את הגול האחרון כבש ציון מרילי (יואב ויכסלפיש)

ויכסלפיש ממשיך לנדוד בין מגרשים שהיו ואינם, ועכשיו, עדיין בירושלים, הוא צולל עם חיים ברעם למגרש של הפועל בקטמון

מיקום: רחוב רחל אמנו, שכונת קטמון, ירושלים

שנות פעילות: 1980-1957

משחק ליגה אחרון: 10 במאי 1980. הפועל ירושלים-הפועל ר"ג 1:3 (מפגש  בין שתי העולות מהליגה הארצית). לירושלים: ציון מרילי (33 ו-55 בפנדל), לר"ג: רוני לוריא (41).

 

קיצור תולדות הזמן:

הסתדרות העובדים הכללית בנתה את המגרש עבור הפועל ירושלים, שעברה אליו אחרי משחק אחד בימק"א בעונת 1957/8, הראשונה שלה בליגה הבכירה, אז הלאומית. בימי השיא מילאו 9000 צופים את האיצטדיון שבשכונת קטמון. בשנות השישים ובחתחילת שנות השבעים הפועל היתה הקבוצה הבכירה בירושלים, והמשיכה להיות חלק טבעי מהליגה הלאומית עד לירידת ב-1979, היחידה בתולדות קטמון. בעיתונים דיברו בקיץ 1980 על שיפוצים נרחבים והפיכת המקום לאיצטדיון מפואר, אבל קומבינות נדל"ן ירושלמיות הובילו לחיסולו המוחלט.

 

משחקים גדולים:

מאי 1965: הפועל ירושלים – מכבי חיפה 2:3. נחשב למשחק הגדול ביותר בקטמון. מחזור אחרון ושתי הקבוצות בקרב הישרדות ראש בראש, חיפה מובילה 0:2 משערים של בוסטוני (40) ויוני צבי (48 בפנדל), חנוני מצמק בדקה ה-59 וצמד של צבי סינגל בדקות 85 ו-88 משאיר את ירושלים בליגה ומוריד את חיפה.

מארס 1969: הפועל ירושלים- בית"ר ירושלים 0:2. הדרבי הראשון אי פעם בליגה הלאומית. הפועל מנצחת משערים של ליאון אזולאי וצבי סינגל

מארס 1971: הפועל ירושלים, בסכנת ירידה, מארחת את האלופה מכבי תל אביב, שמובילה משער של גיורא שפיגל. אבל ליאון אזולאי משווה לפני ההפסקה, מוסיף שער במחצית השנייה, וצבי סינגל וציון תורג'מן משלימים את אחד הנצחונות הגדולים בהיסטוריה של הפועל.

 

עד ראייה:

חיים ברעם: "לפני קום המדינה הפועל שיחקה במגרש בשמואל הנביא, ובהמשך בימק"א, אבל ראשי הקבוצה החליטו שצריך מגרש חדש. ההסתדרות הקימה אותו בקטמון באמצעות חברת 'סולל בונה'. חנוכתו הצטלבה עם העונה הראשונה אי פעם של הפועל בליגה הלאומית, והוא מזוהה עם תור הזהב של הקבוצה.

"המעבר לקטמון היה הצלחה דרמטית מבחינת הפועל, ששלטה בעיר עד אמצע שנות השבעים. המיקום החדש חיבר את הקבוצה לקהל חדש, שלא היה מאנשי מפא"י ותנועות הנוער, אלא הורכב ברובו ממהגרים בני עדות המזרח. תושבי שכונות שלמות בדרום העיר, כמו בקעה, קטמון, תלפיות וארנונה, הפכו לאוהדי הפועל, והאיצטדיון התמלא פעמים רבות ב-9000 צופים, שבאו לראות קבוצה שרוב שחקניה עולים ממוצא צפון-אפריקאי.

"היציע הגדול נבנה בצד של רחל אמנו מדרום והיציע הצפוני פנה לכיוון רחוב כ"ט נובמבר. בדרומי ישבו אנשים כמו מנכ"ל משרד האוצר, יעקב ארנון, בכירי ההסתדרות והעירייה ודוקטורים ממוצא הונגרי, שתיעבו את בגין ודיברו בשפת אמם. ביציע הצפוני ישבו גם אוהדים אורחים והוא זכה לכינוי 'היציע ממול'.

"שערי הכניסה לקטמון היו צרים מאוד והגענו למשחק שעה וחצי לפני השריקה כדי להידחס. היה מאוד קשה להתפלח כי החומות היו גבוהות, ועליהן גדרות תייל ושברי בקבוקים.  כר הדשא היה בעייתי, עם חורים וגומות, ושלמה מהטבי הכיר אותו היטב וידע לנצל היטב את הבורות. עו"ד אייל רוגובסקי נפל שם ושבר רגל וגם תבע את הפועל. היה מאוד קשה להתפלח כי החומות היו גבוהות, ועליהן גדרות תייל ושברי בקבוקים. נאלצנו לעזוב אותו ב-1980 וההשפעה השלילית הורגשה מיד".

 

אפקט הנטישה:

חיים ברעם: "המגרש נמכר ומיד איבדנו חצי מהקהל, למרות החזרה לליגה הבכירה בעונת 1980/81. הייתי מגיע למשחקים בימק"א בשנות השמונים ורואה אווירה של בית קברות. זה היה מאוד מאוד עצוב. היה גם חילוף משמרות לא מוצלח. מישל דיין היה שחקן מצוין, אבל אף אחד משחקני שנות השמונים לא היה מוצא מקום בהרכב שנות השבעין עם בן רימוז' וסינגל. מגלה הכשרונות מרדכי כהן פוטר, והפועל לא צלחה את המעבר לשנות השמונים גם בגלל שעם הזמן מפלגת העבודה ירדה מנכסיה ולא תמכה בקבוצה ההסתדרותית. מאז עוד לא היתה לנו תקומה".

*

ונעבור לימק"א

 

 

 

 

 

יום ראשון הגדול
הודעה

6 Comments

ניינר 19 בספטמבר 2010

תיקון קטן-עו"ד אייל רוזובסקי (לא רוגובסקי) גמר את הקריירה הקצרה שלו בעקבות תיקול אלים של ירקוני מביתר. אייל גדל איתי בשכונה והיה שחקן מדהים עם עתיד מאד מבטיח. היום הוא עו"ד צמרת.
ואכן לקטמון היה הרבה יותר קשה להתפלח מאשר לימקא

יוסף בן עיון 19 בספטמבר 2010

מי זה ירקוני מבית"ר??

יוסי מזרחי 19 בספטמבר 2010

מגן ימני שבא מגדנע יהודה והיה אפילו קפטן !!!

יוסי מזרחי 19 בספטמבר 2010

סליחה, מגן שמאלי.

Comments closed