סאונד צ׳ק

הם מודדים דברים שרוקר בן עשרים וקצת לא אמור למדוד. פאק. הוא לא אמור בכלל להבחין בין דברים בבקרים מסויימים. כשמישהוא מדור ה - x מיסתכל עליהם הוא רואה את ההורים שלו.

היום בערב יש הופעה של טל גורדון במועדון אנדרגראונד שנקרא גגרין במיתחם תעשייתי בדרום תל אביב. טל גורדון לא תגיע עם להקה ולא תשיק אלבום חדש. היא גם לא תגיע בשביל למחזר את החומרים שלה. שזה גם יכול היה להיות בסדר. היא מגיעה עם  גיטריסט שמחובר אליה הרבה מאד זמן שהוא גם גיטריסט של ברי סחרוף מה שאומר שהוא יודע את העבודה שלו ועוד קצת. קוראים לו גידי רז. ואת מה שהם עושים ביחד ניתן להגדיר בתור נסיעה מהירה בחושך בלי ברקסים. אני יודעת את זה כי ראיתי כמה וידאואים באיכות מחורבנת שצולמו בטלפונים ניידים.

הסיבה שאני נותנת פוסט על הדבר הזה היא שיצא ככה שאני מארגנת את ההופעה הספציפית הזאת מטעם המועדון או יותר נכון פותחת שם ליינ של הופעות אינדי ורוק שאמור לרוץ בימי שלישי. ואני מאד מקווה שיבואו עוד שניים שלושה אנשים לעשות את זה ביחד איתי בהמשך. קראתי לליינ פיטבול-אינדי על אף שהיו עוד אופציות בטח יותר טובות.והאופציות עדיין פתוחות. איך ד׳פאק אתה קורא לליינ של אינדי ורוק. ואני גם יודעת שבדיוק כמו עם תסריטים – אם אתה לא סגור על הטייטל זה אומר שאתה לא בדיוק יודע מה אתה עושה.

כשהיתחלתי לעבוד על הליינ כמה הנחות יסוד שלי היתרסקו מהר מאד. אחר כך היתנפצו לי בפנים כל מיני דברים. ואחר כך הבנתי שבאמפרים זה בערך הנוף של מי שמנסה לעשות כזה דבר. מי שמניח את הבאמפרים בדייקנות זה חבורה שבאופן כללי ניתן להגדיר אותה כאנשי הבוקינג. לא אנשי הגשם.

גם כמה להקות חדשות שאתה יכול לצפות מהם לרצות לנגן ולנגן עד שיירד להם דם מהאצבעות מתנהגות בצורה מאד מחושבת. הם מודדים דברים שרוקר בן עשרים וקצת לא אמור למדוד. פאק. הוא לא אמור בכלל להבחין בין דברים בבקרים מסויימים. כשמישהוא מדור ה – x מיסתכל עליהם הוא רואה את ההורים שלו. הם מחוברים בדבק היפוקסי לטבלאות אקסל בילתי נראות. החישובים שהם עושים לא קשורים לכסף. אבל בטוח שחלק מהם יילכו בסוף ללמוד בבינתחומי.

בכל מקרה היתה לי רשימה מסודרת של נושאים להציב בפני המגיבים של דה באזר. וסיפורים קצרים. בניתי על זה שהתגובות פה יותר איכותיות מהפוסטים לפעמים. הבעיה שהרשימה הזאת הולכת ומיתפוגגת. מה שנישאר מהרשימה זה  ששיווק של הופעות בפייסבוק זה אגדה אורבנית סרט אימה וחתיכת זיוף גם כשזה מצליח לך. שמצבו של הרוקר ובן אדם שעושה אינדי ניגזר מזה שהוא נכנע להונאה הפייסבוקית.  עדיף לו לשיר ברחוב. לישון על ספסל. לחלק פליירים. גם כי חנופה כמצב קיומי זה דפוק. יש ברשימה  סיפורים קצרים על זה  שרוקרים מעדיפים להופיע בבתי קפה  מאשר במועדון שמרגיש כמו שזה אמור להרגיש ושיש לו מערכת סאונד איכותית. בין הייתר כי הם התמכרו להשפלה.   ואם לסגור את הפינה  פייסבוק זאת הזירה האולטימטיבית של מסיבות אלקטרוניות.

בכל מקרה בקשר להופעה. אינטימי ואינטנסיבי.  טקסטים אפלים לכאן.

לידס יונייטד. דרכים צדדיות. עוד אחד.
יומן אליפות צהובה (21) לבעוט בדלי

37 Comments

אמיתי 28 בנובמבר 2017

יצא שתכננתי לראות היום בערב אנשים מנגנים. לא חשוב לי הז׳אנר. רק שיהיה לייב. או. תני כתובת ושעה.
תודה

vered s 28 בנובמבר 2017

בקר טוב גם לך. זה מגניב. רחוב דרך שלמה 46 בתוך המיתחם. פתיחת דלתות 20-30 הופעה 21-30. במיתחם הזה שנראה תעשייתי יש גם חדרי חזרות ועוד כמה סטודיואים וכאלה ובגלל שזה לא רק ניראה תעשייתי זה אומר שבערב יש גם סיכוי טוב מאד למצוא חניה חופשית בפנים. כמעט הידבקתי את האיבנט.

vered s 28 בנובמבר 2017

למועדון קוראים גגרין. אינפורמציה בסיסית. דא.

אמיתי 28 בנובמבר 2017

קול. נראה מה תגיד האחראית

matipool 28 בנובמבר 2017

שוב לא תראה את המשחק שלכם..

אמיתי 28 בנובמבר 2017

כן..נסיבות שלא תלויות בי. אבל יצא לטובה. נראה לי

vered s 29 בנובמבר 2017

יצא טוב מאד.

holden 28 בנובמבר 2017

זו ההיא ששרה לפני מלנתלפים שנה את הקיץ האחרון?

vered s 28 בנובמבר 2017

כמו שיורד גשם היה הלהיט היותר מתקתק שלה. רוקרית כמו שעושים אותם. כל מיני שירי בועטים שדווקא בגירסאות החדשות יותר שווים. וגם כתבה את הטקסט של הכעס של רוקפור.

holden 28 בנובמבר 2017

כן הבנתי כבר מי זו, יש לה קול אפל כזה קצת מעושן, הסולנית ששרה את הקיץ האחרון זו אחת אחרת מירית משו , בכל אופן תודה על התשובה

matipool 28 בנובמבר 2017

"כמו שיורד גשם" שיר אדיר (רונה קינן עושה שם קולות רקע).
מתקתק זה יחסי.. הלוואי שגם אצל אמנים אחרים בארץ זה ייחשב למתקתק.
כבוד גם על הטקסט של "הכעס".

Amir A 28 בנובמבר 2017

כמו שיורד גשם הולך אצלי אוטומטית עם הכחול האפור הזה של סיוון שביט.

משה 28 בנובמבר 2017

זו הייתה להקה בשם שפיות זמנית ולסולנית קראו מירית ליבה.

תומרג 28 בנובמבר 2017

אלה הקטעים שבהם אני מצטער שאני לא גר קצת יותר קרוב לתל אביב

יוני (המקורי, מפעם) 28 בנובמבר 2017

מה עלות ההופעה? המועדון כבר רץ, באר וכו'?

היסטורייה לעניים 28 בנובמבר 2017

מודה, מאסתי ברוב מה שקורה כאן.

אבל מאחל הצלחה כי אני מבין כמה קשה להרים משהו כזה…

ואם לצטט אחד מזמרי אותה תקופה שכבר ממש נראית לי כמו פרה-היסטוריה. קטטר ובית אבות:

"אין רוקנרקול בעברית".

Amir A 28 בנובמבר 2017

זה בסדר, גם באנגלית בקושי יש. אני שומע ברקע את המוזיקה שבני העשרה שומעים וזה נשמע כמו משהו ששרלה שרון היתה מאמצת לחיקה בשמחה.
מדי פעם יש איזו הבלחה (נתקלתי במקרה בשיר Blue collar Jane של ה- Strypes – להקה אירית שחבריה בסוף שנות העשרה שלהם), אבל באופן כללי מדובר על שממה.

רופו 28 בנובמבר 2017

זה חצי נכון. יש פריחה אדירה של הרכבי סטונר ופסיכדליה בכל העולם. אפילו יותר מלפני שני עשורים שרב הלהקות הגיעו מארהב ואנגליה.
נכון שהם לא כובשים את המצעדים וממלאים איצטדיונים אבל יש פריחה. אולי הרוק פשוט חזר למקום הטבעי שלו ואולי זה יותר טוב אפילו.
ואם מישהו פה בעניין של גונג אז יש הרכב אוסטרלי מדהים: קינג גיזרד אנד דה וויזרד ליזרד. כן, שם קליט

בר 28 בנובמבר 2017

ראיתי אותה לא מזמן, היא נפלאה ואולי אחד הפספוסים הכי גדולים של המוזיקה בארץ התקליט הראשון שלה מדהים.
יש שם ביצוע לאיש זר בעיר זרה של אבידן שהוא פשוט מדהים.

יואב 28 בנובמבר 2017

גידי רז ענק. היה לי את העונג לנגן איתו…

בני תבורי 28 בנובמבר 2017

מלך גידי, מלך

סהר 28 בנובמבר 2017

יש בכלל רוק בארץ? אני באמת שואל. אשמח להמלצות

שמעון 29 בנובמבר 2017

למעט פוליקר וסחרוף-אין כלום, לא היה כלום ולא יהיה כלום.

שיר הרוק הישראלי הכי טוב ובכלל השיר הישראלי הכי טוב בכל הזמנים זה פחות אבל כואב של פוליקר.

שירים נוספים שהם פיור רוק עם גיטרות וכו..זה
שחמט-פוליקר
חלליות סחרוף
מונסון-סחרוף
משמרת לילה-פוליקר
חופשי זה לגמרי לבד-פוליקר
רדיו רמאללה-פוליקר
אחלום לנצח-מןפע הארנבות של דר קספר
כוכב הגשם-ארקדי דוכין

סהר 29 בנובמבר 2017

תודה אבל הרשימה שלך ישנה מאוד. הייתי מעוניין לדעת אם יש משהו צעיר ובועט. יצא לי לראות את ועדת חריגים. שו גייז נחמד שנשמעים אחלה בהופעה וקצת פחות עובר בסטריאו. היתה גם להקה בשם קרוסלה מתופף וגיטריסטית שנשמעים פצצה אבל איני יודע אם עדיין קיימים. וזהו, לא מכיר יותר כלום מהסצינה העכשווית.

שמעון 29 בנובמבר 2017

כן מאד ישנה אבל זה מה שאני שומע, בארץ רק מוזיקה ישנה. נדירים שירים שיצאו אחרי שנת 2005.

מה אני אשמע? אייל גולן? עומר אדם? נינט? זה לא בשבילי

אמיתי 29 בנובמבר 2017

וואו ורד היה מצויין תודה!
שניהם ביחד עושים מוזיקה מיוחדת ומאד ישראלית בו זמנית. בשבילי פאנק זה קודם כל diy. זה היה פאנק.
מקום עם פוטנציאל תמשיכי..
נ. ב.
בקשר לרוקנרול בעברית- כל צליל וכל אקורד נישמעים (לי) אחרת כשהם בעברית. לאוזניים שלי זה משהו מאד מובחן ואהוב

vered s 30 בנובמבר 2017

היה מצוין שבאתם. כייף גדול. על אף שהפרתי את הקוד של מה שקורה בדה באזר נישאר בדה באזר… וראית את הבאמפרים. והם באמת נתנו חתיכת הופעה. ומבחינתי שתבוא עוד פעם ועוד פעם. בקשר ללינ – אנחנו על זה. תודה על התמיכה.

גאזה 29 בנובמבר 2017

ואו, יש המון המון מוזיקה טובה בארץ. בכל ז'אנר אפשרי. העניין הוא שכמו בכדורגל- הרמות הגבוהות (כספית) ממוסחרות למוות…כדי למצוא את העניין האמיתי צריך לכתת רגליים ואוזניים קצת.
קרוסלה לא קיימים יותר למרבה הצער. תאונה של האוטובוס בטור באירופה סיימה למתופף את הקריירה אאלט.. תמר אפק (הגיטריסטית) עדיין יוצרת ומופיעה

אמיתי 29 בנובמבר 2017

לגמרי. הייתי אומר שיש היום פי שלוש מוזיקאים פעילים מאשר בשנות השמונים. ולדעתי גם הרמה עלתה מאד פשוט פחות שומעים על רובם כי כל התעשייה השתנתה

שמעון 29 בנובמבר 2017

לא מסכים שהרמה עלתה. שאני משווה את הזמרים של היום לשנות ה-80 ותחילת ה-90 לעומת מה שיש היום זה הבדל של שמים וארץ ואני לא אדם שאוהב לחיות בנוסטלגיה יותר מידי.
יש זמרים איכותיים בודדים טובים היום (אני לא מדבר על הזקנים של שנות ה-80 כן? אלא על ממש חדשים) גם בעולם וגם בארץ. המוזיקה של פעם הייתה הרבה הרבה הרבה יותר טובה ונעימה לאוזן.

היום המויקה ששולטת היא בעיקר מוזיקת מועדונים שנעים לשמוע במסיבות וזהו וגם זה לא מגיע לרבע מטייסטו הגדול.

אמיתי 29 בנובמבר 2017

לא מדבר על זמרים ספציפית. על מוזיקה. ולא. לא על מיינסטרים. ואני לא חובב אינדי ישראלי גדול. סתם שתי דוגמאות לאיכות – הצלחה בחול בין השאר:
אסף אבידן. שאני פחות אוהב.
טייני פינגרז שאני יותר מעריך.
ויש עוד הרבה. צריך לחפש כי זה מתחת לרדאר

אמיתי 29 בנובמבר 2017

ובלי להזכיר ג׳אז ישראלי שפשוט בפריחה (יחסית).
גלעד הקסלמן לדוגמא

Matipool 30 בנובמבר 2017

הבום הגדול היה בתחילת הניינטיז. אין ספק בכלל. כמות אדירה ואיכותית של להקות רוק ויוצרים.
אח״כ המדינה הלכה והקצינה, התקרבנה והשתבללה והגל נעלם לטובת המוזיקה המזרחית, יוצאי רימון ויוצאי ריאליטי המוזיקה למינהם.

אמיתי 30 בנובמבר 2017

מתי. זה פשוט לא נכון. פעם כל להקה שהוציאה שיר קיבלה שער באיזה מוסף וחוזה בחברת תקליטים. היום כל שני חברה עם מחשב סמפלר וגיטרה פשוט מקליטים בבית ומוציאים את המוזיקה. תבדוק את הליינאפ של האינדי נגב האחרון- מעבר לרוק יש אלקטרוני והיפ הופ בארץ. כמות ומגוון של מוזיקה שלא הייתה פעם.
אתה רוצה להשוות את הקריירה של אסף אבידן ללהקות מהניינטיז?

matipool 30 בנובמבר 2017

עם כל הכבוד לאסף אבידן ולקריירה שלו בחו"ל – מה שעשו לי הנטאשות, איפה הילד, נקמת הטרטור וכו' בניינטיז, לא באזור חיוג בכלל של מה שהוא עושה לי אבל זה כנראה אני בן 25 לעומת בן 50 (אוטוטו. פאקינג לא ייאמן).

אמיתי 30 בנובמבר 2017

זו רק דוגמא וניסיון לשים דברים בפרופורציות ובצורה קצת אובייקטיבית. גם לא מת על אבידן אבל יש היום מבחר גדול יותר וביותר סגנונות.
באמת ממליץ לך לבדוק ליינאפים של פסטיבלים ולראות כמה מוזיקה יוצאת בימינו גם אם על האיכות ניתן להתווכח

סהר 29 בנובמבר 2017

תודה. נראה לי שאשב קצת על הארכיון של אור לגויים, פתאום נזכרתי בהם

Comments closed