מכבי חיפה בצומת נטושה. עוד פעם. יש לה שתי דרכים שהיא יכולה לפנות אליהן. להביא מנהל מקצועי אירופאי מנוסה. כלומר אחד שחותך ומחליט. שלא מוכן לקחת בולשיט מאף אחד. והדרך השנייה זה להישאר עם מאמן שגם ניכשל וגם רוצה לנהל את ההצגה לבד. מאמן שמציע לחזור על אותו דבר. לזרוק ולקנות. עוד פייק טופ פליירס.

מנהל ספורטיבי מנוסה זה דיפרנט בול גיימ. מכבי חיפה עוד לא היתה שם. גם אם יש מי שמנסים למכור את הסיפור של היינו שם. ניסינו את זה. בשביל קרלסן מכבי חיפה הייתה הזדמנות לאסוף נקודות. להרים את עצמו מעמדה של סקאוט מקצוען ומשויף ל-מנהל ספורטיבי לגיטימי. זה שם אותו בעמדה של חולשה מסוימת מול המועדון.  מנהל ספורטיבי מוכח לא היה מסכים להיות מוצג בתור: אה… סוג של סקאוט סוג של מייעץ למאמן שמבטיח לשמוע אותו בנימוס או סתם עוד איש מקצוע שמסתובב במועדון. ניראה לכם?

*

קרלסן הסכים לקחת קבוצה במצב נתון. ערימה של בעיות שצריך לתקל. אבל מה מאמן דומיננטי שרגיל להגדרת תפקיד של מנג׳ר ורוצה לחלץ בעצמו את מכבי חיפה כי הוא מרגיש שרק הוא יודע איך. ואחראי בילעדי לרכש. ניראה לכם? זה לא סמנטיקה. במועדון בלי היררכיה אנשים נכנסים למשרדים אחד של השני ושמים את הרגליים על השולחן. והשחקנים רואים את זה ובוחרים צד והם גם יכולים לבקש משהו בשביל זה. בסביבת עבודה שבה בכל רגע זורקים מישהו לפח אין סולידריות. אנשים מתרגלים לעבוד רק בשביל האינטרסים האישיים שלהם. מכבי חיפה זה מועדון כדורגל  לא אתר שיקום של קריירות. רק שצריך היררכיה בשביל להחדיר את התובנה הזאת בחזרה לתוך המערכת.

*

ואז גיא לוזון.  בדה באזר יכולים לצעוק פלוס מאה  שלא משנה ישראלי או זר. במכבי חיפה זה ועוד איך משנה. טווח קצר. פליי אוף. מוטיבייטור. מה שהשחקנים רוצים. טוב חלק מהם. היו כמה שחקנים שהוא מחק. אז גיא לוזון עשה את הדברים שלו והצליח לטווח קצר מאד. ואז הוא עשה את הטעות הגדולה שלו כשהפריד את עצמו מהאינטרסים של המועדון.  יעקוב שחר היה צריך לפייס כמות מסויימת של אוהדים ולהמשיך לדבר על צוות מקצועי זר. אולי אפילו חשב על זה ברצינות.  בתגובה גיא לוזון פיזר סטופרים על הכביש.  זה היה גרוע מאד מצידו כי השחקנים של מכבי חיפה יודעים להריח חולשה ממרחק של קילומטרים. בתגובה גיא לוזון העמיד את כל השחקנים למיבחן. למכור. לקנות. חזרנו לנקודת המוצא. זה הסיפור על גיא לוזון ומכבי חיפה. כשבן אדם נעלב כי המציאות היא לא מה שסיפר לעצמו והוא מתחיל לפעול מתוך העלבון זה אבוד. אתרי הספורט מוציאים קטעים על על זה שההסכם של גיא לוזון לא מתיר למכבי חיפה לשחרר אותו ורק הוא יכול להשתחרר אם לא ייראה לו. זה אבוד.

מולנסטיין וקרלסן הצליחו להביא תוצאות טובות נגד המועדונים הגדולים של הכדורגל הישראלי. גם את זה יעקוב שחר רואה. גיא לוזון הביך את מכבי חיפה במשחקים הגדולים. הרבה יותר מההפסד ההוא בדרבי. ועוד להגיד אחרי זה שאין לו שחקנים. פעם ראשונה במלא זמן שגם מכבי חיפה הרשמית מטווחת את מדורי הספורט. אפילו למחוק את החלוץ הנורבגי אזמי זה כבר אאוט.

*

אז שתי דרכים. או מנהל ספורטיבי זר ודומיננטי או מאמן ישראלי דומיננטי  הדרך  של מנהל ספורטיבי חלש ומאמן  שמחליט עליו זה בערך כמו לנסוע ישר לתוך הקיר.

קונספציה עלאכ
כדורגל שכונה