ברוך הבא אל ההיסטוריה

ויקטור אלבס ע"י ליאור ברהום
ויקטור אלבס ע"י לירון ברהום

משחקי חוץ מסוג זה שהיה היום בטדי הם אלו שמכוננים את ההיסטוריה של האוהד. לא חסרים רגעים גדולים במשחקי בית, אבל בחוץ הזיכרון יותר מוחשי. זה מתחיל מהתארגנות על טרמפ, מהאיסוף, עם מי נסעת, מה אכלת, זווית הצפייה באצטדיון זר שלוקחת אותך מהכיסא הקבוע ושמה בזיכרון את הפינה הצפון מזרחית בטדי, שם ראית את ויקי כחלון מבשל שלושה שערים מעמדת המגן הימני.

אני לא זוכר שראיתי מגן ימני מבשל שלושער (והיו לו עוד שתיים שלוש מסירות שהפכו להחמצות), בטח לא בנתניה. חן עזרא בישל פעם שלושה מול בית"ר אבל מגן ימני?

ויקי להט על הדשא. הוא פתח את המשחק טוב ופרץ כמה פעמים באגף אבל – כהרגלו מתחילת העונה – זה לא עבד במסירה האחרונה. הכל היה נגדנו; היתרון של ברוכיאן (איזה שחקן טדי נהדר) מהדקה השנייה, השמש שסינוורה ועייפה את העיניים שנאבקו לזהות מי האדומים ומי הצהובים על הדשא.

ואז ויקי קיבל כדור בשלושים מטר, עקף את השומר והרים לדידיה ששם את הראשון בנגיחה. שתי דקות והוא עושה דאבל פאס עם ניסן דנון הנהדר ושוב מרים מדויק לדיא סבע וזה 2-1. ויקי נכנס לזון. במחצית השניה כל כדור מצד ימין הגיע להזדמנות מול השער, הוא שרף את האגף והספיק גם לבשל לבדש את הראשון שלו העונה. בסיום הוא הגיע לקבל את התשואות שמגיעות לו ובקושי הצליח להתרומם מהדשא.

לא יודע לאן תלך הקריירה של ויקי כחלון אבל אין אוהד שהיה היום באצטדיון ולא יזכור את המגן שבישל ובישל ובישל.

*

בנוסף להצגה של ויקי גם קיבלנו שער מרגש מטגה. אחרי שבמחצית הראשונה האוהדים של קטמון הניפו שלט "מה עם אברה מנגיסטו?" היה ראוי שהאיש שהכי מזוהה עם המאבק למען מנגיסטו, נכנס כמחליף והקפיץ באלגנטיות את הרביעי של נתניה.

את השער הראשון בקבוצה הבוגרת טגה כבש מול הפועל ירושלים בלאומית, כשעוד לא הייתה קטמון. השער ההוא סתם הרבה פיות שלא הפסיקו להציק לו מהרגע שהוא עלה מהנוער, פיות שלא היו מצייצים באותה אינטנסיביות אם לא היו מדובר בבחור אתיופי צעיר עם תדמית של מופנם וחסר ביטחון.

אבל טגה הוא הכל חוץ מחסר ביטחון. לא היה קושי שהבחור הזה לא התגבר עליו ולא היה אתגר שהוא לא התמודד איתו. העונה הוא משחק לעיתים רחוקות ומידי פעם, בעיקר כשאנחנו ביתרון, עולה מהספסל לעבות את מרכז המגרש.

והוא תמיד עושה את זה כאילו הוא אותו הילד שעלה אז מהנוער, בלי להקשיב למי שאומר שהוא גמור, בלי לספור את אלו שאומרים שהוא נחמד ומרגש אבל לא שחקן, והוא נותן את כולו כי הוא מכבד את המועדון שלנו והוא אחד הכדורגלנים הנדירים האלו שלפני שהם שחקני כדורגל הם קודם כל ספורטאים.

img_0516

Share on FacebookTweet about this on Twitter

24 תגובות ל “ברוך הבא אל ההיסטוריה”

  1. בורחה באסטון (פורסם: 9-12-2016 בשעה 23:47)

    המשחק הזה היה משחק ליגה לאומית קיקיוני, אבל אני מדגיש ומצהיר בפה מלא בפני כל אוהדי הכדורגל הישראלי: תצוגת תכלית של מגן ימני כמו שהייתה היום בטדי, לא הייתה כבר הרבה הרבה הרבה שנים בכדורגל הישראלי. מדהים. הניצחון שלו.

    להגיב
    • תומר חרוב (פורסם: 10-12-2016 בשעה 00:19)

      היה משחק כיפי. אפילו השופט היה לא רע.

      להגיב
      • בורחה באסטון (פורסם: 10-12-2016 בשעה 00:33)

        אפילו היה סופגניות במזנון!

        להגיב
  2. דן (פורסם: 10-12-2016 בשעה 00:58)

    כתוב מצויין, כרגיל.
    אחרי שנרגעתי קצת מהתצוגה של ויקי, שנותן גם עונה הגנתית לא רעה, חשבתי מה הסיכוי שזה לא יהפוך לפרק בהיסטוריה של מכבי חיפה או הפועל תל אביב דווקא. מעניין מה אורי אוזן, קלמי סבן, אוראל דגני ואיאד אבו עביד חושבים בנושא.
    כנראה שטגה הוא השחקן הפעיל היחיד שאני יאמין לו כשירוץ לכיווני עם נשיקה על הסמל

    להגיב
    • גיא זהר (פורסם: 10-12-2016 בשעה 10:23)

      לפי מקורות זרים באר שבע מחפשת מגן ימני. בן ביטון הגיע מנצרת עלית, אז נתניה זה קרוב.

      להגיב
      • תומר חרוב (פורסם: 10-12-2016 בשעה 17:45)

        גם אבישי ז'אנו מנצרת עילית….
        שמע, הוא נתן משחק גדול אתמול ועדיין בכלל לא קרוב לרמה שלכם.

        להגיב
    • דודו כהן (פורסם: 10-12-2016 בשעה 17:22)

      כל השמות הרשומים מעלה, היו יופי של מגנים במכבי נתניה ואחרי שעזבו אותה לא הצליחו להתרומם…
      השיא שלהם היה אצלנו.

      להגיב
  3. אבי ערך מוסף (פורסם: 10-12-2016 בשעה 01:26)

    זה ניצחון מאוד חשוב פסיכולוגית, בייחוד אחרי שתי תוצאות תיקו מאז הפציעה של ערן.
    מראה לחבר׳ה שהם יכולים לרוץ גם בלעדיו ואף לתת רביעיות. ניצחון של יותר מ-3 נקודות.

    להגיב
    • טל 12 (פורסם: 10-12-2016 בשעה 16:17)

      בדיוק מה שחשבתי.ניצחון עם ערך מוסף ;-)

      להגיב
  4. משה (פורסם: 10-12-2016 בשעה 02:53)

    יש לי המון כבוד לטגה ולמכבי נתניה אבל לצערי הקריירה שלו היא בהחלט כשלון. הבחור הבקיע שער עליה לנבחרת הצעירה נגד צרפת, מחליף בנתניה נגד קטמון זה אולי סנטימנטלי אבל בטח לא הצלחה.

    להגיב
    • תומר חרוב (פורסם: 10-12-2016 בשעה 06:33)

      בגדול אתה צודק אבל אם חושבים על זה שבדיוק כשהוא החל את הפריצה שלו הגיעה הטרגדיה המשפחתית הקשה ואחר כך סדרת פציעות לא בכלל לא קלות וכל זה במעטפת הפרימיטיבית של הכדורגל הישראלי (כמה חרא הוא אכל באשקלון למשל וגם נתניה היא לא בדיוק באיירן).
      אז הרבה כבר נשברו על הרבה פחות מזה. בעיני, זה ששחקן שהיה מאוד לא פופולרי ביציע נכנס ככה ללב של האוהדים זו הצלחה. לא עומד בסיסמת "מימוש הפוטנציאל" והדירוגים המקצועיים שאנחנו כל כך אוהבים לעשות, אבל בקנה מידה אנושי זו הצלחה.

      להגיב
    • אריק (פורסם: 10-12-2016 בשעה 08:57)

      טגה זאת הצלחה גדולה. לא הכל זה כמה הבקעת ואיפה שיחקת.
      אם אתה מסתכל על השגים נטו. – אז בודאי שהוא לא סיפור הצלחה.
      אבל טגה הוא בעיני לפחות. גיבור ואחד הספורטאים הכי אמיצים וגאיים בישראל ובטח בכדורגל הישראלי.

      להגיב
      • משה (פורסם: 10-12-2016 בשעה 09:18)

        אני מסכים ומקבל שאם מפרידים את ההישגים הספורטיבים מהניצחון האישי הוא בהחלט ראוי להערכה.

        להגיב
        • אריק (פורסם: 10-12-2016 בשעה 22:59)

          כדורגלן ששם גול ומעלה פוסט על המשחק שמתעסק בלהחמיא לקהל של היריבה בלי מילה על השער שלו, נמדד בכלים אחרים.

          להגיב
  5. מנשה (פורסם: 10-12-2016 בשעה 03:24)

    הכי מעניין בכל העונה הזאת היא החזרה מפיגור
    לדעתי חזרנו מפיגור 6-7 פעמים,זה מראה על הרבה אופי.
    אהבתי את הכתבה היא מאוד מרגשת
    כמעט ואין שחקן שעזב אותנו והצליח בחוץ
    בנתניה קיבלו אהבה ובחוץ חיפשו רק כסף
    אין לי מושג איך תגמר העונה
    אבל לפחות אהבה תנצח

    להגיב
  6. רועי מ (פורסם: 10-12-2016 בשעה 08:34)

    כרגעל נהנה לקרוא את מה שאתה כותב

    להגיב
  7. Miranda vera cruz de la hoya cardinal (פורסם: 10-12-2016 בשעה 08:37)

    נרוץ נרדוף נשיגה

    להגיב
  8. עדי אבני (פורסם: 10-12-2016 בשעה 11:48)

    מבלי להרוס את החגיגה, גם עמרי קנדה בישל שלישיה במשחק של הפועל תל אביב מול הפועל אשקלון בעונת 2010/11. נגמר 5:1

    להגיב
    • תומר חרוב (פורסם: 10-12-2016 בשעה 12:00)

      שלא נדע מצרות.

      להגיב
  9. ירון (פורסם: 11-12-2016 בשעה 09:01)

    מומלץ לקרוא את הפוסט הנפלא שאמיה טגה העלה לפייסבוק אחרי המשחק, מלא מחמאות לקטמון. שחקן מרגש.

    להגיב
  10. תומר חרוב (פורסם: 11-12-2016 בשעה 10:51)

    למי שאין פייסבוק:

    מה שהיה אתמול באיצטדיון ״טדי״ ירושלים.
    משחק בין הפועל קטמון ירושלים-מכבי נתניה,הסתיים בניצחון 4-2 חשבו מאוד,עם תמיכה ועידוד אדיר של האוהדים שלנו,שעשו את הדרך מנתניה בשביל שנוכל להשיג יחד את המטרה-עלייה לליגת העל.
    ביציע של קטמון היה לא פחות מעניין מהמשחק עצמו,אוהדי הקבוצה הירושלמית הניפו שלט ענק,
    ״מה עם אברה מנגיסטו?״
    קצת על קטמון שתבינו עד כמה הקבוצה שונה בנוף של הספורט הישראלי ובכדורגל בפרט,
    *בסיום המשחק אוהדי קטמון מחאו כפיים לשחקני הקבוצה שלהם על הערכה והשקעה מצידם במשחק(איפה זה עוד קורה בהפסד 4-2?)
    *קבוצה שהוקמה ע״י אוהדים
    *יש למועדון קבוצות נשים,בוגרות,נערות וילדות.
    (אף קבוצה בליגת העל לא מחזיקה קבוצת נשים)
    *על מערכת הכריזה ״שולטת״ אישה
    *נלחמים ללא הרף בגזענות ואלימות
    *אוהדי הקבוצה שותפים באין ספור פרוייקטים חברתיים בעיר
    *החליפו כאות הזדהות את דקל הקרן לדגל הגאווה
    *שלחו למוסד גמילה את השחקן הכי חשוב שלהם מבחינה מקצועית ״החיים של השחקן חשובים הרבה יותר מהמשחק״
    *ביציע אפשר לראות משפחות שלמות שנהנות מהפנינג ענק לפני כל משחק.
    אומנם קבוצה לא גדולה בליגה השניה,אבל קבוצה עם לב ענק. אפשר ואפילו חובה ללמוד ממנה,איך אפשר להינות מכדורגל, ״ולנצל״ את משחק הכדורגל לדברים לא פחות חשובים מהמשחק.
    ככה בונים קבוצה ודור אוהדים מזן אחר.
    שמח שמאבק שהחל (בכדורגל) במועדון שבו גדלתי וחונכתי ״מכבי נתניה״ מתחיל לזלוג גם לקבוצה כמו קטמון.
    בתקווה שייקחו חלק גם שאר הקבוצות בספורט הישראלי.
    שבוע טוב ומבורך
    #עד_מתי? #אברה_מנגיסטו.

    להגיב
    • אמיתי (פורסם: 11-12-2016 בשעה 12:03)

      יפה מאד. תודה

      להגיב
  11. טלדו (פורסם: 11-12-2016 בשעה 16:33)

    תשמע אחי, אני אוהד של הפועל קטמון ירושלים, ולמרות שהפסדנו 4-2 (כי אין לנו הגנה) היה אחד המשחקים הכיפים של השנים האחרונות.
    כמה נקודות קצרות –
    * אמייה טגה שחקן מרגש, כבוד גדול למועדון שהוא משחק בו.
    * דיא סבע מדהים מדהים מדהים, כיף לכם שאת רואים אותו כל שבוע, התעלל בנו קשות.
    * כחלון נתן משחק בהחלט עצום, אבל, כוכבית קטנה, הוא עשה את זה נגד מגן שמאל מחליף,שהגיע מליגה א׳, ששיחק עד עכשיו משהו כמו מחצית בגביע הטוטו העונה, והוא היה (יחד עם כל ההגנה הזוועה שלנו) מאוד מאוד חלש. לא מוריד ממה שכחלון עשה, הוא ניצח לכם את המשחק, אבל רק לקחת טיפה בפרופורציה, מקוה בשבילו שימשיך בכושר הזה.
    * ראיתי כמעט את כל קבוצות הלאומית השנה (חוץ מאחי נצרת) נתניה הקבוצה הכי חזקה בפער. תהיו רגועים.

    להגיב
    • תומר חרוב (פורסם: 13-12-2016 בשעה 14:21)

      מעניין אם תראה את התגובה (כי אני ראיתי באיחור) אבל שמחתי לקרוא אותה.
      אני חושב על העניין של קטמון ודי מתבאס שאתם לא מתרוממים מקצועית כי תכלס בתפיסה שלי היא שבליגה הזו מי שבא ברצינות ורוצה לשחק כדורגל די מצליח (אולי לא לעלות ליגה אבל בטח להשיג יותר מה שאתם משיגים).

      להגיב

מה דעתך?