ניבחרת טובה

אני אוהבת את הנבחרת הזאת. את המאמן שלה. את הקפטן הצ׳רקסי שלנו. את הוייב.

אני אוהבת את הנבחרת הזאת. את הוויב שלה. מהמילה : התחלה. אני אוהבת את זה שהשחקנים עומדים מחובקים גם כשכמה מהם לא יכולים לשיר את ההימנון. אני אוהבת את הצוות האוסטרי שזה לא דבר קל מבחינתי לא גרמנים ולא אוסטרים. את הרצוג  שהצליח להיות גם אהוד וגם מוערך וגם סמכות במדינה שיש לה רפלקס הקאה מפותח למאמנים זרים. לא הרצוג. זה מאמן שנתן ריספקט ומקבל בחזרה. שחקנים. קהל. תיקשורת ספורט.  מיקצוען. מתודי. מביא איתו נאמנות לנבחרת בלי טיפת חנופה.   ואני אוהבת את הצורה המאוזנת שבה הוא נושא את המישקל של היכולות וההשגים שלו כשחקן את חולשותיו כמאמן בתחילת הקריירה שלו ואת יידע שלו. אני אוהבת את זה שזאת ניבחרת עם שיטת משחק  ועם הררכיה שכולם רואים ומבינים ואם משנים משהו זה גם מובן. אני אוהבת את זה שזאת נבחרת שיש לה דרישות סף מקצועניות ורואים את זה על המיגרש. שיש בה העדפה מדוייקת לשחקנים שמשחקים בליגות באירופה. זה כאילו לא משהו שצריך לחשוב עליו יותר מדי.   אני אוהבת את זה שזאת נבחרת שמכילה את הטופ פליירס שלה. מכילה. לא סוגדת. לא מאשימה.  את זה שהצוות המקצועי מאד מאד פרקטי והגיוני.  אני אוהבת את הקפטן הצ׳רקסי שלנו. אני אוהבת את ביבראס נאתכו בתור שחקן כדורגל אבל גם את המסר. קשר אחורי מרכזי.  מיקצוען ש-שרד בליגה קפואה שההשגים שלו מעידים על  התמדה וכוח רצון איימתני. וגם על כישרון. אבל לא כזה שמיתאייד לנוכח מטרות גדולות.  אני אפילו אוהבת את התמונה שהעלו השחקנים ״הבוסים של הנבחרת״ שרצו לעשות קצת רעש.  כי זה הראה שבנבחרת יש צעירים שאינם מונחי עלבון. גם לא ״הבוסים של הנבחרת״ וגם לא החברים שלהם לחדר. ושכולם שמחים להיות חלק מהדבר הזה.

אני אוהבת את זה  שהגיע לנבחרת  אאוט אוף דה בלו ילד   מנור סולומון שחקן טופ קלאס.  אירופאי. כן. לגמרי. אבל גם שאף אחד לא צועק עלינו את זה.  ושזה לא נהפך לסשן פסיכולוגי. ואז לגמרי מובן שילד כזה  בחר מסלול קריירה קשוח וחכם בשחטייר דוניצייק.   אני אוהבת את זה שאנדריאס  הרצוג מדבר עם המאמנים של מועדונים שבהם משחקים ולמה לא משחקים שחקנים של הנבחרת. אני אוהבת את זה שהוא יכול. וגם  את זה שלא מזיינים לנו את השכל ושתמיד מנקים את הרעשים.

זה מובן לי למה בנבחרת הזאת הגולר מהליגה הסינית ממצה את היכולות שלו להכניס מלא גולים בלי להישתגע ובלי לקחת על עצמו יותר מדי. אני אוהבת את זה שמרציאנו עמד היום בשער. זה לא שוער דמוני. אין ספק. אין לנו שוערים גדולים. אבל הוא משחק בליגה הסקוטית ומבחינתי כל שחקן שמשחק באי הבריטי יודע משהו על כדורגל שאחרים לא יודעים. מרציאנו הוכיח את זה היום.

ביותר ממובן אחד זאת נבחרת שהיא החלום של ג׳ורדי קרוייף כשרק הגיע לכאן. באופי במנטליות. במקצוענות. בשקט. ואני אוהבת את זה שזאת נבחרת שמישתפרת והופכת להיות יותר  איכותית וראויה דווקא כשהכדורגל הישראל  במידרון חלקלק.  ניבחרת שלוקחת את הכדורגל הישראלי למה שמוגדר היום בתור כדורגל גלובלי פתוח חוצה גבולות. בלי שינאת זרים. ניבחרת שהופכת את האוהדים שלה למפוייסים. גם אותי. ניבחרת שמראה כל פעם שהיא יכולה לתת דקות של כדורגל מעולה.

הגול ממצב נייח היה מבאס. אבל זאת ניבחרת שלא נשברת לא מיתפרקת ופשוט לוקחת את זה משחק אחרי משחק. וזה עושה לנו רק טוב. זה מאפשר לנו לאהוב אותה.

 

לידס יונייטד - זה שלנו ובפער גדול

תגובות

  • yaron

    יופי של פוסט ורד,
    אני אוהב שאני יכול לצפות בנבחרת ולהנות ממשחק כדורגל. היו שנים שהיה קשה להסתכל...
    חבל שההתאחדות והמנהלת שמדברות גבוהה גבוהה לא עושות את הצעד המתבקש והמאוד משמעותי הן לנבחרת והן לנציגות באירופה - צמצום הליגה ל-12.

    הגב
    • אורן29

      לעשר. ולהוסיף זרים (שמונה), ולבטל ירידות אוטומטיות. בטווח המאד קצר זה יפוצץ את בועת השחקנים הישראלים וישלח את רובם לליגת המשנה (שם צריך 16 קבוצות ו 5 זרים בלבד). בטווח הבינוני-ארוך זה יגרום לשכבת עילית של כדורגלנים ישראלים שראויים לשחק בקבוצות אירופאיות (וגם ישראליות שמשחקות באירופה).

      וזה עוד בלי לדבר על הזרימה של מאמנים זרים ובעלי קבוצות איכותיים, שבתורם ידחפו לשיפור התשתית ומיגור האלימות.

      הגב
      • vered s

        כל מה שאתה מציע.

        הגב
      • צור שפי

        כל מילה אורן

        הגב
    • Ollie Williams

      הייתה פה ליגת 12 שהייתה משעממת רצח ורוב התוצאות בה היו 1-1, 1-0 ו 0-0.
      שבמשך כמה שנים לא היה שחקן שעבר 14 שערים ב 33 משחקים.

      לא מבין את הלהיטות לחזור למצב הזה. בטח ובטח בליגת הפחדנים שלנו שם 12 מ 14 הקבוצות גם ככה בונות על בונקר ומתפרצות כדרך חיים יחידה ולא מנסות אפילו ליזום משהו שדומה לכדורגל. כשאין מרכז טבלה התוצאה מקדשת הכח וכבר ראינו את זה.

      הגב
      • yaron

        ליגה של 12 זה ארבעה מחזורים פחות, זה שבועיים פגרת נבחרת נוספת (אפשר לחלק) ושבועיים נוספים לקבוצות.
        זה יעזור לנבחרת ויעזור לקבוצות באירופה.
        המאבק על הירידה יהיה חזק יותר לדעתי ובצמרת לא אמור להשתנות הרבה.
        אנחנו מתישים את השחקנים (בייחוד בקבוצות המובילות) שבקושי מקבלים חופש, מתחילים מוקדם באירופה, מתחילים מוקדם את הליגה וככה הם מגיעים לנבחרת...

        הגב
      • אורן29

        אתה צודק לחלוטין. ליגת 12 הקבוצות היתה מזעזעת בכל אספקט שהוא, ואני מדבר כאוהד מכבי חיפה שהליגה הזאת היתה השטיח לרגלי הקבוצה שלו. בגלל זה צריך את ביטול הירידות האוטומטיות, כדי שקבוצות ידעו שגם אם העונה התחרבשה אז לא מדובר בהכרח בירידה. זה יגרום לקבוצות להעז יותר ולנסות לחתור לזכיה בפרסים שהליגה מציעה- השתתפות במפעל אירופאי, ולא לשים בראש מעייניהן את ההישארות בליגה.

        כשתסתיים העונה, שתי הקבוצות האחרונות בליגה ישחקו מול שתי הראשונות בליגת המשנה בפלייאוף כלשהו. הכי פשוט- האחרונה בליגת העל מול הראשונה בליגת המשנה, והלפני אחרונה מול השניה. השיטה- צמד משחקי בית-חוץ. המנצחת בכל צמד מפגשים עולה/נשארת בליגת העל.

        הגב
        • Ollie Williams

          אני מבין את הכוון בתיאוריה, בפועל אני רואה איך מהר מאוד זה יתכנס לחשש מפלייאוף הירידה זהה לחשש מהירידות האוטומטיות כיום ואותו כדורגל מבאס. עניין של אופי.

          אני חושב שהצעד המשמעותי ביותר יהיה הגדלה משמעותית של מכסת זרים בואכה ביטולה לחלוטין, תוך השוואת חוקי המיסוי על זרים וישראלים. כך לקבוצות הישראליות יהיה מאגר גדול יותר של שחקנים פוטנציאליים אבל זרים לא יקבלו תיעדוף מטעמים כלכליים.

          ירון - ליגה כמו ישראל צריכה לבחור אם היא להשקיע בליגה ולשמור את הכישרונות, או להשקיע בנבחרת ולייצא כמה שיותר שחקנים לחו"ל ולליגות בכירות בשאיפה. אין לנו את הפריבילגיה להינות משני העולמות.

          הגב
          • yaron

            המטרה המרכזית היא קיצור הליגה והפחתת העומס.
            שני סיבובים ליגה (22) ושני ביבובי פלייאוף (10). זה יתרום לכולם, גם לנבחרת וגם לקבוצות.
            חלק גדול מהשחקנים מגיעים לנבחרת מרוטים אחרי קמפיין אירופאי מתיש שאליו הגיעו אחרי עונה ארוכה. וזה בעונה שאף קבוצה לא העפילה.
            את הדבר הזה אומרים כל אנשי המקצוע הזרים שנמצאים או ביקרו כאן.
            אפשר להחליט על יורדת בלבד, אפשר וצריך לתמרץ העפלה לפלייאוף העליון, העפלה לאירופה והתקדמות באירופה.
            השורה התחתונה (לדעתי) - אם רוצים הישגים בנבחרת ובאירופה חייבים לקצר את הליגה. זה לא חייב להיות 12.

            הגב
          • אורן29

            בליגה של 10, ואפילו 12 קבוצות, אין שום צורך בפלייאוף: ארבעה סיבובים מלאים של כולן נגד כולן (או שלושה סיבובים בליגה של 12 קבוצות), משום שבהינתן 4 כרטיסים לאירופה (מקומות 1-4), אין סיבה לחתוך החוצה את מקומות 6-10 (או 7-12) אחרי שני סיבובים.

            "עניין של אופי" זאת הנחת עבודה דטרמיניסטית שלא פעם מתרסקת במבחן המציאות: מכבי ת"א כדורגל היתה "מועדון העל" של הכדורגל הישראלי עד שנת 1979, ואז היו לה 13 שנה ללא אליפות, כולל תבוסת 10:0 אחת, שהולידו את ההנחה שזמנה עבר ושמדובר במועדון תבוסני באופיו. אחר כך הגיעו גרנט וקשטן, ואז הסבירו לנו בעיתונות שמדובר במעודון פאר שישלוט בכדורגל הישראלי גם בזכות ההופעות באירופה. ואז הגיע שוב גרנט, ואחר כך נמני, והמון הפסדים במשחקי הדרבי, ושמענו שוב ושוב שאין למכבי ת"א מנטליות של אלופה, ושהאופי של השחקנים במועדון פריך, ושאין להם שום סיכוי אי פעם. ואז הגיע ג'ורדי קרויף, ומאז ועד היום אנחנו שומעים שמדובר במועדון הפאר מס' 1 של ישראל, שנמצא שנים קדימה לפני כל שאר המועדונים.

            לגבי תפקיד הליגה: עד לפני 20 שנה בערך, הליגות העליונות היו "חלון הראווה" של הכדורגל של כל מדינה. ואז הגיע חוק בוסמן ושיטפון הזרים, והיום יש "שוק ליגות עליונות", שגם ליגת העל הישראלית היא חלק ממנו. במצב הנוכחי, הליגה לא יכולה ולא צריכה לשים את הכדורגלן הישראלי בראש מעינייה. היא צריכה לספק רמה גבוהה, תחרותיות, וגם כדאיות כלכלית. את כל אלה יש לה סיכוי גבוה יותר להשיג ע"י שלושת העקרונות שמניתי. טוב יותר מכל מתווה אחר.

            הגב
            • Dr.van nostrand

              הצעה יפה, אורן 29.
              לא יודע אם זה משפיע כ"כ ברמת הנבחרת הלאומית כי בין אם זה ליגה של 10 או 14 קבוצות ובין אם זו שיטת ליגה או שיטת קיזוז (או פלייאוף סדרות), עדיין ברור שהשחקנים הטובים באמת יילכו לשחק באירופה או לפחות ינסו.

              ולגבי הצעתך לליגה- שמע, היא הגיונית והכל... אבל איך פתרת את בעיית העניין והפואנטה בתחרות אם זה שוב יציבות לאורך זמן ואין רעיון שישדרג את הניקוד עבור כל משחק, בכך שימנע תיקו מאופס (או תיקו בכלל) ויעודד הבקעת שערים נוספים ולא רק נצחונות מינימליים.
              אולי באמת יהיו קצת פחות קבוצות ממש גרועות ולא רלוונטיות ויותר מפגשים בין קבוצות חזקות (יחסית) ומעניינות אבל לך תדע אם בסיבוב השלישי ובטח הרביעי העניין עוד יישמר ולא כמו שקורה בד"כ שקבוצה או שתיים בורחות לכל השאר וכרגיל, אותו הסיפור המוכר, משעמם וידוע מראש.

              אז לא התלהבתי במיוחד מהפרוספקט.
              מחפשים פתרון אמיתי לקבוצות מרכז הטבלה והגברת התחרות והעניין בליגה, לא שינוי קוסמטי של 12, 10 או 14.
              ואת זה אף אחד לא יודע לתת.
              גם השיטה שהצעת שקיימת באוסטריה ועוד מקומות ומנסיון זה פשוט לא מספק את הסחורה באופן מיוחד.

              בתכל'ס, אין פה מה להבין.
              אין תחרות ספורטיבית אמיתית ללא הכרעה ישירה. כל עוד מתחמקים מזה, נשאר בדיבורים סתמיים שלא מובילים לשום מקום ובהכרח חוזרים לנקודת המוצא.
              כבר שנים שזה כך והתרגלנו. אז עוד קצת...

              אין פלייאוף אמיתי, אין חיים לענף.
              ובכל מקרה, אין מי שזה באמת מעניין אותו בהתאחדות. אז נמשיך בתהליך כמו שהיו אומרים.
              סה טו : )

              8.9

            • אורן29

              כמה דברים:

              1) לליגה (כל ליגה) יש השפעה על איכות השחקנים שמגיעים לנבחרת. ככל שיש לשחקנים מקומיים יותר קבוצות מקומיות לשחק בהן, כך הם דורכים יותר במקום. פחות קבוצות+פחות מקום על המגרש (כי זרים)->פחות מקום לשחק בו->רק הטובים באמת משחקים.

              2) הליגה לא חיה רק על האלופה שלה, אלא גם על אלה שמגיעות לאירופה. נניח שיש שתי קבוצות על שמתמודדות על האליפות, או שלכל הפחות נפתח פער גדול מאד בין המקום השני לשלישי. ונניח גם שהקבוצה האחרונה בליגה גרועה באופן מיוחד, עד כדי סכנה ממשית שלא תצלח את פלייאוף ההישרדות שלה. עדיין נשארנו עם 7 קבוצות שנאבקות על שני מקומות לאירופה (ואולי אפילו שלושה). זה לא רע בכלל, וייצר מספיק עניין לארבעה סיבובים.

              3) ישראל היא לא אוסטריה- מדינה עם מסורת כדורגל והופעות בטורנירים בינלאומיים. רמת הכדורגל בישראל נמוכה, והמעטפת חולה ורקובה (אלימות, קבוצות פושטות רגל, מועדונים בליגת העל שממומנים מכספי העיריות). ההצעה שלי הופכת את ליגת העל ל"קטר" שאמור למשוך אחריו את כל המערכות. יש לזה אפילו תקדים כאן בישראל: בין אמצע שנות השבעים לסוף שנות השמונים הכדורסל הישראלי הגיע לגדולים שבהישגיו, והוא עשה את זה בזכות מכבי ת"א שהציבה סטנדרט גבוה וגרמה להעלאת הרמה והעניין בענף. "גישת הקטר" יכולה לעבוד גם עבור הכדורגל הישראלי, בהינתן מינהלת ליגה רצינית וראויה.

            • רומן

              נו במת Dr..
              לך תספק את התאוריה שלך לקברניטי הלה ליגה או האי פי אל או הבנודלס ליגה או סריה א, ספר להם שבלי פלייאוף אין להם זכות קיום כי הם לא מעניינים..
              ספר את זה לאדם מן השורה שרוצה לקנות כרטיס למשחק הלא מעניין בין ניוקאסל לווטפורד, שתי קבוצות שאין להן שום סיכוי לאליפות, אז זה בטח משחק לא מעניין נכון? תנסה לקנות כרטיס..

            • Ollie Williams

              מה שאתה אומר על אופי של מועדון כזה או אחר במקודת זמן מסויימת הוא נכון.
              אבל במבט רוחבי, אין בהכרח המון הבדל בין האופי המאפיין את הטופ 1-3 של הליגה בארץ לאורך השנים. השמות משתנים אבל במהות אין המון הבדלים בין חיפה, מכבי, בית"ר, ב"ש, הפועל או כל מיקס אחר של קבוצות שהיו בטופ. בסוף זו (כמעט) אותה הגברת בשינוי אדרת וכך גם במרכז תחתית - אם יש מוטיב חוזר בכדורגל בכלל וזה הישראלי בפרט הוא שבסוף הסיכון גובר על הסיכוי והשמרנות-פחדנות מנצחת.
              לדוגמה גם שער הזהב ושער הכסף התחילו כקונספט שנועד להגביר מתח ולעודד התקפה - גול אחד גומר את המשחק! ואז לאט לאט הבינו שאם אתה בצד החוטף נגמר המשחק...וקיבלנו ערימות של הארכות משמימות בציפיה לפנדלים עד שהעסק בוטל.
              כך גם בפרספקטיבה של ליגה - אני משוכנע שתוך לא הרבה זמן פלייאוף הירידות שהצעת יהפוך לחזות ההפסד האולטימטיבי ומספיק קבוצות ירגישו שזה סיכון גדול מדי ויעשו הכל כדי להמנע ממנו. העונה האחרונה בליגה שמתחת למכבי ת"א הייתה תצוגה בוטה של זה.

            • Ollie Williams

              בנוגע לתפקיד הליגה התייחסתי בעיקר לירון.
              קיצור הליגה יכול לעזור להיות מוכנים יותר במוקדמות אבל זה לא מה שיטיס הישגים קדימה.
              יותר מכך, לאורך זמן זה יפתח פער פיזי גדול יותר מבחינת עמידה בעומס של עונה שלמה לשחקנים שיצאו לשחק באירופה, שגם ככה מגיעים מפה נחותים. אישית אני לא מאמין שאם לא מגיעים לרף אז צריך להוריד אותו במקום לנסות לטפס אליו.

              ובכל מקרה לדעתי הדילמה של הליגה הישראלית והכדורגל הישראלי בכלל היא אחרת ומשפיעה הרבה יותר על רמת הנבחרת. וזו ההחלטה האם אנחנו רוצים את הכשרון פה או בחוץ.
              אם כל הישראלים המובילים יישארו פה, אולי נקבל ליגה מעניינת יותר אבל ברמת השחקן, ההישגים באירופה של קבוצות ושל הנבחרת נמשיך לא להבין איך על כל צעד שלנו שאר אירופה עושה ארבעה. אם ישראלים מובילים יצאו לחו"ל בגיל צעיר ויילחמו על מקומם רק אז נוכל לקבל נבחרת טובה יותר אבל הליגה המקומית תיחלש כי כל כשרון יצא מכאן די מהר.
              אפשר לעשות כל מיני תעלולים בשיטת המשחק ומבנה הליגה אבל זה לא ישנה את זב שהכדורגל הישראלי צריך קודם להחליט מה הוא רוצה מעצמו.

            • Dr.van nostrand

              אורן 29,
              באמת שזה נשמע טוב ויפה ומסתדר מבחינה הגיונית הדרך שלך. במבחן התכל'ס ממה שראינו וחווינו מרשה לעצמי לא להיות אופטימי מדי כי הפער בין התאוריה למציאות הוא לא קטן.

              אם היו מעמידים בפנינו הצבעה בין ליגה של 18 קבוצות, 2 סיבובים או ליגה של 10 ואלו היו האפשרויות היחידות...אז ברור שרובנו היה הולך על ה 10.

              אבל יש אופציית ביניים, פשרה מתקבלת על הדעת לרוב הדעות (כל עוד קיזוז ופלייאוף סדרות הן טאבו).
              ונאלץ לומר שבבחירה בין המצב הקיים לליגת ה 10, הייתי ממליץ להשאר כרגע.

              כי זה אותו מספר נקודות ו 4 מפגשים בין הגדולות ומקומות ו1/7 מהליגה יורד במקום 1/5.
              מספר המפגשים מול המוליכות הוא זהה לליגת ה 10 אבל על הדרך יש יותר משחקים מרוכזים בין קבוצות האיכות ועל מטרות זהות לקראת הסיום, מה עוד שיש את מטרת הביניים שהיא להעפיל למסגרת הבית העליון לאחר 26 מחזורים.

              לגבי קונספט הקטר-
              מותר לייחס זאת גם לרוב הליגות באירופה?
              באיטליה ובגרמניה , הדומיננטיות והאליפויות הרצופות של יובה ובאיירן באמת קידמו את הכדורגל המקומי או גרמו לאנשים לאבד עניין?
              מה מכך קרה יותר?
              בכדורגל הצרפתי, הסקוטי..אפילו ההולנדי במידה רבה. ההרגשה שהמיליארדים של פ.ס.ז' נתנו דחיפה קדימה ליתר הקבוצות או שבמידה רבה נהיו לא רלוונטיות?

              אם שואלים אותי (אין חשש כזה, אפשר להירגע), עם אותה מתכונת של 14 וחלוקה לבתים הייתי מוסיף קיזוז ולאחר 36 המחזורים 2 או 3 משחקים נוספים (במידת הצורך) בין מוליכות הטבלה, כמובן עם מאזן הנקודות שלהן עד כה.

              ככה פער דו ספרתי בצמרת לא גומר את העניין במסגרת התחרותית ואם כבר במכירת אשליות עסקינן, הרי שכך יש הרבה יותר סחורה מסקרנת.

              אופציה אחרת היא לא להפעיל קיזוז אך להעניק 4 או 5 נקודות לנצחון מהסיבוב השלישי ואילך, מה שגם מוריד במידה רבה את המוטיבציה לשחק על תיקו בשלבים האלה, לפחות לא במפגשים הישירים.

              בשורה התחתונה- לא חסרים רעיונות פשוטים וקלים. ולא חסרים בעיות לתקן.
              כן חסרה לטעמי הבנה שבלי תחרות ישירה וחתירה לכך אין הרבה לאן להתקדם ונמשיך להסתובב סביב עצמנו.

              זה שם המשחק ומה שמשקף את המציאות נכון להיום.

              9.9

            • Dr.van nostrand

              רומן האלוף,
              עוד שבוע בחירות.
              שלא יצביעו במקומך. תבוא : )

            • אורן29

              Ollie Williams

              הויכוח שלנו תיאורטי עם יתרון מסויים לך: אתה מסתמך על תקדימי עבר שתומכים במסקנות שלך. אני מנסה ללמוד מתקדימים כאלה כדי ליצור מערכת משופרת. אני אנסה לחזק את הטענה שלי: ליגה כמו שאני מציע עשויה להיות גם משתלמת כלכלית: ריבוי הזרים יוריד את עלות התקציב (כמו כל פתיחה של שוק לייבוא) וגם יעלה את הרמה, והמרחק לאירופה יתקצר באופן משמעותי. בנסיבות כאלה אני צופה כניסה של אנשי עסקים רציניים יותר מאלה הנוכחיים לקבוצות היותר קטנות (מכבי נתניה, בני יהודה, הפועל חיפה), שבתורם יתרמו (בין השאר) לאספירציות של הקבוצות שלהן- מ"רק לא לרדת" ל"עוד מאמץ קטן ואנחנו באירופה".

              תרשה לי עוד סיפור קטן מההיסטוריה של הכדורגל הישראלי: ב 1990 כמדומני נכנסו זרים לכדורגל הישראלי- שניים לכל קבוצה. הזרים שהגיעו לכאן היו חלוצים, מגינים, ובעיקר בלמים ושוערים. חלק היו פקטור מכריע בהישגי הקבוצות שלהן (ויקטור צ'אנוב ומכבי חיפה), אבל בגביע הקדוש של הכדורגל הישראלי לא נגעו: הקישור ההתקפי. בני יהודה לקחה את האליפות שלה עם משה סיני, מכבי חיפה לקחה דאבל עם ברקוביץ' ועטר, ומכבי ת"א של גרנט שברה בצורת עם מלמיליאן, איציק זוהר, ואבי נמני הצעיר.

              ואז בית"ר ירושלים חזרה לליגת העל אחרי כמה שנים, עם סגל בינוני וסביר ואלי אוחנה אחד. דרור קשטן ידע שאין לו כסף או מציאות בשוק המקומי, אז הוא הביא קשר התקפי מרוסיה, את ולדימיר גרשנייב, ולקח אליפות מפתיעה במיוחד ב 1993, ואגב כך סימן את שיטפון הקשרים ההתקפיים הזרים בכדורגל הישראלי.

              רוצה לומר: בהינתן השינויים שלי, ובעיקר הגדלת מספר הזרים, הקונבנציה הנוכחית של הכדורגל הישראלי עשויה להישבר מהכיוון של איזו בני יהודה או מכבי נתניה, שיעשו שימוש נבון בכסף שלהן ויטלטלו את הענף כמו שצריך לטלטל אותו. אנחנו רק נרוויח.

              יתכן, אגב, שהכדורגל לא יהפוך ליותר התקפי, אבל יהפוך ליותר אירופאי ויותר הישגי. ואין משהו שאוהדים יותר אוהבים מאשר הישגים.

            • אורן29

              Dr.van nostrand

              1) אתה באמת תומך ב"להישאר במצב הנוכחי" על פני כל חלופה מצמצמת? עם קבוצות שמתוקצבות מקופת העירייה שלהן, קבוצות שפושטות רגל פעם בכמה זמן, וחוסר תוחלת כלכלית? זה לא ליגת על- זה אסון שמחכה להתממש כל שנה-שנתיים.

              2) קונספט ה"קטר" מיועד למערכת הכושלת של הכדורגל הישראלי. הליגות באירופה מסתדרות לא רע עם קטר או בלעדיו: הליגה הצרפתית אף פעם לא היתה הברקה גדולה, מה שלא מונע מצרפת להיות מעצמת כדורגל כבר 35 שנה. הכדורגל האיטלקי בנסיגה ארוכה מאד, ואני לא מתיימר לפתור להם את הבעיות, אבל תמיד יוכלו שם "לסגת" אל מסורת הכדורגל המפוארת שלהם על מנת להתחיל את ההתרוממות מחדש. בגרמניה השליטה של באיירן מינכן בליגה היא ארוכת שנים, עם תחרות נקודתית פה ושם אבל לא יותר מזה. מיותר לציין שנבחרת גרמניה בכדורגל היא מעצמת על. למדינות הקטנות יותר יש מסורת, כאמור, מה שלנו אין בכלל.

              שאל את עצמך מה אנחנו עושים כדי לעבור את קפריסין, לא האם "קטר" בגרמניה הצליח או נכשל.

              3) אתה תומך בקיזוזים ו/או הוספות של נקודות, עוד אקסטרה משחקים בסיום הסיבובים, ופלייאוף סדרות. אלה לא רעיונות "פשוטים וקלים", אלא מניפולציות על שיטת ליגה. אני חושב שצמצום מספר הקבוצות והגדלת הזרים הרבה יותר פשוט לבצע. ביטול ירידות אוטומטיות זו אכן מניפולציה, אבל מטרותיה טובות אז אני סולח לעצמי :-)

              4) "תחרותיות" היא לא מטרת על, לפעמים להיפך: ליגה שוויונית מדי בדרך כלל תשלם ברמה נמוכה יותר. דווקא ליגה עם קבוצות דומיננטיות נחשבת איכותית יותר, ע"ע הליגה האנגלית (יונייטד-צ'לסי במשך תקופה ארוכה, ולאחרונה סיטי-ליברפול), או הספרדית כמובן.

              ליגת העל בישראל צריכה להעלות את הרמה שלה כמה שיותר מהר. זה יגביר עניין וגם ייצור הישגים. ככה גם יבוא קהל, כי לכל קבוצה יש את גרעין האוהדים השרופים שלה, אבל רק הצלחות מושכות עוד אוהדים.

            • Dr.van nostrand

              אורן,
              סחתיין עליך. כותב יפה מאוד ומשכנע.
              הלוואי כמה שיותר קוראים כי זה חומר מעולה.

              שמע, אם זה מה שיקרה (הורדת מספר הקבוצות ל 10, הגדלת מספר הזרים וכו') זה בהחלט לא ישנה את גישתי לליגה כיום.
              אני יכול להשתעמם גם מליגה כזו, פשוט לא הבנתי מה בוער ולמה דווקא זה 'ה'דבר שחייבים לעשות ואין בלתו.

              רק אבהיר- איני תומך בקוסמטיקה או קיזוזים. הם האמצעי להבטחת איכות ועניין תחרותי שאם אין אותם, אז הטעם הספורטיבי נפגם משמעותית ועל זה אין חולק.

              מה שבכל מקרה לא מתפשר זה הדברים הבאים:
              א. אלופה מוכרעת במפגשים ישירים בין הטוענות לכתר, כמו בכל ענף אחר הידוע לאנושות וכמו במפעלים האחרים בכדורגל (אך לא באותה מתכונת)

              ב. בעונה הסדירה, מוצאים דרך שתהיה הכרעה בכל משחק.

              ג. בשום מקרה וכפועל יוצא מסעיף ב', לא יינתנו נקודות על תיקו אפס.

              ד. בעונה הסדירה אין טעם להשאר עם שיטת הניקוד הפשטנית המוכרת. יש להוסיף ווריאציות כך שיעודדו עוד שערים.

              ד. גם על הירידה הייתי שמח לראות הכרעה ישירה ולא רק על סמך המיקום בעונה הסדירה (אבל על זה מוכן להתפשר).

              לטעמי, רוב אוהבי הספורט בישראל יזדהו ויתמכו עם ארבעת הסעיפים האלה.
              והם לגמרי משלימים את מה שאמרת בעצמך.

            • אורן29

              תודה על המחמאות. מקווה שיום אחד הרעינות שלי יהפכו למציאות, אם כי לא בונה על זה יותר מדי.

              אני לא חושב שמפגשים ישירים להכרעת אליפות הם משהו טוב. יש הגינות בסיסית במבנה של ליגה, שבה כולן פוגשות את כולן. כל סוג של פלייאוף שהוא הוא לא הוגן לאלה שהתאמצו יותר, כי הוא מאפס (או מקזז) את המאמץ שלהן. הפיצוי, בדרך כלל בדמות "ביתיות" או ניקוד עודף, עדיין משאיר טעם לוואי של מניפולציה.

              שאר הנקודות שלך הן שינויים ישירים בחוקת המשחק. אני לא מתנגד לשינויים כאלה, אבל הייתי מתחיל דווקא בכמה דברים שיכולים להגדיל את זמן המשחק ואת ההזדמנויות לשערים בצורה יותר עקיפה אבל יותר "נכונה" לזרימה של המשחק. למשל:

              - העונש על בזבוזי זמן לא צריך להיות כרטיס צהוב (עוד לא נולד השופט שירחיק שחקן, בטח לא שוער, על בזבוז זמן סדרתי), אלא העברת הכדור לקבוצה היריבה כ 30 מ' מהשער. עכשיו נראה כמה זמן יבזבזו.

              - לפני המונדיאל הקודם פיפ"א הוציאה חוק שלפיו הוצאת חוץ חייבת להיות עם שתי ידיים, וכשהכדור עבר במלוא היקפו את ראשו של השחקן המוציא. באיזה שטויות מתעסקים שם. מבחינתי, את כדור החוץ אפשר להוציא בכל צורה שהיא, גם עם העכוז, ואפילו ברגל. העיקר שהכדור יעוף למגרש כמה שיותר מהר או רחוק. רען שום חשיבות לצורת הוצאת החוץ. יש חשיבות לאפקטיביות שלה.

              - הקטנת רחבת ה 16. לא צריך יותר מ 12 מטר. זה יפחית את מספר הפנדלים שממש רחוקים מהשער (אבל יתן הזדמנות לבעיטות חופשיות ממש טובות), וגם יקטין את השטח שבו השוער יכול לשחק עם הידיים, מה שאמור ליצור יותר הזדמנויות.

            • Dr.van nostrand

              אורן,
              רעיונות מעניינים. תודה על השיתוף. אבין מכך שהנך תומך בשינוי החוקה בכיוונים של עידוד אקשן ותכל'ס.
              הצעותיך הם לשנות את הסימונים על המגרש, לתת כדור חופשי בכל חוץ (מעשית) ומצב נייח מסוכן בכל חשד לבזבוז זמן.
              מכאן שהדברים הם בעיקר על טעם וריח ולא על העקרון.
              הצרה היא שאין וועדה שבוחנת המלצות לשדרוג החוקה כי זה יכול להיות מועיל לכדורגל הישראלי.

              ולגבי הנאמר למעלה בריבועים הקודמים:

              חוסר תחרותיות- כוונתי היא שאין הקבלה הגיונית בין חשיבות המשחקים לצדדים שעל הדשא באותו רגע. לא שוולבס אינה יכולה להיות יריבה שקולה או איכותית.
              להיפך, רואה שבכל הליגות הגדולות וגם בישראל כמעט ללא יוצא מן הכלל כל משחק הוא אתגר מקצועי עבור מועדונים עשירים בהרבה.
              הבעיה היא שבמקום שסיטי וליברפול יעשו קרב אקדחים אחד מול השני, הם מכריעים את ענייניהם בעונה ובמחזור הסיום מול קבוצות שאפקטיבית סיימו את השנה ובפריימרליג הצמודה בצמרת והאיכותית בטיבה לא זכינו לקבל משחק אחד מאז ה 4.1 באיתיחאד שהפגיש בין 2 קבוצות שהיו מועמדות לאליפות בזמן המשחק עצמו.

              זה הוגן, הגיוני ורצוי לקיים סבבים של בית-חוץ מול כל יריבות הליגה אבל היכן הערך המוסף?
              והאם זה לא גורם לכך שמרבית הקבוצות יילכו לאיבוד במרכז הטבלה בעוד כל תשומת הלב העולמית בהכרח מתמקדת בקבוצות שכן הולכות על המקום הראשון?

              לא במקרה הפערים בליגות הבכירות ממשיכים לגדול ובמגמה ברורה להמשיך.
              העשירות הבינו את הקונספט ולא בכדי 99 אחוזים מאוהדי הכדורגל בעולם לובשים את אותן 20 חולצות... שנמנה השמות? הרי הם ידועים.

              מאיפה מגיעה הריכוזיות הפסיכית הזאת אם לא מהאופן בו מפעילים את הליגות המקומיות בו נותנים ביטוי לשאר הקבוצות רק כמשוכות זמניות עבור אלו שמשחקות על מטרות אמיתיות.
              אז אם אין בעיה וזה מה שרוצים וזו השאיפה- אז שיהיה. אבל זה בטח לא קשור לסטנדרט ספורטיבי, הליגות כפי שהן רצות כיום פועלות אך ורק לפי שיקולים כלכליים לשביעות רצונן של האימפריות ומותגן הבינלאומי נחזק ולא נשחק.

              ואם זה נשחק אנו הנערים לפניהם...

              9.9

              יאללה נבחרת
              זהבי תחנוק אותם

    • אלעד

      יחד עם העלאת מספר הזרים

      הגב
  • השמן

    בול ורד. קבוצת כדורגל, לא צריך יותר מזה במצב הנוכחי.
    הם יפסידו בסלובניה לדעתי, גם באוסטריה. לא יעלו, אבל זה לא שבאמת צריך את הטורניר הגדול בשלב הזה.
    שישארו קבוצה בהפסדים ובנצחונות. מספיק לי

    הגב
    • רומן

      למה שיפסידו בסלובניה? ראיתי אותם מהיציע בסמי עופר, זה חבורה של נגרים. זלאטקו זאהוביץ' כבר לא שם :-).
      יהיה משחק שקול, 50-50

      הגב
      • Ollie Williams

        איזה חבורה של נגרים, שיתקו וניצחו את אחת הנבחרות הטובות באירופה, כזו שבלי להתאמץ הרבה דפקה לנו 4. בדיוק הלך המחשבה והמודעות שהביאו אותנו כל כך רחוק ב 26 השנים האחרונות שאנחנו באירופה

        הגב
        • אלעד

          תיקו עם מקדוניה בבית

          הגב
    • השמן

      אנחנו סך הכול בכושר משחק גרוע לצערי, השמיכה קצרה מידי. סלובניה גם ככה יותר טובים גם אם רחוקים מימי זאהוביץ'.
      אבל ברור שיש סיכוי, הלוואי.

      הגב
      • אחד העם

        יש סיכוי לגבור את צפון מקדוניה במאבק על המקום הרביעי. אני מעריך אותו כ פיפטי פיפטי.
        כל היתר הן אמירות בעלמא, ואננות רוחנית של כתבי ספורט המתפרנסים ממריחת אותיות ומכירת אשליות .
        נקודה משני המשחקים הקרובים תחשב הישג, שניים פלא, שלוש זו כבר בבחינת הוכחה להתערבות כח עליון.
        הערכה לבחורינו על מאמציהם. הם לא אשמים , זאת יכולתם.
        הפתרון , אם יבוא, יגיע ללא קיצורי דרך. טיפול בנוער ובתשתיות (הפיזיות וגם בצוותים המקצועיים מאמנים, מאמני כושר וכו').
        אחרת נגיע תוך כמה שנים, לדרג של ליכטינשטיין וגיברלטר, עם כל הצער שבדבר.
        אם נעשה את מה שעשו איסלנד, פינלנד ואחרות, נתקדם כמותן.
        "העגלה נוסעת, אין עצור.."
        קפצנו ממנו מזמן, חלפו השנים והנה נותרנו מאחור.

        הגב
        • רומן

          ו4 חתיכות לאוסטריה המהוללת מי נתן?
          קצת ריספקט.

          הגב
          • אחד העם

            בבית
            ומי הפסיד 4 נקודות בבית, כשקבוצות שרואות עצמן מועמדות, שומרות עליו.
            ומהם הישגי החוץ של הנבחרת בעשור האחרון?
            מתי הוציאו נקודות מול קבוצה שהיא מעבר לרמה של אנדורה?
            התיקו באירלנד?

            הגב
          • Ollie Williams

            גם נתת 3 לבוסניה המהוללת קצת אחרי ששיחקה בברזיל, התעלות נקודתית תמיד יכולה לקרות.
            אגב, כמה ריספקט נתת לאורך השנים לזה שפירק את האוסטרים כמעט לבדו ומוביל כרגע את טבלת הכובשים של כל המוקדמות?

            הגב
  • רומן

    אני אוהב את הכתיבה שלך אוהב מאוד את הנבחרת ואת אנדי הרצוג ומתחבר לכל מה שאת אומרת!
    ואז אני נזכר בזה ששיחקנו מול מקדוניה, ולא ניצחנו.. וזה קצת מצנן את ההתלהבות.
    ברמה המקצועית, אני חושב שיש לאנדי אתגר רציני מאוד להבין איך הוא משתף את סולומון.
    הוא בחר לשחק 5-3-2 והוא מקובע על זה, לא היתה לו בעיה להקריב את דור מיכה כשהוא להט בשביל לא לשנות את המערך, אבל עכשיו עם סולומון זה אחרת, סולומון זה טופ קלאס, ולפחות לדעתי אנחנו מפסידים יותר מלשים אותו בתפקיד לא שלו, מאשר מרוויחים משמירה על מערך קבוע.

    הגב
    • vered s

      דור מיכה לא מספיק טוב לאירופה. מנור סולומון פנומן. נבחרות מוציאות תוצאות טובות יותר ופחות וגם ניכשלות השאלה איך הן ניראות ומיתנהגות. המצב כרגע טוב

      הגב
      • משה

        מסכים מאוד לגבי ההבחנה בין מיכה וסלומון. אני מקווה שסלומון ינהל את הקריירה האירופית שלו נכון (כמו שהתחיל נכון) וימצה הכישרון. מיכה ימשיך להיות מלך הביצה המקומית.

        הגב
      • יואב

        זה בכלל לא מיכה מול סלומון. זה מיכה מול נאתכו. לנאתכו יש 60 משחקים בנבחרת בהם היה אלמוני ב58. מיכה יכול מאד להשתדל להיות רע ועדיין יתרום הרבה יותר מנאתכו(שאני מסמפט באופן אישי).

        הגב
        • רומן

          נו במת, מה הקשר ביניהם? מיכה שחקן קישור התקפי, שהתפקיד שלו זה לייצר מצבים. נאתכו קשר מרכזי אחראי, שמנווט את המשחק. זה כמו שתשווה בין ג'ורדן הנדרסון לאדם ללאנה או משהו כזה.

          הגב
          • יואב

            נאתכו עם גול אחד ב61 משחקים, חסר השפעה כמעט לחלוטין. אניגמה מוחלטת. אל תיצמד לתפקידים, מיכה יכול להיות הקדמי במשולש כאשר שני שחקנים יותר דפנסיבים מאחוריו(ולא נאתכו). ועזוב את מיכה כדי שלא יחשבו שאני מדבר מפוזיציה(למרות ששכל ותבונת משחק היא תכונה נדירה בכדורגל שלנו), לא חושב שהיותו קשר מרכזי ואחראי כדבריך, מצדיקה את הנפקדות שלו. הוא רק נושם במגרש.

            הגב
            • יואב

              ורומן, אני מאד מכבד את הקאריירה וההתנהלות שלו ומחבב אותו באופן אישי. משום מה, זה לא בא לידי ביטוי בנבחרת.

            • רומן

              כמה גולים מאשצ'ראנו נתן בקריירה שלו?
              אני מחזיק מאוד מנאתכו מקצועית, היום זה כבר לא זה הוא יותר מדי איטי. אבל לפני כמה שנים, חתיכת שחקן. היציאה מלחץ, הנגיעה הרכה והמושלמת, עצירת כדור מדויקת, פשוט טכניקת כדורגל ברמה הגבוהה. וגם ראיית משחק כמובן..

            • יואב

              כנראה שבעבר, ובקבוצות בהן שיחק, הוא אכן מימש יותר. בסך הכל הוא תחזק קאריירה יפה. ולכן הציפיות ממנו. על הנייר, הוא אמור להיות דרגה מעל כולם וזה לא המקרה.

            • יואב

              אגב רומן, בתשע שנות בוגרים הוא כבש 54 שערים. לא רע בכלל. איפה זה ואיפה ההשפעה בנבחרת.

            • אלעד

              נאתבו ללא גוטמן לא היה מגיע ל 11 בנבחרת.

              מיכה, לצערי הוא נושא כלים של זהבי.
              אף לא אחד מהמאמהים בעשור האחרון לא חשב עליו ברצינות.
              אבל אם אנחנו עדיין בעידן זהבי ועוד 10 אז הוא חייב לפתוח מאחורי החלוץ.
              לפחות חילוף...

          • רומן

            יואב כמה מתוך זה זה פנדלים?

            הגב
            • יואב

              אין לי את הנתון הזה.

        • משה

          נאתכו לא הצדיק עצמו בנבחרת ומיכה כנ״ל כשמכבי שיחקה באירופה. ייתכן שהפיתרון לא בשניהם. לצורך העניין יונתן כהן הראה פוטנציאל גבוה גם במשחקים האירופים.

          הגב
        • yaron

          יואב,
          אני לא חושב שזה מיכה מול נאתכו.
          מיכה יכול וצריך להיות בסגל הנבחרת בתפקיד היחיד אותו הוא ממלא היטב - סופר סאב.

          הגב
          • יואב

            ירון,
            גם את זה הוא לא ממלא. ובנבחרת שחוצבת בקשיים גדולים מצבים לשערים, למסירה שלו יש לא מעט ערך כמו גם לתיאום עם זהבי.

            הגב
            • יואב

              לא ראיתי שיש למיכה בעיה מול יריבות אירופאיות מזדמנות(דינמו קייב, פרנקפורט, בורדו, באזל ועוד). נראה שייך. לפעמים יותר, לפעמים פחות.
              בכל מקרה, עד כמה שאני מתעניין בנבחרת(לא עוצר את נשימתי), הרצוג אחלה. אין לי ממש טענות מהותיות אליו וכמו שורד כתבה, הנבחרת הזאת מעוררת הרבה יותר אמפאטיה מקודמותיה.

            • yaron

              עם זה אני מסכים לגמרי, מיכה צריך להיות בסגל.

        • אליכ

          שמתי לב יואב שאתה תמיד מסמפט את מי שאתה לא אוהב.

          הגב
          • יואב

            אליכ,
            אני לא לא אוהב את נאתכו. חלילה. יש לי ממנו ציפיות מוצדקות.

            הגב
            • אליכ

              נניח שכך. נתכו ומיכה לא תחליפיים האחד לשני ולמרות הירידה בכושר אני לא רואה מישהו אחר בתפקידו. יחד עם זאת יש למיכה, לדעתי מקום בנבחרת ומדי פעם גם לשחק.

            • יואב

              אליכ,
              זה נכון על הנייר. בפועל, ניתן לבנות את הקישור אחרת, כתבתי על זה למעלה. באמת שאין לי דבר נגדו. ובכלל, אין לי שחקנים שנואים, גם לא מתוך יריבים מרים(ונאתכו לא היה יריב מר עבורי אף פעם).

  • אבי 2

    ורד אהבתי.
    מתחבר להכל, נראה שלראשונה, אחרי המון שנים הנבחרת הזאת חביבה על כולם ולא יוצרת אנטגוניזם כמו קודמותיה, וזה גם משהו.
    הסתייגות קטנה, עניין ביברס. זה רומנטי והכל שהוא קפטן, אבל מקצועית הוא אכזבה גדולה מבחינתי, אתרוג של תקשורת הספורט כאן, לא מדברים על זה, אבל על כל משחק טוב שלו הוא מציג חמישה משחקים נוראיים של דו ספרתי באיבודים. אוברייטד לטעמי, מאידך ייאמר לזכותו שביחס ליכולת שלו הוא ממשיך לתחזק קריירה אירופית מכובדת מאוד.

    הגב
    • רומן

      הוא ממש אחלה לתפקיד שלו. מי יש יותר טוב? הוא טכני מאוד, יודע לצאת מלחץ, ומסירות נפלאות גם קצרות וגם ארוכות. הוא נהיה כבר קצת איטי יותר מדי ועדיין מי אם לא הוא, שיודע להחזיק כה כדור.

      הגב
      • צור שפי

        שאלת המפתח לגבי נאתכו, שחקן שאני מאוד אוהב, היא האם יש מישהו יותר טוב כרגע. לי אין תשובה לזה.

        הגב
    • משה

      נאתכו לא הצדיק את ההייפ מעולם ברמת הנבחרת. אפשר לספור על יד אחת משחקים טובים שלו.

      הגב
      • השמן

        מאז בניון ועד ההגעה של הצוות האוסטרי, יש שחקן שאפשר לספור את המשחקים הטובים שלו בנבחרת על יותר מיד אחת?
        לא הוגן לשפוט אותו על עשור של חוסר תפקוד כללי

        הגב
        • משה

          ממנו הציפייה הייתה לסחוב את הנבחרת והוא מעולם לא עשה זאת. דסה, כיאל או חמד לצורך העניין הפיקו מעצמם הרבה יותר עם פחות ציפיות.

