המופע של שיא הרגש

אצל ברזיל רגש הוא עוצמה

In כללי

DSCF0744

טוב, כמובן שאין צורך לומר שזו לא הנבחרת הברזילאית המבריקה ביותר שהכרנו, אבל באותה נשימה, לטעמי, זו אחת המרשימות ביותר.

דווקא בגלל הכישרון הדליל (יחסית כמובן) והיעדר הברק, העובדה שהנבחרת הזו מצליחה להשיג עד כה את התוצאות שהיא צריכה תחת לחץ שספק נבחרת קודמת חוותה לפניה (ב-1950 התקשורת לא הייתה מפותחת כמו היום) מעוררת אצלי התפעלות.

וזה לא שמדובר בחבורת טכנוקרטים שמסוגלים להדחיק ולהתעלם. מדובר בחבורה סופר רגישה של אנשים שמתמודדים עם הרגשות העצומים שמציפים אותם והלחץ בו הם נתונים באופן מעורר השראה כמעט.

רק בשביל התמונות שהם מספקים כל משחק טוב שהם עדיין כאן – הדמעות, התפרצויות השמחה (רק לי הריצה המטורפת של דויד לואיז אחרי השער הזכירה את מרקו טרדלי מ-82'?), הקשר עם הקהל.

כמה מרגש היה לראות את האופן שבו כיבדו וניחמו את שחקני קולומביה ובמיוחד חאמס רודריגז לאחר שריקת הסיום.

רגש הוא כלי מדהים, אבל גם מאוד מסוכן. הוא יכול להעיף אותך לגבהים מטורפים ולהפיל אותך למעמקים. זה לא סתם שרגשות, כמו אהבה ותשוקה למשל, נמשלו לאש.

היכולת של הברזילאים לשלוט בגובה הלהבות ולהפוך לעוצמה מה שבתרבויות אחרות נחשב אולי לחולשה מרשימה מאוד כאמור.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

17 Comments

פאקו 5 ביולי 2014

לא יודע. אחרי שכיסחו לחאמס את הצורה, לבוא ולנחם אותו נראה לי ציני למדי.

ערן (המקורי) 5 ביולי 2014

+1

אהד 5 ביולי 2014

אפשר להפסיק לעשות הנחות לנבחרת הברזילאית? אז נכון שעמדת החלוץ שלהם בינונית במקרה הטוב, אבל ניימאר, האלק, אוסקר, ויליאן יכולים לייצר יותר ממה שיש. שלא לדבר על הטכניקה של הבלמים והמגנים (מרסלו למשל) וגם של הקישור האחורי שיודע לצאת יפה קדימה.
רגש? את זה יש לי בבני יהודה…

אופיר 5 ביולי 2014

המופע של שיא החרא.

אריק 5 ביולי 2014

מופע אלימות דוחה. הבכי בהמנונים מזכיר אודישן ממש מחורבן לאקס פקטור או קטנטנות.
כמה אפשר להתמוגג מכל דבר ברזילאי גם כשהם משחקים באלימות צינית ודוחה בחסות הארגון הדוחה שמסדר להם מקום בגמר בתמורה לשקט?

ניתאי 5 ביולי 2014

לפי הכותרת קיוויתי שתכתוב על מופע שיא הרגש של מגיבי האתר משל היו אלי גוטמן אחרי ששחקניו משחקים 3 משחקים בשבוע.

the bird 5 ביולי 2014

כל מאוכזבי קולמביה בוכים עכשיו
על האלימות וכו'
מעניין שניימאר פצוע עד סוף המונדיאל עם חוליה דפוקה בגב,!
והמשרוקית של השופט לא השמיעה אפילו מנגינה של מארש
לא מזיז להם את קצה האצבע במקלדת.
ככה זה האובייקטיביות היא סוביקטיבית !

austaldo 5 ביולי 2014

מי שאשם בפציעה של ניימאר זה סקולארי שידוע במישחק הניבזי שלו נגד הכוכבים של הקבוצה היריבה (ע"ע פורטוגל 2006) והשופט האידיוט שלא הוציא 3-4 במחצית הראשונה ונתן למישחק להתדרדר. מה חשבת שהקולומביאנים יעשו כשהם רואים את חאמס רודריגז וקואדראדו ניקצרים ברגע שהם נוגעים בכדור ובלי תגובה של השופט?

השופט הזה לא צריך לשפוט יותר בשום מישחק. הדבר הראשון שנידרש משופט זה לשמור על הבריאות של השחקנים (ואני אומר את זה בתור שופט לשעבר).
ולגבי סקולארי המסריח – אני מאוד מקווה שבלי ניימאר שיציל אותו המאנשאפט יעיפו את ברזיל וסקולארי יטבע בדמעות של הברזילאים.

Amir A 5 ביולי 2014

אחרי שקראתי את הטור הזה פתאום היתה לי הארה. סקולארי ושייע הם תאומים שהופרדו בלידתם!

שייע: http://www.nrg.co.il/images/archive/300×225/1/385/104.jpg
סקולרי: http://msc.wcdn.co.il/w/f-466/1401663-18.jpg

ערן (המקורי) 5 ביולי 2014

יצוין לרעה השידור אתמול על ידי אינשטיין וגרנט. ההתעלמות שלהם מנקודות קריטיות הזכירה את יורם ארבל, בגרסה הקבועה של ״עיוורון (מרצון?)" עוד לפני שהצטרפו טעויות בלתי נגמרות בזיהוי שחקנים ומצבים.
הצוות אתמול הזכיר את כמות העבירות הגדולה כאילו זה פרט סטטיסטי נטול משמעות. אבל לא התייחסו לדברים הבאים:
1) ברזיל באו ערוכים ונכונים לפרק את כוכבי קולומביה, בדגש על חאמס.
2) השופט שיתף עימם פעולה באופן מלא- היו צריכים להישלף מספר צהובים על ההתחלה. ההימנעות מכך התירה כל רסן.
3) במקביל, כמות העבירות האינסופית בצירוף עם עצירות רבות מנשוא של השופט (בעיטה חופשית באמצע המגרש כשהכדור לא עומד לגמרי, עצירת משחק כשניתן לתת יתרון, וכיוצא באלה עוד קשקושים) פגעה קשות בשטף של המשחק.
4) לזהות מראש איך האלימות משפיעה על השחקנים, המשחק, והמערכים. ושירתה היטב את סקולארי. עד שחזרה אליו כבומרנג (קארמה איז א ביץ׳). למרבית הצער, על חשבון ניימאר.

אהד 5 ביולי 2014

מסכים לגמרי, אבל יש לסייג ולציין שזו מגמה של השופטים במונדיאל שלא לשלוף צהובים, לעתים בהגזמה.

אלעד (האחר) 5 ביולי 2014

ערן – המופע של אברם איננו חדש. הוא מתרחש כבר כמה שבועות אלא שכנראה לא שמת-לב בגלל שאיכות המשחקים הייתה גבוהה.
אתמול, דווקא שמתי-לב לכך שצ'לסי ("שלו") הוזכרה פעם אחת בלבד (!!!) – אם-כי ייתכן שאני כבר התרגלתי ולכן לא ספרתי היטב.
מישהו חייב לדבר עם צופית שזו אינה בושה לשלוח את אברם לעזרה פסיכותרפית על-מנת לעבד את הטראומה. הרעיון התת-מודע שלו שהתהילה "נגנבה" ממנו – שאם לא כך לא היה מזכיר זאת כל חצי שעה – חייב סוף-סוף להיחשף לטובתו ולטובת העולם כולו.
ככלל, שני הליצנים – בדומה לזוג ארבל-נוימן – משדרים משחק שהביאו מהבית, וכל קשר למשחק המשודר מקרי בהחלט. באחד המשחקים הקודמים – אני חושב שהיה זה ברזיל-צ'ילה – הגדיל אברם לעשות כאשר טען כי "לצ'ילה אין כלל הזדמנויות" בעוד המהלך לגול צ'יליאני מתפתח מול עינינו (!???). על איינשטיין ואבחנותיו – שלא היו מביישות עיוור מלידה – אין צורך להכביר מילים.
אם סקולארי מכניס את דנטה, ואברם מפרשן – אפשר בהחלט לקרוא לזה "הקומדיה האלוהית".

אלעד 5 ביולי 2014

איציק, איזה יופי שאתה כותב את זה. מסכים איתך במאה אחוז. אני צופה בכל המשחקים דרך האינטרנט בגלובו-טיוי וזו פשוט חויה אחרת. ואי אפשר שלא להתרגש בהמנון הברזילאי עם כל הקהל הזה. פשוט אי אפשר.

איציק אלפסי 5 ביולי 2014

השידור של השדרים הברזילאים הוא חוויה. בכלל, בפורטוגזית גם המשחק המשעמם ביותר נשמע כמו קרנבל.

אלעד 5 ביולי 2014

גם לא הבנתי, כל המשחק אני שומע שהקולומביאנים מכסחים ולא מוציאים להם צהוב, ואז אני בא לדה-באזר וקורא שבכלל ברזיל כיסחו יותר :)

red sox 6 ביולי 2014

אני יודע שזה בשוליים של הפוסט אבל כן, רק לך החגיגה של לואיס הזכירה את טארדלי. לכל היתר היא הזכירה את הונטלאר, כמה ימים קודם. כולל בעיטת הקונג-פו בדגל הקרן האומלל.

matipool 6 ביולי 2014

הריצה , נפנוף הידיים והשאגה היו כמעט העתק לפלקאו של 82' .

Comments closed