המחברת של סבתא ברטה (אחרי הניצחון על נצרת-עילית)

מחשבות על העתיד בשישי צהריים.

סבתא שלי חוסכת כסף לכל הנכדים הרווקים שלה. מאה שקל בחודש היא שמה בצד וכותבת במחברת את השם, החודש והשנה. כשהרווקים יתחתנו ויביאו ילדים, בעזרת השם, היא תמשיך את המסורת ותעביר את החיסכון למחברת השנייה, למחברת הנינים. השמות כתובים בחצי אותיות דפוס וחצי כתב, היא מעולם לא למדה עברית בבית ספר או באולפן אבל הצליחה ללמד את עצמה קרוא וכתוב בגיל די מבוגר.

היא הראתה לי את המחברות בארוחת צהריים לפני המשחק. כשיש משחק בית בשישי אני מגיע אליהם לפני המשחק ושומע קצת על אירועי השבוע שלה ושל סבא. הפעם ניסו לגבות לה כסף על מכשיר שמיעה שהיא הייתה אמורה לקבל בחינם מקופת חולים, לגנוב אותה בלי בושה, אבל היא התעקשה וחזרה לקופה כדי לברר ולהכריח את הפקידה להרים טלפון לחנות שתחזיר את הכסף. היא לא פראיירית, תמיד מתעקשת ושואלת ועומדת על שלה, במיוחד מול רופאים. היא לא תקבל שיט מאף אחד. מנסים לעבוד עליה? היא תחזור ותיקח חזרה את המאתיים שקל מהמוכרת שהכניסה אותם לארנק שלה, אפילו לא לקופה.

אז אחרי שסבתא שלי החזירה לעצמה את הכסף שנשדד והשקיעה אותו בנכדים ובנינים, מכבי נתניה קיבלה השראה והביסה את נצרת עילית אחרי מופע האימים של השופט ברמת גן והראתה שגם לה יש עתיד. ניסן דנון שהגיע מכפר קאסם אחרי שהסתובב בנשר והרצליה כבש את הראשון אחרי שש דקות והכין את המצב השני במסירה יפה לויקי כחלון שהמשיך לדיא סבע שכבש את ה11 שלו העונה (וגם השלים ל12 מאוחר יותר). השער השלישי הגיע מהקפצה נהדרת של דידיה קוגבניה לתנועה טובה של שון וייסמן שנתן גול של חלוץ קר רוח. כל השמות בפסקה הזאת (חוץ מסבתא שלי) לא עברו את גיל 24. אם מוסיפים להם את עלי מוחמד (שתוך שנה שנתיים ישחק באירופה כי הוא גדול על הכדורגל הזה), אביב אברהם, ברנקו ורגוץ ודין גל השוער אז יש למועדון הזה בסיס לשנה הבאה בליגת העל ואולי אפילו יותר.

דין גל
דין גל (באדיבות האתר הרשמי)

ובכל זאת צריך לסייג. הליגה הלאומית היא ליגה שקרנית. לתת חמישיה (בעשרה שחקנים מהדקה ה35 אחרי הרחקה מיותרת של ניסן) זה מרשים בקנה מידה מאוד מסוים. זו ליגה בה אי אפשר לדעת למה השוער משמיט כדור או למה הבלם מפספס את הסגירה, אולי זו חולשה מול היריבה ואולי זה משהו אחר. ועדיין יש כאן משהו שצריך לנצל, משהו שיכול לעבוד בכדורגל הישראלי – מומנטום. יש פה מומנטום של צוות מקצועי שמרגיש בטוח בקבוצה שלו ובעבודה שלו, כל כך בטוח שהוא לא ממהר לעבות את ההגנה או הקישור אחרי הרחקה ובוחר להכניס חלוץ על חשבון בלם שנפצע במקרה אחר. ביטחון של מועדון שלא ממהר להביא חיזוק בינואר למרות שנורא מפתה לשפר ולשדרג (ובטח לא חסרים סוכנים מסביב שמציעים) את הקבוצה כי בינתיים כל פעם שהוא פנה לספסל זה עבד והסגל הועמק.

*

אפילו עוז אריאל שיחק אתמול לכמה דקות. למי שלא מכיר, עוז אריאל הוא גיבור בית"ר נורדיה לשעבר שחתם בקיץ בנתניה ואלו הדקות הראשונות שהוא קיבל בליגה. עד עכשיו הוא לא ממש הסתגל לקצב ולדרישות הפיזיות, הוא נטה להיפצע הרבה ובכל מקרה העמדה שלו עמוסה בשחקנים וכישרון אז הסיכויים שלו לשחק היו קטנים. אחרי המשחק מול רמת גן חזרתי הביתה באוטובוס וירדתי ליד אחד ממעוזי ההיפסטרים בתל אביב, הבתה. עברתי ליד בית הקפה (עם השירות הנוראי בתל אביב) ומישהו שזיהה את הצעיף של נתניה קרא לי ושאל אותי כמה יצא. אלו היו שלושה אוהדי נורדיה שישבו וגררו אותי לשיחה מעניינת של חצי שעה על כדורגל, קבוצות אוהדים, ליגות נמוכות ומעמד מכבי נתניה בתודעה הלאומית. חובבי כדורגל הם גם חובבי נוסטלגיה, תן להם לשפוך נתונים היסטוריים ומשחקי עבר והם לא יפסיקו אבל שמתי לב שגם בשיחה איתם (עד כדי כך ששכחתי להגיד להם שבכל שישי בבוקר בדרך לעבודה אני רואה את אורי עושה ג'וגינג באלנבי עם סווטשירט של ביתר) וגם בשיחות עם החברים מנתניה לאחרונה, אנחנו מדברים בעיקר על העתיד, על בנייה ויסודות, על דרך. ובתור אחד שנמאס לו שבכל איזכור שלו כאוהד נתניה מזכירים לו את מכנס וגריאני, זה עושה לי טוב. טוב כמו שסבתא שלי מרגישה כשהיא חושבת על שם נוסף במחברת הנינים.

פרשת שמות - בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים
בהתחלה היה שם דשא - יואב ויכסלפיש

16 Comments

דיזידין 21 בינואר 2017

צריך להיות אדם מיוחד, צדיק בדורו, מואר (או לחילופין דביל גמור) כדי להתרגש מנצחונות וממומנטום בליגה שבה נמכרים משחקים.

אנונימוס 21 בינואר 2017

אין כמעט ליגה בעולם לדעתי שבה אין משחקים שנמכרים ברמה זו או אחרת

דיזידין 21 בינואר 2017

אתה מחסל לי את שאריות התמימות.
אז יוצא שאני הדביל הגמור.

תומר חרוב 21 בינואר 2017

מה שאנונימוס אמר נכון. ליגת העל מכורה וגם ליגות גדולות באירופה, משחקים בין לאומיים זה כבר ידוע. לא נשאר לנו אלא לחיות את השקר.
אבל דווקא בנוגע למשחקים של נתניה אני די בסדר. מכירות מצדנו אין בעונה הזו, הקבוצה עולה לשחק כדורגל והשחקנים גם מקבלים משכורות. מהצד השני, בגלל שבכל מקרה היחסים לטובת ניצחון של נתניה, המוטיבציה למכור את המשחק פחות רלוונטית. הקונים מעדיפים לדאוג שתהיה תוצאה מפתיעה, בעלת יחס גבוה.

דיזידין 21 בינואר 2017

אל תספר לי, לא רוצה לדעת, לחיות את השקר.
כי אחרת אין לי אלא להניח שג׳וקוביץ נסחט ואוים.
עשה הצגה יפה, משך את זה לכאילו קרב צמוד של 5 מערכות, ומהמרים דפקו קופה.

יאיר אלון 21 בינואר 2017

איזה כיף זה סבתא

Amir A 21 בינואר 2017

רק אל תשכח, סבתא של האחד היא החותנת של השני

גיא זהר 21 בינואר 2017

מה שקורה בנתניה נראה מבטיח. שאלת ה15 מליון שקל איך מצד אחד מחזקים את הקבוצה מצד אחד, ומצד שני לא ממלאים אותה בקובי מוסא ותומר סויסה וגורמים לקהל להבין שאם רוצים יסודות בריאים (או עד שיגיע בעל בית עם כיסים רחבים וגם לו זה יקח 3-5 שנים) יהיו כמה עונות קשות. לא קל.

תומר חרוב 21 בינואר 2017

הנטיה שלנו להתמודדות עם השאלה היא לחזור שוב ושוב על המנטרה "אנחנו סומכים על סלובו ושי ברדה"

דונטה פישטה קונטרה ונטה 21 בינואר 2017

מצויין.

רענן 21 בינואר 2017

זה מאד נכון. אפשר להשאיר את על הקבוצה הזו בשנה הבאה בליגת העל ולתת לה להראות מה היא שווה.

S&M 23 בינואר 2017

סבתא שלך נשמעת כמו אחת שמצדיקה פוסט שלם, ואפילו סדרה.

איציק 30 בינואר 2017

תומר
אתה גאון !
הרגעים שאני קורא את שכתבת הם רגעי נחת עם חיוך על הפנים

איציק 30 בינואר 2017

איציק שלום,
בבקשה שנה את הכינוי שלך לכינוי אחר, אחרת אני עוד עלול להרוס לך את התדמית.
היתי משנה את הכינוי שלי, אבל אני כבר שנים איתו, ולא רוצה להרוס כינוי נוסף.
בתודה מראש,
איציק

איציק 2 בפברואר 2017

שמע,
אני עם הכינוי הזה מגיל 16 בקיבוץ…
אז מעכשיו אני "איציק מהקיבוץ".

אגב, אתה גם בבלוג של אריאל גרייס?
נראה לי ששם מישהו התבלבל בנייני…

איציק 2 בפברואר 2017

אתה לא רוצה להתחרות מאיזה גיל כל אחד עם הכינוי. אני כאן באתר כבר די הרבה שנים עם הכינוי. זה לא קשור לאריאל או כל אחד אחר. אני נכנס לפוסטים שמעניינים אותוי, וזה כולל גם חלק מהפוסטים של אריאל.

Comments closed