לידס יונייטד. דרכים צדדיות לפרמייר ליג.

הקבוצה הדיכאונית והלבנבנה שלי בדרך לפרמייר ליג גם כשהיא חוטפת מכות מחוץ לפאב

לידס יונייטד מוכנים לחזור לפרמייר ליג. זה מרגיש ככה. יש לנו שחקנים טובים. פרוטסטנטים לבנבנים. קתולים ספרדים חמי מזג. פולנים שבדים. צרפתי. הולנדי. היי. זה רק בשביל להגיד משהוא על האופי של הקבוצה. קבוצה פרוטסטנטית חיוורת. והקבוצה שאני הכי אוהבת בעולם. ביחד עם נבחרת הולנד. גם. וכל זה.

האוהדים של הקבוצה. נאמנים וגם חיוורים ופרוטסטנטים מחכים למועדון שלהם שיחזור כמו כלבים מחוץ לדלת הבית. המסע שלי עם לידס יונייטד בחזרה לפרמייר ליג מתחיל בתבוסה לשפילד וונסדיי 3-0. תומס כריסטיאנסן אומר שהשחקנים שלו היו רכים. שהם לא קשוחים מספיק בשביל לעמוד מול מה שמגיע מולם.  הוא חוזר על זה כמה פעמים. אחרי פתיחת עונה מרשימה לידס חזרה להיות מה שהיא. קבוצה של פרוטסטנטים חיורים ודכאוניים.

הצ׳מפיונשיפ ליגה אינטנסיבית. בזמן שאתם עובדים, אוכלים, ישנים, מחרבנים, בצ׳מפיונשיפ משחקים כדורגל. שיחקו שם כבר 11 מישחקים. כדורגל בריטי. כדורגל רחבות, כדורגל ישיר. אגרסיבי. קבוצות שעוד נודף מהן ריח של בית. לידס פתחו את הליגה בבנג בנג ועכשיו חוטפים מכות ומדממים מחוץ לפאב. זה יעבור. בינתיים יש לנו שישה נצחונות. שני תיקו. שלושה הפסדים. עשרים נקודות. מקום חמישי. קרדיף במקום הראשון. ליגה צפופה פשוט הפרש של נקודה ויורד למטה. זה די מדהים. דיפרנט בול גיימ.

זה הזמן בשביל כולם להגיד שהשחקנים של לידס טכניים מדי עבור הליגה שהם משחקים בה. לא רגילים לאגרסיביות. הענין הוא שהקבוצה מלאה בהרבה שחקנים עם כישרון שהוא מספיק גדול בשביל שיהיה מחובר אליו גם אופי. כישרון דולף מלידס.   וגם הושקעה הרבה מחשבה בבנית הקבוצה. תמהיל שכלל גם אינטרסים כלכליים של בעלים יומרני ובטוח בעצמו. חייכן. קצת אובר חוכם.  בטוח שזה מענין מאד לעבור על השחקנים של לידס אחד אחד ולנסות להבין למה קנו אותם. את מי השאירו בכל זאת. איך חושבים שם לבנות קבוצה מאוזנת. איך מיתכוונים להתאים את מה שיש  לכדורגל אנגלי בצ׳מפיונשיפ ואפילו לעונות הבאות בפרמייר ליג. ניהול ספורטיבי ומדיניות של בעלים שהם תמונת מראה של הקבוצה. זה שווה פוסט ניפרד.

אנדראה רדריצאני הבעלים החדשים של לידס התראיין לפני כמה חודשים לתיקשורת האנגלית. יכול להיות שמדובר במצג שווא וביחסי ציבור ותו לא. ועדיין. ישנם דברים שהוא בוחר לשתף ואצלנו שומרים לחדרים סגורים. בשביל התחלה אנדראה רדריצאני  אומר שהוא קצב לעצמו חמש שנים בשביל לעלות עם לידס לפרמייר ליג. מקסימום חמש שנים. אפשר להבין בין השורות ש- the sooner the better
אני לא הייתי מהמרת על הסבלנות שלו. אחרי זה הוא קובע חד וחלק שאם לא יצליח יעמיד את המועדון למכירה.  שזה סייקל. כישלון שלו בהשגת המטרה יוכיח שאינו מתאים לתפקיד ועדיף שבן אדם חדש ינסה. לעומת זאת אם יצליח הוא מתכוון להישאר להרבה שנים. לפחות עשרים. כי הוא רוצה להנות. זה חוסך ספקולציות לאוהד הממוצע. יעמוד בדבריו? לא בטוח. דברים מישתנים. אבל הוא לפחות מציג את הכוונות שלו.

דוגמא שניה. אנדראה רדריצאני מספר שהיה מעונין לרכוש מועדון אמצע טבלה באיטליה או בצרפת, לפתח שם שחקנים ואז למכור אותם ברווח. באחד הימים במנצ׳סטר בארוחת צהריים לפני משחק בין סיטי לפאריס סן ג׳רמן סעד  עם ידידים מלונדון ובינהם קני דלגליש. התחילו לדבר על לידס יונייטד. דלגליש סיפר לו על ההיסטוריה של לידס  והסביר לו שמדובר במועדון גדול. כזה גדול. מותר להניח שדיברו שם על  הפוטנציאל. זה נשמע כמו שיחה הגיונית. איש עסקים רוצה להיכנס לכדורגל, מציג את התיזה שלו וקני דלגליש אומר לו תשמע יש פה מועדון גדול שהערך שלו נמוך אבל זה מועדון שהמקום הטבעי שלו זה כמועדון מוביל בפרמייר ליג. היסטוריה. מסד אוהדים. טוטי. זה פשוט משהו שמחכה לקרות. צריך רק לאסוף אותו מהריצפה.  בשביל איש עסקים מסדר גודל סביר מינוס במונחים של כדורגל בינלאומי זאת היזדמנות להיכנס לליגה של הגדולים. ואם כבר ברדיצאני מודה בראיון  שהוא אוהב לבוא לעשות מהפכות באירגונים כושלים. לא אמר כושלים. אבל זאת הכוונה.

הרעיון שלו להיצמד לקבוצת מרכז טבלה ולעשות כסף על שחקנים זה לא משהו שהיתפוגג. הבעלים של לידס משוכנע שההכנסות הגבוהות מזכויות שידור בפרמייר ליג יספיקו ללידס בשביל לסגור פערים גם מול המועדונים הגדולים. הפערים ייסגרו גם בזכות אנשים איכותיים וחשיבה מקורית.  מותר להניח אם ככה  שהוא בעלים  עם מדיניות קשיחה  שמתכוון להישתמש בלידס גם בתור פלטפורמה לפרוספקטים שלו. זאת הרגשה. לא קביעת עובדה. מאמן וסקאוטר ששומעים ממנו הרבה.  קונה  להם שחקנים לפני שהם נהיים כאלו גדולים שאי אפשר לקנות אותם.  השאלה היחידה המענינת אם הוא משאיר מרחב לאנשים לעבוד. את זה עוד ניראה. מה שבטוח ללידס יש בעלים עם מטרות מוגדרות ואחד שלא יסבול כישלון וזה הכי טוב שהיתקרב למועדון בשנים האחרונות.

 

הניצחון על פאלאס
לידס יונייטד. דרכים צדדיות. הפסד מחורבן לרדינג.

36 Comments

בני תבורי 3 באוקטובר 2017

רק על הדברים האלה של דלגליש מגיע לו יציע על שמו באנפילד וגם מה, את וליברפול כבר לא?

vered s 3 באוקטובר 2017

לידס זאת הקבוצה שלי. זאת חשיפה ארוכה. אתה רואה מה זה? ואני מאד מחבבת את הקבוצה דגש קבוצה ולא מועדון ליברפול והעונה אפילו קצת פחות. קווינס פארק ריינג׳רס זה הקבוצה השניה שלי אם מותר כזה דבר.

vered s 3 באוקטובר 2017

ודרכים צדדיות זה יומן מסע בחזרה לפרמייר ליג.

בני תבורי 3 באוקטובר 2017

ברוכה הבאה לדה באזר ולפרמייר ליג. באשר לליברפול, נטפל בך בכבוד הראוי כמי שבחרה לא את יונייטד.

נמרוד 3 באוקטובר 2017

שנים מחכה שלידס יחזרו לפריימרליג, מאז ימי קיואל, בוייר, סמית ווידוקה העליזים, ועוד יותר מאז שהעליתי אותם ליגה ולקחתי איתם אליפות ללא הפסד במנג'ר.

אלכס דוקורסקי 3 באוקטובר 2017

לגמרי. ועוד לפני כן, זוכר את הפצצות של טוני יבואה…

משה אהרון 3 באוקטובר 2017

הגיע הזמן מזמן לבלוג על היונייטד בדה באזר, שהצבע האדום ששולט בה כבר ייאש אותי. תודה שהקמת את הכפפה.
ייתכן שאינפלציית השחקנים הטכניים היא בעייתית, אבל אולי השאלה שמפחדים לשאול זה לגבי המאמן. הוא הגיע כסימן שאלה גדול כשאף אחד לא הכיר אותו מספיק טוב ועם העדר ניסיון בולט ואז הדף את כל זה עם מקום ראשון אחרי 7 מחזורים ולמשך שבועיים. עכשיו כשספגנו 3 הפסדים מ-4 משחקים האחרונים,
אולי סימן השאלה הזה יחלחל חזרה

vered s 3 באוקטובר 2017

אני שמחה בכישרון שיש לשחקנים של לידס. לפי דעתי זה גם שחקנים עם אופי. להביא את המאמן הזה היה גם סוג של פרוספקט. הבעלים של לידס רוצה את האנשים והשחקנים שיהיו הכי גדולים לפי דעתו לפני שזה קורה. זה מאד מלהיב וזה הימור.אבל אתה צודק שהשאלה היא האם ישאיר את המאמן בשביל לסדר את זה.

no propaganda 3 באוקטובר 2017

לידס היא הקבוצה האנגלית האהובה עלי, מאוד מקווה שיעלו לפרמייר ליג.
בהצלחה בבלוג!

vered s 3 באוקטובר 2017

תודה לך על זה.

משה 3 באוקטובר 2017

לידס היא הקבוצה האנגלית השנייה שלי עוד לפני ימי אולירי והחבר׳ה שלו. אני מקווה מאוד שיחזרו בהקדם, צריך תגבורת של שונאי יונייטד בפרמיירליג.

יואב 3 באוקטובר 2017

סחתיין על השיר.

matipool 3 באוקטובר 2017

אחלה פוסט, בהצלחה ושיר ענק. ענק!
ביקורת בונה – רצוי לעשות הגהה נוספת לפני שליחת פוסט.

7even 3 באוקטובר 2017

אם זה יהפוך לפוסט ליגות נמוכות באנגליה אז זה יהיה ענק !
אולי מישהו באמת ירים את הכפפה?

אמיתי 4 באוקטובר 2017

בע״ה אריאל ובני

אסף בר 3 באוקטובר 2017

אז ככה בדומה למשה אהרון כאן שהוא בן דודי ואנחנו אוהדים את הקבוצה פחות או יותר מהיום שידענו להגיד "אבא ".
אישית אין לי בעיה בכלל שיש לו אינטרסים אישיים בנוסף לשאיפות שלו עם הקבוצה…לצערי בתחום הכדורגל היום זה בלתי נמנע.
בהיבט המקצועי אני מאמין שמתבצע תהליך נכון וכנראה שזה קידוש מאיתנו להיות סבלניים .
הליגה הזאת אומנם קשה ומתסכלת לפעמים אך עם זאת היא עדיין שומרת על האוטנטיות של הקבוצות ולא הופכת את אלעד רואש למשרד תיירות אלה בית לאוהדים נאמנים וקישורים בחיים למועדון.
בהיבט המקצועי האתגר הכי משמעותי הוא בעמדת המאמן…לטעמי ההרכב שהיה לנו לפני 3 שנים שכלל את סנודגרס,מקורמק,בקיו, האוסן ועוד רבים היה חזק יותר.
יש למאמן פה צ'אנס שהוא לא יקבל באף מקום אחר ואני מאמין שבסופו של תהליך אנחנו נהיה מאושרים ככה או ככה.
הכי כיף לנצח באולד טרפורד כשאתה בליגה שלישית והקבוצה של ביחד שווה כמו דירה באשדוד

vered s 3 באוקטובר 2017

מסכימה איתך כמעט בהכל. אני חושבת שהעונה נעלה לפרמייר ליג. שזה גם שמח וגם קצת עצוב. כי זה הצ׳מפיונשיפ זה ליגנ מדהימה.

משה אהרון 3 באוקטובר 2017

מוזמנת להצטרף לקבוצת הווטסאפ של חוג האוהדים של לידס ולהמר ילד איתנו על המיקום הסופי (וגם לחפור על עוד מלא נושאים בשלל דרכים צדדיות)

vered s 4 באוקטובר 2017

בטח. נשמע טוב.

משה אהרון 6 באוקטובר 2017

זה מייק אייזקסון והוא האדמיןן 54-554-1141‬‏0

yaron 3 באוקטובר 2017

אחלה פוסט ורד, כן יירבו!

vered s 4 באוקטובר 2017

תודה מאד.

בני 3 באוקטובר 2017

אני לא יודע כמה יודעים פה אבל לידס יונייטד הייתה הקבוצה הטובה ביותר באנגליה בשנות השבעים וגם הקבוצה הטובה באירופה
היא הפסידה לביירן מינכן בגמר האלופות בשנת 75 לאחר חוסר מזל ושליטה רוב המשחק

ניב 3 באוקטובר 2017

מעולה ומעניין.

Yaron G 3 באוקטובר 2017

פוסט נהדר. תודה ובהצלחה.
תספרי גם על ההיסטוריה של לידס? למשל על פיטר לורימר? מה עשה וכמה טוב הוא באמת היה?

בני 4 באוקטובר 2017

הכוכבים שלה בשנות השבעים היו בילי ברמנר אלן קלארק פיטר לורימר ג'וני גיילס גו ג'ורדן טראבור צארי אדי גריי פול מידלי מייק גונס פול רייני ג'קי צארלטון

בני 4 באוקטובר 2017

פיטר לורימר היה בעל הבעיטות החזקות בעולם באותה תקופה בכל מצב שהיה בין 30-40 מטר מהשער היה סיכון לקבוצה היריבה

Gil - Zimbabwe 4 באוקטובר 2017

לידס שנות השבעים – 11 בינלאמים בהרכב, משחקים בלבן של שבת שאחרי החימום במגרשים של אז נהפך ללבן בוץ.
פיטר לורימר – העביר עונה בהפועל חיפה.
לידס היא הקבוצה השנייה של כל אוהדי היונייטד אחרי שמכרו להם את קאנטונה ב – 2 שקל וחשבו שעשו קופה.

יאן 4 באוקטובר 2017

אני אוהד לידס כבר 45 שנה וזו הקבוצה הנורמלית הראשונה שלנו מאז הירידה מהפרמיירשיפ.
יש באז בעיר שלא היה כמוהו הרבה שנים.
ראדזיאני זו ברכה אחרי אוסף הקללות שהיו הבעלים של הקבוצה קודם.
מאוד הייתי רוצה שנחזור השנה, אבל וולבס עם סגל ברמה מעל הליגה, ויש עוד כמה קבוצות חזקות, ולצערי ללידס יש היסטוריה מוכחת של להגיע לבאר ולא לשתות ממנה.

vered s 4 באוקטובר 2017

היי יאן גם אני מרגישה ככה. למה אתה חושב שוולבס ברמה הליגה? שחקנים ספציפיים? ממי אתה הכי מבסוט בלידס?

vered s 4 באוקטובר 2017

אופס. שגיאות מקלדת. למה אתה חושב שוולבס ברמה מעל לליגה?

יאן 4 באוקטובר 2017

הסגל וההשקעה בו.
אין בליגה הזו עוד שחקן שעלה 15 מיליון שטרלינג.

vered s 4 באוקטובר 2017

טוב זה כמו שאתה יודע לא אומר. השאלה איזה שחקן נותן עונה גדולה או נותן גולים בכמויות שממש משפיעות. ואם זה מגינים אז כמה קלינ שיט. וככה. בליגה הזאת שהיא מאד קשה ותובענית חשובה גם ההתאמה ולא רק המחיר וכמובן קבוצה מאומנת שתומכת בטלנטים שלה. ניראה בלידס יש גם קבוצה נורמלית וגם חיבור בין השחקנים. משהו שם נראה מאד שמח. אבל אולי זה רק אני. ותיכף הרוטציה תתחיל לגבות מחירים בתחום הזה…

49ers 5 באוקטובר 2017

טור מעולה, כייף לקרוא. ברוכה הבאה.
בצד של ה(לא) פוליטיקלי קורקט, כל ה"י" די מיותרים…
מישחקים, בינתיים, ניראה… וכיו"ב.
בהצלחה לך בטורים הבאים ולקבוצתך (כל עוד זה יונייטד, את בצד הנכון).

טל 6 באוקטובר 2017

פוסט גדול
Marching on together

Comments closed