האהוב

על האיש שקשה לא לשנוא אבל אי אפשר שלא לאהוב

56100951990100490490no

אין הרבה לספר על המשחק של אתמול. ניצחנו את ביתר תל אביב רמלה (ובחוץ ראיתי רכב עם מדבקה של שמשון, האם יש פה אוהדי שמשון שיספרו האם הם עדיין עוקבים אחרי הקבוצה הזו?) משער מקרי עם האף (!!) של ויקי כחלון וחוץ מזה לא היה יותר מידי עם מה ללכת הביתה. הקבוצה עשתה את העבודה שלה כפי שהיא עושה כמעט כל שבוע וההישג המקצועי מרשים, ממינוס תשע למקום חמישי בעשרה מחזורים, מרחק 4 נקודות מעליית ליגה, ללא הפסד, כובשת הכי הרבה, סופגת הכי מעט, עושה את העבודה.

אבל מה שכן קרה אתמול זה שערן לוי החמיץ משבעה מטרים מול שער ריק. הסופר מון חייך אליו מעל האצטדיון והוא ניסה לשלוח את הכדור ישר אליו. האמת? זה קורה לגדולים ביותר, זו החמצה שלא צריך חשוב עליה, שצריך לדפדף אותה הלאה אבל ערן הוא לא אחד כזה, הוא אחד שלוקח ללב והוא נתן לזה להשפיע עליו כל המשחק. לא שהמשחק שלו צריך את זה כדי להיות לא מאוזן, אבל מאותו רגע הוא לא הפסיק לנסות ולתקן בכוח, לבעוט כשלא צריך, למסור כשלא צריך, לחפש את השער מהקרנות ומחצי המגרש, לקבל החלטות לא טובות ולהיכנס למאבקי אגו על המגרש עם הכף השמאלית השניה שלנו, דיא סבע.

ומצד אחד יש בזה משהו יפה, כשאני עושה טעות אני נוטה לאכול את הלב ולהתכווץ בפינה. זה הכמעט לנסוע ישר כשיש ירוק לשמאלה אבל לעצור ברגע האחרון ולא להביט במכוניות האחרות כאילו שאם לא יווצר קשר עין אז זה לא קרה. ההחמצה של ערן קרתה והוא נתן לזה לטפס לו מתחת לעור ולהבליט את כל התכונות הרעות שיש לו: שהוא לא רץ מספיק, שהוא כופה את עצמו על המשחק, שהוא עושה הכל מסובך וחי על ההברקות המשובחות שמגיעות כמה פעמים במשחק, שהוא לא יורד להגנה, שהוא צועק על חברים, שכל חוץ שלא נשרק לטובתו זה עוול שנעשה לו והוא הקדוש המעונה, שהוא יורד לגליצ'ים רק בקטע של וואסח מול הקהל ובקיצור שהוא שחקן מעצבן מאוד. ערן לוי הוא שחקן שקשה מאוד לא לשנוא אבל אי אפשר שלא לאהוב.

כי אחרי הכל הוא כובש את השערים הכי מבריקים והוא מוסר כדורים בעין עקומה על ארבעים מטר והוא מתלהב מכדורגל כמו ילד, והוא שחקן של אוהדים שרק רוצה לרצות אותך כל הזמן אז אפילו אם זה לפעמים מביך קצת אתה לא יכול שלא לאהוב את זה, והוא תמיד רוצה לצאת בסדר עם כולם ולתת לדיא שלא כל כך הלך לו עד עכשיו לבעוט את הפנדל או לכבד את קובי חסן הותיק ולתת לו את סרט הקפטן ולעשות את מה שנכנסת לאצטדיון בשבילו: לרגש אותך ולרגש אותך ולרגש אותך.

ונכון, לפעמים אנחנו רציונלים ויותר מידי רגש עושה לנו רע, ואתמול בדקה ה70 וה80 כשהוא כבר לא רץ ועדיין סיים 90 דקות כי את ערן לא מחליפים זה היה קצת יותר מידי וסלובו הנהדר צריך לתת על זה את הדעת כי יכול להיות שבליגת העל, לקבוצה שמנסה לשחק כדורגל מודרני,  הוא כבר לא שוה 90 דקות ואולי אפילו לא הרכב קבוע, אבל את הביקורת שיש לי על ערן אני מנסה לכתוב דווקא אחרי שהוא מבריק עם צמד, כי אני אוהב את הילד המגודל הזה וכשהוא מחמיץ כמו שהוא החמיץ אתמול זו לא חכמה גדולה לבוא אליו בטענות וזה יוצר את אותה גישה שמסתתרת ברמזור והלוואי שבקטע הזה אני הייתי קצת פחות כמוני ויותר כמו ערן לוי שבטח היה נוסע באדום בכל מקרה כי חיים רק פעם אחת.

נ.ב: אין מצב שיש שחקן בישראל שקוראים לו רוסלן ברסקי ונתניה לא מחתימה אותו.

לאסה וירן וחזרתם של הפינים המעופפים
יומן האליפות של הג'איינטס (9) - המשחק שנהגנו לזרוק

34 Comments

אסף the kop 15 בנובמבר 2016

הסירו טלפיכם מרוסלן שלנו !

תומר חרוב 15 בנובמבר 2016

חשבתי עליך אתמול, יש לכם קבוצה לא רעה שגם באה לשחק כדורגל אבל מרכז הגנה ושוער איומים, כל פעם שלחצנו השגנו כדור.

אדם בן דוד 15 בנובמבר 2016

אי אפשר שלאר לאהוב אותו. באמת.

ערן לוי הוא הכדורגל הישראלי במיטבו.

ובכל פעם שהוא מתראיין אני מעריך אותו יותר. וכל פעם הוא מוכיח שיש לו את הדבר הזה שכל כך חסר אצלנו-
הומור עצמי.

ש 15 בנובמבר 2016

יש לערן משחקים (כמו מול נשר) שהוא לא עושה שום פעולה חיובית ואז משחרר בומבה לחיבורים. יש לו משחקים שעל כל פעולה חיובית הוא עושה אחת שלילית, לפעמים הוא מאבד כדור ומתייאש ולפעמים רץ לחלץ בגליץ׳ (אמיתי לגמרי). אני חושב שאתמול זה דווקא היה אחד המשחקים היותר טובים שלו בנתניה ומדהים שדווקא ביום כזה הוא הצליח לרשום לעצמו את אחת ההחמצות הגדולות בתולדות המועדון.
לא חושב שיש שחקן שהחמצה כזאת לא תשפיע עליו אבל אני חושב שבהתחשב בזה הוא עמד במבחן יפה. זר שהיה נכנס לאצטדיון דקה אחרי ההחמצה לא היה שם לב שעובר עליו משהו מיוחד. בעצם שניה אחרי הוא היה אמור לסגור את החוב עם בישול ענק אבל איכשהו הצלחנו גם את זה להחמיץ. הוא גם הוסיף בישול לגול באופסייד של קובי מור(מסוג הנגיעות שהוא נותן כמה פעמים במשחק וכבר לקחנו אותן כמובן מאליו). המשיך לרוץ הרבה יותר מבדרך כלל ובעיקר ככל שעברו הדקות ירד יותר אחורה כדי לא להפקיר את ההגנה. אני גם חושב שרבע שעה לסיום היה צריך לקבל מחיאות כפיים וללכת לנוח אבל לא חושב שההישארות שלו על המגרש פגעה בנו באיזשהו אופן. דראפיץ׳ כבר החליף אותו העונה, יכול להיות שאתמול ערן ביקש להמשיך

תומר חרוב 15 בנובמבר 2016

באמת חשבת שזה היה משחק טוב שלו?
בדקות האחרונות הוא כבר בקושי עמד על הרגליים וגם קבלת ההחלטות לא הייתה משהו. ובכלל סלובו קצת הכעיס אותי עם החילופים בסוף כי זה נחמד לתת דקות לניסן דנון ואני מעריך את העניין הזה של חילופים התקפיים אבל ב1-0 דקה שמונים אפשר גם להכניס קשר אחורי או בלם במקום שחקן התקפה כדי לשמור על היתרון או לפחות להחזיק בכדור.
ערן היה חייב לצאת מוקדם יותר ואפילו אם הוא מבקש להמשיך. זה גם עניין של היררכיה, עד כמה שאני אוהב אותו, אני לא רוצה קבוצת כדורגל שבה רצון השחקן נמצא ראשון בסדר העדיפויות.

ש 15 בנובמבר 2016

כן. קודם כל ב-דיוק, המסירות הארוכות הגיעו לכתובת (גם אם הכתובת היתה בהרצליה).
כמות ניסיונות ההתחכמות יתר שלו היו במינימום. לפעמים הוא משחק כאילו כל מסירה סתמית שלו תגרור כרטיס צהוב. אתמול (ונגד לוד) זה לא היה ככה.
היה מעורב במשחק, ירד אחורה כשצריך והחזיק טוב את הכדור עם הגוף ברגעים שהיה יותר קדמי.
והכי חשוב רץ. אין לי (אבל יש למועדון) את הנתונים אבל אני משוכנע שזה המשחק שהוא רץ בו הכי הרבה העונה וגם עד הדקה הכי מאוחרת.
ב"ביקש להמשיך" (שוב, סתם תיאוריה שלי) אני לא מתכוון ליוסי בניון ואלי כהן אלא למצב בו דראפיץ' דיבר איתו וערן אמר לו שהוא מסוגל לסיים את המשחק. ערן זה גם קפטן ומנהיג ולנוכחות שלו על המגרש יש ערך מוסף.

על ההחמצה שלו אין מה לדבר. אם הוא היה מנסה להכניס עם העקב הייתי אומר שזה מהרגעים שאתה רוצה להרוג אותו. סה"כ הכדור לא פגע לו כמו שצריך כמו שקרה לשחקנים יותר גדולים ממנו. העיקר שזה לא עלה לנו בנקודות

גור אילני 15 בנובמבר 2016

מצוין!

מתי 15 בנובמבר 2016

בתור אוהד מכבי חיפה הוא השחקן האהוב עלי בארץ, בעיקר בגלל שהוא הרבה יותר משחקן כדורגל, הוא מנהיג עובדים.

דן 15 בנובמבר 2016

ערן היה הכי חלש בקבוצה בחודש האחרון. דווקא אתמול הוא נתן משחק מצויין עם שתי בעיטות חופשיות גדולות (שנעצרו בקורה ובז׳דנוב) ולחץ טוב שהוביל לכמה איבודי כדור של היריבה.
מסכים עם האבחנה אבל אתמול פשוט לא היה מייצג.
ורוסלן ברסקי היה מת להיות לובה

איציק אלפסי 15 בנובמבר 2016

מקסים; תומר.
כאוהד, מסוג השחקנים שבשבילו באים לראות כדורגל.
כיו"ר קבוצה, לא הייתי רוצה שיתקרב לדשא…

איציק אלפסי 15 בנובמבר 2016

ואי אפשר כמובן בלי לשאול.. יש חדש עם עוז אריאל?

תומר חרוב 15 בנובמבר 2016

ממה שאני מעודכן הוא הרשים באימונים אבל סבל מפציעות. הבעיה שהוא משחק בעמדה עמוסה וכשרונית.

אבי ערך מוסף 15 בנובמבר 2016

ראשית, תשבוחות על טור מצוין ומדויק, התחברתי לכל מילה.
ערן הוא בין הבודדים בליגה שלנו שבאמת שווה לשלם בשבילו כרטיס, כי יש לו רגעים שהוא משאיר אותך פעור פה.
אני חושב שמאמן לשחקן כמו ערן תמיד יימצא בדילמה הזאת של "אם המשחק צמוד, אז ערן תמיד בנגיעה אחת יכול לגמור לך אותו" – דוגמא קלאסית המשחק מול נשר, בו ערן היה איום אבל כבש שער מדהים בתוספת הזמן. אני מסכים שבמשחקים שנתניה מובילה אפשר להוציא אותו דקה 70.

אני צופה בערן עוד מגילאי ילדים בהן שלט בצורה אכזרית יש לומר, אבל אם אפשר להמחיש כמה הבחור הזה כישרוני היא העובדה שכמעט בכל עונה, גם בעונות שהיה בליגת העל עם נתניה, בית"ר והפועל חיפה היא שהבחור הזה תמיד סיפק או שהיה קרוב למספרים דו ספרתיים של בישולים ושערים ועדיין הוא תמיד יתואר כשחקן שהוא ביזבוז/פיספוס בכדורגל הישראלי וזה אומר הכל.

סיפור אמיתי ממשחק בנערים ב' של מכבי חיפה במגרשי קצף שיכול לתאר לנו את הדמות הזאת של ערן לוי:
היריבה באותו משחק היתה "נווה יוסף" שהינו מועדון נוער חיפאי שהיה באותן שנים חבר קבוע בליגה לאומית לנוער. היריבה הוליכה 1:0, התבנקרה והוציאה את ערן מדעתו שלא קיבל את הכדור לאורך דקות רבות. באיזור הדקה ה-60, הוא פשוט התיישב על הדשא כאות מחאה, צעק על המאמן דאז אלי עשור במילים האלה: "די אלי, אני לא יכול יותר, הם לא מוסרים לי". הוא קם לאחר כדקה כשהבין מה הוא עשה, לו ולחבריו לקבוצה. אבל איזה נער בן 16 יעלה בדעתו לעשות דבר כזה? כל עד למחזה הנורא הזה אמר לעצמו באותו רגע "איזה ילד נוראי, פישר, בכיין וחוצפן".
אבל בדקות 88 ו-90 הוא כבש לאחר מכן בשתי בעיטות חופשיות מדהימות מ-30 מטר ועשה 2:1, וזה היה נראה שזה בא לו בקלות כל כך. זה ערן לטוב ולרע. ויש עוד סיפורים רבים כאלה.

holden 15 בנובמבר 2016

אחלה מועדון ספורט זה נווה -יוסף, אגזים אם אכנה אותו מועדון פאר, אבל כל מנהלי המתנס שם עושים עבודה יפה, טובים ומוכרים עברו במועדון הקטן של נווה יוסף,
למשל -אלי גוטמן,
נווה יוסף שכונה קשה בחיפה, אחת הקשות בעיר אם לא הקשה שבהן,
כמה חנויות מכולות מוזנחות שסביבם מתקהלים גברברי השכונה מבוקר עד ערב על בקבוקי גולדסטאר של חצי-ליטר,

עם השנים תמהיל האוכלוסיה שם הלך והשתנה:
בתחילה היו אלו עולים שהגיעו לשם לאחר שהיו במעברות,
עם השנים התחילו להגיע עולים מחבר העמים,
מאוחר יותר העולים מאתיופיה, כיום הם מהווים רוב או מרכיב משמעותי בנווה -יוסף, מלבדם נותרו עוד כמה קשישים וקשי יום שלא הצליחו להגר מהשכונה,
המועדון כדורגל והמתנס מהווה עבור חלקם מין מגדלור לאופטימיות שביום בהיר הם יכולים לדמיין את עצמם עוברים לשכונה חיפאית מבוססת יותר.

לערן לוי יש תאום מבחינת השליטה ברגל שמאל והכשרון המבוזבז,
גם התאום שלו שיחק אצל רוני לוי,
למעשה " התאום " שלו הביא לרוני לוי דאבל במכבי חיפה שרוני לוי אימן את הנוער,

אני מדבר על אלעד צחקו,
בחור מרכסים ששיחק במכבי חיפה והיה מוכשר בטירוף, רגל שמאלית פשוט אדירה , אולי טובה משל ערן לוי,
כל עונשין שלו היה כמו פנדל,
שהוא בעט עונשין מ 25 או 30 מטר דממה שררה ביציעים,
רוני לוי שאהב שחקנים ממושמעים לא הכי התחבר לנונשאלנטיות של אלעד צחקו אולם נתן לו צ'אנס אחרי צ'אנס, בסופו של יום צחקו גמל לרוני לוי שבזכותי קבוצת הנוער גם זכתה בצלחת אליפות וגם בהנפת הגביע,

הסיפורק של צחקו מאז קיבל תפנית עגומה:
ירד לשחק בליגות נמוכות,
כמעט העלה קבוצה מליגה א צפון ללאומית לבד ממש,
עם הזמן הגברבר הצעיר טיפח כרס נהנתנית וכמו כל הצעירים העדיף את חיי הלילה,
שחקן שגדל במכבי חיפה וכמו רבים וטובים אבד איפשהו בדרך,

לפחות ערן לוי עדיין משחק ברמות הגבוהות,

holden 15 בנובמבר 2016

קטע שמצאתי במרשתת על אלעד צחקו שרק מצדיק את מה שכתבתי לגביו:
צחקו בן ה-28, הוא אחד מהפספוסים הגדולים של הכדורגל הישראלי, גם בקנה מידה של הליגה הבכירה שלנו, ליגת העל. את דרכו הראשונה, החל צחקו, במחלקת הנוער של מכבי חיפה.כבר בגיל צעיר במיוחד,זוהה ככוכב עולה במחלקה הירוקה והדרך למעלה הייתה בטוחה ומבטיחה מבחינתו. אליפויות בקבוצת הנוער היו עניין שבשגרה עבורו וגם הופעות בינלאומיות, כשחקן הנבחרות הצעירות של ישראל. גם המעבר לקבוצה הבוגרת היה כמובן מאלו וצחקו העביר עונה אחת במדי האלופה דאז, מכבי חיפה תחת שרביטו של רוני לוי. לאחר שחיפש במה, עזב צחקו את קבוצת נעוריו והחל לנדוד ולחפש בית חם, שייתן לו את המושכות כדי לחזור לקדמת הבמה, מנוסה וטוב יותר. על המציאה המוכשרת, קפצה עירוני קריית אתא ששיחקה בליגה הארצית והייתה ידועה ביכולתה, להחיות שחקנים שמחפשים עצמם ואת דרכם בחזרה, לליגות הגבוהות. צחקו העלה את קריית אתא לליגה הלאומית כמעט במו רגליו, כשהבקיע שערים, בישל והיה לבורג מרכזי בקישור של רוני דורה. כשכולם חשבו שהכישרון הצעיר, חוזר לפרוח ולשחק בליגה של הגדולים, קרה משהו. קשה להצביע על סיבה אחת,אך מקורביו של השחקן טוענים כי בחירות לא נכונות, התנהלות לא תקינה וחיים ספורטיביים לקויים, הם שגרמו להתדרדרותו של השחקן. בשנתיים האחרונות, היה צחקו שחקן שבקושי הועיל לקבוצתו ואכזב בצורה קשה,את כל אלו שנתנו בו אמון מקצועי. למרות השנתיים הגרועות שעבר, כישרונו עדיין במותניו וישנה האפשרות אולי האחרונה,שיחזור לימיו הטובים בדרך כלשהי.מאמן אסי גלבוע, ברוך סער, החליט להיכנס להרפתקה ולנסות להרוויח את השחקן בהזדמנות האחרונה האמיתית שלו. באופן מפתיע,החתים סער את צחקו בשורות האלופה ונתן לו יד לעזרה, שיכולה להשתלם לו בענק. אלעד צחקו, יצטרך להחזיר על האמון שנתנו לו באלופה, מכוון שאין עוד כישרון כמותו, כשהוא בשיא כושרו.

אבי ערך מוסף 15 בנובמבר 2016

יפה כתבת holden.
אגב, ברק בכר הוא בלם תוצרת הנוער של נווה יוסף, גם עידן וויצמן וגל כהן.

לגבי אלעד צחקו, מסכים לגמרי. צפו לו עתיד מזהיר ואף להיות היורש של ברקוביץ.
למעשה השנתוני נוער של 84-83 במכבי חיפה היו כישרוניים בטירוף, מצער שכולם נעלמו בליגות הנמוכות – אם זה אלעד צחקו בראשם, איציק בן חמו, קובי שריקי, שי בירוק, מאור ג'נח ונדיב סימן טוב ואני בטוח ששכחתי עוד כמה שמות. וערן כשנתון 85 כשהיה בנערים הוקפץ כבר לנוער לשחק עם החבר'ה האלה.
רוני לוי תיסכל בנוער לא מעט שחקנים, גם את ערן. היה יפה לראות לפני שנתיים את רוני לוי מתייחס כבר בצורה אחרת לגמרי לערן, יותר מלטף, מתאים את עצמו לסיטואציה בה הוא צריך את ערן טוב על הדשא כדי להרים את נתניה למעלה.

גיא זהר 15 בנובמבר 2016

גם דודו גורש עבר בנווה יוסף,

holden 15 בנובמבר 2016

גם פליקס נעים עבר בנווה יוסף,
גם רפי כהן החלוץ,
גם המאמן ירון הוכנבויום,
אני לא בטוח אם שמשון עידו שיחק בנווה יוסף או בביתר חיפה בזמנו,

היו עוד כמה שחקנים בכלל לא רעים באגודה הזו, מועדון חברתי קהילתי פאראקסלנס,
בכלל לחיפה יש כמה קבוצות בליגות הנמוכות:
הפועל חליסה, הפועל אחווה חיפה, מכבי נווה שאנן, הפועל רובי שפירא,ביתר חיפה,
לראות משחקים של הקבוצות האלו זה כמו להיכנס חזרה לספרי הילדות של הכדורגל האנגלי עם חבורת האיסט אנד,

כדורגל עם תשוקה, מלחמה, משחק מבולגן ולא הכי מאורגן אבל עם המון המון אמוציות ורצון לנצח.

סחבק 16 בנובמבר 2016

מה שלא יודעים על צחקו ורוני לוי –

כשלוי מונה לראשונה למאמן הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה, צחקו התקשר להגיד לו מזל טוב (ויוזכר שזה שחקן שכמה ימים /שבועות קודם לכן הביא לרוני לוי דאבל במו רגליו).

רוני צרח עליו בטלפון, יא פישר איך אתה מעז להתקשר אלי, אתה מחוק אצלי (ציטוט לא מדויק כמובן, אבל בגדול סיפר לי את זה חבר ששיחק עם צחקו בנבחרת הנוער/נערים ושמע את זה מצחקו עצמו).

ומאותו הרגע, צחקו לא היה קיים במכבי חיפה.

תומר חרוב 15 בנובמבר 2016

יופי של שרשור ואחלה סיפורי כדורגל חיפאים, תודה לכם.

תל אביבי כזה מגניבי 15 בנובמבר 2016

אתם יכולים לשכוח מרוסלן, אין לכם כסף להחתים אותו. הוא של מכבי ת"א ויש לו חוזה יפה. אם ירצה לשחק בליגת העל, יש לו הצעות עדיפות על נתניה. כל עונה.

המשימה הכי חשובה שלכם היא שתעלו ליגה, כי אם לא תעלו, יש שחקנים שמחכים להם בתור.

במידה ותעלו ליגה, ערן לוי צריך לרדת לספסל. בעונה האחרונה שלו בליגת העל (לפני 3 שנים להזכירכם) הוא היה נראה חלש מאוד וכבד. לא יכל להתמודד עם הליגה והוא רק עומד ומוסר/בועט. ברמת ליגת העל, אתם חושבים שתשמרו על שער ריק כאשר משחקים נגדכם 11 ואתם רק 10 ? ועוד עם שוער בינוני כמו דין גל והגנה חלשה בכל העמדות ברמת ליגת על (למעט קובי מור שהוא הפתעה נעימה).

יאללה נתניה

אבי ערך מוסף 15 בנובמבר 2016

לא יודע איזה משחקים ראית. לפני שנתיים בעונה עם רוני לוי הוא נתן פשוט עונה נהדרת בצוותא עם קאיודה עם מספרים מדהימים בבישולים ושערים, והם אף דיגדגו את הפלייאוף העליון.
מדהים אותי האנשים האלה ואפילו פרשנים שכל פעם מעלים את התהייה ההזויה הזאת וחוזרים על אותה מנטרה של "האם ערן מתאים לליגת העל?"…כשבכל עונה בליגת העל הוא הוכיח שהוא שחקן טוב מאוד לליגה, ושוב הכל מגובה גם במספרים.

ש 15 בנובמבר 2016

צודק אבי. הבעיה האחרונה שלנו בעונה ההיא היתה ערן לוי. להיפך, ערן לוי זה שהחזיק את השחקנים שלא ישבתו כשהם לא קיבלו משכורת חודשים ואפשר להגיד שגם ערן לוי סידר לנתניה את המחיר שהיא קיבלה על קאיודה.

מצד שני אי אפשר להתעלם מזה שעברו 3 שנים ופציעה אחת. לא הייתי מוותר עליו בשום צורה אבל קשה לדעת אם הוא יכול להיות אותו פקטור שהיה בפעם הקודמת. גם אם לא, הייתי רוצה אותו בסגל כשחקן סטייל קובי חסן אצלנו בלאומית.

אבל קודם שנעלה ליגה

תל אביבי כזה מגניבי 15 בנובמבר 2016

אבי, אותי מדהימים האנשים שהולכים אחריו כעיוורים. לא זה היה אייל סגל שאמר "הגיע הזמן לשחוט פרות קדושות" ?
ערן לוי עבר פציעה מאוד קשה, ממנה אתה מתעלם. את אותה עונה לפני 3 שנים צריך קודם כל לתת את הפרחים ללב הצהוב האמיתי של נתניה, קאיודה. בלעדיו, למי ערן היה מוסר את הכדורים ? עומר פרץ ?
דבר שני, עם אותו קאיודה ואותו ערן לוי, שקיבל את כל הקרדיט (כמובן), נתניה פתחה את אותה עונה כמו אום אל פאחם. ואם לא רוני לוי הנכבד – הינו יורדים ליגה. אותו רוני לוי גם הפיק את המיטב מאבו עביד, עידו לוי היה נראה טוב, אפילו הרוש הצלם היה מציל-כדור-פה-ושם.
לתת את כל הקרדיט של אותה עונה לערן לוי, או לערן לוי וקאיודה, הוא לא נכון וצריך להפסיק עם העוול הזה שעושים לשחקנים אחרים (לרוב "אפורים") ולהכתיר את שחקני ההתקפה הבולטים. קבוצה היא לא רק 11 על הדשא אלא גם המאמן וגם הספסל וגם הקהל.

אני כבר יודע מה יקרה. נעלה ליגה, יבנו סביב ערן לוי הרים וגבעות, ואז יראו שערן לוי של הלאומית זה לא ערן לוי של ליגת העל. במקום לנופף במספרים שלו (מלפני שנתיים+) תסתכל על ערן לוי העונה. תראה את הגולים שלו, את הבישולים שלו.
הגנה/שוער ברמת ליגת העל היו סופגים כאלו גולים ? לרוב לא. בנוסף, בליגת העל, אין כ"כ הרבה חופש תנועה ומרחבים פתוחים כמו בלאומית, או שחקנים שלא יורדים להגנה.
ערן לוי כבר לא יכול "להעביר" שחקנים בכידרור והתכונות הבולטות שלו הן יכולת המסירה והבעיטה – כל מאמן בר דעת בליגת העל יקח אותו אישית (כי הוא מתפקד כקווטרבק, לא זז "מהריבוע" שלו) ואז אנחנו נהיה בבעיה.
במבט לעונה הבאה, ערן לוי, הוא לא "האליל" שהקהל עושה ממנו. צריך לקחת אותו בעירבון מוגבל, ולא לבנות את הקבוצה סביבו.

שיהיה בהצלחה לנו – נתניה ולראשים שלנו: אייל וסלדובן.

אבי ערך מוסף 15 בנובמבר 2016

תל אביבי כזה מגניבי, אני מסכים עם חלק מהדברים שלך.
תראה, כמה שמשמעותי ערן לקבוצה, ראינו בשנה שעברה כשהוא כל כך חסר.
אני מסכים שמאוד מסוכן לעלות ליגה ולבנות סביבו את הקבוצה, אבל כשיש לך שחקן כמוהו חשוב שתתאים לידו שחקנים מהירים שיהנו מהסוכריות שלו כגון קאיודה או אבידור ששיחק לידו בהפועל חיפה וכך תמקסם את התועלת שהוא יכול להפיק לך.
לגבי עונה הבאה, מבחן המציאות יראה אם צדקנו או טעינו לגביו.
מאחל לכם שתעלו קודם.
אני בכלל אוהד הפועל חיפה שפשוט אוהב לצפות בו ומתגעגע אליו רבות בחולצה האדומה.

תומר חרוב 15 בנובמבר 2016

אתה אוהד של הפועל חיפה או של רובי?
אם של הפועל חיפה, אז משתתף בצערכם על אוסידון. הוא מערבב יפה יפה את יואב כץ וחי על חשבונו.
אם של רובי אז מברוק על אוסידון, הוא יפרק אותם.

אבי ערך מוסף 16 בנובמבר 2016

אני אוהד הפועל חיפה. פשוט קשה לי לעזוב את הקבוצה. מבחינתי כל עוד קיים מועדו בשםן "הפועל חיפה", לא אעזוב אותו לעולם גם אם עומד בראשו השטן. אני מאוד לא מרוצה ממה שקורה שם, ולכן בשנים האחרונות הפסקתי לעשות מנוי ואני מוצא את עצמי הולך רק למשחקים האחרונים על ההישרדות וכמה משחקים גדולים במהלך העונה (דרבי).
עם זאת, אני מכבד את הפועל רובי ואת מה שהם עושים אך הסיטואציה הזאת מאוד עצובה לי. הגוש הצעיר והמעודד נמצא בהפועל רובי, האוהדים המבוגרים יותר נשארו בהפועל חיפה – אלמלא הפילוג הזה ועם כל ההייפ סביב סמי עופר אני בטוח שהיינו יכולים להביא גם 10,000 צופים למשחקי הבית באופן קבוע.
לגבי אוסידון – כבר שנים יש ריקבון ניהולי עם כל החונטה הזאת של קרית חיים ואפרים גבאי – כך שאנו לא מרגישים הבדל גדול כרגע בנושא.

תומר חרוב 17 בנובמבר 2016

אני מבין אותך. לפני שסגל הגיע וניסינו לקדם יוזמת אוהדים, לא עלה על הפרק להקים קבוצה נוספת אבל זה תמיד הדהד. אגב, זה מוניטין לא טוב לקבוצות אוהדים. הקרע בקטמון-ירושלים מאוד משפיע על אנשים שחושבים שרעיון של קבוצת אוהדים הוא בהכרח בצורה הזו.
קל לי מבחוץ להגיד שהייתי הולך לרובי ולקטמון כי מועדוני האם איבדו כל קשר לאינטרס הצר ביותר של האוהדים אבל זה מצב קשה.
אני מאחל לכם שלא תגמור כמו בירושלים ושתהיה השתלטות של רובי על הכציאדה. אני חושב שזה מצריך הרבה בגרות והבנה מצד אוהדי שתי הקבוצות להבין שגם אם הם מפוצלים הם באותו צד, דבר שלא קרה בקטמון.

תומר חרוב 17 בנובמבר 2016

ולגבי אוסי. אני מניח שזה המשך של אותו הכיוון ממה שיש לכם אבל זה פשוט אומר לי שזה הולך עוד יותר למטה. הבנאדם הזה לא רואה כלום פרט לעצמו וחוץ מבלערבב הוא לא מוכשר בכלום.

גיא זהר 17 בנובמבר 2016

אבי מאיפה ההשערה של 10 אלםים באופן קבוע? למשחק האליפות בקושי הצלחתם להביא את המספר הזה? זה לא שרובי +כץ כפול שתיים יביא מספר כזה. מעריך שהייתם יכולים להביא חמש-שש מה שהיה ממלא את עכו ונותן לכם אחלה בית

תומר חרוב 15 בנובמבר 2016

דעתי היא שהוא צריך להמשיך בליגת העל אבל עם אמירה ברורה שהוא בהיררכיה שונה.

תל אביבי כזה מגניבי 16 בנובמבר 2016

אני גם מקווה שהוא ישאר.
ערן לוי צריך לשחק בליגת העל בתור שחקן למשחקי גביע או חילוף שני-שלישי מהספסל. במידה ויבין את מקומו בהירככיה הקבוצתית, וישתמש בכוחו החברתי על מנת לאחד (דבר בו הוא מצטיין ב2 בעונות האחרונות) – נתניה הרוויחה.

אני מקווה שיבנואר אורי מגבו יגיע במקום קרלוס, שלא מראה יכולת שתהיה מספקת לליגת העל. זה הזמן הקריטי של יצירת השלד, יש לנו בסיס טוב. הבעיה היא שהחלק האחורי שלנו חלש מאוד, אין לנו בלמים ומגנים שיכולים לפתוח בליגת העל. עונה הבאה יקח להגנה חדשה זמן להתחבר.

הבעיות בהפועל חיפה יותר עמוקות מאוסידון. (כמובן שהוא תורם לרף התחתון)

תומר חרוב 16 בנובמבר 2016

ברנקו בלם מעולה בינתיים, מרשים מאוד האינטליגנציות משחק, שווה לפחות צ'אנס בליגת העל.
מגן שמאלי היא תמיד עמדה בעייתית ולכן גם אני מקווה שיביאו את מגבו כי זו עמדה שוברת שיוויון בכדורגל הישראלי. בגדול אני מאמין שחלק מהסגל מתאים להמשיך וכמובן שזה הימור אבל לפעמים ההמשכיות ויציבות הסגל בתוספת חיזוק נקודתי אבל משמעותי הרבה יותר יעילה.

תל אביבי כזה מגניבי 16 בנובמבר 2016

לטעמי ברנקו לא שווה ליגת העל. בעמדה כמו בלם אי אפשר לטעות, תראה את בני יהודה ואיך הם נראים בגלל נקודות התרופה במרכז ההגנה (גם היעדר חלוץ טוב תורם למצב שלהם אך זו לא הסיבה העיקרית). מדובר בבלם שיהיה קל מאוד לשחקני ההתקפה בליגת העל איתו, כל עוד הם יבואו מולו על הפנים עם הכדור על הקרקע (מזכיר מאוד את תומא מבני יהודה שהוזכרה קודם).

אם אני מסתכל על הקאדר השנה, בראייה לליגת העל, אני מחלק אותו כך –
שחקני הרכב: אולסק, מוחמד, סבע.
רוטציה: בדש.
ספסל: ערן לוי, ויקי כחלון, קובי מור, דין גל.
השאלה: אברהם (אם לא ישתפר עד סוף העונה), אריאל, דנון, עזריה, פאדול (אם לא ישתפר עד סוף העונה), יאיר זיו, ירושלמי.
כל השאר משוחררים.

אייל צריך לשבת בינואר עם שחקנים שמסיימים חוזה בסוף העונה, ולסכם עימם (כפי שאלונה עשתה עם רעננה במקרה שבתאי). אני מקווה שנהיה מרוצים, אך בכל מקרה חשוב להמשיך לעודד – להגיע למגרשים – לתמוך: על מנת שנחזור למקומנו הטבעי בליגת העל.

קדימה נתניה

Comments closed