מיהו מאמן טוב – יואב ויכסלפיש

coaching-soccer4

 

מה הופך מאמן לטוב מכולם?

 בתחילת השבוע נכחתי בהרצאה מרתקת של דן רומן על ה-0:5 של ברצלונה על ריאל מדריד ב-2010, משחק שנחשב מיתולוגי ונוקאאוט של הקבוצה של גווארדיולה מול הקבוצה של מוריניו. דן טעו שמוריניו הוא בעיניו המאמן הטוב בעולם ובתגובה עניתי שאני מסכים לבחירה אבל שואל את עצמי כיצד לבסס אותה ושאלתי אותו אם היתרון של מוריניו מצוי בתחום הידע המקצועי או בעיקר בפסיכולוגיה ויכולת להניע שחקנים. רומן השיב שקשה לנו לדעת מה בדיוק קורה באימונים ולעקוב אחרי עבודת מאמן בצורה רציפה, וכיום בעידן הטכנולוגיה הוא אינו רואה אפשרות להסתיר ידע מקצועי מהמתחרים.

*

לדעתי מוריניו הוא אכן המאמן מס' 1 בתקופתנו מפני שהוביל שתי קבוצות שנחשבו לא רלוונטיות לזכייה בליגת האלופות (פורטו ואינטר) והצליח להוביל את ריאל לאליפות מול ברצלונה של פפ ופעמיים עם צ'לסי באנגליה, מול יונייטד וארסנל. יחד עם זאת, ברור שמבחינת הצלחה הוא כלל לא מתחרה באלכס פרגוסון. יש גם מי שטוען שמאמן טוב בא לידי ביטוי כאשר הסגל שלו נחות לכאורה מזה של היריבות, כמו במקרה של יורגן קלופ ושתי האליפויות של דורטמונד. אשמח לשמוע את דעותיכם בעניין, נא להגיב בצורה מכובדת, זה דיון ולא קמפיין בחירות.

מעשה בארבעה חלוצים
פטיש, מסמר, צלקת.

14 Comments

גיל 14 באוקטובר 2014

מאמן טוב זה כזה שמוציא את המקסימום מהשחקנים שלו והיכולת של הקבוצה עולה על צירוף כל אחד מהשחקנים בנפרד. זה יכול להיות עם קבוצת מיליונרים או בקבוצה עם מעט כישרון. כל אחד מהמקרים מצריך כלים שונים למאמן. לכן פופוביץ' הוא מאמן גאון כזה שהוציא מהשחקנים שלו יותר ממה שכל אחד מפיק בנפרד, בעוד מאמנים אחרים עם הרבה יותר כישרונות בקבוצה השיגו הרבה פחות. גם פפ מאמן גדול כי הוא הוציא את אחת הקבוצות הגדולות בכל הזמנים ויצר בקבוצה שלו משהו מיוחד שלא נראה קודם, וזה בניגוד למשל לגלקטיקוס של תחילת המאה שלא יצרו איזה כדורגל מיוחד או הגיעו להישגים יוצאי דופן.

אלכס דוקורסקי 15 באוקטובר 2014

1+

אלכס דוקורסקי 15 באוקטובר 2014

לתגובה של גיל.

אופיר 15 באוקטובר 2014

בכנות וכאוהד ארסנל, קשה לי לראות איך מעמדו של פרגוסון כגדול גדולי הגדולים כול להיות מוטל בספק בכלל, עוד בזמן כהונתו, ויותר מהכל כשרואים את מה שהתרחש אחרי פרישתו.

פרגוסון נתן לכולנו הדגמה חיה של מהי סינרגיה, ורוב השחקנים שעברו אצלו – ספק אם היו מטביעים חותם אצל כל מאמן אחר, ואני עדין כאן.

אופיר 15 באוקטובר 2014

ובזאת אני בעצם מחזק את התגובה של גיל.

D! פה 15 באוקטובר 2014

מי שהכי מחזק את מעמדו של פרגוסון זה ונגר.
מאמן שמקבל שנים כדי לבנות את הקבוצה, לטעמי, כמעט תמיד נמצא במקום טוב וקל יותר להצליח. ונגר מוכיח שאפשר לעשות את זה גם בלי לזכות בכלום ולכן פרגוסון יוצא יותר טוב מהעסק. שיפתח לו בקבוק של יין.

פסוט טוב – אשמח לקרוא/לשמוע עוד מדן רומן פה. יש קשרים?

דווידקה 15 באוקטובר 2014

המילה שמסבירה טוב ביותר את תפקידו של המאמן (בקבוצות בוגרים-תחרותיות, מה ששונה למשל בגילאים ילדים,נוער) היא עצם היותו מנהל. כמו שנטען בכתבה קשה להסתיר היום מידע בעידן המודרני ורוב שיטות וטקטיקות האימון ידועות לכולם. היתרון שיש למאמן כזה על אחר הוא האישיות שלו והיכולת להתאים את עצמו לסביבה משתנה- כאשר כל קבוצה/אירגון מסויים זקוק למאמן קצת אחר, יותר אקטיבי,לאורך זמן, הצלחה מידית, בנייה, קשוח,חברמן עם השחקנים- הכל תלוי מקום והאנשים שאיתם הוא צריך לעבוד.
בגלל זה ,אגב, אנו רואים מקרים רבים של מאמנים שמצליחים במקום אחד ואילו במקום אחר נוחלים כישלון חרוץ. אין נוסחה מנצחת ברוב המקרים, ולכן למקרים כמו סר אלכס/פופ הם חריגים וייחודיים, מכיוון שאלו הם מאמנים שמצליחים להישאר במקום זמן רב ועל ידי כך להתאים את האירגון אליהם ולדרך שלהם, כאשר הדבר מגובה, כמובן, כל הזמן בהשגת תארים והתקדמות תוך כדי תנועה- גם שלהם (פופ עם שינו סגנון ההתקפה במשך השנים, פרגרסון עם התרכחות מסויימת ויכולת להישאר רלוונטי כל הזמן עם השינויים שהכדורגל עבר במשך כהונתו במנצ׳סטר)

יואב 16 באוקטובר 2014

צודק בהחלט !!!!!!!!!!

ויכסלפיש 16 באוקטובר 2014

אני חושב שדייגו סימאונה וקונטה יכולים להיחשב בין הגדולים בני זמננו וכמובן שגם פפ, מצד שני איפה הייתם שמים את קאפלו למשל? הוא לא שכח לאמן אלא עבר לנבחרת רוסיה ושם הוא בזיון מתמשך

D! פה 17 באוקטובר 2014

השאלה היא האם מאמן (או שחקן) שהיה ענק ומחדש והלך ואיבד את זה, או נכשל, כבא לא נחשב לגדול רק כי הוא גם נכשל.
לא חושב שזה בהכרח צריך להוריד מגדולתו לעומת אחרים שפשוט עזבו יותר מוקדם.

no propaganda 18 באוקטובר 2014

לאמן נבחרת זה באמתק יותר פסיכולוגיה מאימון. קאפלו נכשל גם באנגליה, הידינק נכשל בטורקיה אחרי הצלחות בקוריאה, אוסטרליה ורוסיה. דל בוסקה למרות היותט מאמן ממוצע זכה במונדיאל, יורו וגם ליגת אלופות כי הוא אלוף העולם בלשמר דברים טובים.

מה קונטה בדיוקהעשה כדי להחשיב אותו לגדול? כמה אליפויות עם יובנטוס זה ממש לא מספיק לדעתי.

סימאונה הוא מקרה מענין, אם ימשיך בדרך ובקצב שהוא מתקדם כרגע הוא באמת יכול להיות אחד הגדולים.

פפ הוא מאמן בעייתי, מצד אחד הוא המציא שיטה חדשנית שעבדה בצורה מדהימה לאורך מספר שנים. הבעיה איתו שהוא מסרב ללמוד, הוא תמיד מנסה להמציא דברים חדשים אבל מסרב בתוקף ללמוד מאחרים וזה מאוד פוגע כרגע בבאיירן.

no propaganda 18 באוקטובר 2014

אני אתחיל עם חוסר הסכמה עם טענה בפוסט. הקבוצה שהייתה למוריניו באינטר הייתה מאוד רלוונטית( הימרתי עליה בתחילת אותה עונה ).

לגופו של עניין:
יש מאמנים שממציעים דברים חדשים בכדורגל וזה מאוד לזכותם אבל לדעתי זה לא מספיק כל עוד הדברים האלה לא נשארים רלווניטיים. גוארדיולה הוא הדוגמא האולטימטיבית למצב הזה. אם הוא יצליח למצוא משהו חדש הוא יהיה ענק אבל הסיכוי לכך הוא קלוש עד לא קיים. ואן חאל הוא דוגמא נוספת. בגדול גם סימאונה וקלופ הם מהסוג הזה, רק שהשיטות שלהם עדיין לא נפרצו ובנוסף אין להם את האפשרות להביא כל שחקן שהם רוצים, מה שרק מחזק את חוזק השיטה שלהם.

יש מאמנים שבונים קבוצה ביחס לשחקנים שיש להם מוריניו הוא כזה, גם ואנצ'לוטי. פוטנציאלית הם הכי טובים אבל פעמים רבות הם מתקשים מול שיטות חזקות מהסעיף הקודם. עם הזמן הם מוצאים פתרונות לשיטות אבל בזמן הזה נמצאות שיטות חדשות.

יש מאמנים שמשחקים ממשחק למשחק ומשנים בהתאם ליריבה, בניטס הוא דוגמא מעולה. גם פרגוסון היה מהסוג הזה אבל בגלל שהוא בנה את הקבוצות שלו בעצמו לאורך שנים אז היה לו נסיון עם אימון מהסוג הראשון( למשל המתפרצות הטובות ביותר שיצא לי לראות לפני יורגן קלופ ). לפרגוסון היו גם איכויות של התאמה לשחקנים אם כי קשה להגדיר זאת כך כשהוא בחר את השחרקנים בעצמו. יופ היינקס בשנתו האחרונה בבאיירן היה היה השילוב היכ טוב שיצא לראות בין השנים האחרונים. מצד אחד הוא ירש קבוצה והתאים שיטה לשחקנים שברשותו ומאוחר יותר הוא גרם לקבוצה לשחק ב3 שיטות שונות ( החזקה בכדור, לחץ, מתפרצות) והחיל את השיטה המתאימה בהתאם ליריבה.

לדעתי קלופ הוא הגדול מכולם כרגע, בעיקר בגלל שהוא יכול לגרום לקבוצה עם שחקנים טובים בהרבה כמו ריאל מדריד להראות כמו קבוצה מהלאומית.

אמיר ברמן 19 באוקטובר 2014

באיזו מסגרת הייתה ההרצאה של דן?
מאז סדרת הכתבות עליו פה לפני מספר שנים אני מחכה להזדמנות לשמוע אותו.

האם מתקיימות הרצאות שלו במסגרת מסוימת הפתוחה לקהל?

ויכסלפיש 24 באוקטובר 2014

במסגרת ערב שנקרא "ספורט על הבר" באוזנבר וכרגע אני לא יודע על הרצאות נוספות

Comments closed