לקבוצה של האתיופים אין השנה מגרש ביתי, האצטדיון בקריית משה אינו זמין  ולכן היא נודדת בין מגרשים כמו שיכון המזרח פארק עופר ברמלה, והיום הגיעה לסינתטי של מרכז וייסגל, מול האצטדיון של שעריים, שאת חומותיו מעטרות הפרסומות של אלדד פרי.

*

הרושם בכניסה ליציע האבן הוא שהקהילה איבדה עניין בקבוצה ולכן אפשר לספר פחות מעשרה אתיופים מול כמאה וחמישים שהגיעו ממלאכי, זו שנכשלה בעונה שעברה במבחני העלייה לליגה א'. ביציע עסוקים בעידוד קולני, כלומר בעיקר קריאות מהאוהדים שליד הגדר וקללות לעבר השופטים, אבל לא פחות מכך בהכנות לקראת הקרב הגדול נגד עירוני אשדוד בשישי הבא. שימי ביטון קבע את ה-0:1 אחרי כעשרים וחמש דקות בפס מתוך הרחבה ולאורך כל המשחק היה ברור שהכתומים עם הלוגו "ג. חיון לבית ולגינה" ינצחו את האדומים נטולי הלוגו.

*

אוהד שהקים חמ"ל מאולתר לקראת אשדוד דיבר, ספק ברצינות, על שכפ"צים ודוקרנים ואחר הוסיף "שאף אחד פה לא יעשה סקס בחמישי הבא – צריך לבוא מוכנים ליציע, וכולם בחולצות כתומות".  מתן בראשי כיוון את השחקנים מאחור.

המחצית הסתיימה ושום רוכל לא נראה בשטח, נשארה רק מכונת פחיות בעלות של חמישה שקלים ליחידה. המחצית השנייה החלה, אוהד הצמיד תוף לגדר והמקהלה פצחה בשיר "הכול בשביל מלאכי/לעולם לא תצעדי לבד/ הכול בשביל מלאכי/עד המוות אני אוהב אותך". השחקנים הורידו הילוך ואוהד נזעם הגיב בחריפות חילק עצות, זעק שוב ושוב "אסולין" "נגר" "שעשוע" "שרמוטות", והתעמת עם אוהדים שניסו להשתיק אותו. היה גם מי שהציע להזמין לו משתיק קול לשבוע הבא באשדוד.

*

הלהיט הבא היה "נראה לכל הליגה שמלאכי יש רק אחת", ואוהד אחר דרש מאסולין "לקחת את 7 לטיול כי אפילו אני עוקף אותו בריצה". המשחק המשיך להתנהל בעצלתיים ויצ'לאל ניסו לעקוץ במתפרצות, אבל אקורד הסיום היה של דקל כחלון. בעיטה חופשית בתוספת הזמן אחרי שורת ויכוחים ועיכובים, הובילה לבעיטה קשתית לרשת ו-0:2 בסיום. האוהדים נפרדו מהסינתטי עם פזמון בנוסח  "אולה אולה אולה אולה אולה/ שישי הבא אתם באים/ את עירונייה לזיין"/ "…. שישי הבא יש עירונייה/ אנחנו נזיין אותם".

 

 

 

רצאבי עוד בועט - יואב ויכסלפיש
והיה גם מכות