מגרש החנייה בשדרות הבעש"ט אמנם מלא אבל סביב הגדרות רואים בערך 20 איש שבאו למשחק אמצע השבוע בליגה ב'. המחזור הוקדם בגלל משחקי הגביע ביום שישי ובכניסה אני מבחין בשלט "מרכז ספורט וכדורגל ע"ש דייויס-לואיס", שם יפה לאצטדיון צעירי יפו, מזכיר סרט של האחים כהן.

הגדר צמודה לדשא ומאמן יפו עדי לוי מחלק הוראות בעמידה לשחקנים שלו כולל חרוזים כמו "פס,פס, מקס, פס" ו"שחקו מרגל לרגל, אל תפחדו לשחק כדורגל". אני עובר לאזור הספסל של פרדסיה ומגלה שגם המאמן זוהר ראובני מתחיל לצעוק ולחלק הוראות טקטיות כמו "רצאבי, אני צריך אותך פה שתי דקות, נעשה ניסיון..". בפרדסייה זועמים על השופט עומרי צור ואחד משחקני הספסל שואל את חברו אם יש לו אפיק קידום. התשובה: "הוא בעצמו לא יודע". לאחר מכן שחקן נפצע והשופט דרש שיגיע חובש ויראה תעודה. הגיע מישהו מבוגר. מבחינת כדורגל רואים נטרול הדדי ואפס בעיטות למסגרת במחצית הראשונה, קשה להצביע גם על בעיטה שסיכנה את השער. החלוצים עופר סער מיפו ושורי נוסונוביץ' האורח חיכו לכדורים שלא הגיעו.

במחצית אני מזכיר לאוהד יפו את משחק העלייה ההיסטורי, נגד רמת ישראל, לעיני כאלף צופים לפני שנה וחצי, ומקבל תשובה "זה היה גדול עלינו, ליגה א' קשה בהרבה מב'". ביציע שמאחורי השער יש מקום ל-200 צופים על יציע בטון אבל לוח כחול גדול מצמצם מאוד את אפשרות הצפייה. ספרתי שם רק שניים, אחד מהם ניצל את ההפסקה כדי להתפלל.

במחצית השנייה לוי הכניס ב-20 הדקות הראשונות את רמי אשקר סעיד גרבוע ופאדי אמסיס (בן דוד מדרגה כלשהי של ג'ורג', אקס בני יהודה) אבל המשחק המשיך להיות חלש עד לפנדל בדקה ה-68 אחרי שגרבוע הוכשל. עאמר יתים בעט מעל השער ושמר על הסטטיסטיקה אבל שי רוטמן העלה את פרדסיה ל-0:1 מתוך הרחבה כעבור 10 דקות. ביפו זעמו ונשמעו טענות לנבדל ברור, והשחקנים יצאו מההלם וחזרו לתקוף. השוויון הגיע שלוש דקות לסיום עם פנדל של גרבוע, שלא חגג אלא רץ בחזרה לקו האמצע, וכמעט הכריע בעצמו את המשחק בתוספת הזמן, אבל בעט מתוך הרחבה למשקוף. המשחק הסתיים, שחקנים לחצו ידיים, פרדסייה עדיין בלי ניצחון ויפו מכוונת כנראה למרכז הטבלה. השערים נפתחו ושחקני אחת מקבוצות הילדים עלו על הדשא במדים תכלת. אחד מהם החליט לבוא לאימון דווקא עם חולצה לבנה והמספר 7 על הגב.

 

בסוף התחבקו - יואב ויכסלפיש
אדישים