תחמושת 92 מנצ׳סטר יונייטד – פוסט אורח אילן שטרן

איפה היא? איפה רוח הלחימה? התשוקה? המחוייבות? האם היא נעלמה לה לתחביב מירוצי הסוסים ביחד עם סיר אלכס, הבוס? לא בטוח.

 

אנחנו נפגשים בפאב השכונתי ודופקים שורות של פרמייר ליג. בתור בן אדם של לידס יונייטד זה לא קל במיוחד בשבילי לארח אוהד של מאנ יונייטד פה. אבל נראה לי שהמצב מחייב.

 

 

פוסט אורח – אילן שטרן אוהד מנצ׳סטר יונייטד

ה – DNA הכל כך אהוב עלי בקבוצה שבחרה בי כשהייתי בן 10, מנצ׳סטר יונייטד כמובן, זה DNA של  תשוקה, לחימה, מחוייבות, ווינריות. אני זוכר את כתבת הספורט הראשונה שקראתי אודות המועדון ואיך הייתי מוקסם מהתיאור של קבוצה צעירה עם רוב של שחקנים ממוצא בריטי. מאותו רגע התחלתי לראות 90 אחוז מהמשחקים של הקבוצה ואני עושה את זה עד היום עשרים ושתיים שנים מאוחר יותר. בשל גילי הלא צעיר לא מבוגר יצא שהכרתי את הקבוצה כאשר פרגי כבר היה המנג׳ר שלה. לא הכרתי משהו אחר. ואני רוצה לדבר בפוסט על התחושות הנהדרות שחוויתי כשראיתי במשך הרבה שנים כל כך הרבה תשוקה והקרבה ואיך לדעתי  ה – DNA  האנרגטי הזה יכול להמשיך ולהתקיים במועדון.

כאשר סיר אלכס עזב את המועדון אף אחד לא העריך איזו רעידת אדמה מגיעה לזעזע אותנו. במועדון חשבו כמו כולנו שהקסם והעוצמה של מנצ'סטר פשוט ימשיכו להם מעצמם ולכן הסתפקו בחלקי חילוף של המאמן האגדי. הביאו סקוטי נאמן. מה קרה? הוא לא ידע להחזיק מועדון גדול ואיבד את השחקנים.  בשביל להשלים את מה שחסר עברו לחלק החילוף הבא. הביאו את אדון לואי השני, שבאמצעות האגו המנופח שלו יכול ללעוס שחקנים גדולים, אחד שיודע להיות הבוס, ומה קרה? קצת טוב (ראשפורד, גביע, חזרה לאלופות) קצת רע (כדורגל פשוט משעמם!). והשבר? רק היתרחב. אחרי שתי עונות עם ואן חאל היינו במצב של אין מנצ'סטר יונייטד (ההיא שאני ואתה והיא מכירים) "המניות” התחילו לרדת והפחד השתלט על המועדון. אז מה עשתה הספינה המשקשקת? כולנו יודעים, הלכה על מאמן עם קבלות, אחד שניצח בכל ליגה שאימן בה, אחד עם קבלות! שיושיע ממצב פאניקת "הספינה טובעת" ויביא לנו איזה תואר שניים שנוכל להירגע לאיזה רגע או שניים.

העניין האמיתי התמסמס. כי זה לא עניין של תואר פה, גביע שם, זה עניין של המשכיות של מסורת של זהות! בנסיון למצוא חלקי חילוף לפרגי היה חסר מרכיב אחד ואחד בלבד. ה – DNA האישיותי של מנצ'סטר יונייטד.
ליגה אירופית פה, גביע שם, ואן חאל פה, מוריניו שם, נצחונות יפים מדי פעם נכון, אבל איפה היא? איפה רוח הלחימה? התשוקה? המחוייבות? האם היא נעלמה לה לתחביב מירוצי הסוסים ביחד עם סיר אלכס, הבוס? האם אותה רוח בכלל לא הייתה של המועדון? האם היא הייתה של הסיר הסקוטי בלבד? שאלות שהטרידו אותי לאחרונה.

הזהות של מנצ׳סטר קיימת ב- כמה שחקנים – אגדות – אהבות שכבר פרשו ממשחק. המחזור של 92' . שחקנים שפרגי חינך ו״עיצב בדמותו״.  כשחקן כל אחד מהם הוציא 500 אחוז (מספר מוערך) יותר מיכולתו הטבעית בעזרת הסיר. מנצ'סטר יונייטד האמיתית חיה בתוכם. והם אלו שיכולים להחזיר לקבוצה את הזהות של המועדון. אולי ננצח איתם אולי לא, אבל לא נשכח לרגע מי אנחנו. אנחנו מנצ'סטר יונייטד, וזו חברי, פריבילגיה אמיתית.

להביא את את השחקנים של מחזור 92  ולתת להם להוביל את המועדון.  להמשיך את המורשת של פרגוסון. זה לא ללכת אחורה. זה להמשיך את השושלת.

סיר דיוויד בקהאם הוא אוהד מנצ'סטר יונייטד מגיל ינקות. רק שבקהאם הקים קבוצת MLS חדשה במיאמי אז אני פשוט לא רואה אותו מישתלב במועדון.

פול סקולס. היה המוניטור של הקבוצה במשך למעלה מעשור (את זה אמר גארי נוויל. לא אני). שלט במומנטום של המשחק  לאורך כל המשחק. הקשר האנגלי השלם ביותר שראיתי בחיי. גאון כדורגל. אבל סקולס הוא איש עבודה ולא מנג'ר של מועדון מודרני בהיקף של יוניייטד החל מניהול השחקנים ועד להופעות מול תקשורת צולבת. זה לא הוא. סקולס הוא הגאון הביישן (shy genius). לכן אני לא רואה אותו כמנג'ר, אני רואה אותו בצוות האימון, מעביר אימונים, מלמד מחוכמתו הנדירה כל כך.

ריאן גיגס. הנסיך הבלתי מעורער (למרות שיש מי שינסו לערער). גיגס שיחק 20 שנה בקבוצה הבוגרת של המועדון. כל מילה על יכולתיו כשחקן – מיותרת. אני חש אותו כאהוב הגדול ביותר על הקהל ביציעי אולד טראפורד. עכשיו הוא מאמן נבחרת ווילס. את אדון גיגס אני אכן רואה כמנג'ר. DNA של כדורגל מנצ'סטרי, כריזמה, חיבור ותקשורת עם השחקנים, התנהלות מול התקשורת האנגלית הקשוחה. הוא לדעתי הבן אדם לתפקיד הכפול והמכופל הזה שנקרא מנג'ר מנצ'סטר יונייטד.

ניקי באט. הג'ינגי' כבר נמצא במועדון. הוא המאמן של הקבוצה עד גיל 23 . מכיר את המערכת. מכיר את תפקיד המאמן. הוא אומנם לא מכיר את תפקיד המנג'ר של הקבוצה הבוגרת אך זוהי קפיצת מדרגה שכבר נעשתה בעבר במועדונים אחרים. עם זאת, בדומה לסקולס, ניקי הוא יותר איש של עבודה ופחות מנג'ר של מועדון מודרני, לכן אני מצביע עליו כעוזר של גיגס.

האחים נוויל אימנו ביחד בולנסיה במשך כמה חודשים (גארי מאמן ראשי ופיל עוזר מאמן) עם תצוגות נוראיות הכוללות הפסד של 7-1 מול ברצלונה עד שנזרקו משם. למרות זאת אני חושב שגארי הלוחמני בעל הביטחון עצמי, הדומיננטי, המוביל,  יכול להתאים לקבוצה הצעירה. הוא יידע להכניס לילדים אופי. להכניס "תחמושת 92". ובמינויו למאמן הצעירה, ניקי באט  יהיה למעשה עוזר של גיגס.

התייחסות קטנה לשחקנים שלא ממחזור הפלא של שנת 1992 אך מקיימים את ה- DNA של המועדון. למייקל קאריק לפחות לפי הפירסומים בתקשורת כבר הוצעה משרה בצוות האימון של המועדון. קאריק, שבקיץ הזה יסגור שתים עשרה שנים במועדון שופע ניסיון פרגוסוני. הוא מבין טוב מאוד את העומס והזכות של להיות שחקן מנצ'סטר יונייטד ובהחלט יכול להיות חיבור טוב בין צוות האימון לבין השחקנים ששיחק איתם. גם אשלי יאנג מבחינה ערכית הוא מנצ'סטרי לחלוטין מבחינתי. הוא בן 32 ואני הייתי מוצא לנכון לשלב אותו בצוות האימון אולי בקבוצה הצעירה ואולי בבוגרת. ריו פרדיננד. היה שחקן עם רעב בלתי נגמר של להיות הטוב ביותר, week in week out, במשך שנים. וגם אחד כמוהו יכול להשפיע רק לטובה. אולי בקבוצה הצעירה ואולי בבוגרת. העיסקה שאני הייתי עושה היא כזאת גיגס לראשות הממשלה (מנג׳ר) פול סקולס ,ניקי באט ומייקל קאריק למשרד הביטחון (צוות אימון) גארי נוויל למשרד החינוך (אקדמיה)

