דרבי השכונות של רחובות בין שעריים למרמורק נעדר מתכנית המשחקים החל מהעונה הקודמת וימשיך להיעדר גם בעונה הבאה. שעריים חזרה לליגה א’ אחרי עונה בודדת בנס ציונה ומרמורק יצאה היום מהמגרש הביתי ברמלה עם חותמת על תעודת ההישרדות, אחרי 0:4 מול הפועל כפ”ס (שעשויה לרדת ליגה שתי עונות ברציפות ולחקות בין היתר את אחי נצרת בעשור הקודם).

האצטדיון ברמלה מוקף בחומה אפורה ובפנים יש כר דשא למשחק, משטח אימונים וגם שטח חולי גדול מאחורי השער. כשלושים אוהדי כפ”ס, פעם אלופה ומחזיקת גביע וכיום צוללת ירוקה, נשלחים ליציע הקטן שמול השמש ומעל חמש מאות אוהדי מרמורק מתמקמים ביציע הגדול. בקהל נצפות חולצות אדומות והדפסים כמו “שכונה קטנה קבוצה גדולה” ודיוקן של איינשטיין עם הלשון בחוץ עם כיתוב “שיגעת אותי”, כשמו של הלהיט הגדול (מבטאים MARMUREK) שנשמע ביציע.

מסבירים לי שראש המקהלה הוא אחד אחיקם עם הרמקול, ואכן, הבחור מתרכז הקהל ובפזמונים עם הגב לדשא, וזה עובד יפה ולאורך כל המחצית. למעט קריאות “חיזבאללה” קצרות לעבר אחד משחקני כפ”ס אחרי תאקל חריף.

גם הרוכל המיתולוגי שמעון “אני הולך” הגיע כדי לעשות את היומית וניסה טקטיקה חדשה “ילד אתה חיוור, תפתח פה תעשה אה.. אתה צריך ארטיק”. בקהל גיחכו וסיפקו לו פרנסה. והשירים נמשכו בהובלת “כל היציע עכשיו משתולל/ ניתן את הכל בשבילך הפועל” וגם “מרמורק עולה עולה” לפי “למאיה יש אקדח” של כנסיית השכל.

על הדשא ראינו את עידן שריקי בגיל 36 פלוס בשפיץ של מרמורק (חולצה אדומה עם לוגו מאפיית שיבולת השרון) עם החולצה מס’ 14 ופדרו גלבאן  בגיל 33 מול הירוקים, שנראו אובדי עצות למרות לוגו של ADVICE  – ציוד למחשבים. לידור כהן הבקיע את הראשון בדקה ה-19 ממסירה של ים ששון, גלבאן העלה ל-0:2 אחרי בישול מריצה ארוכה עם הכדור של גיא משפתי, שפעם נחשב לבלם העתיד אבל בגיל 27 לא התכלה מעבר להפועל פ”ת והחליף שבע קבוצות. משפתי עצמו ואיתי עוזרי סגרו עניין במחצית השנייה משתי נגיחות אחרי מצבים סטטיים (קרן, וכדור חופשי של גלבאן) וניצלו חוסר עירנות בהגנה של כפ”ס שמידרדרת משבוע לשבוע בואכה מבחני ההישרדות ואולי “הישג” של שתי עליות רצופות, מליגה א’ לליגת העל,  ושתי ירידות רצופות. רן דוד החמיץ פנדל בדקה ה-42 ואיתמר ישראלי רשם מספר עצירות מול השלטים של “ליאם הפקות” (אייל גולן).

את הקהל המקומי החשבונות האלה לא עניינו. אוהד עם ראסטות ומיקרופון הצטרף לצוות ההווי, ונשמעו זמירות עם לחן של “למבדה”, “היידה מרמורק” ו”איזה כיף שלא יורדים” (מנגינת “איך זה לקבל שלוש”). בסיום השחקנים ניגשו להודות לקהל ורקדו, והאוהדים חילקו להם מגאפונים כדי להגביר את הווליום של החגיגות.

 

"צץ משום מה..."