כדוריד בשיניים

הפועל רמת גן - א.ס. רמת השרון: 37:25

הדרך לאצטדיון במרמורק (מכבי יבנה נדדה לשם בגלל שזרוע) הסתיימה במראה של פקק ענק בירידה לאיילון וסיבוב מהיר של ההגה לכיוון דרך נמיר והביתה. יותר מדי אפשרויות לליגות נמוכות כבר לא נשארו וכך מצאתי את עצמי חוזר לאולם זיסמן, כשנה וחצי אחרי שסולקתי ממנו בבושת פנים בגלל עומס צופים במשחק גמר המכביה בפוטסל.

קבוצת הכדוריד של מכבי ת"א ויתרה בקיץ על ליגת העל וברמת השרון הלכו על סגל חזק כדי לרוץ לאליפות וגם נרשמו לגביע האתגר והעפילו לשמינית הגמר בפברואר. האחים פומרנץ, איתי טורקניץ וטל גרא הגיעו, אבל הסיבוב הראשון היה עלוב והמאמן הסרבי ג'ורדביץ'הלך הביתה לטובת אסף לוי. המארחת, שידעה ימים יפים עם דאבל ב-1971 וגביעים בשנות ה-60 וה-70, היא לא יותר מהערת שוליים בעשור הנוכחי. הדבר בא לידי ביטוי גם בהבדל בין התלבושת עטורת הלוגואים של רמת השרון עם SGS  על הבטן, לעומת "אבי סופר" בגב של רמת גן.

כשמונים צופים הטריחו את עצמם ליציע היחיד באולם זיסמן (30 ש"ח לכרטיס מבוגר) כדי לראות אם רמת השרון תמשיך ביציאה מהמשבר וקיבלו תשובה חיובית כבר אחרי עשר דקות. רמת גן עוד הובילה בפתיחה אבל הפומרנצים, עמית גל והמקשר מילאן פבלוביץ', השתלטו על המשחק וברחו ל-5:10  ול-12:17 במחצית. הקריאות הבודדות מהקהל נשמעו היטב בגלל האקוסטיקה של האולם וגם מחיאות הכפיים. בדקה ה-26 נשרקו לראשונה שתי דקות השעיה לשחקן אורח ולאחר מכן לשחקן נוסף, ואוהד זועם התעורר בזעקות "שופט, משעמם לך, התחלת לעשות בלאגן?" שחקני המארחת לא ניצלו את המומנטום והמחצית הסתיימה. מאחורי השער נצפו מספר שלטים של עסקים קטנים, כולל אחד "נלחמים בשיניים" – עבור מי שצריך טיפולי שורש וסתימות.

בהפסקה אוהדים יצאו לעשן, וילדים הגיעו למזנון עם הבייגלה הממתקים והשתייה. במסדרון מצאתי בעיקר תמונות ניצחון של קבוצת הנשים של מכבי רמת חן מהעשור הנוכחי. חזרנו למחצית השנייה והאוהד הזועם המליץ לשופטים להחליף עדשות ולהרחיק לשתי דקות גם שחקנים של רמת גן. היתרון צמח ל-13:21 ושמתי לב שאיתי טורקניץ יוצא מקו ההגנה ללחץ גבוה על מוליכי הכדור של המארחת. היתרון גדל עד לסיום, ולקבוצה של תומר בודנהיימר וורנר סטרודיום יישארו מאבקי התחתית. המרכז אלכס סיצ'נקו עוד הספיק לגרום חצי דקה של חרדה כשנחת על הפרקט סמוך לסיום, אבל התאושש, והמשחק הסתיים ב-25:37 ובטקס השחקנים המסורתי.

בהתאחדות טרם עדכנו
דאבל יוסי

תגובות

  • תבורי

    אשכרה שימחת אותי, לא סובל את האורדונים.

    הגב
  • גיא זהר

    רמת גן חלשים מאוד, כנראה היורדת הבטוחה. אבי סופר זה ספונסר גנרי לקבוצות בר"ג? ומי שיוצא לו לראות את אליפות העולם בכדוריד (הרבה יותר מעניינת מהמונדובסקאט למשל, אולמות מלאים) מבין איזה משחק מדהים זה כדוריד (צחוק הגורל שהקבוצות הבאר שבעיות ביד וסל בפלייאוף והאלופה המכהנת ברגל לא).

    הגב
    • S&M

      אבי סופר הוא עיראקי יליד רמת גן. בטח אוהד הפועל.

      הגב
    • ויכסלפיש

      מי ראה פה כדוריד בשנות ה-70 ויכול לספר משהו על האולמות והאווירה?

      הגב
      • S&M

        אני ראיתי הרבה. ולא שיחקו באולמות, אלא במגרשים פתוחים. האווירה הייתה די רגועה, כי במגרש פתוח של 2-3 שורות קהל, קשה לייצר אווירה כמו באולם עם טריבונה של 30 שורות.
        הפועל רחובות שלטה בליגה, ראשון לציון (שתיהן) לא הייתה האימפריה שהיא היום. רחובות הייתה כמו בוסטון סלטיקס של פעם, עם הרבה אליפויות רצוף. לא היו מוכרים כרטיסים למשחקים. המגרש הכי חם שאני זוכר היה של מכבי פ"ת, שהיה ליד תחנת אגד של פ"ת. המגרש של הפועל פ"ת היה יותר בתוך העיר, והיה יותר מסודר. בד"כ המגרשים היו של שתיים-שלוש שורות קהל ליד מגרש בלטות של בית ספר. ארזים שיחקו באוהל שם ברמת גן, הפועל ר"ג שיחקו בגבעתיים.
        מכבי ת"א לא הייתה קיימת. היא הוקמה מאוחר יותר. ראיתי בטבלת הליגה גם כל מיני קבוצות מוזרות, אשדוד, באר שבע, כפר סבא.
        כדוריד שיחקו אז רק ברחובות, ראשון לציון, נס ציונה, רמת גן ופתח תקוה. אח"כ גם חולון. אולי שכחתי מישהו. לתל אביב לא הייתה קבוצה. לחיפה, באר שבע, ערים גדולות - לא היה כלום.
        בבית הספר היסודי היה לי מורה לספורט, אהוד גלפנד, שהיה שחקן אדיר במכבי ארזים. הייתה אליפות ר"ג בכדריד, והפסדנו בגמר.
        רוצה סקופ? דורון ג'מצ'י היה שחקן כדוריד אדיר. לקח את אליפות ר"ג לבתי ספר יסודיים (עד כיתה ח').

        הגב
        • כח הגברה

          הרצליה.

          הגב
  • ששון

    אין מצב בעולם שעל משחק כזה גבו 30 שקל. זה פשוט לא יכול להיות.

    הגב
  • S&M

    הפועל רמת גן בזיסמן, זו התחלה של בדיחה גרועה.
    אין להם כבוד לאורדונים. תמיד היו זבאלות חסרי מודעות עצמית.
    הפועל בזיסמן, האבא והאמא של "מכבי" ברמת גן. חה!

    הגב
  • אלכס דוקורסקי

    תודה רבה

    הגב
  • ויכסלפיש

    אני לא משווה כמובן לרמה גבוהה של מקצוענים, מעניין אותי מי בא לראות ומה האינטרסים להשקיע כמו ברמת השרון, עיר קטנה ונטולת מסורת, בניגוד לראשל"צ ששולטת פה כבר 35 שנה

    הגב
  • פרידה מהבנק

    הו, הימים האלה של הכדוריד בפתח תקווה, הדרבי היה חם מאד ובית הפועל היה מפוצץ כשגם החבר׳ה מהכדורגל (אברם בלט באהבתו למשחק) הגיעו בהמוניהם..
    המשחק באופן מסורתי היה (ועודנו) בקריות, הרצליה, פת, רג, תא, רשלצ (קצת אשדוד) רחובות, נס ציונה, דימונה וערד..
    אגב, קפטן הנבחרת לשעבר (גרשון טננבאום) חזר לאחרונה ארצה אחרי גלות של רבע מאה..

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *