האיש מן הבקעה

הפועל בקעת הירדן – בית"ר נורדיה ירושלים 1:2, ליגה א' דרום, אצטדיון מושב תומר

הכניסה לאצטדיון, שהוא ככל הנראה הכי נמוך בעולם, אינה כרוכה בכרטיס, ואוהדי נורדייה נערכו מראש לאפשרויות המוגבלות והניחו ארגז גדול עם בירות ושתייה ביציע. השחקנים יצאו מהקראוון שמשמש חדר הלבשה וירדו במדרגות האבן לעבר כר הדשא. המארחת שיחקה בכחול עם לוגו של החברה הכלכלית בקעת הירדן ונורדייה עם בנק ירושלים. ברקע רואים חממות וגם את ההרים שמעבר לגבול, והדשא נראה רע.

*

יותר מחמישים אוהדי נורדייה פצחו מיד עם השריקה ברפרטואר המוכר עם כל הלהיטים: "בכל יום שישי אני ביציע…", "מזל שיש אותך", "אוהב אותך נורדייה", "שיר המרוקאים" וכל היתר. החידוש היחיד מבחינתי היה תיפוף מהיר שנועד לבלבל את האויב מהבקעה. בעיקר כשהכדור התקרב לרחבה נשמעו צלילים שהזכירו לי הופעת קוסם או סרט מתח. חנן אזולאי הציב את נועם מזרחי בשפיץ כדי להטריד את ההגנה של נורדייה. הבלמים ליאל חי ועדי מחפוד נטרלו היטב את ניסיונות ההתקפה של האורחת. בחצי השעה הראשונה לא נבעט כדור למסגרת אבל אז הגיעו כדור חופשי שבנימין אור הדף, ושער של אסף גובזה בדקה ה-33 אחרי קרן לנורדייה משמאל,  הקהל המאושר הגיב עם קריאות "הו הו הו…אסף גובזה" (לפי SANDSTORM) ו-0:1 במחצית.

במחצית השנייה התקרבתי לחנן אזולאי, שהסביר לשחקן של נורדייה יש יתרון מספרי בקישור וצריך לשנות את זה. ואחרי כמה דקות הוא אכן הוציא את החלוץ המרכזי מזרחי והכניס את שובל קובני. שתי הקבוצות נטרלו זו את זו היטב והילדים המקומיים השתעממו והתחילו לשחק בבעיטות באבן. ואז גם גיליתי שמאחורי השער עומדים ילדים ערבים מאחד הכפרים הסמוכים ומביטים בעניין. על הגדר שסביב כר הדשא צץ שלט "דרך מילוט", ואני תוהה מי אמור להימלט דרכה: השופט, השחקנים או האוהדים.

*

הבקעה הגבירה קצב. רבע שעה לסיום שי ניב דחק בחיים יוסף להיכנס לרחבה כדי שיוציא לו "אאוט ארוך". המהלך הזה נכשל אבל אחרי שתי דקות אותו חיים יוסף השווה בנגיחה מתוך תיבת החמש. פחות מעשרה מקומיים חגגו בשער ושניים מהם הוסיפו קריאות  דחיפה מוראלית. הילדים (0 חולצות של קבוצות זרות) שרו בטעות "מי שלא קופץ כחול", וגם  "השני בדרך", ואכן אחרי חמש דקות נוספות קיבל אלחי צברי מסירת עומק, ניער את המגן ובעט לפינה הימנית של בנימין אור ו-1:2.

התגובה מהיציע הייתה הפעם "שבחי ירושלים", אבל עד לסיום נשמעו בעיקר קללות נגד התחזויות בזבוזי זמן והרמות דגל. מישל רוס כמעט השווה אבל הנקודות נשארו בבקעה.

 

 

 

עכשיו להרוס לאיכסל
שתי קסטה בחמש

תגובות

  • רונן דורפן

    זה חנן אזולאי ההוא?

    הגב
    • בני תבורי

      לא חנן, חא-נאן

      הגב
  • ויכסלפיש

    כן, הבלם עם השיער הצפוף

    הגב
  • אבי גלברט

    חנן אזולאי הידוע. יצא לי לעבוד איתו כמה שנים .מודיע לכם שהוא אחד מאנשי המקצוע הטובים בארץ , לא פחות (!) . טיפה יותר כריזמה , טיפה יותר יחסי ציבור והיה מגיע רחוק יותר .
    בזמנו ההינו (מאמנים ממחלקת הנוער של ביתר) בביקור בריאל מדריד .ישבנו לארוחת ערב עם דל בוסקה (1) , גם הוא נדהם מהידע של חנן .כטוב ליבו ביין (גראן וין של קסטל מגנום שהבאנו מהארץ ) ישבנו איתו ערב שלם לשיחת כדורגל בגובה העיניים .בסיום הארוחה נפרד בהתרגשות שאשתו מחלקת לנו '' בוסות '' רטובות על הלחי .ערב מדהים וחוויה לכל החיים .
    ההינו שבוע ברמדריד כולל ביקור באימון הקבוצה הבוגרת , מחלקת הנוער , ביקור בברנבאו בליווי של בוטרגניו ועוד .
    חנן איש אמיתי , ישר , מקצוען , יסודי אבל לא כריזמטי מספיק . חבל ....

    הגב
    • ניינר/ווריור

      חוץ מזה שהוא בנאדם מקסים. באמת חבל שהוא לא עובד במועדון רציני. אם ביתר היתה מתנהלת בצורה נורמלית הוא היה צריך להיות בכיר במועדון

      הגב
  • אבי גלברט

    לגמרי ,מקסים ,ישר, חבר אמיתי .

    הגב
  • צ׳זרה

    תמשיך יואב, תמשיך!

    הגב
  • מאשקה

    כיף לי לקרוא את הפוסטים שלך כאן
    בהצלחה במשך לבית"ר נורדיה

    הגב
  • Amir A

    תיסלם על הכותרת של הפוסט. גם אחרי 18 שנים בניכר השיר הזה עושה צביטה בלב ותחושה של יום שישי אחרי הצהריים בעולם הטרום דיגיטלי, תחושה שכבר לא תחזור.

    https://www.youtube.com/watch?v=aETmmSJCeHg

    הגב
  • red sox

    הדבר הכי יפה במושב תומר - עצי תפוח סדום נדירים בכניסה למושב ליד השער.

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *