ההוא מגלדבאך

מ.כ. ערד – מכבי דימונה טיבי ברנשטיין 1:4, ליגה ג' דרום, האצטדיון העירוני בערד

ליד הכניסה לאצטדיון מופיע שלט קטן ובו נכתב שהמתקן נקרא ע"ש חיים שחם, מראשוני העיר שנהרג בתאונת דרכים, אבל מעולם לא נתקלתי בכינוי "אצטדיון שחם". פחות מעשרים צופים כיבדו בנוכחותם את שריקת הפתיחה, כשעל הגדר ממול בולטים שלטי פרסום של "מוסך אמיל", "בית מאפה לחם קווקזי" ועוד. על החולצות דימונה מובילה עם לוגו של "בית הפול" על החולצות הכחולות מול היעדר לוגו קדמי של הכתומים מערד.

על הקווים רואים את שמוליק רוזנטל, ההוא מהפועל פ"ת ומנשנגלדבך של הסבנטיז, מחלק הוראות לשחקנים, כולל המאמן-שחקן-חלוץ מרכזי אפיק ארזואן. הספסל של דימונה נראה נטוש ובירור קצר מגלה שיניב אדרי (אח של כפיר ומאמן-שחקן) לא הגיע למשחק. בהמשך ראיתי שחקן מבוגר אבל התברר שזה לא אדרי אלא משה גרוס, בלם בן 47. ביציע טענו שבן סולימני ענק באחד על אחד.

אחרי עשרים דקות חלשות עמר זייד ספג אדום ישיר אחרי עבירה על יבגני פובולצקי, אבל גם דימונה נותרה בעשרה שחקנים עד שיבגני חזר. לאחר מכן היא החלה לתקוף ופובולצקי גם כבש בדקה ה-33 לאחר קרן קצרה ותרגיל אבל השער נפסל בגלל אופסייד. על כר הדשא נשמעה הוראה של קשר דימונה לבלם שלו "תניע כדור ולמעלה", אבל הבלם מסר לבלם השני.

הנערים בצד החלו לאבד עניין ולדון בעניינים חשובים עם הגב לדשא, ודימונה המשיכה לתקוף וכמעט כבשה. הפעולה האחרונה במחצית הראשונה הייתה שייכת לארזואן אחרי בעיטת שוער של עדי אזולאי, אבל הוא לא הסתדר עם ההגנה ו-0:0 במחצית. אוהדת מודאגת הרימה טלפון כדי לסלק את בנו הקטן של שוער דימונה, אביחי חכמון, מעמדתו מאחורי השער.

*

בהפסקה נכנסו לאצטדיון כחמישה עשר ילדים דוברי ערבית ואז התברר שמאוחר יותר מתוכנן משחק ידידות נגד שחקני "מרכז המצוינות כסייפה". אחד האורחים שאל אם לערד יש תלבושת חוץ ונענה ש"כאן זה לא ליגת העל". נתי פיקרדו נכנס ובישל אחרי חמש דקות לארזואן את הראשון. אוהד מעורב דרש דאבל פס והכניס אווירת מערבונים עם הקריאה "תיזהר, מאחוריך". הבן של חכמון נצפה שוב מאחורי השער.

עמית פרץ בישל את השני לארזואן בדקה ה-64 וכבש בעצמו אחרי חמש דקות. זה כבר נראה גמור אבל שער מצמק של ישראל גב מהאוויר בדקה ה-77 השאיר קצת מתח. אור אסייג סגר עניין בדקה ה-86 מתוך הרחבה וערד בתמונת העלייה (ישירות או מהפלייאוף). ביציע ביררו מה קורה עם כסייפה והתאכזבו לשמוע שכבר 0:4 על אופקים. השופט שרק לסיום, ביציע שמרו על אדישות, והילדים נעו לעבר כר הדשא, המכוסה צמחייה גבוהה.

זידאן. פאדי זידאן
נכון יצאת מאוחר?

תגובות

  • רני

    ענק יואב עשית לי את הבוקר.

    הגב
  • אלכס דוקורסקי

    מצוין, כרגיל.
    חג שמח.

    הגב
  • בני תבורי

    סיפור מעניין עם השניים בתמונה - רוזנטל המשופם עם גינטר נצר למי שלא מכיר. מצד אחד מסופר כי נצר שהיה הכוכב של גלדבאך פרש חסותו על רוזנטל והיה חברו הקרוב, מצד שני נטען כלפיו כי בימי חטיפות וטרור המטוסים של תחילת הסבנטיז, חשש נצר לבלות באותו מטוס עם רוזנטל ועל כן נאלץ רוזנטל להגיע למשחקי חוץ של הקבוצה במכונית, עם נהג מן הסתם. לך תדע.

    הגב
  • ויכסלפיש

    הייתי גם בפאב "המוזה" - תצוגה מדהימה של צעיפים ודגלונים שמכסים את הקירות והתקרה

    הגב
  • Gil - Zimbabwe

    סיפורים נהדרים, כתיבה נהדרת, מצויין!!
    גינטר נצר - איזה שחקן!! אשף המשחק בהליכה (ליאו מסי....). נעל 47, כל מסירה שלו ולא חשוב המרחק נוחתת על הרגל.
    אלמלא הפוליטיקות של בקנבאוור, ברייטנר והלמוט שן המאמן בניבחרת הוא היה המנהיג של הניבחרת ולא הקייזר.

    הגב
    • בני תבורי

      בדיוק! המאפיה של באיירן ניצחה.

      הגב
      • holden

        היה איתו לשנה וחצי בערך כוכב על , שחקן כספית תותח, שיער בלונד שטיני מקורזל ,נמוך קומה, מבחינתי עושה משחק הכי טוב בשנות השבעים, אין צורך לרשום את שמו, זה לא החידונים של דורפן,
        השחקן הנמוך קומה היה האהוב עלי מכולם בסבנטיז,
        השחקן היחידי בהיסטוריה שהבקיע שערים בגמר אליפות אירופה לקבוצות, לגביע המחזיקות וגביע אופ"א.

        הגב
        • Matipool

          אתה לא רוצה לכתוב את שמו אז לא נשבור את המילה אבל רק לציין שהוא דני ולא גרמני.

          הגב
          • holden

            כן, הוא דני וזה לא האנס כריסטיאן אנדרסן

            הגב
  • צור שפי

    פברואר 1970, בלומפילד, מנשנגלדבך-נבחרת ישראל 0-6, נצר מראה כדורגל מעולם אחר, אני כמעט בן 13, ביציע, מאחורי הגדרות, בוהה בתדהמה בפלא. חוויית ילדות פורמטיבית בכל מה שקשור לאהבה שלי למשחק.

    הגב
    • Gil - Zimbabwe

      אמת!!
      נסענו 5 שעות מהקיבוץ לראות את הפלא. אני בן 10 ולא הצלחתי להבין איך מה שראינו כל מוצא"ש בטלויזיה ניקרא כדורגל.
      חוץ מהפיאות של השחקנים שום דבר לא היה דומה, אני זוכר איך השחקנים של בורוסיה היו מסודרים, חולצה במכנסיים, גרביים מתוחות ואילו אצלינו הכל הפוך...שכונה.

      הגב
      • אמוץ כהן-פז

        הייתי שם!

        הגב
      • צור שפי

        ילד

        הגב
        • צור שפי

          הסמיילי לא עבר...

          הגב
          • בני תבורי

            דה באזר אתר רציני, אין אצלנו מקום לסמיילים.

            הגב
            • צור שפי

              :-)

      • קרסקי

        היינקס היה חלוץ מרכזי, ברטי פוגטס, מגן. אולם אותה קבוצה ושחקנים בשיאם הובסו על ידי ליברפול עם קיגן ב-1973 בגמר אליפות אירופה במשחק כמעט חד-צדדי.

        הגב
        • Matipool

          גמר גביע אופ״א.
          את אליפות אירופה מול גלדבאך, ליברפול לקחה ב-77׳.

          הגב
  • holden

    גינטר נצר זטרק אותי לילדות המוקדמת , עבורי גינטר זה ריאל מדריד, גינתר כיכב בשער של חוברת " פנדל" כמה פעמים בשנה.

    אפרופו גרמניה ותחילת אמצע שנות השבעים, יש סרט שמתאר בדיוק את התקופה ההזו בגרמניה, בעצם אולי כמה שנים מאוחר מזה ,עדיין זו רוח התקופה, גרמניה של באדר מיינהוף,

    כתבתי קצת על הסרט וכל מי שרוצה לראותו יכול לדעתי אפילו ביו טיוב למצוא גירסא שלו מלאה, סרט ענק,
    The Baader Meinhof Complex

    תאומות בגיל 5 משתכשכות ערומות במים הקפואים של הים הצפוני, כדור ים צבעוני עובר מיד ליד ומקפץ בין הגלים,
    דיונות החול הלבן של חופי האי סילט, מרחק של כמה שעות נסיעה ברכבת מהמבורג,

    חוף נודיסטים יוקרתי של עשירי גרמניה, זוג עיתונאים שמנהלים מגזין פובלציסטי שמאלני,

    אולריקה מיינהוף ובעלה יצאו לחופשת קיץ עם התאומות,

    בסצנה הבאה הפסטורליה הזו מקבלת לופ אלים וברוטאלי:

    מוחמד רזה שאה

    ואשתו המצודדת : פארה דיבה מגיעים לביקור מדיני בגרמניה של הסיקסטיז,

    השאה האיראני באותם הימים היה מין סוג של בובה שהפעילו מעצמות המערב :ארצות הברית של אמריקה שכרמה להפיכה באיראן שהעלתה את השאה לשלטון ובעיקר בריטניה שסייעה לשאה להגיע לכס - השלטון,

    לבריטים היה אינטרס עליון לשמר את הזכיונות של הפקת הנפט מהמפרץ ואת התמלוכים הנלווים.

    הביקור הזה של השאה בגרמניה הצית מהומות דמים שגרמו בעצם לביסוסו של אחד מארגוני הגרילה הנודעים בעת -החדשה:

    סיעת הצבא האדום המוכרת גם כ:באדר מיינהוף

    באותו ביקור השל השאה הפרסי בברלין יצאו הוא ורעייתו פארה דיבה למופע בבית האופרה,

    מפגינים ממחנה השמאל התעמתו עם מפגינים שצידדו בשאה , שוטרים של גרמניה ויחידות מיוחדות של בטחון שמרו או ניסו למנוע הפרות סדר,

    האוויר היה רווי באלימות, כמו מיכל של בנזין שרק חיכה לסמרטוט לוהט שיצית אותו ,

    זה אכן מה שקרה,

    ההפגנה הפכה אלימה,

    שוטרים גרמנים שעטו עם סוסים אל תוך הקהל וההמון וההמולה ובליל הצעקות וזעקות הפצועים ,

    כל זה בא כאמור כקונטרה לסצנת הפתיחה הפסטורלית שתיארתי קודם של משפחה שנופשת בים הצפוני.

    כך התחיל הסרט של אולי אדר על באדר מיינהוף,

    בהמשך הצופים עדים לתחילת ההתארגנות של המחתרת הזו:

    פיצוצים בבית כלבו ענקי בברלין,

    מחאות והפגנות קשות מתחת לבית ההוצאה לאור של העיתונים של אקסל שפרינגר,

    אנדראס באדר מנהיגה הכריזמטי של הקבוצה התחבר למנהיגה השניה : גודרון אנסלין שעזבה למענו את בעלה וילד קטן וביחד הזוג הזה סחף אליו מאמינים שהתלהבו מהאקשן, מהמתירנות המינית ומהאידיאולוגיה,

    אולריקה מיינהוף שהיתה עיתונאית מהמחנה השמאלי תמכה בהם ועם הזמן חצתה את הקווים והצטרפה בפועל לארגון המחתרת הנודע, למעשה היא השתתפה בפעולת השחרור של באדר ממעצר,

    הסרט מתאר היטב את רוח התקופה, התלבושות, המכוניות , רוח הזמן עוברת מבעד למסך,

    כולל התמונה המפורסמת של אותו מפגין שנורה למוות בהפגנה האלימה מחוץ לבית האופרה:

    צילום שך אישה אוחזת באותו מפגין ירוי מאחורי מכונית מדגם פולקסווגאן חיפושית שחורה,

    אגב, לימים אותו שוטר שירה בראש הסטודנט ללא עילה יצא זכאי,

    כמו כן מתואר בסרט מחנה האימונים של הקבוצה במדבריות הסמוכות לישראל במדינה השכנה ירדן,

    בירדן התאמנו אז הפלשתינאים ועוד כמה קבוצות גרילה שנהנו לחזות בנשים הגרמניות באמצע מחנה אימונים מג'וייף,

    הסרט מתאר את כל העלילות של החבורה עד לאותו בוקר או אישון לילה שבזה אחר זה נמצאו חברי הקבוצה בתאם בכלא ללא רוח חיים מלבד פעילה אחת שנותרה בחיים,

    ככל הנראה המימשל הגרמני דאג לחסל אותם בתא הכלא,

    הרי הגרמנים תמיד התגאו שהחבורה מוחזקת בתאים הכי שמורים ומאובטחים ככה שנהיר לכל בר דעת שאין שום סיכוי שבעולם שהחבורה יכלה להתארגן ולהכניס אקדחים או רעל לתוך הכלא,

    ימים ספורים לפני שמצאו את מותם נחטף מטוס גרמני על ידי ארגון פלשתינאי שדרש תמורת שחרור בני הערובה את שחרורם של אולריקה של באדר הושל אנסולין,

    אולם מבצע הירואי על אדמת סומליה של הגרמנים הביא לשחרור בני הערובה ללא תמורה,

    סרט מוצלח שמצליח להעביר את רוח הכנופייה ההזו

    הגב
    • ויכסלפיש

      ראיתי את הסרט, קראו לו בארץ "כנופיית באדר מיינהוף"

      הגב
      • Gil - Zimbabwe

        סרט מעולה.
        החברה האלה כל הזמן או פוצצו או ז..נו.

        הגב
  • סימנטוב

    נהדר!!! תודה

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *