בית"ר של פעם (עדלאידע במושבה)

התצוגה של בית"ר אמש באצטדיון המושבה הנהדר הזכירה נשכחות

In כללי

ביקור שני שלי באצטדיון המושבה (אני מסכים ומקבל שיהיה יותר מראוי לקרוא את האצטדיון על שמו של נחום סטלמך ז"ל, אבל אני חייב להודות שיש לי חיבה לשם הזה שגם מתכתב יפה עם שמו המוכר של האצטדיון הישן של העיר) וקשה לי להפסיק להתפעל מהבונבוניירה החדשה על דרך אם המושבות.

העיצוב הקלאסי, הגישה הנוחה, החנייה המרווחת, תחנת הרכבת הסמוכה, הכניסות האלקטרוניות, המושבים הנוחים (לישיבה ועמידה), הדשא המטופח, הקרבה של היציעים למגרש שמספקת חוויית צפייה ועידוד מושלמת ומעל לכל: השטח שמתחת ליציעים – אזור מוזנח כרונית במגרשי כדורגל בישראל – טרקלין מפואר שמזכיר את זה שבחדישים שבאצטדיוני אירופה ונותן תחושה נהדרת שאתה מגיע לאכסנייה בה מתקיים אירוע תרבותי ולא למתקן אימון לש"ב.

*

אני מבין את אלה שלא אוהבים את הטענה שבית"ר חייבת להישאר בליגה כי אין טעם לליגה בלי בית"ר. אכן יש בטענה הזו לא מעט פטרוניות. בית"ר צריכה להרוויח את המקום שלה בליגה על המגרש וזה שהיא מועדון גדול ואהוד בכל הארץ לא מקנה לה זכויות יתר.

ברם אולם, בערבים מהסוג הזה, כשמצד אחד יש לך תצוגה של חמשת אלפים אוהדים שמגיעים מכל פינה בארץ – מקרית שמונה ועד אילת – המהווים פסיפס מרהיב של החברה הישראלית – צעירים ומבוגרים, אשכנזים ומזרחיים, עולים חדשים וותיקים, אקדמאים ופועלים – ומעניקים לקבוצה שלהם תשעים דקות של תמיכה עוצמתית, מרגשת, ומצד שני יש לך חמישים ילדים שמביעים שנינות מאולצת בשלטים באנגלית – גם בתור אוהד ניטראלי לא אמור להיות לך קשה במיוחד לבחור צד.

בכלל, כבר מהכניסות היתה הרגשה אחרת באוויר – הרגשה של פעם, של מפגן עוצמה ביתר"י. מראה השטיח האנושי בצהוב-שחור שנפרס עם הכניסה ליציע נתן תחושה שמדובר במשחק עונה על אליפות, לא משחק עונה של תחתית. גם העידוד הזכיר את הימים הטובים עם רפרטואר עשיר ומגוון – מ"הפרח בגני" ועד "שבחי ירושלים".

*

אני מודה שהייתי סקפטי, כמעט מיואש, כשאלי כהן מונה למאמן בית"ר אחרי העזיבה של יובל נעים. מעולם לא היייתי מחסידיו של האיש, העדפתי עשרות מונים את האופציה של מוטי איווניר, חשתי שכהן הוא ברירת מחדל גרועה שמעידה על מצבו העגום של המועדון.

אלא שיש גם הפתעות נעימות בחיים. מאז שהגיע כהן בית"ר נראית באופן בולט מאורגנת ומסודרת יותר על המגרש. אמש זה כבר היה גם הרבה מעבר לכך – למשך לא מעט דקות בית"ר הציגה את הכדורגל הטוב ביותר שלה בעידן פוסט-גידמאק (מאז שארקדי סגר את השיבר והכוכבים התחילו להתנדף, שזה פחות או יותר מאחרי התואר האחרון – הגביע הנפלא של 2008/09 עם רובן עטר). הקבוצה, שעד לפני שבוע כל שער שלה היה כמו לידה, הגיעה למצב הבקעה בכל התקפה שנייה. כל אחד משלושת השערים, ויכלו להיות גם ארבעה וחמישה, היו תוצר של מהלכי כדורגל משובחים.

הציוות של סטיבן כהן כחלוץ שני לצידו של פאסוס מעורר חיות בהתקפה, דן איינבנדר מציג משחק רווי אינטליגנציה ויצירתיות, דריו פרננדס ביום טוב הוא קשר אחורי הורס (תרתי משמע), חיים מגרלשווילי, למרות שאיננו העיפרון הכי חד בקלמר של אלי כהן, מציע לבית"ר אופציה התקפית מהאגף שלא היתה לה בשלבים רבים של העונה, ומעל כולם אתמול – אבי ריקן – שמהכירות אישית אני יכול להעיד שהוא אחד הבחורים הנחמדים שיש ואני כל כך שמח לראות אותו חוזר לעצמו.

בצד החסרונות, היעדרותו של קובי מויאל הורגשה אמש, מה שאיפשר לדני פרדה (מעולה) לטייל במרכז המגרש ולהוות למעשה את האיום היחידי של הלוזונים, ברק משה הוא שחקן משופע יכולות אבל לא קשר אחורי ועמית בן שושן מתגעגע, אבל מאוד מתגעגע, לחבר שלו בפולין.

*

כטוב ליבנו על התצוגה הנהדרת נסיים עם ריף כהן שעושה מוזיקה צפרוקאית מגניבה לגמרי (מוקדש לסטיבן כהן)

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

12 Comments

אמנון 11 במרץ 2012

מסכים ש"המושבה" שם מוצלח. ואם ע"ש מישהו למה סטלמך ולא בן דרור -משפחת כדורגלנים שלהם שורשים בכדורגל הישראלי עוד משנות השלושים ו-50 שנה קדימה.
אגב – סטלמך מכר משחק כדורגל כמאמן הפועל חיפה – עדיין ראוי?
לגבי בית"ר -לא אוהד ולא ראיתי את המשחק – אבל טוב ששמחת המשחק חזרה למועדון המוכה הזה. בלי האלימות והגזענות זה המועדון עם פוטנציאל הסימפטיה הכי גדול בארץ גם למי שלא אוהד.

יאיר אלון 11 במרץ 2012

* ברק משה הוא בעיקרון קשר קדמי, פליימייקר אבל בקישור שכולל את דריו פרננדז ודן אייבינדר הוא אמור להיות מסוגל לשחק גם קשר אחורי.
אתמול היה לו משחק לא טוב. הגרוע בשרותינו יחד עם מרכז ההגנה אם תשאל אותי.
אבל אל תמהר להספיד אותו ולהחזיר אותו לעמדה העוד יותר לא טבעית לו של מגן ימני.
צוברים ניסיון לאט לאט ועוד כמה טעויות כאלה, צעקות של המאמן וחשבון נפש אישי הוא כבר לא יתן שיעברו אותו בכזאת קלות.

* איך מסבירים את עניין הקהל?
הכוונה שלי (כאחד שהולך ל-95% ממשחקי הבית ו30-40% ממשחקי החוץ) היא שבמשחק כזה בטדי היינו מביאים בסביבות ה-8,000 אוהדים, למושבה הבאנו סביבות ה5,000.
יש איזושהי התעוררות במשחקי החוץ המכריעים, זאת לא העונה הראשונה שאנחנו מביאים הכי הרבה קהל למשחקי חוץ.
ואיכשהו בבית אם זה לא משחק אליפות אנחנו לא מסוגלים למלא את טדי.

איציק אלפסי 11 במרץ 2012

יאיר, אני רחוק מלהספיד את ברק משה, כמו שכתבתי כאן בעבר- גם מהמהעט שראינו אותו עד עכשיו העונה אפשר היה להתרשם שיש לו לא מעט כדורגל – בעיקר אהבתי את הביטחון העצמי הגדול במשחק שלו, במיוחד יחסית לשחק צעיר בסיטואציה בה בית"ר נמצאת. אני מחכה לראות אותו בעמדה הטבעית שלו, שהיא באמת גם לא כמגן ימני אלא כקשר התקפי.

לגבי הקהל – אני חושב שיש לנו יכולת למלא את טדי גם במשחקים מכריעים שהם לא משחקי אליפות. לדעתי משחק עם משמעות כמו זה של אתמול במזג אוויר טוב היה מביא לטדי 12-13 אלף צופים ואפילו יותר (ע"ע הפועל ת"א בעונה שעברה), שכמובן אין צורך לומר שזה הרבה יותר ממה שכל קבוצה אחרת היתה מביאה למשחק בקנה מידה דומה. בהקשר הזה גם חשוב לזכור שחלק גדול של האוהדים של בית"ר מגיע ממרכז הארץ ועבורם משחק בפ"ת זה לא פחות אם לא יותר משחק "בית" מאשר בטדי.

גיל (לשעבר מבוסטון) 11 במרץ 2012

איציק, כתבתי בשבוע שעבר אצל יובל שיש לי תחושה שמשהו מאוד מיוחד יכול לצמוח מהמשחק הזה. החיבור בין הנצחון בשניה האחרונה בשבוע שעבר, התחושה שזהו משחק על עתיד המועדון, ותחושת הקיפוח האותטית לשם שינוי יצרו וויברציות מאוד מאוד מיוחדות.
אישית, האווירה ביציע אמש החזירה אותי לימי ימק"א – תחושה של חיבור בין המועדון, הסמל והקהל כמו שכבר הרבה זמן לא הרגשתי.

אם משהו פקפק פעם בהשפעת הקהל על השחקנים – הרי שמבחינתי הנצחון אמש שייך כולו למי שישב ביציע המזרחי. מה שראינו על המגרש זה פשוט שחקנים שמשחקים על אנרגיות שמגיעות מהיציע.
להתראות מול השכונה.

אסף THE KOP 12 במרץ 2012

כאוהד האחות הקטנה מת"א, הקבוצה החמה בליגה הלאומית, אני שמח מחד לראות שבית"ר אולי תצליח להיחלץ מירידה וקצת מצטער ששתי הפתח-תקוואיות כנראה יירדו, ודווקא בעונה בה חנכו את האיצטדיון-ממתק שלהם.

בית"ר תמיד מרגשת ואני מאוד מקווה שכל העניין הזה, הכניעה לטרור של אלו מהקהל המתנגדים לשחקן ערבי וכו' ייעלם.
ז'בוטינסקי מתהפך בקברו.

גיל (לשעבר מבוסטון) 12 במרץ 2012

אסף, "האחות הקטנה"? אם אני אקריא את זה לאבא שלי הוא עלול לקחת את זה קשה מאוד…
אני עוד זוכר את משה "קיש" רומנו, מיורה יחזקאל ומאוחר יותר את יחיאל "תביא לי רגל" אבן-צור.

כנראה שהעובדה שהתמודדתם (ברמה האזורית) לא רק במכבי והפועל אלא גם בשלוש קבוצות שכונה "קלאסיות" (שמשון, בני-יהודה ויפו)לא סייעה לכם. לנו יש רק הפועל (כיום, מחולקת לשניים…).
וביחס לסיפא – מסכים לחלוטין.

יואב 12 במרץ 2012

ביתר שיחקה אתמול כדורגל יוזם,לראשונה מזה שנים.סחתיין.

את קפיצת המדרגה הבאה, אוהדי ביתר יצטרכו לעשות בקניית מנויים. לא יעלה על הדעת שבזמן שביתר זקוקה לכל שקל, זה לא יקרה.קורנפיין מבטיח לבקרה סכום הכנסה מוערך-ונשאר עם בור תקציבי.
אני חושב שביתר לא מביאה יותר מהתל אביביות(למשחקי בית בוודאי) שמילאו את בלומפילד ב08 בשעה שנלחמו נגד הירידה. משחק האליפות של הפועל, יכול היה להתפתח אחרת לגמרי עם טדי מלא ומאיים.היה רחוק מזה וחבל…
אתמול-היה מרשים מאד גם מהבחינה הזאת.

גיל (לשעבר מבוסטון) 12 במרץ 2012

יואב, יש משהו לא ברור בעסק הזה של "קניית מנויים" שנוגד את הגנום הבית"רי – אנשים פשוט לא קונים. יש את סט התשובות הסטנדרטיות (שחלקן גם נכון ולו חלקית) – יכולת כלכלית נמוכה יותר משמעותית מהקהל התל-אביבי, אחוז גבוה יחסית של אוהדים דתיים (לא יקנו מנוי כי בחלק משמעותי מהמשחקים לא יוכלו לחזות) וחלק מהקהל שאינו ירושלמי.
ועדיין – זה לא הסבר מספק. יכול להיות שנשאר גם משהו מתקופת "אברם תביא לי כרטיס" ו"תגיד שאני אבא שלך" מימי ימק"א העליזים.
ולגבי הכמות וההגעה למגרש – הקהל של בית"ר הוא קהל שניזון מוויברציות – חיוביות ושליליות כאחד. זה לא שקול ל"קהל הצלחות", הוויברציות החיוביות יכולות להגיע גם בליגה הארצית (ראה הימים המאושרים של שיבת אוחנה) או לחילופין המשחק בשבת באורווה. כשיש "אווירת דיכאון" / חוסר עניין, זה בא לידי ביטוי מידי גם בכמות ביציע. למה? שוב, משהו באוויר…

איציק אלפסי 12 במרץ 2012

גיל, היטבת לנתח זאת. הייתי מוסיף לזה גם את מה שאפשר לכנות כ'מנטליות צרכנית של שוק' – קודם רוצים לראות ולמשש את הסחורה לפני שמחליטים אם לקנות. ירושלמי לא יקנה מראש מנוי לעונה שלמה כשהוא לא בטוח מה הוא יקבל מהקבוצה. בעונות שהיה רכש היסטרי בקיץ והיה ברור שהולכת להיות עונה חזקה בית"ר מכרה מנויים בכמות דומה לזו של התל-אביביות וחיפה.

תומר חרוב 12 במרץ 2012

לא ראיתי את המשחק אבל מברוק על הניצחון. אחרי שאמרתי שבאר שבע והפועל חיפה במצב טוב יותר מביתר, שתיהן הפסידו והתחתית רותחת. בכלל, חוץ מהאלופה וכנראה הפועל פתח תקווה, אין אף קבוצה שאפשר להניח באיזה מקום היא תסיים. הפער בין מקום שני לשמיני הוא שלוש נקודות אם אני לא טועה. קשה לי להבין למה מקטינים את הליגה. זה נכון שהרוב פח, אבל השיטה דווקא בסדר.
ואחרי שלוש פעמים בסטלמך אני גם נורא אוהב אבל החנייה מרווחת? היציאה מלבנון הלכה יותר חלק.

הגולנצ'יק 12 במרץ 2012

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=I6m4pzEqRi0

חבר אוהד בית"ר צילם את חגיגות השחקנים בסיום – מתברר שבפינה הימנית העליונה, על הדרך מה שנקרא, הוא תפס אוהד מכבי פ"ת פורץ לדשא מגיע עד לשופט ותופס בחולצתו עד שהקוון מעיף אותו. יירשם בדו"ח השופט ? יעלה לדיון אצל הדיינים של לוזון ? יורידו נקודות ?

Comments closed