 

 

 

Nowy-Targ
אייל הצפון - פוסט אורח ברק קסלר

תגובות

  • יוסי רביניאן

    מחזור ייחודי מלא בכישרון, חכמה וערכים.
    לגמרי צריך להוות את שידרת צוות האימון כדי להמשיך את הדרך של פרגי.
    זה מסוג הדברים שגם אם לא יצליח תהיה שמח שניסית

    הגב
  • יואב

    פוסט יפה. מלא געגוע לזמן קסם שספק אם יכול לחזור בגילגול חיים אחד ופריבילגיה אדירה לחוות אותה. ברי מזל אינדיד.

    הגב
  • אורי

    וואוו, פוסט נהדר שלחץ לי על כמה נקודות רגישות.
    כאוהד ארסנל, ביני לבין עצמי, אני מודה לעיתים שאני מתגעגע למנצ'סטר יונייטד ההיא.
    *מקווה להיות במקום הזה שבו מחפשים מאמנים אחרי 20 שנה עם אותו מאמן ;)

    הגב
  • יפתח

    המחזור המרגש של 92 ליווה את ילדותי הספורטיבית ועד היום אני מאחל לעצמי כאוהד לקבל אותם במשרות ניהוליות במועדון. פוסט יפה ובעיקר מרגש.. תודה

    הגב
    • אילן

      תודה לך.

      הגב
  • אלעד כץ

    פוסט יפה שמעורר געגועים לחבורה שהפכה את יונייטד למה שהיא, ולמה שאנחנו רוצים שהיא תהיה כיום.
    אין ספק שהמחשבה הזאת, לראות את החבורה הזאת מחזירה את מורשת היונייטד כפי שהייתה בימיהם כשחקנים, מעוררת ויברציות בגוף. אני ממש לא בטוח שהפנטזיה הזו תוכל להתגשם. המעבר משחקנים של פרגוסון למחליפי פרגוסון הוא, כפי הנראה, בלתי אפשרי. אם כי בוודאי הייתי יותר משמח אם היו מקבלים מקום בצוות הרחב, ואולי גם אחד מהם מתמנה למנג׳ר.
    אני חושב, ואני אומר זאת בלב כבד, שיונייטד שהסר הרגיל אותנו לראות, כבר לא תשוב לימיה כקדם. אשמח להתבדות.

    הגב
  • חז

    לא רע, ועם זאת אובר-רומנטי.

    לא באזבי ולא פרגי באו מתוך המערכת. לכפות (כך מרגיש לי שאתה עושה) את קלאס 92 על הייעוד המקצועי של המועדון יעשה להם ולמועדון עוול. הם צריכים להיות שם, לא בפרונט של הפרונט.

    הגב
    • אילן

      הי חז,
      אני שמח שקראת את הפוסט ושפיתחת אותו ליישום בצורה אחרת.
      בכוונה הלכתי על אוטופיה רומניטית כדי להקצין את הרעיון ואת תגובותיכם כפי שעשית אתה.
      התחברתי למה שאמרת שלא בטוח שהדרך היא שהם יהיו בפרונט של הפרונט.
      העיקר שהם יהיו, כמה שיותר מהם בתוך המערכת, אני בטוח שזה רק יוכל לשמר את הזהות, כפי שתורות גדולות לאורך ההיסטוריה עברו בעל פה ממורה לתלמיד וכך נשמרו והתפתחו.
      תודה.

      הגב
  • סימנטוב

    מעניין מאוד. הבעיות לא קטנות, אשמח אם יצטרפו אבל אני חושש שהם עדיין לא מוכנים לתפקידים זו קפיצה גדולה שמחייבת טוטליות.
    באט עושה עבודה מדהימה, מחלקת הנוער מתאוששת מכמה מחזורים חלשים (אפשר לראות את זה בקבוצה השנייה). עושה קיריאן מק'קנה מוכשר מאוד. אפשר להתחיל איתם...

    הגב
  • wazza

    הרבה שחקנים ששיחקו תחת פרגוסון הלכו להיות מאמנים, רובם לא הצליחו כל כך

    ואם בפנטזיות עסקינן אז אני הייתי רוצה לראות את גיבור ילדותי קין כמנג'ר

    הגב
    • אילן

      אתה צודק המאמנים ששיחקו תחת פרגוסון עד עכשיו לא הצליחו זה נכון, סטיב ברוס ועוד.אבל זה לא שמאמני ענק כמו מוריניו וואן חאל באמת הצליחו להגיע לרמה שאנחנו רוצים.
      בטח שלא הצליחו לשמור על סגנון המשחק של המועדון.

      השתלבותם של 92 במועדון בהחלט לא מבטיחה הצלחה (הלוואי), אבל זה בהחלט יוכל להתוות דרך מנצ'סטרית, ולזה , אני אישית מאוד מתגעגע.

      הגב
    • אביעד

      קין מנג'ר נוראי. הוא מתפקד כמנג'ר בדיוק כמו שחקן, בניסיון להטיל מורא על סביבתו כדי שיתפקדו כפי שהיה רוצה. רק שבימי קין כשחקן, גם הייתה סביבו מנהיגות חיובית כדי לאזן את המורא שלו. לרוי קין כמנג'ר אין את זה. הוא רק מרתיע, מלחיץ ולבסוף גורם לקריסה. הקדנציה הכי טובה וארוכה שלו כמנג'ר היא כעוזר מאמן בנבחרת אירלנד, שם סיפק את הטירוף מבלי להוביל את המערכת.

      הגב
  • אלעדוס

    אחלה פוסט עם הרבה נוסטלגיה.
    מעשית כמאמר הגנרל לא חייבים להיות כבשה כדי להפוך לרועה צאן. מאוד אשמח לראות את החבורה הזו במערכת אבל לא בהכרח בפרונט ולראות האם ומי מהם יוכל לצמוח משם.

    בכלל DNA של מועדון קיים אבל לזהות העומד בראש חלק קריטי. המועדונים הכי מזוהים עם קו ברור בשנים האחרונות הם יונייטד, פטריוטס וסן אנטוניו. בשלושתם יש משמעות למסורת המועדון אבל צריך גם את הגאון שעומד בראש שיידע למנף את המסורת לשנים ארוכות של קו ברור והצלחה

    הגב
    • אילן

      הי אלעדוס, תודה על הקריאה והתגובה.
      כמו שהסכמתי עם חז, שילובם לא בהכרח צריך להיות בפרונט,
      אך כמצפן שעוזר למצוא את הדרך ולהמשיך בה.

      לא הבנתי למה התכוונת שיונייטד הם מהיחידים עם קו ברור בשנים האחרות,
      אתה יכול להסביר למה חושב ככה?

      הגב
  • ליברפולי

    אחלה פוסט. ממחיש שכדורגל זה לא רק מה שקורה על המגרש וכולל בפנים גם מוטיבים בלתי נפרדים של תרבות וזהות של מועדונים, למרות שהכסף של היום טורף את הקלפים.
    החזון בפוסט הוא אוטופי ובדר״כ הדברים לא קורים לפי הספר אבל נראה לי שהמסר הוא חשוב שהחיבור של שחקנים למועדון בונים קבוצה אמיתית.
    YNWA LFC

    הגב
    • אילן

      הי ליברפולי,
      יפה שקראת פוסט על מאן יונייטד.
      הפוסט אכן אוטופי וכמו שכתבת , הוא בא להעביר מסר.
      GGMU

      הגב
  • איאן ראש

    מעניין שהשם של קנטונה לא עולה פה?

    הגב
  • קירקגור

    בסופו של דבר היכולת שלנו לחזות את ההתאמה של שחקנים (שהערצתי) לתפקיד המנג׳ר זהה כרגע אם לא פחותה לסיכוי שההנהלה הנוכחית אפילו תתפתה ללכת לכיוון הזה (ומאוד אשמח להתבדות - אבל יותר סביר שצפויות עוד כמה שנים במדבר)

    הגב
    • אילן

      הי קירקגור,
      אני איתך בקשר לחוסר רצונה של ההנהלה ללכת לכיוון הזה.
      אפילו לפרגי לא היה יכולת לחזות כאשר בחר במויס כמחליפו.
      ולהנהלה כאשר בחרה בואן חאל על רבות מועדני הפאר שהוא אימן, כך שהאם מינוי כזה או אחר יסתדר, זה תמיד סיכון.

      הגב
  • איציק

    פעם ..לפני הרבה שנים הרוב הגדול בארץ היה אוהד של מנ.יונייטד והליגה האנגלית בכלל...כולם הכירו את סיר אלכס ודרך המשחק היעילה שלו...דבר שקצת נעלם אחרי עזיבתו.
    באמת שזו לא אותה קבוצה מאז וחבל.

    הגב
    • איציק

      איציק, בבקשה תן כבוד לפז"מ ובחר לך ניק אחר. עוד יחשבו עליך דברים לא טובים עם הניק הנוכחי שלך, חבל.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *