נוקאאוט צרפתי בבודפשט

גמר ליגת האלופות בכדורגל נשים: ליון 4 ברצלונה 1

 

יחסי ההימורים על ליון בגמר ליגת האלופות לנשים, שנערך בשבת בבודפשט, נעו סביב 1.3-1.4 לעומת יחסים גבוהים מ-7 לברצלונה, בגמר הראשון שלה בתולדות המפעל. ליון היא מפעל של תארים והניפה את הגביע בשלוש העונות הקדמות, פעמיים לאחר ניצחונות בפנדלים וכן 1:4 אשתקד בהארכה על וולפסבורג, אימפריה בפני עצמה בענף. המשחק נערך באצטדיון של פרנצווארוש ותהיתי איך ימלאו אותו (22 אלף מקומות)  וימנעו קרחות שמזיקות לספונסרים. כרטיסים מאחורי השער עלו בסביבות שלושה יורו, והגעתי לשם באדיבות מייסד האתר (אוהד יונייטד) שגם ישב שורה לפניי וחזה במשחק דרך רשת שנועדה למנוע השלכת חפצים, כאילו מדובר באולטראס המקומיים.

*

באצטדיון התברר שהספונסרים עצמם יצרו את הקרחות ביציעי המוזמנים, אבל מעל 19 אלף צופים נכחו ביציעים, עם יתרון בולט לברצלונה, גם בסיוע הקהל המקומי. גוש קטן של אוהדי/ות ליון עם דגלי הקבוצה, וויילס, נורבגיה וקנדה התמקם מעל קו האמצע. כבר בטקס הצגת השחקניות נשמעו תרועות לספרדיות ולעומת זאת רק הקשרית השמאלית ג'ניפר מרוז'אן, שבחרה לייצג את גרמניה למרות שאביה שיחק בנבחרת הונגריה, זכתה ליחס דומה מהקהל . עבור המקומיים היא נחשבת מקור לגאווה גם אחרי הוויתור על חולצת הנבחרת.

*

ברצלונה פתחה היטב עם הזדמנות ובעיטה שטוחה אלכסונית קרוב לקורה, אבל מחזיקת הגביע הוכיחה שהלוגו SWORD  (ייעוץ להייטק) מוצדק ועקצה כבר בדקה החמישית עם בישול של הקיצונית ההולנדית שאניס ואן דה סאנדן למרוז'אן שכבשה מקרוב ו-0:1. האגף השמאלי של הגנת ברצלונה נראה רע מאוד וממנו הגיעו שלושה מארבעת השערים – על חשבונה של המגינה ליילה קוהאבי. בהתקפה הרצינית הבאה כבר 0:2  בדקה ה-14 משער של החלוצה הנורווגית זוכת כדור הזהב אדה הגרברג מקרוב אחרי בישול נוסף של ההולנדית, ועד לדקה ה-30 נרשם צמד שלה ממסירה משמאל של הצרפתייה מג'ארי והרמה מימין של המגינה האנגלית לוסי ברונז. כשהלוח מראה 0:4 אין כמעט ספק שהגביע יישאר בצרפת ועד להפסקה הפכה החלוצה האנגלית טוני דוגאן לשחקנית מטרה, אבל הגנת ליון לא התקשתה מולה.

*

במחצית השנייה שמתי לב לחילופי מקומות רבים בין שחקניות ליון, מאחר שבמצב כזה אין כמעט צורך במשמעת טקטית. רוב המשחק בנוי על מסירות, כולל עומק, כדור שוערת לא מגיע לשליש האחרון של המגרש (בקושי לקו האמצע)  וגם הנגיחה אינה פופולרית. אני נוטה לא להתפעל ממספרי צופים באירועים כאלה, מאחר שמדובר בדרך כלל בסקרנות של המקומיים  שזוכים בכרטיסים מוזלים, אבל אין ספק שבפרספקטיבה של 10-20 שנה יש עלייה עצומה בפופולריות של הענף. העידוד לברצלונה נמשך למרות הגארבג' טיים, אולי מתוך נימוס ואולי מתוך שיעמום. השוערת שרה בוהאדי נאלצה להתאמץ במחצית השנייה וספגה לבסוף שער מצמק מקרוב בדקה ה-89 מרגלי החלוצה הניגרית אושואלה, אבל זה לא שינה דבר. מרוז'אן הניפה את הגביע והגרברג נבחרה למצטיינת. הזיקוקים נורו, שחקניות ליון רצו לקהל שהגיב במחיאת כף נורדית, וגם להקת קווין הצטרפה לחגיגה. לאחר המשחק יצאו מספר שחקניות ברצלונה אל האוהדים והגשימו את משאלת הסלפי. שחקניות ליון העדיפו לצאת מהמתחם באוטובוס מהכניסה הנגדית והשאירו את האוהדים לשמוע סיפורים של אמא הגרברג.

חזרה היסטורית
חסרי משמעות

תגובות

  • תבורי

    נו איפה רצית שיושיבו את המייסד? הוא אוהד יונייטד למען השם

    הגב
  • Dr.van nostrand

    אתם חושבים שמסי קיבל כרטיסים חינם לגמר?

    הגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *