לתפוס ת'ראש זו אולי המטאפורה הכי חיה שיש במגרש כדורגל, בעיקר כי היא לא באמת מטאפורה, אנחנו באמת תופסים את הראש. יש אוהד אחד של נתניה שמשתגע על כל תזוזה במגרש, בעיקר שופטים משגעים אותו והוא לא מפסיק לתפוס את הראש ולפעמים זה נראה כאילו מרוב עצבים הוא הולך לקרקף את עצמו ביציע, לרדת אל כר הדשא בעודו מחזיק לעצמו חצי ראש ולצרוח על השופט שיתן כבר פאקינג צהוב לאבי אבגי שמבזבז זמן מהדקה העשרים וחמש!!!
ואם הבזבוזים של שחקני הפועל פ"ת לא הספיקו בשביל ראשנו העדין, היו גם אינספור החמצות ממצבים נוחים מידי. קוגבנייה שלח מול שער ריק כדור למשקוף, רועי דיין בעט מחמישה מטרים החוצה, דיא סבע בדקה התשעים יכול היה לעשות את זה אבל הכדור הגיע לו לימין והוא מהשחקנים האלה שכל החיים שלהם הרגישו שימין זו רגל של מוגבלים כי למה לעשות בימין את מה שאפשר לעשות הרבה יותר טוב בשמאל ועל הדרך גם לתקוע נא בעין לכל הימנים מסביבך? וזו על רגל אחת הבעיה של השמאל, לא פרגמטי. אם היה פרגמטי היינו חוזרים עם שלוש נקודות מפתח תקווה.
*
יום המשחק התחיל במיני מאבק על מחירי הכרטיסים שקבעה הנהלת הפועל פ"ת. הם לוקחים חמישים ש"ח מחיר אחיד. אני שונא מחיר אחיד. בשביל מה לעשות תואר מתקדם במדעי הרוח אם זה לא מקנה הנחת סטודנט באצטדיון כדורגל? אז ניסינו לעשות קצת רעש בפייסבוק, להטריל את הדף של מנהלת הליגה אבל עוד מהימים שהייתי מדווח כאן על שליחת מיילים לכל מיני גופי הנהלה שיבטלו רדיוסים ויתנו גישה לנכים, אני יודע שהם בדרך כלל מתעלמים. לפחות לנתניה יש הנהלה נורמלית והיא הודיעה שהיא תפעל בעתיד להורדת המחיר.
והאמת שההנהלה קצת יותר מנורמלית, כי כשאתה מגיע לבירה בסטלמך לפני המשחק ואתה רואה את הבעלים יושב עם האוהדים, מדבר איתם ואחר כך מצטרף אליהם ליציע האורחים ולא בקטע של תראו שאני יושב איתכם אלא כי שם הוא תמיד ישב ומצד שני אתה רואה יציע מיותם של הפועל פ"ת אתה מבין שלמרות 9 נקודות הפרש במחזור הראשון, מכבי נתניה במקום הרבה יותר גבוה מהשפל של הכחולים.
*
ובכל זאת סדרת ההחמצות שלחה אותנו הביתה מבולבלים. כי הקבוצה שיחקה די טוב, כי יש קישור מרכזי ברמה גבוה עם ניקו אולסק ועלי מוחמד (שאולי היה צריך לעקוץ כמו דבורה במקום לבשל להחמצה), כי הייתה מחויבות כמו שלא ראינו הרבה שנים. אבל מצד שני מכבי נתניה סוגרת כבר כמעט אחד עשר חודשים ללא ניצחון במשחק רשמי וההחמצות האלו מדליקות איזו טראומה משנה שעברה עם קבוצה שלא מצליחה לכבוש וטראומות אוהבות להאכיל את עצמן ולצמוח למימדים עד שנראה לפעמים שהיא סוגרת על הסובייקט ומקטינה אותו לחלקיק קטן בחיים העצמאיים שלה. אבל למרות הטראומה, נראה לי שרבים מאיתנו יצאו בהרגשה טובה בעיקר כי חזרנו להרגיש שהדבר הזה שייך לנו ובכדורגל זה שווה יותר מגול.
מחזור הבא, שוב יום שני בשבע (הפעם באצטדיון נתניה ע"ש האחים רדיוס) הגלאקטיקוס של עכו עם יואב זיו על הפרק, חוזרים להילחם בטראומה.
14 Comments
משחק מעודד, הגענו להרבה מצבים וחסרה הרגל המסיימת. בסך הכל מעודד. עלי מוחמד שחקן חכם. היה עצוב לראות את הפועל פתח תקווה, זה היה נראה שלא יותר מ300 אוהדים שלהם הגיעו. לאן התדרדר ויתדרדר עוד המועדון הזה.
לגמרי עצוב מה שקורה שם ולחשוב שלא היינו רחוקים מהמקום הזה.
טור מעניין. הליגה הזו מאוד חלשה ואפילו שאין לנו קבוצה שעולה משמעותית על כל השאר, לדעתי פחות מעלייה תהיה כישלון. כישלון כי הקהל לא בשל ל-2 עונות ברציפות בליגה המדכאת הזו, כישלון כי קבוצה כמו הפועל פ"ת הגיעה להזדמנות אחת במשך 90 דקות בבית, כישלון כי ראבק משחק פה שוער שמכר משחקים. לא בשבילנו המקום הזה.
כתבתי בפייסבוק. אף קבוצה בישראל לא עשתה עליה אחרי מינוס תשע, אני בספק אם עשתה פלייאוף עליון. זה אתגר מאוד קשה שרבים בכלל לא יודעים איך להתמודד איתו. זה אפשרי אבל אסור בכלל לחשוב על עליה בשלב הזה, זה כמו לחשוב על השער הרביעי כשאתה בפיגור שלוש אפס.
אני חושב שאם עושים עונה טובה וממשיכים לעונה הבאה עם קבוצה שבודאות עולה ליגה אז לקהל לא תהיה בעיה וזה אפילו בריא יותר למועדון מאשר לעלות אחרי עונה נגד הסיכויים והאופוריה שתבוא יחד עם הישג כזה. אני רוצה לראות יציבות לאורך זמן וגרף עלייה. כל השאר זה בונוס.
צודק לגמרי. כ"כ לא ישראלי.
אני אוהד הפועל ת"א ומה שכתבת מזכיר כ"כ את הפועל אוסישקין.
יפה ומצחיק.
מאחל שתהיה לכם הרבה נחת העונה.
אני מכיר את הטיפוסים תופסי-הראש מסוג זה שתארת בפיסקה הראשונה ואלה נראים לי אנשים שחיים בשביל לסבול. כשאתה הולך למשחק בליגה השניה אתה צריך להביא איתך רזרבות של הומור שיעזרו להעביר את הבאסה בסבבה.
ALWAYS LOOK ON THE BRIGHT SIDE OF LIFE
איזה כיף לקרוא פה פוסטים על נתניה כבר שבוע שלישי ברציפות. תודה.
אמנם השופט לא העניש את איבגי אבל אהבתי מאוד את סדרת החינוך שהוא עשה ל-7 שלהם על ההצגות ובזבוזי הזמן
כיף שיש מי שמחכה לזה, יהיו עוד
מצטרף- איזה כיף…
תומר, אני הולך להכניס את הראש ללוע הארי ובכל זאת….
מה הקטע (שקיים פה באתר באופן כללי) של לקרוא לאיצטדיונים בשם שונה מהשם שלהם.
אני מבין את המחאה שהייתה סביב השם של האיצטדיון, אבל בסופו של דבר, עיריית פתח תקווה החליטה להשאיר את השם פנוי ולהוקיר את המושבה העתיקה או מה שזה לא יהיה, עד שימצא הפרייאר התורן שישלם על הזכות לקרוא לאיצטדיון על שם החברה שלו. למה להתעקש על סטלמך ? למה לא בועז קופמן ? או זכריה רצאבי ? או דורון רבינזון או הרצל פיטוסי ?
אני מסוגל להבין בדיחות כמו "יד נוקיהו" או אפילו האיצטדיון ע"ש האחים רדיוס, אבל יש משהו שמרגיז אותי בהתעקשות על "סטלמך" או היכל הספורט ע"ש עופר אשד בחולון או אבי רן בחיפה.
הסטלמך שהתייחסתי אליו בטקסט זה הפאב שיש באצטדיון שנקרא הסטלמך. אני דווקא ביום יום אומר המושבה ואין לי בעיה עם השם הזה אם כי אני מבין את אוהדי הפועל פת שרוצים לנכס לעצמם את האצטדיון ולשיים אותו בשם שהם תופסים כראוי.
לגבי סמי עופר. אני לא אוהב שאוהדי חיפה קוראים לו אבי רן, זה פתטי בעיני. שם האצטדיון הוא סמי עופר וטוב שישאר כך כדי להזכיר את הבושה הגדולה בקריאת האצטדיון על שמו (אני הייתי מוסיף סמי עופר שתרם אחוז מועט לבניית האצטדיון). למה המוסר הכפול בין אוהדי הפועל פת לבין אוהדי מכבי חיפה אתה שואל? כי את הפועל פת אני לא שונא…
מה זה מפריע לך? לאיצטדיון יכולים להיות כמה שמות ומעבר לזה, אפשר לייצר מצב בו הכינוי הנפוץ הוא לא השם הרישמי. ע״ע סאן סירו…
אני למשל קורא לאולם הפועל בכדורסל הדרייב אין או איינשטיין כי אני יותר אוהב את השמות האלו, מה זה משנה מה השם שלו על הנייר
אין לי ספק שבזבוזי הזמן הולכים להיות מוטיב פופולרי בפוסטים שלך ובתגובות העונה :)