של מי הסובארו אימפרזה שחוסמת?

וגם סיימון וגרפונקל

הפועל אזור – מכבי "קביליו" יפו 0:2, ליגה א' דרום, איצטדיון אזור, 19/10/2018

האיצטדיון באזור נמצא בתוך מתחם שכולל גם מגרש סינתטי ומאפשר צפייה מטריבונת אבן מכוסת מושבים, או בעמידה על הדשא. אפשרות נוספת היא היצמדות לגדר כדי לשיר ולחלק הוראות, וזה בדיוק מה שהאולטראס של יפו עשו יחד עם התוף ושירי העידוד למנגינת "גברת רובינסון" של סיימון וגרפונקל (בין היתר). האורחים בכחול עם לוגו של חלקי חילוף על הבטן ואזור באדום עם Be4you – שמתגלה בחיפוש מהיר כחברת קוסמטיקה מקומית. ממול רואים שני שלטים של עסקים אזוריים – מוסך גדי את דוד מבת ים וספק גז מראשון לציון, ואני מניח ששני השלטים שפונים לכביש מס' 1 מכניסים יותר כסף למרות שאי אפשר לראות אותם מהמגרש. חוויית הצפייה האקלקטית כוללת גם רכבות חולפות, את חירייה באופק, בתים עם דודי שמש ואתר בנייה עם ערימה מרשימה של בלוקים ליד דחפור. אין קופות והכניסה חופשית.

הטריבונה (רובה מקורה) מלאה בעיקר באוהדי יפו, והאולטראס מעודדים אבל על הדשא (וגם על עיגול החול שנפער קרוב לקו האמצע) רואים משחק חלש ובלתי מדויק עד לדקה ה-37, שבה עומרי מנשה מצליח להקפיץ מקצה הרחבה מעל השוער בן וולובלסקי ולקבוע 0:1 ואז פתאום צצים עשרה אוהדים של אזור ומגיעים לגדר, והמבקיע רץ אליהם. אישה עצבנית מגיעה ליציע ושואלת של מי הסובארו אימפרזה שחוסמת אותה, אין תשובה, אז היא מטלפנת למשטרה. המחצית מסתיימת ואז מתחילה תחרות בין הרוכל עם הארגזים "קסאטה גרעינים" לאנשי "המפגש של באווי – קיוסק על גלגלים" שנמצא בצד שמאל. נראה לי שהרוכל מנצח בנוקאאוט. יש גם אופציה שלישית והיא המינימקרט שמחוץ למתחם. רון עמיקם, עיתונאי וממייסדי "קביליו", עונה לי שבתחרות המתקן הגרוע במחוז אזור בכל זאת מפסידה למגרש בבקעת הירדן. במחצית אני מגלה שהאיצטדיון נקרא על שם ויטנר ומסיק שהוא מכונה "אזור" כדי לא להתבלבל עם וינטר.

אוהדי יפו חוזרים לעודד ולתופף בתחילת המחצית השנייה אבל אחרי כמה דקות הם מבינים שהקבוצה נראית רע. ביציע אני שומע אוהדים דעתניים שאכפת להם וזועמים על השחקנים והמאמן, מביטים בזעם איך שחקני אזור לוחצים גבוה וחוטפים כדורים וה-0:2 מגיע מבעיטה שטוחה לפינה של גל בן דיין בדקה ה-57. הפעם הוא רץ לגדר כדי לחגוג אבל עושה את זה לבד. האולטראס חוזרים לעודד "לעולם לא נוותר, לעולם לא נישבר", אבל אוהד ריאלי ביציע מדבר על "תגידו תודה אם ייגמר רק שתיים". עיקר הטענות מופנות ליוסי סלליך וליאל זימרו ויש גם הברקות כמו "שופט, רסס לו את הספריי בראש" ו"כמה זמן אתה קושר שרוכים, הלוואי שיהיה לך נזק ביד". אזור הייתה יכולה להגדיל את התוצאה אבל חלוציה התרשלו ונגמר 0:2. טקס הסיום כלל גם את השיר היחיד ששמעתי מכיוון המנצחים והוא "יודה חוטה/יודה חוטה/ יודה יודה יודה חוטה".

השחקנים חגגו עם "איפה זה בכלל אזור". מה עלה בגורל האימפרזה החוסמת? לא נדע לעולם.

נתניה אוּנד נוֹך פוּנפצֶן
התיקו בגשר

9 Comments

ערן לוי 20 באוקטובר 2018

אני אוהב את המגרש באזור, בשנות העשרים של חיי גרתי במרחק של חמש דקות הליכה מהמגרש, אין כמו מגרש כדורגל (וקבוצת כדורגל) ליד הבית

רוני יובל 20 באוקטובר 2018

אם גרת באזור, אני בהחלט מבין למה עזבת לגרמניה. אנחנו איתך, ערן.

ערן לוי 20 באוקטובר 2018

אחלה מקום לגור בו, לא מחזיק בדעה דומה לשלך. גם שקט, גם קרוב לחולון, לא יודע על מה אתה מדבר. חוץ מזה גרתי ברמת גן לפני שעזבתי לגרמניה

Ollie Williams 21 באוקטובר 2018

אני חושב שהרבה פחות אנשים ממה שהיית חושב רואים ב"קרוב לחולון" יתרון ….

S&M 20 באוקטובר 2018

כלל ידוע בעיתונות זה שאם יש כותרת עם סימן שאלה, אין לה תשובה בכתבה, או שהתשובה שלילית.
בקיצור, מעלת בשליחותך העיתונאית. ;-)

דורפן 20 באוקטובר 2018

להיפך – הוא מנסה לסייע לפתור את הבעיה!

D! פה ועכשיו 20 באוקטובר 2018

הייתי בטוח שהכותרת היא פראפזה למשחק של מוריניו

מאשקה 21 באוקטובר 2018

אחלה פוסט כמו תמיד.
איך אתה יודע את שמות השחקנים ?
כבוד !!!

ויכסלפיש 21 באוקטובר 2018

רושם את המספרים ובודק באתר התאחדות ו/או שואל במקום

Comments closed