גם שמחה וגם לאיד – תומר חרוב

הניצחון על השערוקים בנס ציונה

ונתחיל בשמחה הכי אותנטית בעולם, שמחה לאיד. הפועל תל אביב – עם הבעלים האוהד שהוא והחברים שלו התערבבו בעונה שעברה במכבי נתניה כאילו שהיא כוס תה בבניין ההסתדרות – ירדה למקום האחרון עם חובות בעומק של חניון ברמת החייל. אין הרבה קלאס בשמחה לאיד אבל באמת שאין יותר גרוע מ"אנשי עסקים" שנכנסים לכדורגל ומביאים לו נורמות ניהול מתקדמות שגולת הכותרת שלהם היא פירוק שחקנים לאחוזים ועמלות. באמת, האנשים האלה גומרים מעסקאות העברה, ומה שעצוב זה שכולם מעורבים בזה, כולל אנשים בתפקידים שאמורים להיות לגמרי מחוץ לשוק הזה. אז הם מעבירים את שוינפלד להפועל תל אביב תמורת מליון שקל שאיכשהו הצליח להגדיל את הגירעון של נתניה והבטחה למימון מחנה אימונים על ידי הדוד מני והם נותנים את לינגאנה כי יש לו חוזה שמישהו צריך לשלם כמו שהם נתנו בתחילת השנה את זגורי. וזה נחמד לראות שהם עדיין תקועים עם החוזים האלו וגם הולכים לשחק דרבי בחיפה ביום שאין רכבות (הוי אלוהת הקארמה, סדרי להם אצטדיון ריק).

*

קראתי אתמול את הפוסט של פרנקו על ה"אוהד" כבירי וזה הצחיק אותי. כי כבירי מעולם לא היה אוהד, הוא היה איש עם כסף שכתב בפורום והכסף סינוור, במיוחד כשהוא השתמש בו כדי לשרוף גשרים עם מכבי. גם לנו יש בעלים אוהד שכתב בפורום אבל פה נגמר הדמיון. מהרגע שלקח את הקבוצה, אייל סגל עשה את כל החלטות הניהול הנכונות. בנה צוות ניהולי מצומצם וחסכני, ביטל את מוסד ההזמנות, ויתר על ספונסרים שנתנו כסף בתמורה לכרטיסים בכבוד, נתן אוטונומיה מקצועית למאמן ודיבר הרבה עם הקהל.

להפועל תל אביב יש זהות מוגדרת מאוד, בנתניה זה קצת יותר בעייתי. יש אוהדים שחיים את האימפריה מלפני שלושים שנה ולא מוכנים לשחרר, יש הלומי טראומה מקרבות תחתית, אין זהות פוליטית מוגדרת (וטוב שכך) והזהות העירונית נכנסה לנווה תרצה הרבה לפני מרים. אבל פתאום יש חיבור, עם בעלים שחושב כמונו ומרגיש כמונו ויושב ביציע שלנו. פתאום נבנית קהילה ובצורה שמעולם לא חשבתי שהיא תיבנה ומסתבר שזה עובד גם על הדשא כי בלי שנשים לב גם בנו לנו קבוצה לא רעה בכלל.

*

עלי מוחמד הוא קשר מרכזי ברמה מעל הליגה. ניקו אולסק שהסתובב בליגות הנמוכות משלים אותו בקישור הכי טוב בליגה. דידייה קוגבנייה החמיץ ברשלנות אתמול אבל עושה תנועה, מגיע למצבים ושקט עם הכדור. ברק בדש הוא מסוג השחקנים שמרוב שהם היו אנדרייטד הם נהיו אוברייטד אבל רואים שהוא חלוץ אמיתי. יחד עם דיא סבע וערן לוי (שהוא כזה סופרסטאר שהיה יכול להעלים את פרדי מרקורי מקווין) והגנה סבירה (שעדיין צריכה שיפור) זה נראה לא רע בכלל.

ליגת האלופות, אולי צריך לחזור לגביע?
שני השחקנים השנואים ביותר בעולם

23 Comments

רועי 13 בספטמבר 2016

את הדבי בחיפה ביום שאין רכבות מכבי מארחת, לא הפועל.
ועדיין אני מקווה שירדו מהרעיון ההזוי הזה.

תומר חרוב 13 בספטמבר 2016

אני במקום אוהדי הפועל ומכבי מחרים את הדבר הזה

צור שפי 13 בספטמבר 2016

כאוהד הפועל הפוסט שלך הוא כרגע מקור לאופטימיות – יש חיים אחרי המוות (אם כי לא ברור שגם אחרי חדרה…)

אבי ערך מוסף 13 בספטמבר 2016

ראיתי את המשחק שלכם אתמול ופשוט נהניתי.
קצב גבוה, צירופים ומהלכי כדורגל שלא מביישים קבוצת צמרת בליגת העל (מהצד של נתניה כמובן).
ואי אפשר שלא להתייחס לעלי מוחמד. מאיפה הוא הגיע? איזה שיחוק, איזה מנוע, איזו שריפת שטחים, פיזיות, כוח מתפרץ ושליטה נהדרת בכדור. לרגע חשבתי שזה קאנטה על המגרש.

אה וערן לוי, כל נגיעה תענוג. אבל הוא חייב להחליף את הנעליים שלו אחרי אתמול.

תומר חרוב 13 בספטמבר 2016

אשכרה קאנטה, השוואה טובה

עומרי (ירוק) 13 בספטמבר 2016

נשמע כמו הקשר האחורי שאנחנו צריכים :)

אריק 13 בספטמבר 2016

לא התאוששתי מ "חיים את האימפריה מלפני שלושים שנה ולא מוכנים לשחרר".
לגבי הפועל. אני יותר נהנה מ:
– הפוזה בלי הכיסוי של "יאמר פיטר אותי בטלפון במהלך ריצה בים"
– ההתרסקות הצפויה של "לא נשאר בנתניה כי חיפה זו מקפצה לאירופה"

אריק 13 בספטמבר 2016

תוסיף לך איזה אות או כינוי.

יניב פרנקו 13 בספטמבר 2016

רשמתי לעצמי לעקוב אחרי העלי מוחמד הזה – שלא אהיה מופתע בינואר כשיגיע.

אורן 13 בספטמבר 2016

ואוו ,אשכרה אין כמו להתעסק באחרים.
80 אחוז טור על הפועל ו20 אחוז על נתניה.
ממש בא מאהבה.

מתן גילור 13 בספטמבר 2016

זה ככה אצל תומר בכל עונה. הוא מאתר את הקבוצה שפותחת רע ואז מחפש את הסיבות למה הוא שמח מזה. שיטה נהדרת לטעמי, כי מה שיוצא הוא מרוצה. בתכלס, בביצה שלנו כל אחד יכול למצוא לגבי כמעט כל קבוצה למה היא-היא זו שדפקה את הקבוצה שלו והוא (והקרמה שלצידו כמובן) שמח ממשבריה.

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2016

אצלי זה כל שנה עם הפועל תל אביב, עוד מימי טביב. תמיד עובד גם

תומר חרוב 13 בספטמבר 2016

שנאתי אתכם גם כשפתחתם טוב אבל זה היה שהכרת אותי.
את הפועל דווקא תמיד סימפטתי ואפילו הייתי הולך לדרבים, אבל הם מנוולים.

אורן 13 בספטמבר 2016

הפועל חרא ונתניה מדהימה כי ניצחו את שעריים במחזור השלישי.
עמוק ברמה של גן שושנה.

תומר חרוב 14 בספטמבר 2016

אני דווקא בגן שיבולים. אנתרופוסופי ביץ', אתה רשאי להגיד מה שאתה רוצה על הכתיבה שלי אבל לא תדבר סרה על גני ילדים!

Ollie Williams 15 בספטמבר 2016

האירוניה הזועקת לשמיים פה פשוט מצחיקה אותי

טל 12 13 בספטמבר 2016

אני לא סובל את הפועל ת"א עוד משנות ה 80 (לא מוכן לשחרר :-) )

שלו 13 בספטמבר 2016

חייב להגיד שאחרי הטראומה מול בית"ר,
רק הפועל הצליחה לעודד אותי, ואני בכלל לא כזה.

אריק 13 בספטמבר 2016

תומר, אני נהנה מאוד מהפוסטים שלך. בסוף בזכותך/בגללך עוד אטרח להגיע.

עדי אבני 13 בספטמבר 2016

לא שיש לי משהו כנגד שנאת הפועל. השיר המושר ביות לאחרת עונת האליפות-עם-כוכבית (*גם גביע) היה "כל העולם כולו שונא את הפועל", אבל גם אתה, ברוטוס?
לשנוא את הפועל תל אביב כי אתה לא מבסוט מהניהול של המנהל הקודם, שהוא אוהד הפועל?
ודווקא אם מסתכלים על זה מבחינה ניהולית, למכור במיליון שקל שחקן שקיבלת בחינם לפני שבועיים זה השחלה. גם גאון כדורגל לא היה חושב שמי שכבש 2 שערים בשלוש העונות האחרונות יפציץ 7 בחצי עונה.

תומר חרוב 14 בספטמבר 2016

אני שונא את ההתנהלות ואני חושב שהקהל מטומטם. הקהל של הפועל הוא הכי טוב בליגה מבחינת מעורבות, בהפועל יכולים להביא 2000 איש להפגנה בקלות ומאז אביב שולטים לכם בקבוצה אינטרסנטים שמדרדרים את המועדון ומרמים את האוהדים ואתם לא עושים כלום, לא מעניין אתכם.
ולגבי ארון. כל מי שראה אותו משחק עשר דקות יודע שהוא שחקן טוב לליגה הישראלית. אבל מעבר לזה שזו סטירה לאוהדים שרוצים להישאר בליגה, לאן נראה לך שהמליון שקל האלו הלכו?

רענן 14 בספטמבר 2016

לא שמח לאיד , מעדיף לעודד .
מתחבר לצניעות ולניסיון לצקת דרך התנהלות חדשה .
כנראה שרק נתניה יכולה למנוע מאיתנו את העליה (מלח מים מלח מים )
לא מנחס אבל לא יכול להתאפק כי מקצועית ונכון לעכשו " הליגה היא נתניה ועוד 15 " או 12 wtf

יורם אהרוני 19 בספטמבר 2016

המשחק השני בחיי שראיתי בליגה הלאומית שהייתה פעם הליגה הראשונה בישראל היה בין מכבי נתניה לבאר-שבע בשלהי שנות השבעים (1978 דומני). בדקה השלישית הרים שחקן של נתניה בשם ברגיג כדור מצד ימין מחוץ לרחבה והרוח הטיסה את הכדור לחיבורים הנגדיים. רוני מוסקוביץ' אפילו לא זז בשער. האם היה זה שערו היחיד של ברגיג בליגה הראשונה? התוצאה נשאר 0:1 עד לסיום.

Comments closed