1. ההבדל בין יובה לבארסה הוא שמהמצבים שהיו ליובה בארסה הייתה כובשת חמישיה ומעפילה. צפיתי במשחק בג'קי או בפתח תקווה עם אוהדי יובנטוס ומישהו ענה לי ש"זה ההבדל בין היגוואין של הליגה האיטלקית לליגת האלופות". האמת שהוא ויובה קיבלו מבארסה היום מצבים קלים מאוד, אבל למה לכבוש אם לא באמת צריך? אפס-אפס: משחק מושלם ותוצאה מושלמת.

הסגירות בהגנה היו מצוינות, המצבים שבארסה איכשהו הגיע אליהם היו מצבים קשים. גם כשנראה היה שמסי בועט בשלומיאליות החוצה, זה היה כי שני שחקנים סגרו לו את הבעיטה הנוחה. בארסה עשתה את הדברים הנכונים, יובה עשתה את הדברים המושלמים ונעלה את המשחק.

2. שמעתי בימים האחרונים לא מעט על ההעדפה של השופטים את הספרדיות. ואני לא מתכוון לפתוח את דיוני השחיתות או את הכנסת הטכנולוגיה (שאני לא מתנגד באופן גורף אבל מאוד לא נוח לי איתה) אבל אחד הדברים שבלטו בשני המשחקים שהתקיימו בספרד בגומלין רבע הגמר (וכמעט תמיד) זה שהשחקנים של ריאל ובארסה לא מפסיקים לפנות לשופט ללא שום תגובה. הם נופלים, מתבכיינים, מדברים ומפעילים לחץ על השופט, ואין שום אכיפה. כבר במשחק הראשון שחקני בארסה לא הפסיקו לבקש מהשופט שיוציא צהובים כשעל פי החוקה, תלונה כזו אמורה לזכות בכרטיס צהוב, אבל השופטים מתעלמים. אותו דבר לגבי התחזויות, כששחקנים יקבלו שלושה משחקים בחוץ על התחזות הם יפסיקו את הדבר המטופש הזה. אז לפני שרצים לטכנולוגיה, יש כמה צעדים הגיוניים שיעודדו את השחקנים עצמם להיות הוגנים יותר.

3.מה הלאה? את מי רוצים לקבל בחצי?

מבחינתי, רק לא אתלטיקו. אתלטיקו היא קבוצה של נוק אאוטס. סימאונה הראה בשנים האחרונות שהוא הטוב ביותר ב180 דקות. הוא הדיח את בארסה, הוא הדיח את באיירן והוא המצ' אפ הכי מסוכן מול אלגרי. ליובה עדיף לקבל את ריאל בחצי ואת אתלטיקו או מונאקו בגמר. במיוחד כשכולם מדברים עליה כפייבוריטית לזכיה.

4. ליובה אין חילופים התקפיים בכלל. אז רצוי שלא תיקלע לפיגור. מנגד, כשברצאלי נכנס ידעתי ששער לא יפול במשחק.

5. עוד קצת ג'יג'י, עוד קצת.

 

מבחן בוזגלו
מועדון קטן