ויש גם כדוריד – יואב ויכסלפיש

שתי אפיזודות מהכדוריד המקומי

העלייה ההיסטורית לשלב הבתים בגביע EHF  הביאה בשבת לדרייב-אין את מגדבורג הגרמנית. מדובר בקבוצה עם עבר מפואר וזכיות בגביע וליגת האלופות, אבל עם רזומה של מרכז טבלה בבונדסליגה בעשור הנוכחי (זכתה בגביע אשתקד). הסגל כולל שלל זרים מרחבי היבשת, וכן שותפים לזכייה בתואר האולימפי ובאליפות אירופה. מכבי ת"א נאלצה שוב להתמודד עם חסרונו של חן פומרנץ הפצוע והיכולת הספיקה לה לפער סביר במחצית הראשונה ולהתמוטטות בשנייה.

בכניסה לאולם אתה מבחין בעשרות אוהדים גרמנים שמלווים את קבוצתם עם אביזרי מרצ'נדייז ורעשנים. המשחק מתחיל והם קוראים שוב ושוב "אס.סה.אם" (- SCM ראשי תיבות של שם המועדון). הבחורים לא מאכזבים, ומיד רואים פער עצום בהפעלת הקיצונים, כאשר דניאל פטרסון השבדי חוגג בצד ימין והגרמני איב גראפנהורסט מפציץ בשמאל. מכבי עוד הצליחה לשמור על פער ארבע (אחרי פיגור של 4-5 לאורך רוב המחצית) בהפסקה, אבל התמוטטה בשנייה והובסה 38:22.

במחצית השנייה גם הכרוז התעייף ונדם. קשה לבוא בטענות לעומר דבדה, גיל פומרנץ נובאק בוסקוביץ' והאחרים, אבל כדאי לשאול איזו תועלת מכבי והכדוריד הישראלי עשויות להפיק מהחוויה החדשה. נגד קולדינג הגיעו כשמונה מאות צופים, רבע אולם, ונגד מגדבורג מספרם פחת לכיוון השבע מאות. חמישה עיתונאים בלבד (אחד יותר מקולדינג, לא כולל אותי) טרחו להגיע למשחק. באווירה אדישה כזו קשה לייצר באזז ולהגיע לקהל חדש, והחגיגה מוגבלת בעיקר לנוכחים באולם.   בפסקי הזמן ניתן היה לראות איך צלם ואיש סאונד מתייחסים רק לגרמנים ומאפשרים לישראלים "שקט תעשייתי".

אוהדי מגדבורג - צילום: עודד קרני

אוהדי מגדבורג – צילום: עודד קרני

למחרת נסעתי לדרבי הפתח תקוואי בלאומית. שתי אלופות בעבר הרחוק, הפועל בסיקסטיז ומכבי לאחרונה ב-1981. האיחוד שהוכרז לפני עשרים שנה התפרק והפועל הוקמה מחדש ב – 2012, העפילה לליגת העל ומשלימה צניחה חופשית של שתי ליגות תוך שתי עונות.  מכבי נאבקת על העלייה מול קריית אונו. מסבירים לי שיש תמיכה של הלוזונים וזר בלארוסי בשם איוון, מקשר שמאלי שמפציץ בלי הפסקה.

ליו"ר הפועל צחי וייס יש בטן מלאה על ראש העירייה ברוורמן ("תראה כמה מקבלות קבוצות מקרית אונו ורמת גן"), והוא מתכוון להשקיע בנוער בעונה הבאה, כמו בבית"ר טוברוק. החולצות של הפועל נראות יותר טוב עם לוגואים של קולסקי (קבלן) ושל אויאמה (מסעדת סושי), אבל מכבי שולטת על המגרש מרובה הסימונים והקווים, כולל רשתות שהותקנו מאחורי השערים כדי להגן על הקירות.

חמישה נערים אוהדי הפועל מתחילים לעודד עם תוף ודגל כחול אבל משתתקים במהרה ובאולם נשמעים בעיקר השחקנים. מכבי שולטת מדקות הפתיחה ויתרונה אינו מוטל בספק לרגע, לא מעט שחקנים נופלים על המשטח כתוצאה מעבירות והחלקות, וברגעים מסוימים הפועל עם ארבעה שחקני שדה בלבד. במחצית המזנון סגור ושלושים הצופים יכולים להביט בארונות הגביעים של הפועל, כלומר של הנשים ומחלקות הנוער.

במחצית השנייה מכבי מגדילה את היתרון ומאור ליסיצה הענק מרשים עם עצירות רבות. מכבי מסתדרת גם בלי הבלארוסי ולקראת הסוף כמעט מתלקחת תגרה ליד אחד הספסלים אבל הרוחות נרגעות במהירות. מכבי מנצחת 21:31 ומתכוננת למשחק העונה נגד קרית אונו בעוד שבועיים ולחצי גמר גביע האיגוד. בעונה הבאה לא יהיה דרבי בוגרים באם המושבות. מעניין כמה אנשים יזילו דמעה על כך.

 

אחר צהרים של נוסטלגיה - יואב ויכסלפיש
חם בתחתית - יואב ויכסלפיש

תגובות

  • ניר

    לפי דברי מאמנה של מכבי ת"א: מכבי ת"א מפיקים תועלת בכך שהם מתחרים ברמות הגבוהות ביותר ומאתגרים את עצמם לקצה גבול היכולת, ובכל מקרה כדי לבנות משהו גדול יותר לעתיד צריך להתחיל ממשהו, גם אם שכר הלימוד לפעמים הוא גדול.

    גם המאמן הגרמני החמיא למכבי ת"א, הם עולים כך על המפה העולמית של הכדוריד ולדעתי יש לברך על כך.

  • ויכסלפיש

    ועוד משהו: בתום המשחק לא נערכה מסיבת עיתונאים בגלל שלא היה ביקוש לכך.... פעם ראשונה שנתקלתי בתופעה

  • גילעד

    מכבי תל אביב מנסה לבנות מועדון. בתקציב שלהם, קבוצה אין שום בעיה לבנות, אבל בשביל לבנות מועדון
    צריך לסמן גם מטרות שבוודאי לא ריאליות בטווח המיידי. מכבי לא תזכה בגביע האיגוד ב40 השנים הקרובות אבל לבנות מסורת היא יכולה גם אם בטווח המיידי היא מפסידה לא רק ספורטיבית, גם כלכלית

  • ויכסלפיש

    המטרה הראשונה היתה לשבור את המונופול של ראשל"צ ב-30 השנה האחרונות (עם הפרעות קלות של אס"א) והיא הושגה, איזה עוד יעדים אפשריים אתה רואה?

    • אסף THE KOP

      חכה חכה עם ההצהרות...
      לא כל כך מהר שוברים הגמוניה של קרוב ל-40 שנה.

  • דורפן

    אני לא יודע פרטים ספציפים - אבל בכדוריד יש אפשרות להצטרף לליגות אירופאיות (משהו כמו האדריאטית). לא רואה התקדמות בלי זה. במשחק בו הייתי - משחק החוץ בהונגריה - מכבי כמעט לא קיבלה שום התקפה משחקנים שאין להם קריירה רצינית במדינה אחרת: בוסקוביץ׳ ופומרנץ. ניבו לוי - שהחל את העונה בהונגריה - נראה אומלל מאד. הוא צריך כמה שנות קריירה רלוונטית בחוץ לארץ כדי להיות שחקן משמעותי.

  • צור שפי

    הצילום של הזוג הלא צעיר הזה שעשה כנראה את כל הדרך מגרמניה ממחיש הכי טוב את הפערים. כל הכבוד למי שיש לו את הדחף והאנרגיות לדחוף ענפי ספורט מהסוג הזה במדינה עם תרבות ספורט לקוייה כמו שלנו.

  • יואב בורוביץ'

    צור- זה לא עניין של "כל הכבוד למי שיש לו את הדחף והאנרגיות לדחוף ענפי ספורט מהסוג הזה". מי שבאים למשחקים הם אנשים שמתעניינים במשחק, בקבוצה וכו'. הם לא עושים את זה כדי "לדחוף ענף ספורט". הם עושים זאת מאהבת הדבר. לא מגיע להם יותר "כל הכבוד" מלאוהדי כדורגל, כדורסל או טניס.

    • צור שפי

      אבל בורו, המעטפת שתומכת בך כשחקן (כסף, הכרה ציבורית, אגו) וכאוהד (יציעים מלאים, אווירה מחשמלת) היא הרבה יותר אטרקטיבית בכדורגל מאשר בכדוריד.

      • איציק

        ביקרת בדרבי של ראשון? אפילו בית"ר סכנין לא עושה אוירה כזו מחשמלת.
        ובכלל, כדוריד זה עולם ישן, הפכנו למעצמת בייסבול, ואף אחד לא כותב על זה כלום.

        • יואב

          אני ראשלצי. יש בדרבי אחלה אווירה
          שמועתקת מהכדורגל. אותם שירים של מכבי הפועל ברגל, אתה תשמע שם. רק באולם קטן ואקוסטיקה.

      • יואב בורוביץ'

        אבל אלה שבאים לכדוריד מאוד אוהבים כדוריד. וכפי שאיציק ציין, לפעמים האווירה שם טובה בהרבה מזו בכדורגל ובוודאי מהכדורסל.

  • ארם אבירם

    יופי!
    מאוד אהבתי לשחק כדוריד בגיל התיכון.
    לגבי מכבי באירופה, נכון שלשחק מול יריבות איכותיות עשוי לקדם אותך אבל לדעתי להיות מובס פעם אחר פעם לא מקדם אותך לשום מקום. כדי להתקדם, זה צריך לבוא עם תוכנית של איך בונים עם הזמן סגל שיוכל להתמודד. גם צעירים עם פוטנציאל וגם וותיקים שהיו שם.

    • יואב

      איך בונים עם הזמן- זה מאד נחמד. תוך כדי- מתמודדים ולומדים מה צריך לבנות. לא בתאוריה, על רטוב.
      מזכיר את שכר הלימוד הארוך שמכביסל עברה.

      • ארם אבירם

        שיחקתי פעם בקבוצה שנבנתה מחדש לגמרי. מלבד משחק פתיחת העונה בו ניצחנו, הובסנו בכל יתר המשחקים בהפרשים עצומים. לא חושב שהתקדמנו צעד אחד בעקבות זאת. יש להפסיד ויש לקבל מכות על הראש כל הזמן עד שאתה לא רוצה להרים אותו יותר. זה בסדר להפסיד וללמוד מזה. צריך רק לדאוג שאתה בפוזיציה ללמוד מזה וזה לא גורר אותך למטה.

        • ניר

          מכבי לא חטפו תבוסות על ימין ועל שמאל, להיפך הם השיגו נצחונות יפים שהביאו אותם לשלבים מתקדמים ושם הם ספגו תבוסה אחת, בהחלט שווה את שכר הלימוד וגם הנבחרת תצא מכך נשכרת, ששחקנים ירגישו איך זה לשחק מול רמות כאלה.

          בטח שזה עדיף על קבוצות שמוותרות בכל שנה על ההשתתפות באירופה, זה בטוח לא יקדם את הכדוריד בארץ.

  • D! כאן ועכשיו

    באופן אישי, הגעתי פעם אחת לראות כדוריד באולם, גמר בגיע בין מכבי ת"א למישהי מראשון.

    פשוט סבלתי כל המשחק. אני עד היום נפעם מהפער בין המשחק המשודר לזה שבלייב. שיעמום המחץ. אולי בגלל זה ריק?

  • ששון

    ב 1984 מכבי ראשון הגיעה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות והודחה ע"י ברצלונה.
    בשנת 2000 הפועל ראשון הגיעה לרבע גמר אלופות כשהיא מנצחת את המשחק הראשון ומודחת בגומלין.
    לא היה לשתי הקבוצות שום המשכיות באירופה להישגים היוצאי דופן הללו, וכך גם למכבי ת"א לא יהיה שום המשכיות.
    למה? ככה. כי חן פומרנץ יפרוש עוד כמה שנים ולא יהיה כוכב כמוהו, או מיימון של הפועל, ולא יבואו 3,000 צופים, ולא יהיה סיקור, ולא ישקיעו בנוער.
    ושתי הראשוניות עוד תחזרונה, כי כמו שאמרו מעלי, לא שוברים כל כך מהר הגמוניה של 40 שנה.

    • ויכסלפיש

      בדיוק, הישגים נקודתיים והיתה גם עלייה בודדת לאליפות אירופה 2002, בלי המשכיות ובלי מסורת. לגבי הראשלציות: הן כמובן בצמרת ואני מניח שגם יקחו תארים בשנים הקרובות אבל שתי אליפויות בשלוש שנים אחרי 29 מ-30 של ראשלצ זו כבר שבירת הגמוניה.

Comments are closed.