          הגב
  • יניר

    מעבר לבניית שיטה והיררכיה יש להרצוג תכונה חשובה נוספת. הוא לא מבין עברית ונחסכים ממנו הגיגי עיתונות הספורט כולל פרשנים. די ברור שעקב אכילס של הכדורגל הישראלי הוא המאמנים שלו והרצוג מהווה מראה שתציג לכולם את המציאות הזו

    הגב
  • סימנטוב

    נהייתי בררן. אני לא צופה בספורט שאני לא מעורב בו ריגשית והנבחרת לצערי איבדה אותי, יחד עם זאת אני מאוד אוהב לראות את מה שאני שומע וקורא.

    הגב
  • בני תבורי

    איפה פה הכפתור של הלייק

    הגב
  • צור שפי

    מאוד מסכים עם הפוסט. הייתי במקום האדיש ריגשית של סימנטוב בקמפיינים הקודמים ועכשיו המעורבות חזרה. לא הייתי רחוק מלקחת את הנכדה למשחק. בסוף לא התאפשר לוגיסטית אבל זו בהחלט אינדיקציה.

    הגב
  • אסף the kop

    סחטיין על המעורבות הרגשית שלכם, אבל אני מודה שאני לא מסוגל להביא את עצמי להסתכל על המשחקים של נבחרת ישראל.

    אוהד הצלחות וכו' כנראה.

    הגב
    • yaron

      קוראים לזה פוסט טראומה :-)

      הגב
    • Srtest - ארטסט

      ימני מפוכח ועוד אתה. כנראה שזה מה שהנבחרת מוציאה מאנשים.

      הגב
  • צביקה

    זו אולי נבחרת פחות עלובה ממה שהייתה בעבר אך עדיין כל קשר בין מה שקורה פה בארץ לענף הכדורגל הוא מקרי לחלוטין. ה"כדורגלן" הישראלי הוא סמרטוט רצפה שקרוב לאשפה מזוקקת יותר מאשר לאתלט או ספורטאי, הניבחרת המהוללת לא תעשה כלום בזירה הבינלאומית גם עוד 40 שנה וטוב שכך, לא מגיע לענף הזה הצלחה, שלא יחשבו שהם עושים משהו נכון כי הם לא, עבדו עלייך בקיצור אבל יופי של אופטימיות

    הגב
    • אלעד

      לא חושב...
      זה הדרישות הנמוכות של המערכת והרמה הנמוכה של המאמנים.

      הגב
    • Srtest - ארטסט

      מי אמר שמגיע לך יותר?

      הגב
  • טל 12

    עבורי תקופת הרצוג החזירה את ההתרגשות לצפות במשחקי הנבחרת. פשוט כיף לראות את הנבחרת הזו משחקת כדורגל.

    לדעתי נגד מקדוניה הצפונית הבעיה העיקרית היתה כושר המשחק. יותר מידי שחקנים לא בכושר משחק, לא חדים מספיק. וגם עדיף היה לשחק עם שחקן התקפי יותר מבן הרוש באגף במערך שהנבחרת שיחקה.

    כמובן היה לנו את מנור סולומון- שחקן שיכול לעבור את השחקן שלו ולפתוח את המשחק - אבל זה לא מספיק.

    הגב
  • holden

    לא מכיר את הסגנון שלך ורד, אבל כעת יצא לי לראות את הפוסט והאוזניים בערו לי,
    נאתכו?
    איך הגעת לזה?
    הבלוף הכי גדול אי פעם בנבחרת ישראל, האתרוג הכי אתרוגי עלי אדמות, אתרוג מקלבריה הנאתכו הזה,
    מספר המשחקים שבהם נאתכו הגיע למגרש בנבחרת יותר נמוך מימי הגשם בישראל בעונה שחונה,

    סלובניה יפרקו אותנו, רק שאני רואה את הלוגו שלהם על החולצה אני מקבל חלחלה,
    אם המגרש של הנבחרת זה אותו מגרש שזכור לי לרע בלובליאנה המצב של אנדי והבחורים בקאאט,

    יצא לי להפסיד במשחק שלהם מול רומניה שהיתה בכושר מעולה במוקדמות מונדיאל 2002, ניצחו הסלובנים בלובליאנה במגרש ביתי קשה במיוחד, מגרש שהזכיר לי את המכתש ברמת גן,
    ארבע ימים לאחר המשחק באו לבוקרשט ועשו תיקו והעפילו למונדיאל,
    הזילזול שלי בסלובנים עלה לי בבריאות ובסכום של ארבע משכורת מכובדות,

    אני כמעט בטוח שהנבחרת הסלובנית משחקת כבר במגרש מודרני יותר מההוא שהיה בזיגרדום קראו למגרש ההוא,
    אשכרה בסיום המשחק רק גרדום היה חסר לי,
    מאזד אותו משחק מול רומניה נשבר הקרח והסלובנים מצליחים מאוד בכדורגל להבדיל מאיתנו,

    הסיפור של הנבחרת הלאומית שלנו נראה גמור כבר לאחר התיקו ,
    נקבל בראש גם מסלובניה וגם מאוסטריה,
    אני מזמן הפסקתי להמר בגדול אבל אם הייתי עדיין בדודא הייתי נותן שם תוצאה של :3-1 עם אופציה ל 4-1 לסלובנים,

    ממש לא כל עולם ה כדורגל מפרגן להרצוג, ההיפך יש עדה של מאמנים ישראלים ועסקנים ואחד פרימו שרק מחכים לכשלון של אנדי,
    אנדי בחור טוב, נאתכו בחור עשר אבל לא להיות באנקר בנבחרת, בטח לא בשש שבע שנים האחרונות,

    נאתכו בדיוק כמו גברת שהיתה בצעירותה יפה וכיום מבלה במועדון חשוך ולעיתים גם האיפור הכבד שלה נמרח ולא מחפה על סימני הגיל שלה,
    מזמן נאתכו היה צריך להיות מחוץ לסגל בטח שלא באנקר בהרכב

    הגב
    • vered s

      הולדן איזה מאמן ישראלי הוא יותר מבחור טוב?

      הגב
      • holden

        למשל יוסי אבוקסיס,
        ישראל באירופה היא כמו בני יהודה, מתגוננת , יוצאת למתפרצות, יוסי גם כמו אנדי בחור טוב וגם חברותי ואהוב על שחקניו,
        אני לא נגד אנדי, אבל עד כה לא ראיתי גדולות ונצורות מהנבחרת, מה שהיה הוא מה שקורה כעת,
        הקמפיין האחרון שזכור לי לטובה היה הקמפיין של גרנט,
        יש לכאורה הרגשה טובה כעת סביב הנבחרת:
        מאמן כושר מצליח, צוות מאמנים מאירופה הקלאסית, הכל למראית עין, בינתיים אותם תוצאות של שאר מאמני העבר

        הגב
        • אחד העם

          אז אולי הבעיה היא אחרת?
          יכולת למשל
          אבוקסיס לא העפיל לליגה האירופית עם בני יהודה,לא השנה ולא בשנה שעברה.
          בדוק איפה וכמה משחקים השחקנים של סלובניה, אוסטריה , ופולין ואיפה (וכמה) שלך

          הגב
        • עמית הלבבי

          הקמפיין של גרנט היה מדכא וקשה לצפייה. הוא היה בדיוק ההיפך מהקמפיין הנוכחי - מתימטית הסיכויים תמיד היו שם, אבל אף פעם לא שיחקנו כאילו מגיע לנו לעלות. עכשיו לדעתי הסיכויים היו קלושים מלכתחילה (פולין היא בספירה אחרת, אז מאבק משולש בינינו לבין אוסטריה וסלובניה, שתיהן עם סגל טוב משלנו, כשבתווך מקדוניה מקיזה נקודות, רק בנס יסתיים איתנו בראש) אבל אנחנו משחקים עם גישה חיובית.
          אני מעדיף את הגישה הנוכחית - עלייה ליורו/מונדיאל לא תוסיף לנו מעבר לעוד כמה תבוסות. נבחרת שאנשים אוהבים לראות דווקא כן.

