…וכדורגל מברזיל

תובנות ורשמים ממסע לברזיל ושלב הבתים במונדיאל

In כללי

בתחילת השבוע חזרתי מברזיל. שהיתי שם במהלך שני המחזורים הראשונים של שלב הבתים. אני אנצל את ההזדמנות לפוסט שיסכם גם את הרשמים המרכזיים שלי מהביקור וגם את שלב הבתים שהסתיים אמש.

*

DSCF1210

מורי ורבי ד"ר שלמה רזניק הסביר לנו פעם שישראל, כמו ברזיל, היא מדינת עולם ראשון-שלישי. רק כשהייתי בברזיל הבנתי לחלוטין את המשמעות של המונח. בלב כיכר מודרנית מפוארת אתה מוצא חסרי בית זרוקים על הרצפה. משדרות חנויות יוקרה מתפצלות סמטאות אפלות של בניינים מטים ליפול. מכוניות יוקרה חולפות על פני עגלה עם סוסה. אצטדיונים משוכללים שמהיציע שלהם מציצות פאבלות דחוסות (בתמונה: הפאבלה הנשקפת מהמרקאנה). בניינים מפוארים שצמודים לפחונים עלובים. אנשי עסקים מחוייטים שמפלסים דרכם בין ילדים המקבצים נדבות.

זוהי ברזיל. מדינה של ניגודים. עוד דוגמא לכך היא כאשר יצאתי מהמרקאנה המדהים ואז מצאתי את עצמי מטפס חזרה לתחנת המטרו יחד עם שאר אלפי האוהדים בגרם מדרגות רעוע הנע מצד לצד כשהדבר היחיד שתומך בו הם פיגומים מאולתרים במה שכל רגע יכול היה להפוך אסון שהיה גורם לאסון הגשר במכביה להיראות כתקלה קלה.

*

DSCF0816

לאצטדיון שבתמונה קוראים המורומבי. מדובר באחד האצטדיונים המפורסמים בדרום-אמריקה, מגרשה הביתי של סאו פאולו שמסוגל לאכלס 67 אלף צופים. אכסניה מכובדת לכל הדעות לנבחרות אורוגוואי ואנגליה או הולנד וצ'ילה שהתארחו בעיר. אבל בשביל עוד כמה תאי וי-איי-פי לספונסרים ואקרדטציות לעיתונאים פיפ"א אילצה את ברזיל לבנות את הארנה קורינטיאנס באזור שכוח אל בצפון העיר. אצטדיון שנראה כמו איזו בלטה של איטונג שמישהו הנחית מהחלל ולמרות שמבפנים הוא כמובן מספק את כל הפסיליטיס הוא מזכיר יותר אצטדיון אנגלי במבנה שלו ואין בו את האווירה שיש באצטדיון הדרום אמריקאי הקלאסי שעוטף אותך בטבעת. והוא גם עלה למשלם המיסים הברזילאי 450 מיליון דולר שבטח יכלו לעזור במשהו לחינוך, לרווחה או סתם להוריד קצת את מחירי התחבורה הציבורית.

*

DSCF1225

את הכרטיס למשחק בין ספרד לצ'ילה ב-18 לחודש רכשתי כדי לראות את הטיקי-טקה בהופעה חיה. במקום זה קיבלתי הופעה אחרת לגמרי, אבל לא פחות מלהיבה – זאת של אוהדי צ'ילה. ארבעים או חמישים אלף מהם צבעו את המרקאנה באדום באותו אחה"צ וסיפקו אווירה שכמוה לא חוויתי לפני כן במשחק בינלאומי. בכלל, לפחות בזמן שאני הייתי בריו, הצ'ילאנים גנבו את ההצגה וקריאת העידוד שלהם "צ'י-צ'י-צי', לה- לה-לה, ויוה צ'ילה!" סחפה את כולם, כולל את המקומיים.

שלושה ימים לפני כן ראיתי את האוהדים של ארגנטינה בהצגה מרשימה משלהם במשחק הפתיחה של נבחרתם בטורניר נגד בוסניה. הנבחרת שלהם עדיין לא ממש התניעה אבל הם כבר היו בפול פורס. האוהדים הדרום אמריקאים מספקים צבע ועניין למונדיאל הזה ולאווירה שהם מספקים יש לדעתי חלק לא מבוטל בכדורגל השמח שאנחנו רואים. לא להאמין שהפעם האחרונה שנערך מונדיאל בדרום אמריקה הייתה רק לפני 28 שנים במקסיקו, או אם רוצים להחמיר – 36 שנים בארגנטינה. ושרואים את הדרישות ההזויות של פיפ"א מהמארחות תוהים מתי בפעם הבאה הטורניר יחזור ליבשת הנפלאה הזו. ההפסד כולו שלנו. ושל הכדורגל.

*

ובכל זאת מילה על ספרד: דווקא הכישלון שלה בטורניר הנוכחי ממחיש עד כמה הטיקי-טקה הוא סגנון משחק פנטסטי. הרעיון היה אותו רעיון, אבל צעד אחד אטי מדי של שחקנים שנמצאים שניה מעבר לשיא וזה נראה מביך כפי שזה נראה. אין טיקי-טקה 'לא רע', או 'כמעט' טיקי-טקה. או שזה מושלם או שזה בכלל לא. יותר טוב כלום מכמעט.

*

DSCF0839

ב-19 לחודש הייתי במשחק בסאו פאולו בין אנגליה לאורגוואי. שני דברים לכאורה שוליים צדו את תשומת ליבי – החגיגות המוגזמות של לואיס סוארז בסוף המשחק שהתרכזו בעיקר בו עצמו והנוכחות הדלה יחסית של אנגלים ביציע. בפעם הקודמת שהייתי במונדיאל זה היה לפני 12 שנים ביפן. עשרים אלף אנגלים ויותר ליוו אז את הנבחרת שלהם למזרח הרחוק ונתנו לה הרגשה ביתית בכל משחק. אני לא יודע כמה היו בסאו פאולו, אבל זה היה הרבה פחות ועל האווירה שעשו אין מה לדבר. הדבר הכי עצוב שקרה לנבחרת אנגליה בטורניר הזה איננו עוד כישלון, אלא זה שנדמה שהיא הפסיקה לעניין, אפילו את עצמה.

*

DSCF1316

אריאל גרייזס שנמצא שם עכשיו כבר כתב את זה. מונדיאל הוא דבר ראשון חגיגה של אוהדים. מכל העולם, בכל הצבעים. כשאתה שם אתה מבין את הכוח של המשחק הזה ומה הוא עושה לאנשים. וכולם מחפשים להצטלם עם כולם. להיות חלק מהדבר הזה. אין דבר שמאחד יותר את העולם מכדורגל. אין שפה בינלאומית יותר. לי אישית למשל יצא לראות משחקים עם איראני, אלג'יראי ומקומי ממוצא לבנוני שטען שהוא משחק כדורגל כל יום רביעי עם זיקו ומדי פעם גם רונאלדו ("אל גורדיטו") קופץ להשלים כוחות.

*

DSCF1330

הולנד וצרפת סומנו אולי כנבחרות המרשימות של שלב הבתים, אבל בדבר הזה יש חוקים. ההימור שלי לגמר הוא ברזיל ארגנטינה. ההיסטוריה של המונדיאלים מלאה בנבחרות שנתנו הצגות בשלב הבתים ועפו אחר כבוד בשמינית או ברבע הגמר ומצד שני באלופות שקרטעו בשלב הבתים אבל נשארו עד הסוף להניף את הגביע. מונדיאל זו ריצה ארוכה שמנצח מי שמסיים חזק ולמי שמתחיל קשה להחזיק אוויר עד ההקפה האחרונה. זאת ועוד, זהו מונדיאל דרום אמריקאי, ההצלחה של הנבחרות הדרום אמריקאיות עד כה היא לא מקרית. נבחרת אירופית מעולם לא זכתה בגביע על יבשת אמריקה (למעשה עד ספרד ב-2010 מעולם לא זכתה נבחרת אירופית בטורניר שנערך מחוץ לאירופה). וחוץ מזה שלמונדיאל כזה יש רק גמר אחד שמגיע: הקלאסיקו הדרום אמריקאי.

*

DSCF1139

שמן, רזה, גבוה, נמוך, חכם, טיפש, ישר, עקום, עם שתי רגליים ואפילו עם אחת. המשחק היחידי שמקבל כל אחד. שאין בו צורך בנתונים מולדים מיוחדים כלשהם. הכי בסיסי, הכי פשוט. בלי חוקים מסובכים שלוקח שנים ללמוד וטקטיקות מתוחכמות שצריך להדגים עם מטריצות ונעלמים. המשחק שמבוסס על האינסטינקט הכי בסיסי של האדם עוד בבטן אימו – לבעוט. אולי התשוקה האנושית הגדולה ביותר אחרי סקס ואוכל. ולכן הוא כל כך יצרי, כל כך בסיסי וסוחף עולם שלם. בלי הבדלי לאום, דת, צבע, גזע מין וכל מה שתרצו.

*

DSCF1083

לא במדינות שהספורט הלאומי שלהם הוא רוגבי, קריקט או בייסבול. מונדיאל עושים במדינת כדורגל (איזה עוד מדינות אתם מכירים שיש בהם שיר מפורסם על שער מלפני חמישים שנה?!). ביפן, מחוץ למגרשים לא יכולת לנחש שבמדינה נערך באותו זמן מונדיאל. בברזיל אפילו את הלחמניות בארוחת הבוקר הגישו בצורה של כדור. אם יש לכם איזשהו אפשרות תתפסו מטוס ותעופו לשם. הפעם הבאה שיהיה משהו דומה לזה, תהיה, נכון לעכשיו, אולי ב-2026.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

15 Comments

מאשקה 27 ביוני 2014

תודה לך אלפסי
ורק אנחנו האוהדים הישראלים יודעים לעודד את נבחרתנו בשיר אחד: "אל, אל, ישראל " והתוספת של שירו של אייל גולן " מי שמאמין לא מפחד " לא הוסיפה לרמת נבחרת ישראל בהישגיה על מגרש הכדורגל.

רועי מ 27 ביוני 2014

אלפסי למעשה רק פעם אחת נבחרת לא מאירופה זכתה ביבשת הישנה. זה היה די מזמן. העניין לא רלוונטי למעשה. אף נבחרת חוץ מברזיל וספרד לא ניצחה מחוץ ליבשת שלה.
אם נעמיק נראה שבכול טורניר סדרו כנראה בתים נוחים לקבוצות מסויימות. לפני הטורניר חשבתי שהזוכה תגיע מאירופה, אבל מיעוט האוהדים שהגיעו משם שינה לי הדעה ,, כרגע אין לי שום ניחוש, כאמור את צודק פעמים רבות נבחרות שהתחילו חלש את הטורניר או לא סיפקו משחק משובב עין זכו לבסוף.

איציק 27 ביוני 2014

רק הערה קטנה. הרבה כותבים (וגם אתה בינהם) שנבחרות שמתחילות חזק עפות בשמינית או רבע הגמר. חשוב מאוד לציין, נבחרות שמתחילות חלש לא מגיעות אפילו לשמינית הגמר…

פו 27 ביוני 2014

יש שמועות על כך שבשנת 2030 לכבוד 100 שנה למונדיאל אורוגוואי תארח יחד עם ארגנטינה

דוני דארקו 27 ביוני 2014

מצוין ,תודה .ורק בקטנה על אוהדים ואהדה .בשיר הבא שרובכם תזהו מופיע די הרבה פעמים המשפט : "Sou Fla Fla" או "Sou Flamengo" .זה לא שיעור ספרות ,אבל Sou זה המקביל ל I am .
הברזילאים לא אוהדים קבוצה ,הם עצמם הקבוצה שהם אוהדים .קצת משונה ,אבל זו ברזיל .לטוב ולרע .
http://youtu.be/dInmbJAOYaQ

JOSH 27 ביוני 2014

זה ממש לא משונה.
דרום אמריקאים מבינים כדורגל הרבה יותר טוב מכולם, לפחות אם מתייחסים לרגש שבמשחק. הם יודעים איך צריך להגיב לגול, בין אם ביציע ובין אם בעמדת השידור. הם יודעים איך אוהד צריך להיות במגרש (בוא נתעלם מבראס ברוואס וכו') והם יודעים שהאוהד הוא חלק בלתי נפרד מהמועדון.

JOSH 27 ביוני 2014

האמת שאני מת לראות מונדיאל בארה"ב של היום, כל עוד לא מדובר בדרום אמריקה.
האמריקאים יודעים ליצור הייפ סביב הכל, כולל כדורגל בימינו.

Amir_A 27 ביוני 2014

שאפו על הקליפ. הנה עוד ביצוע מההופעה הזו. איך אפשר לא להתחיל לזוז כששומעים אותו?
https://www.youtube.com/watch?v=WYOojpMqQSQ

shohat 27 ביוני 2014

יופי של פוסט ויופי של פסקה על הטיקי טקה.

אלעד 27 ביוני 2014

פוסט מעולה ומעביר נהדר את החוויה.

עוד מתן אחד 27 ביוני 2014

תודה אלפסי

martzianno 28 ביוני 2014

התיאור שלך את הטיקי-טקה הוא כלכך מדוייק.

נולי 28 ביוני 2014

הלוואי שיהיה גמר של גרמניה והולנד והפעם הולנד תנצח, באיחור של 40 שנה….

פאקו 28 ביוני 2014

רנסנבריק כבר מחכה על הספסל

red sox 29 ביוני 2014

"מונדיאל הוא דבר ראשון חגיגה של אוהדים. מכל העולם, בכל הצבעים".
חוץ בברזיל, שם אחוז השחורים ביציע שווה בערך לאחוז האסקימואים על המגרש.

Comments closed