מונדיאל, טילים ומבזקים מיוחדים

נדמה כאילו איכשהו מונדיאל ואיזו מלחמה קטנה הולכים כאן תמיד ביחד

In כללי

cup-final-cover-jpeg

זה היה קיץ מהביל וההורים ערכו שיפוץ מקיף לבית. קיץ אי זוגי בלי מונדיאל או יורו ואני נאלצתי להעביר את הזמן מול שידורים חוזרים של ליגת האלופות בערוץ הספורט. אחד הפועלים, ערבי, נכנס לסלון לשתות משהו ולנוח, הציץ בטלוויזיה והתחיל לדבר אתי על המשחק בו בהיתי.

"אתה אוהב כדורגל?" שאלתי אותו. "בטח" השיב, במין טון עורג כזה שאני זוכר היטב עד היום. ואז הוסיף משהו בסגנון של "כדורגל זה אחד מרגעי החסד הנדירים שיש בחיים".

וכל כך הבנתי על מה הוא מדבר שרציתי לחבק אותו.

בפאן-זון בסאו פאולו לא היו מקומות ישיבה מסודרים אבל נוצר איזשהו יציע מאולתר של כיסאות פלסטיק על גבעת דשא קטנה ליד דוכני האוכל והמשקאות. הייתי מבלה שם שעות ארוכות, רואה את המשחקים ופוגש אנשים מכל מיני מקומות בעולם שהגיעו כמוני לחוות את המונדיאל מקרוב.

אתם יודעים איך זה, פתאום זורקים אחד לשני משהו על השחקן הזה או השופט ההוא ומדברים. ואז תמיד מגיע הקטע ששואלים – "אז מאיפה אתה?" ויצא כמה פעמים שקרה שאחד אמר לי "מאיראן", או "מאלג'יריה", או "ממצרים" (שגיליתי שאנחנו שכנים רק אחרי שהראה לי את השריטות שקיבל כשהתעקש לשמור לי על הכסא כשהלכתי להביא בירה). ותמיד ברגע הראשון יש את הקטע של המבוכה, אבל כשממשיכים לדבר אתה מגלה עד כמה בעצם אתה מרגיש הרבה יותר בנוח לדבר איתו מאשר עם אנשים מאירופה או מארה"ב למשל, שכל משפט שני אתה מייסר את עצמך שלא אמרת איזה משהו לא תקין פוליטית.

יש כאן הרבה מלחמות כך שסטטיסטית זה לא מפתיע שהרבה מהן נופלות קצת לפני, אחרי או במהלך מונדיאל: מלחמה לבנון הראשונה ב-82' (אפילו עשו על זה סרט יפה – "גמר גביע"), מלחמת לבנון השנייה ב-2006, חומת מגן ב-2002 והברדק הנוכחי.

ויש משהו מעציב בזה שאפילו במונדיאל התותחים רועמים. שאפילו הדבר שמסוגל לחבר בין כל האנשים בעולם לא עומד בפני הסכסוך הזה.

אני יודע שזה קצת אינפנטילי, אבל אחד הפרטים שצבטו לי את הלב בסיפור המזעזע של חטיפת ורציחת שלושת הנערים היה שזה קרה בשעת משחק הפתיחה של המונדיאל ושחיות האדם שעשו את זה אולי אפילו ניצלו את העובדה שמעייניהם של כולם היו נתונים באותה שעה למשחק.

או כמו שכתב בפייסבוק ידידי הטוב דוד אוזן בעקבות התנכלויות לערבים בירושלים: "מה כבר אפשר לצפות מאנשים שמעדיפים להתפרע בזמן שיש שמינית גמר מונדיאל?"

ולמה הסכסוך הזה כל כך עקשן שכל מי שניסה לפתור אותו נחל מפח נפש צורם (במקרה הטוב), למרות שברמה הבינאישית הרוב המוחלט של האנשים משני הצדדים דווקא מסוגל להסתדר (וכשזה מתאפשר גם עושים את זה) בכלל לא רע ביחד?

אני לא חושב שזה בגלל ששני הצדדים נהנים מהמלחמה. אני מאמין בלב שלם שהרוב בשני הצדדים רוצה לחיות בשלום. אפילו המנהיגים היו שמחים לקבל את החיבוק המפנק מהעולם וההיסטוריה שעשיית שלום הייתה מביאה להם.

אלא שאף אחד מהצדדים לא יכול לשלם את המחיר שכרוך בסיום הסכסוך. כי הסכסוך הזה הוא בעצם התנגשות בין שני נרטיבים:

הנרטיב הפלסטיני אומר בערך בכך: "אנחנו ואבותינו ואבות אבותינו חיינו כאן בכיף, עד שיום אחד הגיעו אנשים לבנים מאירופה ונישלו אותנו מבתינו ומאדמותינו".

הנרטיב הציוני אומר בערך כך: "הארץ הזו רשומה על שמנו בטאבו עוד מששת ימי בראשית. מסיבות שלא תלויות בנו נעדרנו מהבית לכמה שנים וכעת חזרנו. תודה ששמרתם לנו עליו, באמת יפה מצדכם, עכשיו זוזו ותעשו מקום".

כעת, אם הפלסטינים יגידו, "טוב… קחו את חיפה, עכו ויפו" הם בעצם מוותרים על הנרטיב שזו הארץ שלהם – וכי אתם מכירים מישהו שיוותר לפולש זר על חלקים מביתו?!

ואם היהודים יגידו, "טוב נו, קחו את שכם וחברון והעיר העתיקה בירושלים" הם בעצם מוותרים על הנרטיב שזו ארץ אבותם ושהם בעליה המקוריים – אלוהים הבטיח לאברהם אבינו פנטהאוז בצהלה או את חברון וירושלים?

הסכסוך הזה דומה לסכסוך בין שני גברים שחושקים באותה אישה – הרי אין בר דעת שיציע לפתור את זה בכך שיחלוקו בה. זה לא סתם שהסאטירה על המתנחלים מדמה אותם פעמים רבות לחרמנים. וגם לא לחינם הכיסופים והערגה לארץ ישראל במהלך הדורות תוארו במושגים של געגוע לאהובה.

וליבי על האמריקאים או האירופאים שלא מבינים למה אנחנו לא מצליחים לפתור את הסיפור הזה. הם מסתכלים על הסכסוך בעיניים שלהם ובטוחים שאם כולם ישבו ויחשבו על זה בהיגיון בסוף תימצא העסקה שתהיה win-win לשני הצדדים.

אלא שכאמור אין פה win-win situation אלא משחק סכום אפס.

ומכיוון שכך בסוף צד אחד ינצח והשני יפסיד. צד אחד ישמור על הנרטיב שלו וצד אחר יאבד אותו ויחד איתו את הזהות הלאומית שלו.

והצד שינצח, בדיוק כמו במונדיאל, לא בהכרח יהיה הצד החזק יותר, המתוחכם יותר ובטח לא זה שמשחק יפה יותר. אלא זה עם יותר סיבולת שיישאר לעמוד אחרון.

וכשחושבים על זה כך, יש לנו ממה להיות מודאגים.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

39 Comments

גיא 11 ביולי 2014

מדכא.

Matipool 11 ביולי 2014

לגמרי .

בני תבורי 11 ביולי 2014

איציק,
מסכים עם דרך הצגת הדברים, לא בהכרח עם המסקנות. קבלת הנרטיב השונה הוא המפתח וחוסר הרצון של שני הצדדים לקבלו הוא לב הבעיה. יחד עם זאת, כפרפרזה על דברי ברנרד שו, צריך להסכים על העיקרון ואז תיוותר שאלת המחיר שאינה פשוטה כלל ועיקר, אבל מרגע שתצומצם לדיון על הסכמות גאוגרפיות בלבד, הדרך תהפוך לקלה יותר.
אלא מאי, מי שמכתיב את ההתנהלות אלה השוליים הקיצוניים ההולכים ומתרחבים. מפוליטיקאים לא אחראיים ועד לבריונים מוסתים וחסרי שליטה ואני מדבר בפירוש על שני הצדדים.

מאשקה 11 ביולי 2014

+ 1 !!! שבת שלום מהדרום האדום

איציק אלפסי 12 ביולי 2014

בני, זו בדיוק הנקודה שלדעתי האמריקאים, האירופאים וכל מי שאי פעם ניסה לפתור כאן את הסכסוך מפספס – זו לא שאלה גאוגרפית. כי אני מסכים שאם זו הייתה שאלה של גאוגרפיה היה אפשר לפתור את זה מזמן.
אף אחד מהצדדים לא יכול לאמץ את הנרטיב של השני כי המשמעות של זה היא איבוד הנרטיב שלו. אני לא יכול לצפות מפלסטיני לקבל את הנרטיב שלי שזו ארץ אבותיי, כמו שאני לא יכול לקבל את הנרטיב שלו שהארץ שייכת לו ואני פולש זר. אם אני מקבל את זה – מה אני בעצם עושה כאן ולא חוזר לכפר במרוקו שממנו הגיעו סבא וסבתא שלי?

אריק 12 ביולי 2014

הנרטיב זה בולשיט של מנהיגים שנועד לאחד את בעם ולשווק את הסיפור לבני עמם. רד מזה.
הסיפור הוא הרבה יותר פשוטת אנחנו פה כדי להשאר לדעתנו ולדעתם כמשהו חולף. אם הם יבינו שלא נלך הם יתפשרו. כמה זמן זה ייקח? החמאס והכשלון שלו בעזה, וזה כשלון כי כמו שזה עכשיו רק צד אחד מפסיד, מקרב אותם להבנה. מצד שני גם אנחנו צריכים להכיר בעובדה שהם פה והנרטיב אין לו כל משמעות, הם פה וחא יעלמו מחר, ויהיה לנו יותר טוב ככל שיהיה להם.

אנונימוס 11 ביולי 2014

הנרטיב שאתה מתאר הוא נחלקת חלקו של חלק מהיהודים בלבד, ודווקא לא החלק שאחראי על מרבית הפעילות של התנועה הציונית טרום קום המדינה ובשנותיה הראשונות. החלק ההוא היה פרגמטי מאד, ולא היסס בכלל לוותר על חלקי ארץ "קדושים". ההתייחסות שלו לארץ ישראל לא הייתה נטולת סנטימנטים, אבל הייתה אינסטרומנטלית בבסיסה

בני תבורי 11 ביולי 2014

נכון מאוד, אם כי צריך לזכור כי את הלוגיסטיקה של ראשוני גוש אמונים, סבסטיה וכו', סיפקו אנשי ההתיישבות העובדת מבית מפא"י לדורותיהם ולאו דווקא בגין שסיפק את האידיאולוגיה.

סלים שיידי 11 ביולי 2014

פוסט נכון, וכואב.
רק תיקון קטן בצהלה אין פנטהאוזים, רק וילות.

אייל הצפון 11 ביולי 2014

אלפסי, הפעם אני לא מסכים איתך, למרות שההשקפות שלי הן שמאלניות. אני חושב שסבב הלחימה הזה, כמו כל סבבי הלחימה מאז 1948 החל בגלל שהרבה יותר קל לנהל מלחמה מאשר לנהל מדינה. הרבה יותר קל לנהל מלאי כלי נשק ולוחמים מאשר לדאוג לחינוך, בריאות, פרנסה ורווחה לאזרחים. ישראל, עד כמה שלא הצליחה בתחומים האלו, לפחות ניסתה. הפלסטינים הרבה פחות ניסו, אבל לפחות באזורים שבהם הם ניסו לדאוג לאזרחים ולא למאבק, כמו למשל באזור צפון השומרון (ג'נין ושכם), האנשים משני הצדדים עוסקים יותר בלחיות ופחות בלהילחם. (ואפילו פה ושם יש נסיונות לשיתוף פעולה כלכלי). הבעייה היא אותם מיליון וחצי אזרחים בעזה שאין להם עתיד, תקווה וכלכלה. ועד שלא יהיה מישהו שינסה למצוא עתיד לאותם אנשים זו גם הבעיה שלנו. ופתרון בנתיים אין, כמו בכל המדינות שסובבות אותנו הם לא רוצים שזרים (בעיקר ממה שנקרא המערב) ינהלו אותם, ומנסיון במקומות שזה נוסה זה נכשל. גם לי אישית (כמו שאמר רבין), ממש לא יהיה אכפת לקום מחר בבוקר ולגלות שרצועת עזה נכלמה מהמפה, אבל במציאות, כדי שילדי הדרום יוכלו לחיות גם ילדי עזה צריכים תקווה.

אהד 11 ביולי 2014

אני מתעב את ביבי, אבל להציג את הנכונות של ביבי (שלא בדיוק הייתה קיימת בתחילת הסבב) לצאת למערכה כדי להתחמק מניהול המדינה זה פשוט דבר מוטעה..

7even 11 ביולי 2014

יש רק בעייה אחת:
אצל הערבים אין אף לא אחד שחושב כמו הצד הימני המתון ביותר במפה שלנו
אצלינו יש חלק מאד גדול שחושב כמו הקיצוניים שקיצוניים שבערבים.

אתה יכול לראות אותם בלא מעט מקומות.
הם אפילו מקבלים זכויות מלאות מהמדינה שמגיעים מהמיסים שאתה משלם, למרות שחוץ מלהזיק לבטחונה הם לא עושים הרבה.

הבעיה האמיתית שלנו היא אותם אנשים. לא הערבים.

כשנטפל בהם, וקודם בהם, נגיע לפיתרון מלא של הסכסוך.

מוסא 11 ביולי 2014

כבר שרפת ערבי היום?

לא משנה 11 ביולי 2014

חומת מגן היה במרץ 2002. ביוני 2002, בעיצומו של המונדיאל ביפן יצא צה"ל למבצע "דרך נחושה" לאחר הפיגוע השלישי באוטובוסים תוך שבועיים. בתור אחד שהשתתף במבצע, אני עדיין זוכר את התמונה מיום הגמר של הלוחמים קופצים מהנגמ"שים ורצים איך שהם, עם כל הציוד, לתוך הבסיס שאליו חזרנו ומחפשים טלוויזיה. הספקנו לגול הראשון של רונאלדו.

היסטוריון של ספורט 11 ביולי 2014

על זה נאמר עברנו את פרעה (ואת היטלר ימ"ש ואת ששת הימים ויום כיפור וכו').
נעבור גם את זה.
בסוף יש מישהו שהוא צודק והצודק ינצח .

איציק 11 ביולי 2014

יש הרבה בעיות עם הכתוב. תחילה עם העובדות ההיסטוריות. עד 67 לא היתה ישות כזו כמו עומה פאלסטינית. הם ערב רב שאספו אותו ויצרו מלאכותית כדי להתנגד לישראל לא דרך מדינה כי אם כישות טרור במידה רבה. לפני עליית יהודי אירופה היה פה רצף של ישוב יהודי שלא היה קטן מהישוב הערבי (ואם כן, אז לא בהרבה). אלו שמספרים שהם פאלסטינים, רבים מהם לא נולדו כאן ולא היה להם קשר לערבים שגרו כאן, כדוגמאת אבו-מאזן או ערפת. ואחרי שאמרנו כל זאת, מרגע שיש ישות פאלסטינית והעולם מכיר בה, אין בררה כי אם לחפש פיתרון לבעייה.
עכשיו נגיע לבעייה האמיתית. לא מזמן חזרתי משבתון בצרפת (פחות משנתיים), ושם היו חוקרים מכול מיני מדינות כולל מתוניס ומדינות ערביות שאין להן גבול עם ישראל. הם אמרו במפורש שאין להם דבר נגד היהודים כיהודים (אולי גם זה לא נכון), אך דבר אחד ברור, הם (כאומה ערבית, למרות שאין לי מושג מה זה) לא יקבלו פתרון של בעייה פאלסטינית ללא סיום קיומה של מדינת ישראל וחזרת היהודים לארצות מוצאם. כל עוד זו הרוח הגבית של מדינות ערב, אלו שקוראים לעצמם פאלסטינים לא יכולים להתפשר על פחות. גם אם האנשים עצמם מוכנים (והם כן מוכנים ברובם), המנהיגים לא יהיו מוכנים לפחות.

יואלזיניו 11 ביולי 2014

1+

היסטוריון של ספורט 11 ביולי 2014

פלוס 10000

מיקיג' 11 ביולי 2014

לא אתייחס לבורות ההיסטורית שהופגנה פה בחלק מהתגובות – לגבי האומה הפלשתינית ולגבי זו היהודית-ישראלית. ממילא החבר'ס האלה לא יתנו לעובדות לקלקל להם.

לגבי הפוסט, שהוא נפלא במובנים רבים, רק הערה עקרונית אחת.

נרטיבים מנוגדים לא פחות, ובמידה מסויימת גדולים יותר, לא מנעו פתרון סכסוכים. הדוגמה האחרונה היא של צפון אירלנד. שם תולדות הסכסוך, משך הזמן, עוצמת האש – הטרור והמלחמה נגדו – וההשלכות החברתיות שלו היו ביי פאר גדולים וטארגיים יותר מהסכסוך המקומי שלנו. שם הגיעו להסכם, שבו שני הנרטיבים קיבלו מכה קשה, אבל שני הצדדים הרוויחו. אין סיבה שזה לא יקרה גם כאן. אגב, יש גם דמיון משמעותי בין המקרה האירי-אנגלי לזה הישראלי-פלשתיני – גם שם וגם כאן ידעו במשך שנים מה הפיתרון שיהיה בסוף.

כאמור, מהפוסטים היפים.

איציק 11 ביולי 2014

דוקא אם אתה יודע כל-כך הרבה נשמח אם תחכים אותנו בידיעותיך. ואם כבר, אין דימיון בין צפון אירלנד לסיכסוך הערבי פאלסטיני. זה שהיה עימות רב שנים על שטח קטן לא מספיק כדי לכנותו דומה.
הדבר היחיד הנכון בתגובה זו הוא שהפתרון יהיה כואב לכולם אני רק מקווה שגם כולם ירויחו ממנו.

אסף THE KOP 11 ביולי 2014

לגבי המשפט האחרון – אין מקום לדאגה, מהסיבה הפשוטה.

האוייב הערבי ממערב לירדן חי לא רע תחת השלטון היהודי.
במידה היהודי יצטרך לחיות תחת השלטון הערבי, הוא פשוט לא יחיה.

והיות והשאלה היא קיומית – אלו הם שצריכים לדאוג.

סהר 11 ביולי 2014

שהם יהיו מודאגים, אנחנו כבר הוכחנו סיבולת של 4000 שנה

אהד 11 ביולי 2014

אהבתי מאוד את ההתחלה. גם בקיץ האחרון כשהייתי בתאילנד, איכשהו התחברתי דווקא לשני פלסטינים (כך הם הגדירו את עצמם למרות שהם נולדו וגדלו בסעודיה) ולא לחבורת הישראלים שהיו איתנו במסגרת הטיול המאורגן שלקחנו.
ההמשך בנוגע לנרטיביים לא מדויק לדעתי. הנרטיב שאתה מדבר עליו אולי נכון, אבל צריך להוסיף קורטוב של פאנטיות מוסלמית דתית. אני דווקא יכול לראות הסכם שלום (בעוד עשרות שנים כמובן) עם פתח, ברגע שיקום מנהיג פלסטיני חזק. אבל כמו שאתה אומר, בכל הנוגע לחמאס, הגהאד האסלמאי ואלקאעדה הקיצוניים דתית, אין סיכוי אמיתי.

אהד 12 ביולי 2014

גור תודה, לא ראיתי את זה. מעורר צמרמורת. מקווה שידיחו אותו.
בכל מקרה, הכמות עושה איכות (וגם האיכות למזלנו היא לא אותה איכות).. הקיצוניות הדתית המוסלמית מביאה למלחמות אזרחים בסוריה, עיראק, לבנון (ומצרים אילולי אלסיסי). לפיגועים בערי אירופה ובניו יורק ולמעשי טבח ואונס באפריקה. הקיצוניות הדתית היהודית מביאה ליריקות על ילדות ולעקירת עצים (לא שאני מזלזל כמובן).
אני גם לא יודע מה יקרה ביום שבו הציונות הדתית הדוגלת בארץ ישראל השלמה תהיה כאן הרוב. אולי יהיה ניתן לדבר על פנאטיות דומה מצד ישראל בכל הנוגע לשלמות הארץ. אבל עד אז זה כמו תפוחים ותפוזים..

איציק אלפסי 12 ביולי 2014

לא מבין את העליהום עליו – הוא קרה להרג אזרחים חפים מפשע? להרג ילדים? בסה"כ מדובר כנראה במשהו מאמין שמבקש להשתמש באמונה לחזק את רוח פקודיו. מי מהם שזה מדבר אליו ועוזר לו, סבבה. מי שלא, יכול פשוט להתעלם.

הקדוש ברוך who 12 ביולי 2014

איציק –

אתה באמת לא רואה שום בעיה בכך שהדרך שבה מפקד בוחר לעורר מוטיבציה אצל חייליו היא דרך ש(נניח) – 50% מחייליו אמורים – לשיטתך – להתעלם ממנה? איזה מן מפקד זה? מה לגבי המוטיבציה שלהם?

יותר מזה – אם האויב הוא מי שמנאץ את שם ה׳, האם החילוניים הם הם לא גם האויב?

גם אני הייתי חייל נראה לי שגם אני עונה להגדרה ״אויב המנאץ את שמך

משיח 11 ביולי 2014

כתוב יפה מאד,

the bird 12 ביולי 2014

מה לעשות שיש אמת והיא 1
שלא היה קיים עם פלסטיני עד לפניי 67'
כל הערבים האלו שהגיעו לארץ הגיעו לרובה רק בעקבות העליות הראשונות כדיי לתת קונטרה ליהודים.
ראה את ספרו של מארק טווין ואיך הוא מתאר את הארץ

אותי מעניין אם בעזה גם רושמים בצורה כזו יפה על "הנרטיב היהודי"?

כסיפוביץ 12 ביולי 2014

איזה יופי!

הבעיה שפוסט אחד קטן עם המילה מלחמה ויאללה כל המשכימים להורג יוצאים מהשוחה.

כסיפוביץ 12 ביולי 2014

סליחה.
תגובה כללית ולא ספציפית..

כסיפוביץ 12 ביולי 2014

אני דווקא שאם יש סיכסוך לשאוב ממנו אופטימיות היא הסכסוך האירי-אנגלי.

דתיות/ השקפות קיצונית מכל קצוות הקשת היא דבר שצריך להוקיע ולא משנה מי אתה ואיזה צבע ואיזו אמונה בחרת לפעול בשמה.

ויש המון סיבה לאופטימיות.

איציק אלפסי 12 ביולי 2014

אני מתייחס כאן לנקודה שעלתה ע"י איציק ו-the bird לגבי השאלה האם היסטורית יש דבר כזה לאום פלסטיני.
העניין עם נרטיב הוא בדיוק זה – שאין משמעות לאמת ההיסטורית. מרגע שקבוצה מסוימת של אנשים גיבשה לעצמה תודעה קולקטיבית ויצרה זהות סביב נרטיב מסוים השאלה עד כמה הוא מדויק לא רלוונטית. היא תילחם עליו בחירוף נפש, כי ברגע שתוותר או תתכחש לו תאבד, בראש ובראשונה בעיני עצמה, את זכות הקיום שלה כקולקטיב.
ובדיוק מהסיבה הזו גם אנחנו נלחמים על הנרטיב שזו ארץ אבותינו וטוען מי שטוען, במידה רבה של צדק, שברגע שנתכחש לזכות ההיסטורית שלנו על העיר העתיקה בירושלים או מערת המכפלה נשמוט את הקרקע מתחת לזכות הקיום של הלאומיות היהודית.

כסיפוביץ 12 ביולי 2014

השאלה מה קורה מחר.
לא מה היה כאן לפני שניה או אלף שנה.

אהד 12 ביולי 2014

+1 לאלפסי

איציק 12 ביולי 2014

איציק,
בפסקה האחרונה שלי לגבי בישות הפאלסטינית אני כותב "ואחרי שאמרנו כל זאת, מרגע שיש ישות פאלסטינית והעולם מכיר בה, אין בררה כי אם לחפש פיתרון לבעייה." לכן אין בינינו ויקוח לגבי תגובתך. הבעייה שלנו דווקא נעוצה בפסקה השנייה (שלא אכתוב אותה שוב, תגובה 9) אשר מסבכת הרבה יותר את הדרך לפיתרון, למרות שדווקא גישה פשרנית יותר של "האומה הערבית" היתה יכולה לפשט ולקצר את הדרך לפתרון.
הרצאה מעהיינת לגבי הבעייה שיתן לראות ב: https://www.youtube.com/watch?v=yx_ML5oCtMU, שגם זה חלק מהבעיה.

סם בלאק 12 ביולי 2014

אכן אם הנרטיב הוא המפתח לפתרון, אנחנו בבעייה. יש סרטון שמדגים יפה את העניין (http://vimeo.com/50531435). הרי האדמה כאן, וכל אדמה אחרת בעולם, היא ״בבעלות״ האחרון שהיכה את הבעלים הקודם, כך אצלנו וגם בארה״ב, באנגליה, באיראן וכל מקום על פני כדור הארץ. הצדק לא קיים באמת. אם נבין זאץ ניתן לחזור לבעייה הגאוגרפית, שאם רוצים, היא פתירה. אבל כאן אנחנו נופלים לידי הקיצונים, בשני הצדדים, שמתפרנסים מהסכסוך ואינם רוצים פתרון

איציק אלפסי 12 ביולי 2014

סרטון נהדר!

austaldo 12 ביולי 2014

נרטיב??? נמאס כבר מהביטויים הפוסטמודרניסטים המכובסים האלו.
באופן טבעי אנשים מסתרים אחד עם השני, צוחקים מאותם דברים ונהנים ביחד מכדורגל. עד שאלוהים אומר להם אחרת.
אין שום "נרטיב" – יש רק דת.
רוצים לפתור את הבעייה בארץ המקוללת הזו? תוציאו מהסיכסוך את החבר הדימיוני, זה שאומר שמיצווה לרצוח כופרים והכל יסתדר.

Comments closed