המלכה בכתה מאוד – יואב ויכסלפיש

אליפות ישראל באתלטיקה. בדיחה עצובה.

uhfx

 

ביום רביעי הגעתי לאליפות ישראל באתלטיקה במטרה למצוא נקודות אור, ולא כדי "לקונן על מצבה העגום של מלכת הספורט", אלא שהיה בה מעט מאוד אור. אליפות ישראל היא יום חג לצופים המקומיים, ו 2500 עד 3000 מהם הגיעו להדר יוסף בעיקר כדי לעודד את הספורטאים.

אנה קנייזבה-מיננקו המתאזרחת האוקראינית פתחה היטב עם 14.50 מטרים במשולשת (על הנייר זה שיא ישראלי, שיאושר אחרי שנה בארץ, אבל לא שיא אישי) אבל פסלה את כל הקפיצות בהמשך. מבחינתה התחרות הזו מהווה לכל היותר הכנה לליגת היהלום בפריז בשבת. קנייזבה שייכת לרמות שלא מכירים פה ועניינים רומנטיים יביאו אותה לייצג את ישראל באליפות העולם במוסקבה באוגוסט. היא  סיימה רביעית בלונדון במדי אוקראינה ואינה זקוקה לישראל כדי לבנות את עצמה (בניגוד לאלכס אברבוך למשל, אליו עוד נחזור).

ריצת 110 משוכות יוצאת לדרך ואני מגלה פתאום שמדובר בשני רצים בלבד (תומר אלמוגי ונתנאל רויטבלט). המחזה המגוחך מסתיים בניצחונו של אלמוגי ובטון צורם נוסף כאשר אסתר רוט-שחמורוב, גדולת האתלטיות הישראליות בכל הזמנים, "מתכבדת" בחלוקת המדליות במקצה זה, בדיוק ביום שבו אירנה לנסקי פורשת מתחרות אחרי ניצחון נוסף ב-100 משוכות.

לנסקי עולה על הפודיום מנופפת לקהל ומקבלת מדליה מטעם אחד העסקנים. הדי ג'יי מחליט משום מה ש"המנצח זוכה בכל" של אבבא יושמע בעת הענקת מדליית הארד, הנעימה המפורסמת של "רוקי" בעת הענקת הכסף והמנצח יתכבד דווקא במיקס ל"אולה אולה", שיר שמזוהה עם אחד המונדיאלים. יוחאי הלוי הוותיק ניסה לקבוע מינימום למוסקבה בקפיצה משולשת, אבל סיים רק עם 16.45 מטרים, 28 ס"מ פחות מתוצאתו בגביע אירופה לאומות (דרג שלישי) בשבוע שעבר בליטא. אני שואל אותו מה קרה והוא מסביר שמיעוט הקופצים (ארבעה+אורח) כפה עליו לו הפסקות קצרות מדי. "זה לא תירוץ", הוא מוסיף, אבל בעיני זה הסבר מעניין.

נקודת האור היחידה ביום הראשון היתה אולגה לנסקי, בתה בת ה-20 של אירנה, שניצחה ב-100 מטר בזמן של 11.57 שניות, 12 מאיות יותר משיאה בן ה-40 של אסתר רוט ממשחקי מינכן 1972, לנסקי התקרבה לשיא גם בליטא כשקבעה 11.55 שניות. היא מדברת על יעד של 11 שניות תוך שנה שנתיים ומוסיפה ששיפור בזינוק שווה שתי עשיריות בתוצאה. באותו יום ממליצה אירנה ב"וואלה ספורט" לעבור ל-100 משוכות אבל אולגה מדברת על חשש מנפילה ואיבוד שליטה ומציינת מקרה מהמשחקים האולימפיים ב-2008 בו אחת הרצות נתקלה במשוכה האחרונה ואיבדה מדליה.

הדי'גיי הסיק מסקנות ביום חמישי ולכן "רוקי" הושמע עם מדליית הארד, "המנצח זוכה בכל" עם הכסף, ושיר בלתי מזוהה שכולל את המילים "YOU'RE NUMBER ONE' YOU ARE THE ONE THAT I LOVE". ליווה את המנצחים.  ריצות המשוכות ל-400 מטר עוררו שוב גיחוך עם ארבעה משתתפים בכל מקצה.

המאבק המעניין והאיכותי התפתח בקפיצה במוט, אבל האיכות שלו לא נבעה מתוצאות של 5.70 מטר ומעלה, אלא מתוצאות איכותיות לנוער. לב סקוריש, חניכו של אברבוך, שיפר את שיאו האישי וקבע 5.02 מטרים, והוא מדורג בין עשרת הטובים בעולם בקדטים (עד גיל 18) ואמור להשתתף בקרוב באליפות העולם וגם באליפות אירופה לנוער (עד 20). גם התחרות הזו כללה רגעים מחפירים כאשר אנשי הצוות נכשלו ארבע או חמש פעמים (!!!) בהצבת הרף ועיכבו בעשר דקות את איתמר באסטקר.

מעין שחף ריכזה עניין בניסיון לקבוע מינימום לאליפות העולם. העונה היא עברה כבר 1.90 מטר, שני ס"מ מהמינימום אבל הפעם הסתפקה ב-1.83 מטר בלבד והסבירה שלא ישנה בלילה ומצבה הבריאותי רופף.

ריצת 5000 מטר לגברים כללה מאבק מעניין בין הרצים ממוצא אתיופי, אבל אקורד הסיום הצורם כלל ריצת הזמנה 4X100 מטר לשליחים ואיתה פסילה של נבחרת ישראל (שהתמודדה מול העתודה והנוער) וחילופי צעקות בין הרצים לשופטים. מזל שזה לא נגמר בתגרת ידיים.

דברים שאוהדי ספורט יודעים
הלוס אנג'לס ניקס

14 Comments

יואב דובינסקי 5 ביולי 2013

הייתי ביום חמישי וחזיתי בפארסת ניסיון העלאת הרף בקפיצות במוט. דווקא האווירה ביציעים, של משפחות עם ילדים מגיל הגן ועד תיכוניסטים שמעודדים את החברים שלהם שמתחרים, היתה מאוד יפה. גם מגיעים כל מיני זקני השבט וחברים של וכו'. סך הכל אירוע מאוד נחמד מבחינה חברתית ביציעים.
סיכמת יפה מאוד מבחינה מקצועית מה קורה מבחינת רמת האתלטיקה. נאחל להחלמתם המהירה של דניאל פרנקל ולשובו של דימה קרויטר לכושר שאפיין אותו לפני שנתיים.

ויכסלפיש 5 ביולי 2013

מבחינה מקצועית התקוות לרמה עולמית נמצאות בשדה ולא במסלול (הים הקריבי שולט בריצות קצרות, אפריקה בארוכות), אבל הפוטנציאל הכלכלי נמצא למעשה רק בארוכות בגלל המירוצים העממיים נושאי הפרסים בסופי שבוע (אלפי שקלים בחודש).

רועי מ 5 ביולי 2013

כאשר חבר ילדות היה משתתף באליפות ישראל הגעתי פעמיים לראות. הוא היה אלוף ישראל 13 שנה אם אני לא טועה בעדיפת כדור ברזל. הוא כבר כמה שנים לא מתחרה. שום דבר לא השתנה , המצב עגמומי למדי. גם אז הגיע קהל אבל אם אתה לא חבר או בן משפחה זה סתם מבאס להגיע להדר יוסף

ג'וני 5 ביולי 2013

עיתונאי, או אחד שמעז לכנות עצמו עיתונאי ספורט, שלא יודע להעריך את העבודה של ספורטאים, בייחוד בענפים האולימפיים, ובמיוחד בענף כמו אתלטיקה, עדיף שלא יקרא לעצמו עיתונאי מחד, ומנגד, שלא יעז כלל להעלות על שפתיו את שם הענף או מי מספורטאיו.

התבטאות זאת אופיינית מאד לקשקשני תקשורת הספורט.
אין לאדון את הכבוד לאתלטים שמקדישים לקריירה מקצוענית.

נימת הזלזול של הכתב מתאפיינת בחוסר מקצועיות וחוסר פרגון. לדעתי כתבה שמתיימרת לסקר אירועי ספורט צריכה להבין את התחום. עליה לדעת שמדובר בתחילת עונה ואתלטים ששואפים להצליח ברמה הבינלאומית לא יכולים לתת מעצמם את ה-100% בשלב זה. בפניהם עומדות תחרויות כמו אליפות אירופה ואליפות עולם לאחר שהם כבר הוכיחו את עצמם במגרש הישראלי, עליהם לכוון לשם. .

זה לא נורמלי .
אחר כך מתפלאים למה אין כאן אתלטיקה וספורט אמיתי .
אין כאן תרבות של תקשורת ספורט למה אין תמיכה של איגוד האתלטיקה ? היחידה לספורט הישגי ? מישהו ?

לצערי כמו מרבית ספורטאינו הבכירים קורסים תחת הלחץ הבלתי אפשרי של "להביא מדליה ולשמח את המדינה". לא מקרי שאריק זאבי קרס מנטלית פעמיים, שאלכס שטילוב סיים די רחוק מרמתו העולמית וקורזיץ – פעמיים ברציפות אלופת עולם להזכירכם – נפלה ביומיים האחרונים (שבהם כל התקשורת הישראלית נהרה לוויימות'). זה לא בגלל הרוח במפרץ אלא בגלל שספורטאים, שמתחרים ארבע שנים באלמוניות יחסית מקבלים לפתע ביום אחד משקל של מדינה שלמה על הכתפיים.

עודד 5 ביולי 2013

לא ברור איך הסקת מדבריו שהוא מזלזל בספורטאים. חוץ מזה, מסכים עם רוב דברייך..

מתי 6 ביולי 2013

ג'וני בוכה על חוסר כבוד של אחרים לספורטאים. קיים אדם עם פחות מודעות עצמית ממך? ולעניין עצמו. האתלטיקה הישראלית ברמה כל כך נמוכה שזה ממש חוסר אחריות לא לבקר אותה. אני לא מזלזל במאמצים של הספורטאים ואני מודע לתנאי האימונים, אבל זאת האמת. אם יש לכם ספק בעניין, תבדקו את המרחק בין הרמה העולמית לאליפות ישראל. (ג'וני, לפני שאתה שואל תרשה לי לשאול בחזרה – מיהם בדיוק שלושת האנשים שחושבים שהכדורגל הישראלי אימפריה ומה הם לוקחים?). להאשים את התקשורת בהפסדים זה הזוי. גם אצל מעצמות ספורט הלחץ להצליח הוא אדיר ואף אחד לא יחשוב להשתמש בתירוץ המפגר הזה. ספורטאי אמור לתפקד תחת לחץ. ג'וני צודק רק בנקודה אחת. הטקס הקבוע של התלהמות על חשבון ספורטאים אולימפיים שממילא לא היו מועמדים לכלום הוא מגעיל.

בני תבורי 6 ביולי 2013

ג'וניג'ון,
עזוב את החוצפה שלך, עזוב את חוסר הנימוס והכבוד שאתה מפגין, עזוב את חוסר הידע המוחלט. מה שבאמת צריך להדאיג אותך היא לקות חמורה בהבנת הנקרא.

מתן 16 ביולי 2013

אני אומר לתת לג'וני אחת לשבוע לכתוב טור אחת לשבוע אנחנו "נילמד"/נילמד! על ענפי ספורט שונים ונקבל רוגע בשאר הטורים, ג'וני יקבל במה ויתן במה לענפי הספורט האהובים שלו ויהיה חסר תלונות לגבי כתבים ועיתונאים כי הוא יהיה אחד מהם.

יאללה מערכת דה באזר קחו את הכדור

ויכסלפיש 6 ביולי 2013

יוחאי הלוי נמצא בכושר טוב והיה מועמד לקבוע מינימום אבל תנאי התחרות הקשו עליו לקבוע 16.85 שבוע וחצי לאחר שקבע 16.73 בליטא, ומעין שחף חשה ברע. העניין הוא לא המרחק מהרמה העולמית אלא מה עשו האתלטים הבכירים שנחשבו מועמדים למוסקבה.

אם האליפות מסתיימת ללא שום שיא ישראלי אז המסקנה ברורה. אני גם סבור שאפשר לוותר על מקצועות דלי משתתפים כמו 110 משוכות באותה צורה שבה 3000 מטר מכשולים או 5000 נשים נערכים במסגרת נפרדת. שני רצים בגמר? נראה רע ומן הסתם לא מקרב ספונסרים לענף.

shohat 6 ביולי 2013

קשה לי עם הסקירה הזו ולו מחמת העובדה שבריצת ה5000 השתתפו רצים מעולים בראשות עלמיה המנצח 14:00, טסמה מוגס, וב400 משוכות ראינו תחרות נהדרת בין מאור סגד לחי כהן. אם מחפשים ערך ספורטיבי ונקודות חיוביות מגלים שהם קיימים, למרות מצבה העגום ככלל של האתלטיקה בישראל. לאתלטים מגיע יותר. נקודת המבט שלך מעניינת. אני מתכוון לכתוב ולהציע התבוננות אחרת.

ויכסלפיש 6 ביולי 2013

היה גם מאבק יפה בין שני לנדן ללורנה צ'מטאי (עובדת שגרירות קניה שעשויה להתאזרח) ב-800 מטר, ואין ספק שבריצות ארוכות יש פוטנציאל כלכלי (מירוצים עירוניים) ולכן היה מתח, אבל אני חוזר ואומר: המצב העגום ידוע ולא חדש, השאלה מה עושים הבודדים שמסוגלים להתעלות ואיך זה נראה ונשמע לצופים, ופה היו רגעים שעוררו עצב רב. 5 פעמים לוקח לכם לשים רף? אסתר רוט ראויה להעניק מדליות לפודיום מעורר חמים ב-110 משוכות..? יוחאי הלוי צריך לקצר הפסקות בין הקפיצות כי אין מתחרים?

דיויד 16 ביולי 2013

מילים כדורבנות ויכסלפיש

חיים שדמי 8 ביולי 2013

אחלה טקסט

ויכסלפיש 8 ביולי 2013

תודה, מקווה שהמצב ישתפר הן ספורטיבית והן ארגונית

Comments closed