במהלך השבוע רצה שמועה באינטרנט שכפר קאסם, קבוצה שהגיעה לבאר –  פלייאוף מול היורדת מהלאומית, בשנתיים האחרונות, ולא שתתה ממנה –  חוזרת סוף סוף לאצטדיון הביתי המשופץ, אבל כבר בכניסה ליציע, אחרי שעוברים את הקופאי שיושב ליד שולחן ומוכר כרטיסים, אני מגלה אצטדיון שמזכיר את הביקור ב – 2014. בהמשך המקומיים הסבירו לנו שתכנית השיפוצים בוצעה רק חלקית בגלל בירוקרטיה.

אוהדי נורדיה התמקמו ביציע החדש מאחורי השער ופצחו בשירי המוכרים "בכל יום שישי אני ביציע…" וכו', ביציע הגדול (גברים בלבד) נתלה השלט האדום "לעולם לא תצעדי לבד מ.ס. סוהיב".

*

בנורדיה עברו שבוע קשה מבחינה ספורטיבית ומקצועית, ההנהלה התפטרה והבחירות בשבוע הבא. השחקנים (לוגו של בנק ירושלים) אכן נראו בהלם מהמתרחש, אוהד אדלשטיין ורן בן שמעון (לשניהם האוהדים מקדישים את "אוי/יוי/יוי/יוי/יוי/יוי/יוי/יוי/יוי….") נעו לכיוון הרחבה בעטו למסגרת ובן אור הציל את נורדיה מספיגה מוקדמת. בין הכדורים השורקים ספרתי גם מקרה של חמש קרנות רצופות למקומיים.

מבט בהרכב של האדומים (נטולי לוגו) גילה לי רוב יהודי מוחלט של 3:8, זו מדיניות שיושמה גם בשנים האחרונות. המחליפים, רובם מהחמולות של וואליד באדיר ורובל סרסור, חיכו למחצית השנייה כדי לראות דשא.

*

אחרי הלחץ הכבד הצליח יוני רביבו להעלות את המארחת ליתרון בדקה ה – 34 מבעיטה חופשית שנראתה יותר כמו הגבהה משמאל. השחקנים רצו לגדר של חברי ההנהלה מאחורי השער ורק לאחר מכן לאוהדים שהשליכו קונפטי מהיציע. התוצאה נותרה 0:1 ובמחצית החלה הנהירה לקיוסק שנמצא בפינה הרחוקה, בקצה של יציע העמידה ליד הגדר.

באותו יציע אני מגלה מכונית עם בגאז' פתוח ממנה יוצא כבל לעמדת השידור של דף הפייסבוק של הקבוצה (לנורדיה יש צוות צילום והפקה קבוע בראשות מאיר סיקרון עם הצלם טומי פדן) וביציע הישיבה ליד הדגל אפשר לשמוע את הרפרטואר המקומי "אני אדום בנשמה/יאללה כפר קאסם מלחמה", "נולדנו בשבילך/נמות למענך/ יאללה מים סמך", "כולם כולם לקפוץ" וכו'.

נורדיה חזרה למשחק במחצית השנייה, גיא סלם רשם הצלה יפה מקו השער והקהל הריע לו. אוהד אדלשטיין, אקס הפועל פ"ת, נראה כמו חלוץ שלא שייך לליגה הזו. נורדיה עוד ניסתה להשוות והתקרבה, וזהו. בסיום האוהדים קראו לשחקנים והריעו להם ואפילו שחקני כפר קאסם והאוהדים שלה הצטרפו לפרידה הידידותית.

לקראת סיום - יואב ויכסלפיש
רצאבי עוד בועט - יואב ויכסלפיש