עוצר

ברוכה הבאה טכנולוגיה!

הנה ג'רארד פיקה עומד. עומד ומחכה, המצלמה משום מה מתרכזת בו, אבל כל שחקני ספרד פרוסים על הדשא ועומדים. השחקנים של צרפת חוגגים ליד דגל הקרן. ואז השופט מסמן נבדל, השחקנים של ספרד חוזרים לעמדות, השחקנים של צרפת חוזרים מהחגיגה.

דאלופאו כובש וחוגג. הדגל עולה. המצלמה מתרכזת בשופט, כולם עומדים ומחכים. עומדים ומחכים. עומדים ומחכים. השופט מדבר אל המיקרופון הקטן שלו ומאזין. הוא מסמן למרכז המגרש. השחקנים של ספרד חוגגים שוב.

הרגש מחכה, הוא במצב המתנה. בואו נמתין לתוצאות, פרסומת אחת אחרונה וחזרנו עם המנצח הגדול. ובזמן הפרסומת הרגש קהה והחגיגה שלאחר השער מרגישה מוזר. כבר לא צריך לרוץ אל השופט. שבריר השנייה המוכר שבו תחושת חוסר הצדק מתערבבת עם התסכול ונעמדת ליד החגיגה הספונטנית, שבריר השנייה הזה בעוצר. בואו נחכה להחלטת השופטים. שער. לא שער. שער. לא שער. מאיר תירגע.

'בצריפים' - סיפור לשבת
על הקצה

תגובות

  • אריאל גרייזס

    לגמרי. רואים את זה הכי טוב בכדורסל בארה"ב - קבוצה שמה סל בשניה האחרונה ומתחילה לחגוג ואז כולם עוצרים את הרגש כשהשופטים בודקים את המוניטור לאיזה שתי דקות. אפילו בסופרבול האחרון, המהלך שניצח את המשחק היה גבולי אז אתה חוגג ניצחון ואז מחכה שהשופטים יבדקו והשחקנים לא יודעים מה לעשות, אם לחגוג או לא.

    • תומר חרוב

      מכה.

      • אריאל גרייזס

        אנשים מוכנים להקריב הרבה מאוד דברים בשביל "צדק". הם רק לא מבינים שספורט בלי רגש הוא לא ספורט, אפילו אם הוא צודק (ובדיוק העליתי לפניך פוסט שמסביר למה גם צדק לא ממש יהיה)

        • תומר חרוב

          לגמרי. איך מכריעים אם הפנדל על ניימאר מול פסז היה או לא היה?

          • no propaganda

            לא אמורה להיות בעיה להכריע. זה מקרה שיש בו את כל העובדות מאותו רגע השופטים שאמורים לדעת את החוקה על בוריה אמורים להכריע בקלות.

          • דויד

            לא היה, כמו אינספור שריקות בזיון שהמועדון הדוחה הזה ממשיך לקבל

            • אלכס(אחר)

              + מיליון דויד.

    • ניתאי

      גם הנקודה האחרונה של פדרר בגמר האחרון הייתה כזו. קצת מבאס, לא נורא.

  • ארז טיקולסקר

    1. מדובר באיזונים. מה יותר טוב? החלטה שגויה שמכריעה משחק, אפילו טורניר חשוב, או המתנה קלה. אני, בכפוף לסעיפים הבאים, בעד המתנה.

    2. ברור שהשימוש בטכנולוגיה חייב להיות מוגבל לנושאים ספיציפיים וקיצוניים. גול, פנדל, אולי עוד משהו.

    3. הניסוי בראשיתו. אני מניח שעד שיוחלט להכניס את השימוש בטכנולוגיה באופן סדיר, יעבדו של שיפור של לוחות הזמנים. טכנולוגיית קו השער היא אידיאלית. לא פוגעת ברצף ולא מצריכה המתנה. קשה לי לראות איך מגיעים אל אותה רמת יעילות, אבל מצד שני, אם היית בא אלי לפני כך וכך שנים ואומר לי שאתה עובד על מכונה שמניעה גלגלים ואפשר לעשות בה שימוש כתחליף לסוס ועגלה, הייתי נותך בך בדיוק את אותו מבט. יהיה בסדר.

    • תומר חרוב

      לא יהיה בסדר. יהיה רע מאוד. יהרגו את הכדורגל. נתניה לא תנצח בראשון. יהיו בחירות. הרעים ינצחו.
      אני מסכים שנוצר פער מטורף בין היכולת של כל העולם לראות שהייתה טעות לבין חוסר היכולת של השופט לעשות משהו. אני מבין ומזדהה. לא יודע מה עדיף ומה צריך. אבל זה מבאס. וגם לדבר הזה על גלגלים יש מלא חסרונות. כוסאומו צפצפות בשבע בבוקר מתחת לחלון.

      • ארז טיקולסקר

        בן אדם עם מאה נקודות יתרון על המקום שלא עולים ממנו ליגה, מסתלבט על בן אדם שלא נושם עד יום ששי. סבבה.

        • תומר חרוב

          4 נקודות מסכנות וברנקו ורגוץ לא ישחק. כמה אתם?

          • ארז טיקולסקר

            3.
            ניצחנו - עלינו.
            תיקו - צריכים תיקו ומעלה במחזור האחרון.
            הפסדנו - צריכים נס.

            • יניב פרנקו

              יש גם מבחנים לא ?

            • ארז טיקולסקר

              מקום ראשון עולה אוטומטית.
              מקומות 2-5 פלייאוף.
              2 נגד 5.
              3 נגד 4.
              המנצחות ביניהן.
              המנצחת נגד המנצחת של המחוז המקביל.
              המנצחת נגד מקום 14 בליגה א דרום.
              מי יכול לשרוד כזה דבר?

            • תומר חרוב

              אתם תעלו. לנו יש עוד מלא נקודות להפסיד.

            • בני תבורי

              סליחה שאני מערבב, אבל אתם יודעים מה זה עושה לי שהקבוצה שלי במקום רביעי?

            • D! כאן ועכשיו

              אם אתה קצת כמו ונגר אז אתה עף על זה

    • גילי פלג

      לגמרי.

      • גילי פלג

        הכוונה לתגובה הראשונה של ארז..

  • א.ב

    שחקנים וספורטאים כל החיים מתאמנים , זה לא צודק שבהחלטת שופט שגויה אחת חיים שלמים של אימונים יהרסו
    כמובן שהדבר יותר נכון בספורט אישי, אבל גם בכדורגל זה תופס. ולכן נראה לי שאפשר לחכות רגע עם הרגש.

    • תומר חרוב

      אני לא שולל את העמדה הזו וכמו שכתבתי לארז אני לא מכריע מה עדיף ומה לא. אבל א. זה לא שחיים שלמים של אימונים באמת נהרסים.
      ב. חוסר צדק עדיין יתקיים, מפנה אותך לפוסט של גרייזס.
      ג. הרגש הוא הסיבה שהם מתאמנים כל החיים.

      • עמי ג

        ומה לגבי פוטופיניש בגמר אולימפי?
        או רביעיית שליחים שנפסלת בגלל חילוף מחוץ לשטח המותר?
        גם שם הרגש מחכה. או שקודם חוגגים ואחר כך בוכים

        אין מה לעשות.
        כשכל כך הרבה מונח על הכף - שיחכה קצת הרגש.
        רק תחשוב איך היתה נראית ההסטוריה אם השער ההוא של ג'ף הרסט היה נפסל

        • אדם

          דוגמאות לא טובות. בפוטופיניש אתה באמת לא יודע מי ניצח, זה לא כמו כדור ברשת. פסילת שליחים בדרך כלל ידועה תוך כדי הריצה.

  • עדי אבני

    רק תיקון אחד מהותי- מה שהוחלף בהשהייה זה לא השמחה או התסכול על השער שהיה או לא היה. ההשהייה החליפה את הויכוחים, הפניה של שחקנים לקוון בתקווה שישתכנע, וההצטרפות של שחקני היריב לפניה בשביל שהקוון לא יחשוב שהם פראיירים.
    מבחינת הזמן זה אותו דבר פלוס מינוס. מבחינת התחושה שאנחנו כבר לא בקרב קאטצ' מבויים הערך לא יסולא בפז.

    • תומר חרוב

      זה לא אותו דבר כי זה ידוע שלא מבטלים. זה גם פחות קרה בנבדלים אלא יותר באדומים וכאלה ובכל מקרה זה חלק מהרגש האותנטי והמימד האנושי של המשחק, זה לא לעמוד ולחכות למצלמה.

      • עדי אבני

        החלק האותנטי בזה נובע מתחושת האי-צדק שמראש מטופלת, מה עוד שהאותנטיות היא חלק קטן מהצגה גדולה שבאה להראות שהשחקן לא פראייר, ומניסיון להשפיע פסיכולוגית על צוות השיפוט

  • דורפן

    תומר - שני דברים:

    א. אתה מתאר את החוויה הרגשית שלך. היא נפגעה. אתה כועס. אבל כדורגל הוא גם תחום של החיים בו אנשים עוסקים. האנשים הללו חשובים ממך במשחק הזה. אם מישהו פוסל לך דוקטורט בגלל טעות. מתקנים. לא אומרים ״חלום חייו של הדוקטורנט יימחק עכשיו בגלל שזה לא זורם לנו טוב בתודעה״. לא הוגן ששחקן לא יזכה בגביע המדינה של ארצו בגלל טעות.

    ב. הצדק הוא יחסי והוא יחסית לעובדות. חיינו עם טעויות שיפוט כשהרבה היה לא חד משמעי. למשל התחושה שהשער של הרסט היה או לא היה. היום הטלוויזיה היייתה מראה שהוא לא היה. הציבור לא יכול לחיות עם פער גדול מדי בין המידע להחלטות.

    ג. אי תיקון טעויות היא לגיטימציה לרמאות. זה דבר שלישי, אני יודע שכתבתי בתחילה שני דברים. אני תקן.

    • עדי אבני

      אתה לא יכול לכתוב שני דברים ולציין בפועל שלושה, גם אם אתה מתנצל בסוף. זה נגד הרומנטיות של דהבאזר וגורם לטרחנים קטנים להגיב תגובות שווא

      • D! כאן ועכשיו

        תכף יוסיפו פה מנגנון שיאפשר לתקן תגובות ואז הלך עלינו

    • תומר חרוב

      כן, התייחסתי לדברים בתגובות פה. הסעיף הראשון נכון, אין מה להגיד עליו יותר מידי. אני הרבה פחות דבק בעמדה שלי נגד הטכנולוגיה מאשר הייתי לפני כמה שנים אבל כן, החוויה נפגעת וצריך לשים לב לזה. קשה להתעלם מהעניין ולדעתי גם לאנשים שעוסקים בו זה יעשה משהו. מה גם שצדק לא בטוח שיהיה פה כי בכל מקרה הרבה תלוי בפרשנות של שופט הטלוויזיה.
      לגבי הרמאויות, יש דרכים להתמודד איתה מעבר לטכנולוגיה אבל הכדורגל תמיד העדיף משום מה לתגמל אותה.

    • אריאל גרייזס

      אני חושב שההשוואה בחלק הראשון שלך פשוט לא נכונה. אם אני לא מקבל דוקטורט בגלל טעות טכנית, כל הקריירה העתידית שלי נעלמת. כדורגלן, בין אם לקח אליפות או לא עדיין יקבל משכורת.
      בכל מקרה, כמו תומר אני יותר פתוח היום להכנסה של טכנולוגיה בדיוק בגלל הפער הזה שאתה מדבר עליו. אבל צריך להכיר בזה שמשולם פה מחיר. אנחנו משלמים ברגש.

      • Guss

        גרייזס, רק ניטפוק קטן על המשפט "כדורגלן, בין אם לקח אליפות או לא עדיין יקבל משכורת", שהוא לא מדויק עד שגוי.
        יש הבדל עצום בין ההזדמנויות והשכר של שחקנים ווינרים שמביאים תארים וכובשים במשחקי מפתח, ובין אלו שנקראים צ'וקרז, וגם אם הביאו את קבוצתם עד לגמר לא הצליחו לסחוב אותה עד לתואר. גול מכריע שווה כסף והזדמנויות. תואר שווה כסף והזדמנויות. לעיתים ההבדלים דרמטיים

        • אריאל גרייזס

          אני חושב שהגדרה של ווינרס צ'וקרז היא משהו ששמור יותר לאוהדים מאשר לבעלי תפקידים. אני לא ראיתי שמישהו במיאמי היסס להחתים את לברון ג'יימס בזמנו בגלל שהוא נחשב ל"צ'וקר" או את קווין דוראנט השנה. מסי הגיע לגמר המונדיאל ולא לקח אותו, מישהו רואה אותו נפגע במשכורת?
          יכול להיות שאיזה גול מכריע ייתנו איזה בוסט מסוים לשחקן (נניח מריו גצה אחרי גמר המונדיאל) אבל אני לא חושב שמדובר בהבדלים כאלו דרמטיים - מה עוד שמדובר במקרים ממש בודדים שבהם שער אחד שנפסל שלא כצדק הכריח גורל של אליפות (או להיפך). כמה כאלו אפשר להיזכר בהם בהיסטוריה? יש את הדוגמא שנתן דורפן על מונדיאל 66, יש את השער של גילי לנדאו באליפות של הפועל ב-86, בטח יש עוד פה ושם אבל לדעתי זה אובר דרמטיזציה - שערים נפסלים שלא כצדק כל הזמן וגם שערים מאושרים שלא כצדק רוב הזמן. רובם ככולם לא לוקחים לשחקן "חלום חיים" או ישפיעו על המשכורת שלו.

          • דורפן

            גרייזס- לא הכל כסף - גם בכדורגל. לשלול זכיה במונדיאל ממי שראוי לה זה משהו בעייתי מאד. כמו פלגיאט של ספר בערך.

            • אריאל גרייזס

              כמו שאמרתי, לטעמי זה קצת אובר-דרמטיזציה. לא סתם היה צריך ללכת עד 66 כדי למצוא מקרה (גבולי, דרך אגב) שבו כביכול ממישהו נמנעה זכיה במונדיאל בגלל טעות שיפוט.
              וזה כדורגל, החיים נמשכים. שנה הבאה יש עוד עונה. שוב, בשבילי בספורט העיקר זה הריגוש. יש אחרים שצריכים יותר את תחושת הצדק. אני מבין את זה. אני מסכים לגמרי שהמצב היום הוא מאוד בעייתי שלצופים בבית יש אמצעים יותר טובים מאשר לשופטים

            • איציק

              אנגליה איבדה גביע בגלל יד האלוהים.
              הולנד ב-78, בגלל שהשופט לא מצא לנכון לדפוק את ארגנטינה.

            • אלכס(אחר)

              השער הברור של למפארד נגד גרמניה בשמינית גמר מונדיאל 2010...

            • אלכס(אחר)

              ואוסיף, נגנב בבירור!

    • בני תבורי

      דורפן,
      זה יפה שאתה מקפיד על נאמנות לעקרונות, אבל הטלוויזיה הייתה מראה שהשער של הרסט היה גם היה.

    • ב"פ

      רונן,
      לדעתי שני הסעיפים קשורים אחד לשני בצורה קצת מוזרה. כשקראתי את הסעיף הראשון אמרתי לעצמי שיש הבדל בגלל שדוקטורנט הנפסל לא בא על חשבון מישהו אחר, לפחות לא בצורה ישירה. כאן הנצחון שלך הוא ההפסד של השני ולהפך. כשקראתי את הסעיף השני אמרתי לעצמי שאני לא חושב שהסיפור עם גרמניה היה כל כך נורא, אפילו לא היום. העניין הוא שחוקים ופורמליסטיקה נותנים לנו אשליה של עולם דיכוטומי, בו דבר קרה או לא קרה, היה חוקי או לא היה חוקי. יש לנו את האשליה כאילו הבלם בכלל לא פישל אם השחקן ההתקפה מתח את הרגל מעבר לקו אבל הוא טעה אם שחקן ההתקפה בדיוק בשניה קיפל את הרגל. האמת היא שלא אכפת לי להגדיר שטח אפור בפעולות שלנו, גם לא בכדורגל. האם הגול של הרסט היה או לא היה? התשובה האמיתית היא שהוא היה בערך. אולי 80%. הוא קיבל כדור טוב ברחבה, הוא בעט כדור חזק שעבר את השוער, זה היה מהלך כדורגל נהדר שהסתיים בפעולה שהיא טובה...בערך? נאמר זאת כך, אם לא התגוננת מספיק טוב כדי למנוע דבר שהוא 80% שער תתכונן לכך שמזל עיוור יפסוק את גורלך. המציאות היא שצריך שרשרת פעולות טובות מצד ההתקפה כדי להוציא לפועל שער ושרשרת פעולות פחות טובות של ההגנה כדי לספוג אותו, וברוב המוחלט של השערים האפורים חוקית, רוב מוחלט של השרשרת בשני הצדדים התקיימו, חוץ מדבר אחד שנמצא בשטח האפור. נבדלים של סנטימטר הכדור נחת מילימטר מימין ומשמאל לקן השער, אלו דברים שמאוד משנים בעולם של כן או לא אבל פחות משנים בעולם האמיתי, עולם שבו הכל נמצא על רצף. ושערים מטעות שיפוט נמצאים תמיד בתחום מאוד ספציפי על הרצץ הזה.
      זה מתקשר גם לסעיף הראשון שאמרת. כשיש רק מי שמרוויח אנחנו רוצים להקטין את ההשפעה של אותו שטח אפור. הרי אותו דוקטורנט כתב דוקטורט שהוא כמעט מעולה. שהרי הוא היה עובר ללא הטעות הזאת. כלומר, הוא כבר נמצא קרוב מאוד למה שהיה נדרש אבל מתיחת קווים שרירותית פסלה אותו. אם מתיחת הקווים הזאת הייתה בטעות זה מכעיס מאוד. אבל כאן מדובר במשחק סכום אפס, הטעויות שלך והשטח אפור שלך מתלכדים עם השטח האפור של היריב. בכזה מקרה, הרבה פחות טרגדיה.

    • ארז טיקולסקר

      היה. השער של הרסט. היה.

      • עמי ג

        מאיפה הבאתם את זה שהשער של הרסט היה?

        הטכנולוגיות של היום לא יכולות (למיטב ידיעתי) להוכיח את זה כי במגרש לא היתה כמות מצלמות כמו שיש היום. וכמעט בטוח שלא היתה אחת בקו של דגל הקרן וקו השער.

    • איציק

      רונן,
      הרבה יותר אנשים מקבלים דוקטורט בגלל טעות שיפוט מאשר להפך ;)

  • בני תבורי

    פוסט ורגע נפלאים.

  • חובצי

    אני אומר שצריך להפוך את זה כמו בטניס:
    לכל מאמן תהיה 3 זכויות לערער על החלטת שופט במהלך המשחק.
    במידה ומאמן מחליט לערער על החלטה שופט, המשחק יעצר ובודקים בטלוויזיה כדי לדעת אם ההחלטה הייתה נכונה או לא.
    המאמן צדק בערעור? כל הכבוד. החלטת השופט תבוטל.
    המאמן טעה? איבד זכות עירעור אחת למשחק הבא. (כלומר, במשחק הבא יהיו לו רק שתי זכויות ערעור)

    ככה כל בקשה לערעור תהיה אחרי שיקול דעת (כלומר, לא לבכות על כל שטות, אלא רק על דברים קריטיים כמו הרחקת שחקן, מתן פנדל, או פסילת שער בגלל נבדל).
    ככה גם תפקיד המאמן יהיה יותר קריטי במהלך המשחק (שכרגע הוא רק החלפת מערך במהלך משחק, או החלפת 3 שחקנים), וגם יהיו פחות טעויות שיפוט.

    ואם המאמן החליט שלא לערער על החלטה שגויה? וואלה, בעיה שלו. שלא יתבכיין אח"כ שהשופטים דפקו אותו, זה הוא שראה את המשחק במו עיניו (כמו השופט) והחליט שלא לערער.

    • Guss

      אני בעד ההצעה להגביל את מספר הערעורים, אבל נגד "להעניש" את המאמן על ערעור שלא התקבל. אם יש לו 3 ערעורים, אז העונש הטבעי שלו יהיה לוותר על זכות ערעור במקרה שנגמרו לו והוא קופח בהחלטה שיפוטית לאחר מכן. זה סוג של צנזורה עצמית מספיקה.

      • אריאל גרייזס

        ב-NFL, לכל מאמן יש שני ערעורים למשחק ואם שניהם יצאו נכונים אז הוא מקבל ערעור שלישי. השנה היה מאמן שלא זרק דגל אדום (ערעור) פעם אחת כל העונה. המאמן הזה? ביל בליצ'ק, המאמן הטוב בליגה וגם המאמן של האלופה בשתיים משלוש השנים האחרונות.
        מה אני רוצה להגיד? רואים את זה מאוד ברור איך מאמנים בטוחים שהשופטים טעו ופועלים מהרגש וזורקים דגל. היה מאמן השנה בליגה שערער על החלטה שנתנה לו עוד שני יארד (חסר משמעות, למקרה שזה לא ברור). יש לדעתי קשר ישיר בין כמות הערעורים שמאמן מבקש לאיכות האימון שלו. מאמנים לא טובים מאשימים את השופטים.

        • עומר ה

          אז לקבוצות NFL אין מיש ו שיושב מיל הטלוויזיה ומייעץ להם אם לערער או לא?

          • אריאל גרייזס

            יש עוזרים שיכולים לעשות את זה אבל בדרך כלל יש 40 שניות עד המהלך הבא, זה לא הרבה זמן להחליט אם לערער או לא. לפעמים הם לוקחים פסק זמן כדי לבדוק את זה - רק מה, אם ביקשת ערעור וטעית, אתה מאבד פסק זמן מתוך השלושה שיש לך במחצית ואז לפעמים יוצא שמאמן יאבד שני פסקי זמן על ערעור כושל.

        • חובצי

          לא חולק עליך.
          אבל כמו שכתבת, גם שופטים הם בני-אדם והם טועים.
          אפשרות של ערעור פשוט תתן אפשרות לתקן טעויות, ולהוריד את כמות התלונות על טעויות שיפוט.

          לגבי בליצ'ק, אולי הוא מקרה חד פעמי.
          צריך לבדוק את זה גם לגבי טניס ששם הטניסאי עצמו הוא זה שמערער. האם גם שם יש קשר ישיר בין כמו הערעורים לבין יכולות הטניסאי?

          בכל מקרה, אני בעד מעורבות טכנולוגית בהכרעת שיפוט, כל עוד זה יעשה בצורה מדודה ומוגבלת (דהיינו, לא על כל שריקה צריך לעצור את המשחק)

      • חובצי

        במקרה כזה 3 החלטות ערעור הן יותר מידי עבור משחק של 90 דקות.
        כמות האירועים הקריטיים (הרחקה, פנדל, שער שנפסל בטענת נבדל) במשחק ממוצע לא מצדיקה 6 עצירות של המשחק.

        אז מן הסתם שמאמנים ינצלו את זה (במידה והם "שמרו" את הערעורים שלהם לסוף המשחק) וככה תקבל משחק מותח שבעשר הדקות שלו יעצר כל פעם שמאמן סתם ירצה לתת מנוחה לשחקנים שלו, לחלק קצת הוראות, או סתם להראות לשופט שהוא יודע יותר טוב ממנו.

  • דן

    אחד הרגעים הכי משמחים בכדורגל (ואולי בכלל) זה לגלות שנפסל גול לרעתך בטענת נבדל.
    אין כמו ״שבו בשקט יא מנאייק״.
    לא רוצה לחשוב בכלל איך זה מרגיש שאותו גול מאושר אחרי צפייה חוזרת.

    • תומר חרוב

      "שבו בשקט יא מנייאק בכפוף לטכנולוגיה"

    • גל ד

      לדבר הזה יש גם שני הפכים, אתה יודע? איך זה מרגיש שאושר גול לטובתך בצפיה חוזרת? איך זה מרגיש נפסל גול נגדך בצפיה חוזרת? אושר, טיפה שונה, אבל אושר.

      תסבלו, חבורה של בכיינים. הנכדים שלכם יודו לכם על זה. טוב, הם לא באמת יודו לכם אבל אם תראו להם את הפוסט הזה הם יגידו שאתם אידיוטים.

  • יניב פרנקו

    יצא חוזר של אופ"א על הדבקת כוכביות לתארים בעידן החדש ?

  • עומר ה

    טכנולוגיה. זה הכל. כבר היום יש טכנולוגיה שאומרים שהיא אמינה שקובעת באופן מיידי אם היה או לא היה נבדל.
    ככה נפתר זמן ההמתנה.
    אז ההצעה שלי- שימוש בטכנולוגיה ואם לא סומכים עליה, אז השופט טלויזחה יאשר אותה. זה יאפשר לחגוג ופעם בהרבה זמן החגיגות יתבטלו שתי דקות מאוחר יותר

    • אדם

      מה זה חג משמעי, לפי האוזן, הירך או הציפורן ששכחו לגזור אותה?
      מבחינתי, כמו שחוק הנבדל מוגדר היום ובהתאם לצורה בה המשחק משוחק, אין שום דרך להגדיר נבדל באופן חד משמעי.

  • אריאל

    אחלה פוסט תומר , מזכיר לי טראומות מהטסטים של הסוזוקי סוויפט 94.
    אחרי שהייתי מסובב הגה מעל הבור (סובב הגה! די! סובב! חזק!) הייתי מגיע לזיהום אוויר ומנסה לקרוא את הבוחן האדיש. הכי קרוב לפנדלים שיש. הבוחן מאשר הבוחן לא מאשר. מאיר תירגע...

  • כח הגברה

    אני מסכים עם מה שרונן כתב - הפער כיום בין המידע להחלטות גדול מדי.
    במונדיאל 2010ת במשחק בין ארגנטינה למקסיקו, השופט אישר שער (של טבז?) ועוד לפני שחידש את המשחק, ראה על המסך באצטדיון שהיה צריך לפסול את השער. מאז לא הקרינו הילוכים חוזרים באיצטדיון... אבל זה לא פתרון. צריך לשלב שיפוט טלוויזיה, בצורה שתפגע כמה שפחות בשטף המשחק (אין לי נוסחה פה).
    אני מסכים גם עם הפוסט של אריאל - עבודת השופט בלתי אפשרית. בעיקר בכדורגל - מגרש של כ- 7 דונם, הרבה החלטות "קריטיות" (גם בדקה חמישית, לא רק בשנייה האחרונה) ו- 22 שחקנים מהירים שעושים כל מה שהם יכולים כדי לרמות את השופט.
    זה המקום שבו אפשר לחולל, לדעתי, שיפור משמעותי - צריך להחמיר את הענישה על רמאות בצורה דרסטית (גם בדיעבד). עם הטעויות הגבוליות שיישארו אחרי שהרמאות תופחת, אני מאמין שנוכל לחיות.

    • אריאל גרייזס

      מעניין דרך אגב שאף אחד לא מציע את הפתרון של להוסיף שופטים למשחק ואפילו כשהוסיפו שופט רחבה כולם חשבו שזה רעיון גרוע. בפוטבול יש שבעה שופטים על אותה כמות שחקנים, למה בכדורגל רק שופט ושני קוונים (שופטי הרחבה בקושי עוזרים) מספיקים?

      • צור שפי

        ברגע שיש טכנולוגיה אולי צריך דווקא להפחית את מספר השופטים.

      • Ollie Williams

        זכור לי ניסוי מהעבר באיטליה, עם שני שופטים ראשיים - אחד לכל חצי מגרש.
        לא זוכר מה קרה עם זה. יכול להיות שזה עבד טוב מדי וצמצם משמעותית טעויות אז פיפ"א גנזו את זה?

    • no propaganda

      הייתי במשחק הזה, זה באמת היה הזוי.
      השופט אישר את השער, הקוון קרה לו ואמת שהיה נבדל שהוא ראה בהילוך החוזר והשופט עדין אישר את השער.

      מסכים במאה אחוז לגבי המלחמה ברמאות, העונש על התחזות(גם בדיעבד) צריך להיות העונש הכי גדול בכדורגל ולא איזה צהוב מסכן.
      כל עוד לא מטפלים בזה בצורה הזו, חייבים להכניס טכנולוגיה בדרך זו או אחרת

    • איציק

      אני רוצה למחות על האמירה "22 שחקנים מהירים." צריך לדייק לגבי הליגה עליה מדובר. זה ממש לא תמיד ככה.

      • כח הגברה

        מחאתך נרשמה.
        כשאני חושב על זה, יכול להיות שככל שהשחקנים בליגה מסויימת פחות מהירים, הם מתמחים יותר בשיטות לרמות את השופט.

  • צור שפי

    שני הפוסטים (תומר, גרייזס) מעניינים ומעוררי מחשבה אבל בסיכומו של דבר אני חושב שהשימוש בטכנולוגיה בכדורגל במינון נכון לא יקטין את הריגוש (האדם הוא כידוע חיה סתגלנית, נלמד להתאים את הרגש שלנו לדחייה של חצי דקה, פעם ב...) אבל כן יפחית משמעותית את הטעויות של השופטים. ברגע שהויכוח לא יהיה על גול, פנדל או נבדל הטעויות האלו כבר לא יכריעו משחקים ובסך הכל זו תהיה ברכה.

  • ניק

    לא מבין מה הבעיה עם הפגישה ברגש...
    בסוף כל אוהד ושחקן רוצה לנצח אני מאמין, גם אם זה בצורה פחות מרגשת.
    הרגש נמשך 10 דק' , הזכרון של תואר (או פספוס) יכול להשאר איתך כל החיים.
    גם אם אחרי הגול של סולשר ב99 היו הולכים למצלמות והחגיגות בלייב היו פחות ספונטיניות אתם חושבים שמשהוא היום היה נזכר במשחק הזה בפחות התלהבות?
    בסוף גם כשאתה סטודנט שמחכה לציון סופי, זמר בגראמי או שחקן באוסקר - אתה מחכה שמשהוא יכריז עליך כמנצח,
    אז נכון שבמקרים האלה יש פחות התפרצות רגש מאשר בספורט אבל וואלה - אם היו מסתכלים בשידור החוזר של הפנדל על סוארז אז אתם חושבים ששחקני פריז לא היו חוגגים כמו מטורפים את ההעפלה שלהם אחרי משחק שכזה?

    • אדם

      לא חושב שהזיכרון האישי היה אותו דבר אם הייתי צריך לחכות למצלמות במשך דקה בשביל אישור השער. והכוונה היא למצב בו אתה מורגל לחכות כי אז יהיו לך שני שלבים בסולם ההתרגשות ולא קפיצה אחת חדה ואני די בטוח שזה משנה את החוויה האישית

      • ניק

        אין לי סטטיסטיקה אבל אני בטוח שאחוז השערים הישירים שהם שנויים במחלוקת וגם מכריעים הוא די אפסי...
        הרבה פעמים מדובר בשאלה האם הייתה עבירה או לא - וגם אם אתה מחכה לאישור לפנדל, השחקן עוד צריך להבקיע אותו ושם אף אחד לא יפריע לחגיגה.
        לחכות לאישור של גול שעשה 4-0 לא באמת מזיז למשהוא.

  • איציק

    לך קל לדפוק ת'פוסט שלך על המקלדת כי לך לא מזיז, אבל מכבי פוקס לא עלתה השנה ביורוליג לטופ 8 בגלל טעויות שיפוט. אז איך היא צריכה להרגיש (בנוסף להפסדים הצפויים בהכנסות).

  • yaron

    שאלה-
    נבדל גבולי (או לא), הקוון לא הרים דגל ונכבש גול, בודקים במסך?
    נבדל גבולי (או לא), הקוון הרים דגל וכמובן שלא נכבש גול, לא בודקים, נכון?
    תשובה-
    צפו להרבה יותר הרמות דגל...

    • D! כאן ועכשיו

      דווקא פחות, כשבאופן אוטומטי שופט המסך בוחן את המהלך ואז שיש גול כבר יש החלטה (אם כי ייקח זמן לפתח את המיומנות)

  • אזי

    השנה היא 2017.
    אנחנו כבר לא מדברים על זה ששמו בנאדם על הירח. אנחנו מדברים על מכוניות שנוסעות לבד ו-וידאו לייב ב360 מעלות לכל בנאדם על הפלאנטה.

    פתרון של שיפוט טלווזיה היה רעיון חדשני בשנות ה50.
    אני לא מקבל את זה, שאי אפשר למצוא קבוצה של 5 מהנדסים שיבנו מערכת שתקבע בזמן אמת אם היה נבדל או לא, כמו טכנולוגיית קו השער באנגליה.

    זמן אמת. הטכנולוגיה חייבת להיות בזמן אמת.
    אחרת אין טעם לצפות במשחק, אני אקרא למחרת בעיתון מה היה.

    • ניק

      5 מהנדסים?! אני חושב שמהנדס שנה ג' בטכניון יסתדר עם המשימה הזו.
      שים ציפ לכל שחקן בנעל שמשדר את המיקום שלו וככה תידע בכל רגע נתון מי בנבדל...
      תכלס אפילו זה מוגזם, פשוט תוסיף את זה ל"חזיות" האלה שהם לובשים שמודדות כמה הם רצו וכו'ץ
      השופט רק יצטרך לקבוע האם השחקן שבנבדל מעורב במשחק או לא.

Comments are closed.