היידה, באך! - היום ה-1 בתחרות רובינשטיין
ורק הקעקוע ההוא לא יוצא לי מהראש (ערן לוי, ברלין)

17 Comments

גיא זהר 12 במאי 2011

תומר, אין לי אלא בתור אוהד הפועל ב"ש להשתתף בצערך.הבאתם אתמול כבוד (לצערי אני משתמש בביטוי השחוק הזה) ולא ביישתם את המורשת המפוארת שלכם.ב

צור שפי 12 במאי 2011

"אליפויות כמו נקודות חן" הולך ישר לפנתיאון. חוץ מזה, העניין של תקרת שכר כבר נדון הרבה, אני עקרונית בעד מגבלה כזו או דומה לה רק שעד כמה שאני יודע היא לא קיימת בשום ליגת כדורגל משמעותית בעולם. זו כנראה הסיבה שבכל העולם המאבק על האליפות הופך להיות מאבק של העשירים. בארץ יש עדיין ארבע מועמדות שזה מעט אבל יותר מאשר בהרבה מאוד מדינות.
וכמובן, תנחומי על אתמול והרבה respect, כדי לא להשתמש במלה השחוקה ההיא.

תומר חרוב 12 במאי 2011

אולי נהיה הראשונים, כמו בקיזוז (או שזה העתקה משוויץ?)…

אנונימוס 12 במאי 2011

חבל, נתתם משחק טוב. עם קצת פחות אנוכיות, הייתם מגיעים לפחות להארכה

גיל שלי 12 במאי 2011

תומר – זו פעם ראשונה שאני שומע בבית שלי את הקהל באצטדיון רמת גן. כנראה היה מעמד מיוחד אתמול.

דביר 12 במאי 2011

ניר נחום הראה שהוא אופיר חיים של העשור הקרוב…

חולה שפעת 12 במאי 2011

להפסיק לחכות, יוחזר יגאל תם למכבי נתניה. רק הוא יכול לעשות סדר ולהוביל אותנו להישגים בדיוק כמו שאלי טביב עשה בהפועל ת"א.

איציק אלפסי 12 במאי 2011

תומר, למרות שבשנה ומששהו האחרונות פיתחתי סימפתיה חיפה (שותפות גורל במאבק נגד הפועל) אתמול הייתי אמביוולנטי- היה בי חלק לא קטן שרצה שתנצחו, בדיוק בגלל הסיבות שהזכרת. מגיע גם למועדון כמו שלכם ולאוהדים לחוות זכייה בתואר.

הופ 12 במאי 2011

קודם כל, אחלה אחלה אחלה טקסט. הקטע עם הנקודות חן שחלקן חשודות כמזיקות פשוט מבריק.
הייתי במשחק. הקהל של נתניה הפתיע אותי בגודלו, וגם בדגלים הענקיים והיפים (למה לנו אין כאלה? רטרו משבצות זה נחמד אבל לא מלהיב כמו דגלי העק האלה). העידוד, עם זאת, לא היה משהו. אחרי הגולים הקהל הצהוב עודד קצת ואחרי שתי דקות השתתק. אפילו המעטים שנשארו ביציע של הפועל נראו שמחים יותר.
מהיציע זה נראה שלא היה פנדל. בתקציר רואים שיש פנדל ברור (ואם כבר, אז הפנדל של יאיא קיבל חילוש מהוידאו). זה לא משנה. אם מסתכלים על רשימת הפיינליסטיות בגביע מבינים די מהר שאין פה קונספירציות.
הגביע הוא המפעל של החלשות, כי הוא תלוי יותר ברצון מאשר בכישרון וביציבות לאורך זמן. הפסדתם אתמול כי רציתם פחות היריבה, חוסר מזל שלכם שנתקלתם בקבוצה שמאוד מאוד רוצה (במובן הזה אולי הטראומה של השנה שעברה החזירה לנו קבוצה מחויבת יותר).
אני מבין את הקושי בלהיות קבוצה קטנה יותר מהאחרות – אני מניח שכשיאמר ואשר אלון היו, נשמעו פחות תלונות כאלה בנתניה. גם אנחנו, קבוצה עשירה יחסית, צריכים להתמודד עם מכירה אפשרית של הכוכבים שלנו לחו"ל. החלשים מטפחים כשרונות ומוכרים אותם לחזקים. ככה זה היה תמיד, לא?
וחוץ מזה ניר נחום נהדר, ימפולסקי משתפר, עטר עושה פלאים. יש לכם אחלה קבוצה והיתה לכם עונה נהדרת. סחתיין. או במילים אחרות – לייק :)

תומר חרוב 12 במאי 2011

תודה.
בקשר לקהל, ככה זה שרוב אלו שמגיעים לרמת גן הם לא אוהדים קבועים, גם הצטדיון הזה לא בדיוק מאפשר עידוד טוב, מאיפה שאני ישבתי גם את אוהדי חיפה לא כל כך שמעו.
ברור שאין פה קונספירציה, כמו שאמרתי, זה פשוט עניין של תפיסה.
אתה צודק לגבי הגביע ולגבי זה שרציתם יותר( במחשבה לאחור הניצחון עליכם בחיפה רק העיר את המפלצת)וזה גם מה שמבאס בגביע. בליגה לא איכפת לי כל כך משום שאין את ההבטחה המידית שתוך שניים שלושה משחקים אתה יכול להגשים חלום, פה זה אינטנסיבי יותר ואני חשבתי שלפחות אני רציתי מספיק.
לחו"ל אני גאה למכור שחקנים וזה גם מובן לגמרי, אבל פשוט חבל שההגמוניה(לא רק אצלנו, בכל העולם) נמצאת אצל הגדולות וגם שכדי לנצח אותה צריך לעשות את זה בכסף.

הופ 12 במאי 2011

"ההגמוניה נמצאת אצל הגדולות" זה כמעט טאוטולוגיה :)

ניתאי 12 במאי 2011

קודם כל לייק גדול על הפוסט…
לפחות אתה יוצא מהעונה הזו בטעם של עוד מהעונה הזו. הייתם מאוד קרובים, הקבוצה הולכת ומשתפרת, יש לכם אחלה כשרונות וככל הנראה רובן יישאר, שזה בהחלט מבטיח. אם גולדהאר לא יקנה את כל השחקנים… בעצם גם אז רובן יבנה לכם קבוצה סבבה.

MOBY 12 במאי 2011

הס מלהגיד אבל חשבתי שיש מצב שאתם מנצחים, (זה לא היה רחוק כל כך רק קצת ריכוז)אבל שיחקנו יותר טוב. בכל מקרה לא הייתי מתאכזב אם התלתלים היה מניף גביע. אולי אפילו הייתי מופיע למשחק כאוהד.
בכל מקרה המשכיות היא שם המשחק. לא כל שנה אפשר לעשות קסמים. לפעמים כדי להתבסס על עבודת הכנה והשקעה.

תומר חרוב 12 במאי 2011

אגב, לאוהדי חיפה. חשבתי על זה אתמול ודווקא מאוד סימלי שהשנה תזכו בדאבל. בדיוק עשרים שנה אחרי הדאבל האחרון שאחריו שחר לקח את המועדון, דאבל השנה כשבוגרי מחלקת הנוער הם הכוכבים המרכזיים שלו, הוא בדיוק הדיבידנד שמגיע לשחר על עשרים שנה של השקעה וטיפוח מחלקת נוער מצוינת.

יואב 12 במאי 2011

תומר,
טקסט נפלא.
כאחד שגדל על נתניה הגדולה(והיה בקופסא כשמכבי קיבלה את השש אפס ואת ההתעללות הרגילה של מכנס מולנו בכל עונה)תמיד יהיה לי כבוד גדול. בכלל, נתניה ההיא היתה הקבוצה הטובה ביותר שראיתי בכדורגל הישראלי.
אגב, דאבל חיפאי נותן לי איזשהיא תקווה.הברקנו לחמש שנים בדיוק לאחר אותו דאבל(ויש עוד סימנים מקדימים דומים).

בני תבורי 12 במאי 2011

תומר,
באופן עקרוני מגיע לך לייק ענק על אחד הפוסטים הגדולים שקראתי כאן, אבל אני מקטין אותו קצת רק בגלל שהזכרת את הדאבל הקודם של חיפה מלפני עשרים שנה…קצת רגישות בפעם הבאה בבקשה.
לא הייתי במשחק וגם לא ראיתי בטלביזיה. אני גמור מנטלית מהעונה הזאת ולא בא לי על מסיבות שאני לא מוזמן אליהן ולא מרגיש שייך. יכולתי היום להתרווח וליהנות קצת מכדורגל של אחרים, אבל במקום זה יש לי מלחמת עולם עם אשדוד על הראש. ואת זה שאל כבר מזמן אבא של אביב: סוניה, איפה טעינו? מה לא עשינו נכון?

מתבונן בקביעות מהצד 19 במאי 2011

כיף לקרוא את הפוסטים שלך

Comments closed