אפשר עוד שנה בקופסא? רק עוד אחת? / תומר חרוב

.

.

.

.

.

.

הנה זה מגיע, הם מתלבטים מי ילחץ על הכפתור ההרסני שימית את חלומותינו. זו אחריות כבדה, מי רוצה בה בכלל? מי מסוגל לעשות מעשה שכזה?

כשיגיעו הבולדוזרים מישהו יצטרך לעשות את זה, להיות הראשון שפוגע בבטון הקדוש של הקופסא, לרסק לאבק את השערים של סבע, שלום תקווה, מכנס, שפיגלר ומוססקו הבלם. רק עוד כמה ימים נשארו לנו, איך עושים דבר כזה בכלל?

לפעמים הייתי מדיף שזה יהיה כמו הטרגדיות של אוסישקין והמכתש, ככה אני אוכל לתעל את העצב לכעס. אבל התמזל מזלנו והפרידה מהקופסא נעשית בצורה כל כך מכובדת, עם המון כבוד ואהבה למתקן הרעוע הזה. די נדיר לראות דבר כזה בנוף הספורט הישראלי, או בכלל בנוף הישראלי. מה שמשאיר אותנו עם עצב בלבד.

שנים חיכינו, הבטיחו לנו מאז שהיינו ילדים, תיכף יהיה אצטדיון חדש, כבר עכשיו מעבר לפינה, בבחירות הבאות  יואל אלרואי או צבי פולג יעשו את זה, ומרים פיירברג הניחה אבן פינה כבר לפני יותר מעשור, ואנחנו בכל יולי-אוגוסט חזרנו לבית היחידי שאנחנו מכירים.

כולכם ראיתם את המתקן המרשים בכביש החוף, דמיינתם לעצמכם איזה יופי זה יכול להיות להיכנס לאצטדיון כזה חדיש, שהאספלט סביבו לא שבור ועקום, בלי שלוליות במעברים, עם שירותים נורמלים. ואני מבין את הצורך, אני מבין את הרצון. זה הכי הגיוני בעולם. אז למה כל מה שאני רוצה זה שיהיה עיכוב בבנייה ובלדב יישב עם מרים והם יחליטו שיאללה, נותנים לה עוד שנה.

זו היא, הקופסא, יש לה מעמד בלתי נתפס בשפה. היא הפכה למשהו חי, נושם, גוסס. זה לא המשחק האחרון בקופסא, זה המשחק האחרון של הקופסא, זה שלה וזה בשבילה. הם יגיעו כולם, שלום תקווה ויצחק כספי, מוטל'ה וישראל זוויטי, לואיס מארין ואלברט גזל, הם יגיעו בשבילה. מסע אשכבה חגיגי.

אבל אחרי כל החגיגות והנוסטלגיה אני אשאר שם בכסא ואצטרך להסביר לעצמי איך קמים ויוצאים. איך קונים מנוי בקיץ ולא חוזרים הביתה.

זה ככה בכל העולם, ארסנל עזבה את הייבורי, אייאקס עזבה את דה מיר, אפילו ליברפול רוצה לעזוב את אנפילד, אבל איך אפשר לעשות את זה?

כמו בית המשפט של יוזף ק', הקופסא לא מצפה ממך לכלום, היא מקבלת אותך בבואך ומשלחת אותך בצאתך, אם לא הגעת עשרים שנים או אם הגעת כל שבועיים, בשבילה זה אותו דבר. אני יכול לפרט כאן את כל הזכרונות שיש לי ממנה, שני עשורים של רגעים קטנים, חברים שעשיתי, משפחה גדולה שיש לנו בשער 1. וכל המסביב מתגמד על יד הבטון הזה, כל הרובן עטר נפגש עם יענקלה, אלימות בכדורגל, לוזוניה תרד או לא, הבוטיקים של דנה אשכנזי, על כולם הקאתי ואמרתי: נו טוב, לפחות יש לי את הקופסא.

לא הייתי בטוח איזה שיר לשים בסוף, אולי כי יש כל כך הרבה שירי פרידה. אז השיר מוקדש גם ללואיס מרין, שיעבור בסוף השבוע הקרוב חצי עולם כדי להיפרד מהקופסא, וגם ליוצרים שלו שמדגימים איך מחברים רומנטיקה נתנייתית ופרידה.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

***

תומר חרוב ב"דה באזר"

"דה באזר" בפייסבוק

ליאו מסי כעלה תאנה
אין צדק

48 Comments

Sooner 8 במאי 2012

כאורח היה סבל מתמשך לבקר באיצטדיון הזה. אבל עבורך זה בית, וזה מן הסתם אחרת. מקווה בשבילך שתצלחו את המעבר טוב ככל הניתן, לפחות מהבחינה הרגשית

איציק אלפסי 8 במאי 2012

מרגש תומר.גם להיפרד צריך לדעת איך ואתם עושים זה את זה יפה מאוד. תמיד יישארו לך ולשאר האוהדים הזכרונות.
האצטדיון החדש נראה בונבוניירה ואני כבר מחכה להתארח בו.

איציק אלפסי 8 במאי 2012

*'עושים את זה' כמובן.

יואב 8 במאי 2012

יצא לי להיות לא מעט בקופסא בגדולתה, כשמכבי מול נתניה היה ה מ ש ח ק.הייתי שם בשש אפס וישבתי מאחורי השער(יציע עץ מרגש) שיש בו יציע כבוד היום וראיתי את הרביעיה והדאבל פס הכפול בין גרייאני ועודד-מקרוב.
ישבתי מאחורי השער השני. ישבתי באמצע.ותמיד אהבתי ללכת לשם.
בכלל, נתניה של ילדותי ולמרות הקרבות, היתה קבוצה שאהבתי. עד היום עודד הוא השחקן האהוב עלי ביותר שלא שיחק במכבי.

גם לאוהדי מכבי יש זיכרון אחד בלתי נשכח משם-נחיל צהוב פורץ לדשא לפני השריקה-בקופסא לקחנו את האליפות הראשונה לאחר 13 שנה.
אגב, ביתר חגגה שם גם אליפות, עונה אחרי…
תומר,
שיעבור קל.

אני 13 במאי 2012

עודד שיחק במכבי.

תומר חרוב 8 במאי 2012

יואב, תודה. האמת שאני אשמח לשמוע חוויות קופסא מהמגיבים, זה בהחלט מגרש בעל ערך גם לאוהדי קבוצות אחרות. אגב, השער בו ישבת היה השער בו בזמנו כולם היו יושבים בגלל שהייתה ירידה במגרש ולכן כל הגולים הובקעו לשער הזה.
איציק, תודה רבה.
סונר, האמת שזה מפתיע אותי כי אני חושב שבתור אצטדיון להתארח בו הקופסא היא דווקא די בסדר לעומת אחרים. נכון שהחניה לא משהו והתור בקופות כשהפועל מגיעה מאוד מעצבן, אבל זה קרוב לדשא ורואים די טוב. תשווה את זה לכל מיני חורים שבטח הגעת אליהם או לחילופין מגרשים סבירים אבל בלי טיפת אופי.

Sooner 8 במאי 2012

אני את המכות היחידות בחיים שאכלתי בכדורגל אכלתי בקופסא. עם החניה לא הייתה בעיה אף פעם. וגם אם הייתה זה לא מספיק כדי לעמות לחובתו של מגרש ביום הדין. להפסיד שם הפסדנו כמו שהפסדנו בהרבה משחקי חוץ ב15 השנים האחרונות. המכות היה לא נחמד, אבל עברנו גם את זה. אתה יודע מה, אתם עדיפים על קרית אליעזר. זה כן.

תומר חרוב 8 במאי 2012

לדעתי הכי נורא זה וסרמיל. קרית אליעזר גם נורא, במיוחד נגד מכבי חיפה כי אז גם יושבים בחמש וגם מפסידים.

אזי 8 במאי 2012

אני את המשחק היחיד שראיתי בקופסא, ראיתי מגג של בית של חבר :)
ביני לבין המגרש היו עוד כמה אנשים על עמודים, גדרות וחומות. ישראל 2006…
הפסדנו אגב…

אבל תומר, מה שאתה עושה פה זה אסון!
כבר כמה שנים שמוכרים לנו שאין קהל בכדורגל כי המתקנים (שזה כמו מגרשים, רק עם קונוטציה שלילית) רעועים ומיושנים.
והנה אתה מסביר שזה הבית שלך, ובית רעוע הוא עדיין בית.

אבל בינינו, כאחד שכל העונה מרחפת מעליו עננה של "באיזה איצטדיון נשחק בעונה הבאה", הדבר שהכי מדאיג אותי, זה ליד מי לעזאזל אני אשב?!
יחליפו לי את השכנים!?
אסון!

מצד שני, אני שמח שאם אני צריך לצאת מהבלומפילד שלי, יש שני מגרשים מפוארים כמו של פ"ת ונתניה

גיא 8 במאי 2012

מקסים, תומר. סחתיין.

רועיש 8 במאי 2012

לא אשכח את השער של עופר מזרחי שהוריד אותנו ליגה. ישבתי בדיוק מולו ביציע הצפוני ואיזה שקט היה במגרש.

קורא אדוק 8 במאי 2012

אחלה טור ואחלה אצטדיון

הזיכרון הטוב ביותר שלי מהקופסה זה כשאתם שרים את אחד משירי האוהדים הפשוטים והאהובים עליי: הספירה
לאחור המטורפת שבסופה שרים ״יאללה נתניה״. קלאסיקה ישראלית

יואב בורוביץ' 8 במאי 2012

אחלה טקסט.
בשנות ה-80 גם קראו לאצטדיון הקופסא? לא נראה לי.
גם לא זכור לי שקראו לאצטדיון בפתח תקווה האורווה?
לא מדובר כאן בכינויים שהתכננו בניינטיז, זמן רב לאחר הקמת האצדטיונים?
אם כן, זה חמור.
לא כך צריך לגבש כינוי לאצטדיון.
מבחינתי הקופסא והאורווה כשמות כינוי הן לא יותר מסממני התקופה, זו שלא נותנת באמת כבוד למסורת. כי איך אפשר להמציא כינוי לאצטדיון כל כך הרבה זמן לאחר הקמתו ואז להשתמש בו כאילו כך הוא כונה מאז ומתמיד וממש להפוך אותו לסוג של שם רשמי?
אם גם בשנות ה-80 וה-70 כונה האצטדיון בנתניה הקופסא אז התיזה הזו אינה בתוקף ואני מתנצל מראש.
בכל מקרה, המגרש עצמו אכן חביב למרות עליבותו הקיצונית.
זכרונותי המשמעותיים: בעיטה שאני נותן בקיר שמחוץ לחדר ההלבשה לאחר הפסד במחזור הפתיחה בעונת 94-95 מול מכבי פתח תקווה (5- 2. עוז אליה כובש את צמד השערים לנתניה). אני הייתי אז בתפקיד יועץ לויקו חדד.
בגלל הבעיטה בקיר היה לי שטף דם בציפורן בוהן הרגל במשך שנתיים.

זכרון שני: משחק אליפות של מכבי תל אביב בעונת אברם הראשונה. אני ואחי הצעיר מגיעים לנתניה ואחי כמעט נמחץ למוות בסיום המשחק כאשר הקהל הצהוב (כולל אנחנו) מנסים לפרוץ לדשא. אחי ניצל, ואנחנו אכן פרצנו לדשא ואפילו לקחתי פיסה מהרשת. די מהר היא הלכה לאיבוד, ואתה האהדה והאהבה למכבי תל אביב.
כשאהדתי את מכבי תל אביב תיעבתי כל קבוצה אחרת, כמו שכל אוהד שרוף לדעתי מרגיש. בזמן שעבדתי תחת ויקו הייתה לי המון סימפטיה למכבי נתניה (מן הסתם) אבל לאחר שנאלצתי לעזוב בתקופת עודד מכנס (המאמן הזמני) איבדתי חלק גדול מן האהדה. בשנים האחרונות בתקופת רובן עטר היא חזרה בגדול (לאחר שבתקופת יאמר ממש לא אהבתי את הקבוצה ואת כל מה שייצגה).
נחמד וחשוב שיש אצטדיון חדש עם כל הכבוד ל"קופסא" (ואני מכבד את הזכרונות שתומר חרוב יודע כל כך יפה לתאר).

תומר חרוב 8 במאי 2012

ויקו חדד? אתה סבלת שנתיים משטף דם בציפורן, אנחנו חמש שנים בליגה הארצית…נראה לי שאנחנו שווים.
אני לא יודע מתי בדיוק ניתן הכינוי הקופסא, לדעתי זה לפני הניינטיז אבל האמת היא שאני לא רואה בזה פסול. למרות מה שהרבה חושבים, זה לא כינוי גנאי מבחינתנו, להיפך. הכינוי ניתן על ידי העיתונות. דיברתי השבוע עם יצחק כספי(הראשון שכבש בקופסא) והוא אמר לי שבתחילה הוא כונה בפשטות מגרש מכבי ואחרי שיוסף שר טוב מת אז הוא(כספי) ולנד ואחרים דאגו שהאצטדיון יקרא על שמו. ובכל זאת, הכינוי תפס יפה, יש שלט גדול בכניסה "ברוכים הבאים לקופסא". אגב, לאיצטדיון החדש הולכים לקרוא אצטדיון ווינר, זה כינוי יותר טוב?

יואב 8 במאי 2012

אני חושב שהכינוי קופסא נוצר כי הוא היה מהאיצטדיונים הבודדים שהיו בו יציעים בכל אחת מהצלעות שלו.

אזי 9 במאי 2012

Winner Stadium
נשמע הרבה יותר טוב…

כמו שנוקיה הפך להיכל..

פנדלוביץ 9 במאי 2012

WINNER STADIUM נשמע כמו איצטדיון נקניקיות.

תולעת 8 במאי 2012

2003, ניצחתם אותנו ואת חיפה בסיבוב השלישי. גיא סולומון נתן הצגות מטורפות בשער.
2004, הילדים והנגרים של מכבי מקבלים קרן אחרונה בתוספת הזמן של תוספת הזמן של המחצית הראשונה. ביטון מבקיע ומטפס על הגדר כאילו זכינו במשהו.
2007, גביע הטוטו, כרגיל משחק מיותר באמצע השבוע. רועי דיין כובש צמד ואצלכם כבש מישהו במספרת ממש בתחילת המשחק.
חוץ מזה, הרבה השפלות. שלישיות מכל מיני מסודים וזוויטים. לדעתי מתחילת שנות ה2000 לא נתנו שם משחק טוב בליגה.

יואב 8 במאי 2012

תולעת,
היה משחק גביע מרגש שם עם צמד של דדי(זכינו בגביע בסופו של דבר, לא זוכר אם 01 או 02).

תומר חרוב 9 במאי 2012

תולעת, בשער היה מרטין פשקו, סלומן דווקא עמד בעונה שלאחר מכן. הניצחון בגביע שיואב מדבר עליו היה ב2001, אכן צמד של דדי. מעל הספסל של נתניה שני תיכוניסטים תלו שלט: גביע- לא מילה גסה. מאז למדתי מה זה מנחוס.

תולעת 9 במאי 2012

זה היה בודאות גיא סולומון. פשקו נפצע (או הורחק?) מול חיפה, סולומון החליף אותו ושיחק גם מולנו שבועיים אחרי.

ערן לוי 8 במאי 2012

יש משמעות מיוחדת למגרשים סטייל הקופסא. ימק"א היה פעם כזה, גם גאון ביפו, גם אבל לטובת כולנו עדיף שהקופסה תיעלם מהנוף. זכרונות זה דבר יפה ולא צריכים עדות חיה כדי לזכור איך היה פעם, כי זה לא קרה בזכות הקופסא – זה קרה בזכות דוד לביא ועודד וגד מכנס וחיים בר וגדעון קליימן וויסוקר, הם היו גדולים מהחיים והם היו עושים את זה גם במגרש של צפרירים חולון. כמו טיול באמצע החיים להודו – לא התמונות יזכירו לנו איך היה אלא הזכרונות שמעצבים את חיינו.

גם אני הגעתי לא פעם לקופסא (בת זוג עם קשרים בהנהלה ודוד שפעם, בשנת 1981, היה מלך השערים של הליגה). הקופסא זה בית, אבל גם את הבית אפשר לעזוב ולעבור לבית חדש, ולמזלנו – בית יותר טוב, יותר חזק, יותר יפה, יותר מקצועי. תודה לקופסא.

צור שפי 8 במאי 2012

זה משום מה מזכיר לי איך בגיל ארבע בכיתי נורא כי רצו לקחת לי את הדובי צעצוע המסמורטט שלי ולהביא לי חדש במקומו. בסוף הסכמתי רק אם את יומבו (כמובן) ישימו בקופסא משלו אבל גם זה לא עזר ולדובי החדש אף פעם לא התחברתי ולא נתתי לו שם. אפרופו, איך קוראים לאיצטדיון החדש?

צור שפי 8 במאי 2012

נ.ב. לואיס מארין שחקן ענק ונוגע ללב.

תומר חרוב 9 במאי 2012

לגמרי. רק שתבין, הבנאדם מסיים ביום שישי קורס מאמנים בגרמניה, עולה בשבת בבוקר על טיסה לישראל, נוחת בצהריים, מגיע לקופסא, בחצות הוא כבר בחזרה בנתב"ג כי יש לו טיסה לפרנקפורט, משם לקולמביה ומשם לקוסטה ריקה. הוא עובר שלוש רבעי עולם ביומיים ומדובר בשחקן ששיחק בנתניה בסך הכל שלוש שנים. כל יום אני מודה לאלי גוטמן על שצפה במשחק של קוסטה ריקה במונדיאל 2006 ואמר:"תביאו לי את מספר שלוש".

בני תבורי 8 במאי 2012

תומר,
אני יכול להבין את עוצמת הרגש, אבל זה די קהה, כי כשהפועל פ"ת עזבו את האורווה, לא היה מאושר ממני.
מה שכן, גם לי היו רגעים נפלאים בקופסא, בעונת 76' – 77', כשפ"ת שיחקו בארצית, היינו חבורה של עשרים חבר'ה בערך, מגיעים לכל משחק בית של נתניה להיות עם איציק ויסוקר האגדי והאהוב. ליווינו אותו לאורך כל הקריירה שלו, כילדים, מאז עלה מהנוער לראשונה והחליף את אחיו הבכור יעקב ועד לתארים שזכה בנתניה, שכל כך הגיעו לו. לצערי הוא לא זכה בהם בבית בו גדל. נדמה לי שגם לצערו.

דוד מירושלים 9 במאי 2012

הקופסא זה טוב לנוסטלגיה, לפחות בתור אוהד חוץ שמגיע מטדי האימתני והגדול לקופסא יש איזה ערך סנטימנטלי כזה, איצטדיון קטן אבל עם קהל גדול, תחושה של ביקור אצל קבוצה רצינית עם אצטדיון מייצג כזה.
גם בשכונה הייתה את ההרגשה הזאת.
אבל בכל מקרה, יטפי של איצטדיון בנו לכם, כל פעם בכביש החוף אני כמעט עושה תאונה כשאני מסתכל עליו בעיון ממש תוך כדי נהיגה.

יואב בורוביץ' 9 במאי 2012

אני יודע שיש שלט "ברוכים הבאים לקופסא" אבל השאלה שלי היא מתי בדיוק העניקו לאצטדיון את הכינוי הזה. יש לי תחושה שרק בשנות ה-90*. לא בשנות ה-70 וה-80 כשנתניה הייתה קבוצת פאר והרבה יותר מוכרת בארץ מאשר גרסת שנות ה-90 (וגם היום, בואו נודה על האמת).
אני לא אוהב כינויים שמתגבשים זמן רב כל כך לאחר הקמת האצטדיון. זה כתיבת ההיסטוריה מחדש. זה לא רציני. כך לא מתנהלת תרבות ספורט. והחוצפה הכי גדולה- אז לכנות את המגרש "הקופסא" כאילו כך כונה תמיד. ופתאום גם המועדון בכבודו ובעצמו תופס טרמפ על זה ומרים שלט "ברוכים הבאים לקופסא". זה לא רציני חברים.
* ושוב, אם אני טועה והכינוי הקופסא העונק לאצטדיון כבר בשנותיוה הראשונות או בשנות ה-70 אז הטיעון שלי כמובן אינו תקף. אבל לא נראה לי שכך הוא העניין. כי בכל שנות ילדותי לא זכור לי פעם אחת שהאצטדיון כונה "הקופסא".
וברור שאצטדיון ווינר הוא שם נתעב שאין להשוותו לכל שם אחר. בכלל, אינדוקטרינציית ההימורים שכל תושב וילד ישראלי עובר זה אחד הדברים המסוכנים והמגעילים שקיימים במדינה הזו שאין לה כל גבול בנוגע לגועל וחוצפה.

יואב 9 במאי 2012

לא כונה הקופסא בשנות השמונים בוודאות.
שמו(על ידי הקהל) הוענק לו בדיעבד, לאחר שקיבל חיים ואופי אצל אוהדים.לא רואה את הפסול בזה. ההפך.

גיא 9 במאי 2012

על ידי הקהל? אני לא בטוח.
לדעתי המציאה את הכינוי הזה בדיוק אותם אנשי תקשורת שהמציאו את 'האורווה'.

בני תבורי 9 במאי 2012

אני חושב שאתה צודק.

תומר חרוב 9 במאי 2012

בורוביץ',
האמת? נראה לי שאתה נתפס לקטנות. זו בטח לא הסיבה למה אין תרבות ספורטיבית בארץ. ואם הכינוי ניתן בשנות ה90 או ה80, למי איכפת? מה שכן משנה זה שהכינוי הזה אומץ באהבה וברצון על ידי האוהדים והשימוש בו התקבל בטבעיות ולא בצורה מלאכותית. לפני כן כינו את זה פשוט "המגרש" או מגרש מכבי. האוהדים אוהבים את השם ומתחברים אליו, גם לבלומפילד קראו פעם באסה, אלו דברים דינמיים ודווקא יפה שאף אחד לא החליט אלא שזה פשוט התקבע, בקיצור- שאלו יהיו הצרות שלי עם הספורט הישראלי.

עופר פרוסנר 9 במאי 2012

טקסט מאוד יפה תומר. אני מאוד אוהב איצטדיונים, ואם אני מנסה להעלות זיכרונות מהקופסא – אני נזכר ב-1:4 בתחילת העונה, בהפסד גביע לפני כמה שנים, במשחק ניצחון על צפרירים חולון שבו יוסי עצר כדור על קו השער, במשחק אגדי של הפועל חיפה נגד נתניה, אולי מחזור שני או שלישי אחרי עונת האליפות שלהם, שנסעתי עם ההסעה של הפועל, ישבתי עם הקהל של נתניה והובלתי אותם בשירת שירים נגד הקבוצה של גוטמן. היה לי אז כרטיס שופט כדורגל והייתי הולך לראות המון משחקים, וכמובן שבאתי למשחק בקרית אליעזר והחבר'ה מנתניה זכרו אותי.

גם העובדה שהקופסא הוא האיצטדיון היחיד שעל שמו קרוי איצטדיון כדורסל – זה של ברק נתניה המכונה הקופסל – תורמת לאגדתיות שלו.

אבל מעניין אותי לדעת בקשר לחששות שלך – אתה הרי כבר לא גר בנתניה יותר – כמה מפריע לך שהאיצטדיון לא ממוקם יותר במרכז עיר אלא באזור תעשייה שלה? זה מרגיש לך כאילו הקבוצה מתנתקת קצת?

תומר חרוב 9 במאי 2012

שאלה טובה.
תראה, זה מאוד מפריע אבל זה חלק ממגמה שכבר מתרחשת בעיר עוד לפני האצטדיון. במרכז העיר נתניה אין קולנוע, יש מעט מאוד מקומות בילוי לצעירים ומרכז העיר למעשה כבר כמעט ולא רלוונטי לסידורים וכדומה בגלל איזור התעשיה. אפילו העירייה עברה לשם(באופן זמני לכמה שנים אבל עדיין), העיר כבר מזמן איבדה את הצביון המקומי שלה וכמו ערים רבות בישראל, אין בה באמת מאפיינים אורבניים, בטח לא כמו שיש בתל אביב.
האצטדיון החדש דווקא ממוקם בקצה הצפוני של איזור התעשייה וגובל בשכונת קרית השרון שהיא יותר מכל מסמלת את אובדן הנתנייתיות. זו שכונה חדשה למשפחות די צעירות והאנשים האלה משלמים ארנונה לנתניה אבל הם לא באמת חיים בהוויה הנתנייתית, בטח לא זו שאני גדלתי בה. אבל אולי דווקא האצטדיון יחבר את השכונה חדשה עם נתניה הישנה, אם יש משהו שיכול לעשות כזה דבר וליצור זהות עירונית חדשה זה הכדורגל ונקווה שכך באמת יהיה.
אגב, הכוח החדש של מכבי נתניה לא יהיה האצטדיון החדש אלא מתחם האימונים שנבנה מהעבר השני של כביש החוף. אם יוצא לכם לנסוע לכיוון דרום על כביש החוף, תנסו להתעלם מהאצטדיון ותעיפו מבט ימינה, נבנה שם מתחם מאוד מרשים.

טרנטה 9 במאי 2012

עם כל הכבוד – ברוך שפטרנו.
נותר רק לאחל לכם להינות מהמתקן החדש שלכם, ותנסו לא לרדת ליגה כמו הפתח תקוות (אמן).

אנונימוס 9 במאי 2012

וכמה זה באמת יפה שהעירייה לא הרוסת לפני שבונים חדש. כמו שצריך

תומר חרוב 9 במאי 2012

זה נכון. אבל צריך לציין שיש פה אינטרס פוליטי מובהק. מרים פיירברג מיתגה את העיר סביב הספורט(בלי בסיס) והוציאה מליונים על תקציב פרסום מנופח בעבור זה. לא היה הגיוני שקבוצת הדגל של עיר הספורט תשחק בעיר אחרת.

סמי חדיירה 9 במאי 2012

עונת 84/85, אני בן 10 וחיפה בדרך לאליפות שניה. משחק חוץ בקופסא (לא נראה לי שאז קראו ככה למאצטדיון, לא בשירים ושערים ) דוד שלי שגר באבן יהודה קונה כרטיסים שבוע לפני ואנחנו מגיעים שעתיים לפני המשחק. בחוץ באלאגן אטומי. מסתבר שנתניה מכרה בערך פי 2 כרטיסים ממה שהאצטדיון יכול להכיל, רוב היציעים כבר מלאים והמשטרה סגרה את רוב הכניסות. היה שער אחד שעוד לא סגרו ונחנו מנסים להידחק בסוג של תור שהיה יותר דומה למשפך אנושי של מאות אנשים מיוזעים. אחרי איזה חצי שעה שאנחנו נמעכים ואנשים מסביב נוזפים בדוד שלי שיוציא את הילד מהתור כי הוא תכף לא נושם, אנחנו מוותרים על התור הזה ומתחילים להקיף את האצטדיון. מסביב אנשים מתפלחים בכל דרך אפשרית – מטפסים על קונצרטינות, חופרים עם את חפירה מתחת לשער סגור – תמונות שלא נמחקות לי מהראש.
בהמשך האלפים בחוץ פרצו שער לכניסת רכבים ודהרו פנימה, עד היום לא ברור לי איך לא נגמר כמו אסון הילסבורו. אנחנו ויתרנו על התענוג וחזרנו הביתה לשמוע בשירים ושערים איך חיפה מפרקת 1:3 את נתניה בדרך לאליפות הירואית.
למחרת דוד שלי נסע למשרד של יצחק תשובה בנתניה עם הכרטיסים,אז תשובה היה השריף של מכבי נתניה ואז מילה שלו עוד היתה כנראה מילה, הוציא צ'ק אישי ונתן לדוד שלי כנגד מחיר הכרטיסים.

פראליה 9 במאי 2012

טקסט יפה ומרגש, הקופסא יזכר בעוד שנים כמגרש מיתולוגי.

מבחינת כל אוהד חיפאי מעל גיל 20 הקופסא זה הרדיוס בלי קהל מול בית"ר ב-84', אין היום הרבה משחקי ליגה שבהם יש יותר אוהדים מכמה שהיו באותו רדיוס בלי קהל.

פנדלוביץ 9 במאי 2012

אני חושב שזה המשחק הכי מפורסם ששוחק במגרש הזה, אפילו יותר משני משחקי השישיות.
הייתי במגרש הזה 2-3 פעמים, כשנתניה היתה בארצית (או איך שקראו לזה אז). המשחקים בימי שישי אחה"צ בשמש, במגרש קטן וקומפקטי היו אחלה.
אני רק מקווה עבור נתניה שהמעבר למגרש החדש לא יהרוג את הקבוצה. לא אחת במעברים כאלה קבוצה מאבדת קשר עם השורשים שלה, עם חלק מהקהל, והמגרש החדש הוא סטרילי ונייטרלי מדי. במיוחד עבור קבוצה שהיא כבר לא ענקית כמו שנתניה הייתה, וכשהמגמה היום היא של בריחת קהל מהמגרשים.
בהצלחה.

יוסי 10 במאי 2012

אחלה מצגת פרידה שפרסמו בוואלה!ספורט.
http://sports.walla.co.il/?w=//2531217

הופמן 10 במאי 2012

המשחק היחיד שאני זוכר מהקופסה הוא איזה 1:1 (נדמה לי), כשאיציק זוהר (נדמה לי) כבש את שער היתרון (נדמה לי) ואנחנו השווינו מפנדל (נדמה לי) אחרי שז'וטה (אני בטוח) הוכשל ברחבה ונפצע פציעה שהשביתה אותו להרבה מאוד זמן, ואחריה הוא כבר לא חזר להיות ז'וטה.
הזיכרון שלי לא משהו, אבל את הפציעה ההיא אני זוכר עד היום.

וגנר לאב 10 במאי 2012

ג'ורג'י… כמו תמיד אני אכול צמרמורות ממך (וגם מהשיר של לואיס)… כבר יומיים עם דמעות ושעון החול מתחיל להגמר :(

מתי 11 במאי 2012

הזכירו פה בתגובות את מכבי חיפה נגד ביתר ב84 רדיוס שניצחנו בו 2-1 כשאנשים יושבים על מנופים לראות את המשחק משחק שבעצם הביא את מכבי חיפה לצמצם משמעותית את הפער מביתר ולזכות באליפות הראשונה. גם ה 5-0 של נתניה על חיפה בתשעים ואחת אחרי שלוש אפס בדקה שמינית הביא לנו את האליפות באותה עונה כשהביאו את ויקטור מאהוב להחליף את אנטמן. והשש שתיים במשחק האליפות של 2002.
יש לי הרבה זכרונות טובים ורעים מהקופסא אבל כיהודי שבשבילו בית כנסת בלי ספרי הקודש הוא סתם בית אין לי שום סנטימנט.

הבנתי שכונס הנכסים של קיקה ינסה להקטין את החובות שלהם על ידי תשלום עבור צפייה במשחקים של נתניה מהגג של הבניין של קיקה. זה אולי יהיה קצת רחוק ואולי הקונסטרוקציה של הגג תסתיר אבל הוא מבטיח שיהיו כיסאות מרופדים.

נלסון מנסה 12 במאי 2012

קודם כל בהחלט טקסט מרגש למגרש מרגש.

לא ראיתי שהעלו פה יותר מדי זכרונות ממשחקים של הפועל שם אז אני אנסה להיזכר בכמה.
היה את השלוש אפס שחטפנו שם בעונה של רבע גמר אופ"א כשאיציק זוהר מבקיע מהקרן, שנה אחרי זה תיקו 2-2 מאכזב כשעומרי אפק מבקיע לזכותנו כמעט מדגל הקרן וראובן עטר האיום משווה בדקה ה-90.
הקופסא היה עוד אחד מהמגרשים שנחשבו לנאחס עבור הפועל (אשדוד, האורווה וכמובן קריית אליעזר) ותמיד היה קשה לשחק שם, אבל בשבילי תמיד היה כיף להגיע ליציע האורחים עם הגדר שהזכירה לי את רשתות הנ"ט מהמוצבים בהר דב.
נקווה שהמעבר למגרש החדש יעבור לכם בקלות אתם קבוצה חשובה ומרגשת בנוף הכדורגל הישראלי שהולך ומתכער.

תומר חרוב 13 במאי 2012

ב2-2 הייתי במגדל שמירה במחנה שלח בבקעת הירדן, חבר שלי היה איתי בטלפון בדקות האחרונות ושידר לי את השער של רובן. כמעט הקפצתי את כל המחנה מהצעקות.

Comments closed