          הגב
          • holden

            וואלה אתה רומנטיקן חסר תקנה.
            מעדיף למות יפה מאשר להישאר עם סיכוי לחיות?
            אצל גרנט הקמפיין לא נגמר כבר בהתחלה או באמצע הקמפיין,
            גם אצל גרנט כיכבו שחקנים מהמיגזר,
            נאתכו בחור ממש טוב, בחור חיובי שמשפחתו עברה טרגדיה , עדיין הוא לא בשביל לפתוח קבוע בהרכב,

            הלוואי שהבחורים יפתיעו אותי וינצחו הערב בלובליאנה, אני אקפוץ עד הגג, אני פטריוט ותמיד מתרגש מהנבחרת הלאומית במיוחד בנגינת ההמנון,
            מאידך הפסד הערב והסכינים יישלפו לאנדי החביב

            הגב
          • שימחה ריף

            אצל גרנט סטטיסיטית עם כמות הנקודות שהיה, בבית נורמלי זה מספר נקודות שנותן עלייה או הצלבה

            הגב
  • עמית הלבבי

    בול הסנטימנט הנכון. לכן לא ברורות לי הכותרות היום כגון "סלובניה היא צומת הדרכים של הקמפיין כולו" או "אנחנו יכולים וצריכים לנצח".
    אם למישהו מקוראי debuzzer יש גישה לשחקני הנבחרת, אנא אמרו להם: "צ'יל מאן! טרנקילו! אף אחד לא מצפה או מחייב אתכם לעלות לטורניר גדול. עם קאדר השחקנים שיש לנו זה יקרה רק אם הרבה כוכבים. בינתיים רק תמשיכו במה שאתם עושים - כדורגל חיובי ומחוייב. כל השאר זה בונוס"

    הגב
    • עמית הלבבי

      *אם הרבה כוכבים יסתדרו

      הגב
  • vered s

    הולדן מיסתבר שבכל זאת ההמונים מבחינים בין תהליך ותוצאות. להגיד מראית עין זה דמגוגיה. התהליכים מובנים לרוב אוהדי הכדורגל. בכדורגל גלובלי אין משמעות ללוקליות. מאמנים ישראלים הובילו פה תהליך של ליגה בדלנית ומסוגרת. במכבי חיפה העיפו צוות מקצועי שוויתר על חריגי גיל ולא הביא תוצאות בנוער @ בנוער ! אתה שומע ראיונות עם קרלסן ועם אלאך ואתה מבין מספיק. הניסיון של מאמנים ישראלים להפוך את הטלנט הישראלי לדמוני כשלו. הליגה הישראלית היא ליגת פח. והם אחראים אז מה שיש להם להגיד לא מענין אף אחד. אלמוג כהן ונאתכו ובירם כיאל ותומר חמד ועכשיו שחקנים כמו שון וויסמן ריסקו להם את הדמגוגיה על מנטליות ישראלית ושחקנים ישראלים דמוניים. מנור סולמון בחר לשחק בשחטייר דונצייק. באוקראינה. משהו שהיה לא ניתפס בימים של ברקו ורביבו. אם הליגה הישראלית לא תיפתח לצוותים מקצועיים זרים ולא תוריד את מיכסת הזרים ההבדל בין כדורגל לכדורגל ישראל יגדל . אין יותר משמעות ללוקליות. יש תנועה בין מדינות וליגות. אנדי הוא לא נחמד והצוות המקצועי האוסטרי לא חביב. הם אנשי מקצוע איכותיים שמיתבוננים בכדורגל הישראלי במבט מבחוץ. ואנשים אוהבים את זה.

    הגב
    • holden

      אני לא מתרגש משמות אירופאיים ,בטח לא אך ורק בגלל שהוא אירופאי בהכרח הוא מאמן דגול,
      היינו בסרט הזה במועדון ששנינו אוהבים עם מו אלאך והשני שרק בא לכאן להשתזף בחוף כאמל,

      ברוב הדברים שלך אני מסכים, מה שמלכתחילה הרגיז אותי זה ה- Carte Blanche שאת מעניקה לנאתכו,

      הנה הלכו ההולנדים ממכבי והגיע מאמן חיפאי לוקאלי אפור בהתנהגות ולא מוחצן, מאמן שהוא לא כוס התה שלי וגם תחת ידיו מכבי נראית קבוצת כדורגל ולא מועדון של משתזפים באיזה קלאב מאד,

      ככה שאני לא מתרגש מכך שאנדי אוסטרי,
      התוצאות ידברו ,
      הלוואי ונעפיל ליורו או לפחות נציג עוד כמה משחקים טובים עם נחישות ודרך, בהצלחה לנבחרת הערב ובכלל

      הגב
    • שימחה ריף

      למה להוריד את מכסת הזרים? באנגליה יש קבוצות עולות לשחק עם 2 אנגלים בלבד בהרכב ויש כמעט 70 אחוז זרים בליגה.והנבחרת ברמה הלאומית מאוד השתפרה...אז מה הרעיון לייצר גילדה של שחקנים ישראלים שמקבלים שכר גבוה על תפוקה בינונית מינוס,רק בגלל שהם ישראלים?
      מצידי שיביאו זרים בכמות של 4 ב10 שקל אבל שייתנו רק לטובים לשחק...לא צריך מכסים-עבר זמנה של ההסתדרות והשיטות האלה

      הגב
      • vered s

        אופס. היתכוונתי לבטל את מיכסת הזרים. לחסל אותה. להוריד אותה. לבטל אותה. אני בעד שישחקו כמה שיותר זרים. ואני גם לא חושבת שאיכות הניבחרת היא מטרה. ששחקנים ישראלים טובים וחזקים מנטלית ייצאו לשחק בחוץ ושקבוצות יוכלו להביא כמה שחקנים זרים שהמועדונים רוצים. שישחקו הכי טובים.

        הגב
  • שימחה ריף

    לא סתם הרצוג בסוף הביזיון 3-2 אמר שזו חוסר מקצוענות-הוא שיחק בבאיירן מינכן ברמות הכי גבוהות,הוא מטיבעו ווינר.
    לדעתי הוא עולה דקה 90 לשחק עם הכרס והוא מתאבד על המגרש כדי שלא יהיה גול.
    לצערנו עם היכולת הזאת עוד מעט לא יהיה ההרצוגים שיירצו לאמן את בני הבליעל האלה.
    פשוט בושה,אם הם קוראים לעצמם כדורגלנים מקצוענים

    הגב
  • יואב

    ישראל לא מגדלת בלמים סבירים כבר שנים. לכן שרן בכלל נחשב בחירה לגיטימית. ומשלמים על זה מול הקליניות של נבחרות היבשת. הנעת הכדור לא רעה, האטטיוד השתפר, יש מכונה כמו זהבי, אבל אנחנו תמיד מועדים לספוג, מול כל אחת. הרצוג סבבה. הוא לא יכול להצמיח שחקני הגנה טובים יש מאין. היה משחק מהנה בסך הכל וזה המון להגיד על משחק שישראל מעורבת בו.
    ורד, לגמרי צדקת.

    הגב
    • אחד העם

      כשעלינו ליתרון, כתבתי לחבר "איך נחזיק מעמד חצי שעה?"
      קיבלתי תשובה אחרי שלוש דקות.
      אנחנו לא יודעים להתגונן. כל הקבוצה
      כמו חבורה של מאובחני בעיות קשב וריכוז שנגמר לה הריטלין (ויסלחו לי האנשים שבאמת מתמודדים עם הקושי הזה)
      ככה שנים. ראיתי כבר את ישראל יושב על סקוטלנד ברמת גן, טבק ודמתי מחמיצים ואז קרן ודלגליש. מובילים נגד ספרד עם גול אדיר של חזן והסוף ידוע. מובילים נגד אנדי הרצוג ברמת גן בזמן פציעות וחוטפים.
      אין לי רבע טענה לשחקנים. הם עושים כמיטב יכולתם וזה לא מספיק. כל אירופה מתקדמת משנה לשנה ואנחנו תקועים.
      אשמח אם יחתימו את הצוות הזר הזה לשש שנים, עד מונדיאל 2026 ויישמו את ההמלצות של רוטשטיינר.
      אין מספיק מגרשי אימון בארץ
      לא מלמדים ילדים יסודות של כדורגל. לא מקפידים על בניית הגוף, תזונה נכונה.
      אין עצימות גבוהה באימונים, ואז באים מול נבחרות אירופאיות שמורגלות לחשוב מהר ולבצע מהר מילדות, שחסונות ומהירות, שמשחקות בנגיעה וראינו מה קורה.
      הנכד של רוזן משחק בנוער של מכבי, הלוואי שגם הנכדים של מיקו בלו ושייע שוואגר ודוד פרימו ואיציק ויסוקר. הם החזיקו את איטליה של ריבה וריברה ובונינסניה על 0:0.

      הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *