שלוש בעשר

הפועל ר"ג – הפועל ת"א 1:1, ליגה לאומית, איצטדיון רמת גן

בפעם היחידה שהפועל ת"א שיחקה בליגה השנייה, בעונת 1989/90, הפועל ר"ג שיחקה בליגה הבכירה וירדה במחזור האחרון, ולכן נרשם היום תקדים היסטורי. המראה הראשון שנתקלתי בו היה קופה בתוך הקיר שהזכירה את שנות השמונים אבל בהמשך מתברר שבהנהלת האצטדיון הבינו עניין ופתחו את שער 3 למעלה כדי להקל על הלחץ בכניסות ולאפשר ל-5,000 צופים להיכנס.

בקטע הצמוד לגדר של שער 3 בואכה 2 התמקמו אוהדי המארחת, כולל אלה שמכנים את עצמם "קומנדו" ולא מפסיקים לעודד, יחד עם עשרות ילדים ממחלקת הנוער. לאוהדים חולק פאנזין של ארבעה עמודים עם דיווחים גם על קבוצת הכדורסל וזיכרונות מהמכתש.

הרפרטואר של הקומנדו כלל כמובן "אוי/יוי/יוי/יוי/יוי… הפועל רמת גן" והברקות כמו "הפועל עולה" עם לחן של "תמיד עולה המנגינה" וגם את "להשתטות לפעמים" ("אני פשוט אוהב אותך"). ניר שרון לא השתטה מול השער ונגח לרשת של אריק יאנקו בדקה התשיעית אחרי הגבהה מקרן. שירת "להשתטות לפעמים" נמשכה והמתופפים חגגו. האדומים עם לוגו של "אורפז" (תביעות בגין תאונות עבודה)  קרקעו את השחורים (לוגו "ארקיע") ולא נתנו לכדור להיכנס לרחבה. שחר הירש הבין עניין והשווה את התוצאות ל- 1:1 בדקה העשרים מבעיטה אלכסונית מחוץ לרחבה. עד למחצית הנטרולים ההדדיים עבדו מצוין.

*

במחצית חגגו בתא הכבוד ימי הולדת לילדי מחלקת הנוער של המארחת ועוגה מיוחדת עם לוגו של הקבוצה ומגרש. אחרי ההפסקה עברתי לשער 3 למעלה ונתקלתי ברפרטואר של אוהדי האדומים עם פזמונים פשוטים כמו "הפועל עולה/אדום עולה" וצירופים משירי משוררים כמו "אני מכור אליה", "בכל מקום הסמל האדום" ועוד. ביציע העליון עסוקים בעיקר בקריאות זעם נגד השופט ובמחאה על מה שמצטייר כבזבוזי זמן של האדומים. נחמיאס פורץ באגף וקול מרוסק מאחוריי מרעים: "מה תגביה? הוא לא יודע להגביה". ליאור לוי זוכה לערימת קללות ואיחולים ועל הדשא האדומים מגבירים את הלחץ ברבע השעה האחרונה, אבל אלדר פשחצקי עוצר אותם, ואדי גוטליב מחטיא בסנטימטרים בבעיטה מרחוק סמוך לסיום.

התסכול והקללות נשפכים כמים והשופט שורק לסיום. גוטליב יורד מהדשא וזוכה לקריאות בוז בשער 4 למטה. אני מברר מדוע ומקבל תשובה "כי הוא לא רצה להיות בהפועל". המהומה מתפזרת ועכשיו תור הרוכלים. אחד מציע שלוש קסאטה בעשר וגם שלוש בייגלה בעשר. הרוכל הבא מפתיע עם חמש בייגלה בעשר. למטה אני מזהה את הרוכל-הסלב שמעון "אני הולך", אצלו התעריף עדיין שלוש בייגלה בעשר. אני מציע לו להחליף דיסקט ולצעוק "כל הילדים לבכות לאימא, אני הולך", "זה לא מתאים עכשיו", הוא משיב.

 

והיה גם מכות
עוד לא בדרייב אין

תגובות

  • אלון

    סיפורים מהמשחק:
    1) כל השבוע צחקנו ש״צריך לקנות כרטיסים, שלא ייגמר״. בכל זאת נו, איצטדיון של 42 אלף. בסוף באמת נגמרו הכרטיסים. מתברר שהאיצטדיון מכיל למעשה 5,300 צופים והוא היה מלא... (טפיחה עצמית בכתף, שוב כל הכבוד להפועל על הכמויות הפסיכיות בליגה הזאת).
    2) ברבע שעה איחור, בגלל דוחק מטורף בכניסות (למה באנגליה 50 אלף נכנסים בשניה ופה עשירית מזה צריכים לעמוד חצי שעה בתור?,) נכנס עם אבא שלי למסדרון שמוביל ליציעים. רוצים ״להשתדרג״ ליציע שלוש תחתון. הסדרן מלמל משהו על ״אתם אוהדי רמת גן אבל כן?״. אנחנו ״כן כן בטח, אורדונים מלידה״. תוך דקה שחר הירש משווה. כל היציע שלנו קופץ...

    הגב
  • גלעד בלום

    תודה על התיאור, יצא לי לראות את המשחק באינטרנט , החוויה האנתרופולוגית של הליכה למשחק של הפועל( או כל קבוצה שאדם אוהד) היא עצם הענין, רמת הכדורגל שולית. ההבדל הוא שבעבר היה גם כדורגל איכותי ומרגש גם בליגה השניה, הקבוצה של השנים חסרת זהות שלא לדבר על ברק, זה שהם במקום ראשון זו תעודת עניות לליגה השניה. אגב, חשבתי שהורסים את איצטדיון רמת גן, טוב שלא עשו את זה במרקנה מה קרה וינטר בשזרוע?.

    הגב
    • ויכסלפיש

      הפועל ר"ג מארחת באיצטדיון ב-3 העונות האחרונות, ולרוב פותחים רק את שער 3 למטה. בעונת 13/14, לאחר הירידה מליגת העל, אירחה בווינטר וזה הספיק לה.

      הגב
      • גלעד בלום

        מה רע בווינטר?

        הגב
        • ויכסלפיש

          היו חובות להכח, מחאת אוהדים, ואני חושב שהכח גם העדיפו קליינט אחר כדי להגדיל רווחים, כמו במקרה של כפר קאסם שאירחו שם.

          הגב
    • יעוז סבר

      לא זוכר מי כתב את זה, גלעד, לא מזמן, אולי איציק שאשו. אבל בליגה לאומית יש שתיים שלוש קבוצות כל שנה, כבר כמה שנים, שפשוט רוצות לעלות ליגה, אז הן עולות. רמה, זהות, ברק, כל זה לא מעניין אותן. כיוון שהליגה כל כך חלשה, בהשקעה סבירה, זה לא קשה מדי לעלות.

      הגב
      • רון עמיקם

        הקרדיט שייך למישהו אחר...

        הגב
  • דודו כהןו

    שנים היו מוכרים 2 קאסטה ב5, המעבר ל3 ב10 הוא לא כל-כך הגיוני, אםפ אתה מגיע למשחק לבד.
    קרה לי כבר ש"נאלצתי" לאכול 3 קאסטות אחתצ אחרי השניה.
    ואז תמיד יש את השאלה, שאייל זוהר ואני ניסינו לפצח במשך שנים ככאלה שאוהבים יותצר אתצ הונילח, איך לנחש ככה שפותצחלים אתצ הקאסטה מהצד של השוקו.

    הגב
  • רון עמיקם

    ביום שלישי תהיה עשירית מהכמות במשחק יותר מעניין

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *