פרשת בא – בחירה חופשית

הכל צפוי והרשות נתונה

hadar
צילום: הדר אלפסי

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.

אחד היסודות העמוקים והבסיסיים ביותר ביהדות הוא עקרון הבחירה החופשית.

כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (ה', ג-ד):

"ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה. ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצווה. שהרשות בידכם וכל שיחפץ אדם לעשות ממעשי בני אדם עושה – בין טובים ובין רעים".

בהתאם לכך, התחבטו הפרשנים רבות כיצד ליישב את הסתירה בין עיקרון זה לבין העובדה שאלוהים מכביד את לב פרעה ובכך שולל ממנו לכאורה את הבחירה החופשית.

רבי יוסף אלבו בספר העיקרים (ד', כ"ה) מציע את הפירוש הבא:

"וזה שהרע בבוא עליו המכה מתחסד ושב אל ה' מיראת העונש המוטל עליו, כמו שאמר פרעה: "חטאתי הפעם ה' הצדיק". ובעבור שזה דומה לאונס ואינו בחיריי, הנה ה' מחזק את לבו לאמור שבאה המכה במקרה ולא על צד ההשגחה, וזה כדי שיסור מלבו המורך שקנה מחמת המכה ויישאר על טבעו ובחירתו מבלי מכריח, ואז ייבחן אם הייתה תשובתו בחירית".

רוצה לומר, שהכבדת הלב נועדה לאזן את הפחד שהושת על פרעה מהמכות כדי שיוכל לבחור האם לשלח את בני ישראל לא מתוך יראה אלא מתוך רצונו החופשי.

העניין הזה של בחירה חופשית העסיק אותי מאוד בצעירותי. יסוד מהותי זה באמונה נסתר באופנים רבים, כפי שמתייחס לכך הרמב"ם בעצמו (הלכות תשובה, ו', א-ג):

"פסוקים הרבה יש בתורה ובדברי נביאים שהן נראין כסותרין עיקר זה (של בחירה חופשית מוחלטת הנתונה ביד כל אדם) ויעלה על דעתן מהן, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם לעשות רעה או טובה, ושאין לבו של אדם מסור לו להטותו לכל אשר ירצה".

זאת ועוד, שהרי אם אלוהים הוא יודע כל, ויודע מה יקרה מתחילת העולם ועד סופו, הרי הכול קבוע מראש ומהי אם כן הבחירה שנותרת בידי?

גם במקרה של פרעה, הרי כבר בברית בין הבתרים מספר אלוהים לאברהם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם–אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.

אז אם כל ההפקה הזו הייתה קבועה מראש עוד מבריאת העולם, מהי בדיוק הבחירה שהייתה בידי פרעה חוץ מאשר למלא את החלק שלו בתכנית האלוהית?

הַכל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נִדּוֹן. וְהַכל לְפִי רב הַמַּעֲשֶׂה. (אבות, ג', ט"ו).

אמונה איננה מדע. היא מכילה פרדוקסים רבים. כותב הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ה):

"שמא תאמר, והלא הקב"ה יודע כל מה שיהיה, וקודם שיהיה ידע שזה יהיה צדיק או רשע או לא ידע, אם ידע שהוא יהיה צדיק אי אפשר שלא יהיה צדיק, ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע הרי לא ידע הדבר על בוריו?

"דע, שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה. אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר, שהקב"ה אינו יודע מדעה שהיא חוץ ממנו כבני אדם שהם ודעתם שניים, אלא הוא יתעלה שמו ודעתו אחד. וכיון שכן הוא אין בנו כח לידע היאך ידע הקב"ה כל הברואים והמעשים, אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך, ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה אלא בראיות ברורות מדברי החכמה".

ואני אוהב את התשובה הזו של הרמב"ם, כי בשונה ממרבית התשובות שקיבלתי לתהייה הזו בצעירותי, היא איננה מנסה לרבע את המעגל, היא איננה מנסה למצוא בכוח הגיון היכן שאיננו.

כן, יש כאן פרדוקס, מודה הרמב"ם, ובכוח שכלנו (ומי לנו חריף ועמוק יותר מר' משה בן מימון) איננו מסוגלים ליישב אותו. אבל העיקרון של בחירה חופשית שריר ועומד. והוא עיקרון מנחה, לא רק את האמונה, אלא את החיים בכללם.

שתי הגישות המרכזיות של הפסיכולוגיה בחצי הראשון של המאה ה-20' – הפסיכואנליזה והביהביורזים צמצמו מאוד את עיקרון הבחירה החופשית של האדם. על פי התיאוריה הפסיכואנליטית האדם נשלט ע"י הדחפים הלא מודעים הקיימים אצלו בחלק של האישיות אותו כינה פרויד "איד" (סתמי), על פי הגישה ההתנהגותית המנגנון האחראי להתנהגות האדם הוא מנגנון ההתניה (קישור התנהגות עם אירוע או מצב נתון).

התופעות החברתיות והפוליטיות שהובילו לזוועות שהתרחשו במלחמת העולם השנייה עוררו מחשבה שנייה לגבי טבע האדם כפי שהובן ע"י שתי הגישות הנ"ל. וכך צמחה החל משנות ה-50' גישה שלישית בפסיכולוגיה – הגישה ההומניסטית. מייצגיה של גישה זו היו, בין היתר, קרל רוג'רס, אברהם מאסלו, אריך פרום וויקטור פרנקל.

הפסיכולוגיה ההומניסטית מדגישה את האחריות שיש לאדם על מעשיו – הוא אינו יכול להטיל את האחריות לקיומו על מישהו אחר. כל בחירה שהוא עושה היא שלו בלבד והוא אמור להיות אחראי ולעמוד מאחוריה. התמסרות לאידיאולוגיה ולמשטר טוטליטרי גורמים לאיבוד האישיות הייחודית של האדם ואיבוד חופש הבחירה.

הפסיכולוגיה ההומניסטית שאבה את רעיונותיה מהפילוסופיה האקזיסטנציאלית של קירקגור, ניטשה, סארטר ואחרים – חיפוש אחר משמעות בקיום עצמו, לא בגורם חיצוני כמו דת או אידיאולוגיה פוליטית.

היהדות היא דת. אבל, בעיני לפחות, היא גם דרך חיים. היא מציעה עקרונות וערכים על פיהם האנושות יכולה להתפתח. עקרון הבחירה החופשית, שהוא יסודי ומשמעותי כל כך ביהדות – "עיקר גדול הוא ועמוד התורה והמצווה"  כפי שכותב הרמב"ם – הוא אחד החשובים שבהם.

האדם אחראי עם גורלו. אחראי על בחירותיו. הוא איננו בורג במערכת.

וזו גישה הומניסטית במובן העמוק ביותר של המובן. היא שמה את האדם במרכז. רואה בו דמות ריבונית ואוטונומית.

והמעניין הוא שדווקא בדור שבו האינדיבידואליזם הקיצוני הפך לסוג של דת בעצמו, אנחנו רואים איך האדם מבקש להסיר מעצמו את האחריות שהוטלה עליו. #רק_אומרת. לא לוקח על זה אחריות. אני רק פרשן, צופה, משקיף בדעה מייעצת.

ועל אותו משקל, גם האירועים הפוליטיים האחרונים בעולם ממחישים היטב את הרצון של האדם להסיר מעצמו אחריות ולתת אותה בידי כוח הנדמה לו כחזק וגדול ממנו.

או כפי שתיאר זאת נפלא דוסטוייבסקי ב"אחים קראמזוב":

"אין לו צורך דחוף יותר מאשר למצוא אדם שיוכל להפקיד בידיו, במהירות האפשרית, את אותה מתת חופש שעמה, למזלו הביש, נולד".

שבת שלום.

750 ש"ח. מחיר אחיד לכולם
ההפסד בהאל

85 Comments

דויד 3 בפברואר 2017

בדרך כלל לא מגיב אבל קורא כל שבוע את הפוסט ורוצה להודות על כתיבה מרתקת ומעשירה. תודה

איציק אלפסי 3 בפברואר 2017

תודה רבה

yaron 3 בפברואר 2017

תודה איציק, באמת תענוג והשבוע במיוחד :-)

פרילי 3 בפברואר 2017

פרעה נכנס להיסטוריה של היהדות, בזכות יוסף הצדיק רוב הכסף בעולם הגיע אליו וכבונוס גם מאות אלפי עבדים שעבדו אצלו 210 שנה, אחת הדעות היא שעצם זה שלקחו לו את הבחירה זה העונש עצמו כך שהוא לא יכול להתלונן יותר מידי. בקשר לבחירה החופשית התשובה של הרמב"ם היא מדהימה, אם החלל מבחינתנו הוא אין סופי וזה רק הרקיע הראשון וייש עוד 6 רקיעים מעליו די ברור שאתה לא יכול להבין את הכל וזה אחד היסודות החשובים ביהדות. אבל אף אחד לא יכול להגיד שאין לנו בחירה חופשית, כל פעולה שאתה עושה היא מבחירה שלך ולכן יש גם שכר ועונש.

no propaganda 4 בפברואר 2017

איך הכנסת לפה שכר ועונש, המסקנה הזו ממש לא נובעת מהטענה

צביקה 3 בפברואר 2017

הטורים שלך הם עונג שבת אמיתי.

איציק אלפסי 3 בפברואר 2017

תודה ידידי

עדי אבני 3 בפברואר 2017

אני חושב שדווקא המנגנונים הדטרמיניסטיים מתיישבים עם המענה היפה של הרמב"ם: הבנת המנגנונים הפסיכולוגיים וההתניתיים של האדם עוזרים בניבוי מוצלח של מעשיו

יאיר אלון 3 בפברואר 2017

כתבת יפה מאוד איציק, כתמיד (למרות שהתורה מוציאה ממך "התפלפלויות" מיוחדות).
אני מצד אחד מבין את החיבה שלך לתשובה הכנה של הרמב"ם, מצד שני להגיד יש פרדוקס ואפשר ליישב אותו אנחנו פשוט לא מספיק חכמים בשביל זה.. קשה לי לקנות את זה

איציק אלפסי 3 בפברואר 2017

לא עניין של לא מספיק חכמים. פשוט הכרה במגבלות התודעה האנושית.

yaron 3 בפברואר 2017

איציק, מאיזה ספר ציטוטי הרמב"ם?
לדעתי הרמב"ם הוא קודם כל פילוסוף גדול. ההבנה והיכולת להסביר שביסוד האמונה אבסורד שחייבים לקבל מרתקת.
ממליץ לכולם בחום על הספר "סודותיו של מורה נבוכים".

איציק אלפסי 3 בפברואר 2017

מהספר הלכות תשובה

yaron 3 בפברואר 2017

תודה

היסטוריון של ספורט 3 בפברואר 2017

איציק תודה .
בדרך כלל איני יכול לקרוא את הטורים שלך שכן הם נכנסים בשבת וכדתי אני מנוע …ללא בחירה חופשית….
היום לשמחתי הטור הופיע בשישי ולכן יכול אני להשתתף.
אשר לבחירה החופשית רק אציין שגם ביהדות יש המון גישות ותפיסות.
למשל הרב דסלר בספרו מכתב מאליהו גם כן מצמצם את הבחירה החופשית של האדם (ולמיטב ידיעתי גם הרמב"ם אך איני זוכר את המקור).
לרב דסלר יש מאמר (כמדומני הידיעה והבחירה בחלק ראשון במכתב מאליהו ).
ושם הוא מתאר את הבחירה החופשית כמו חזית…שכל פעם משתנה .כמו בקרב שחלק כבשת ומה שכבשת לא נתון לבחירה אלא מה שאתה רוצה לכבוש …כך גם בבחירה החופשית.
למשל אדם רגיל לא ירצח כי זה רחוק מהמושגים שלו….ומאידך גם לא יהיה משה רבינו…אלא צעד צעד.
ובכל זאת יש מצבי קיצון לא שגרתיים שעשויים לדרדר את האדם באחת כפי שכרגע בזמנו ליוחנן כהן גדול שכפר בכל לאחר 40 שנות כהונה.
ובכל זאת בשורה התחתונה במקרה הרגיל והשגרתי אדם עולה (או יורד) צעד ,צעד וממילא הבחירה החופשית מצומצמת .

צביקה 3 בפברואר 2017

צדיק אתה, אני לא מסוגל לוותר.

MOBY 4 בפברואר 2017

מקווה שגם את החשמל הטלפון והסלולרי אתה מונע מעצמך במנלך השבוע כי ידוע שהטרובינות והאחזקה אינן מפסיקות בשבת, שלא לומר רכבת כבישים (במיוחד ראשיים) או התנחלויות שלהבדיל משמירה על גבולות גורמות לחילול שבת ושם שמיים גדולים.

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

טור מעולה
מילדות אני שומע תשובות לקושיה של הכבדת לב פרעה ורובם נשמעו לי כתירוצים דחוקים.
התשובה של ר יוסף אלבו מעולה אך יוצרת קושיה אחרת-כל אותם אנשים שחוזרים בתשובה בעקבות רעידת אדמה בחייהם לא עושים זאת מבחירה חופשית אלא מאונס..
לגבי החלק השני אף פעם לא הבנתי איפה הסתירה בין העובדה שיש בחירה חופשית לעובדה שאלוקים יודע את הבחירה שתבחר..כל עוד הוא רק יודע ולא מתערב כמובן.

עדי אבני 3 בפברואר 2017

אם הוא יודע מראש, סימן שלא באמת בחרת אלא הלכת בדרך סלולה.

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

למה זה בהכרח סימן שהלכתי בדרך סלולה? אולי אני סולל לעצמי את הדרך והוא יודע את הדרך שאסלול.
למה בהכרח כוחות העל שלו משפיעות על הבחירה החופשית שלי?

באבא ימים 3 בפברואר 2017

כי אם זה ידוע מראש אתה לא יכול לשנות את זה. להיוצ מסוגל לשנות משהו זו תמצית הבחירה החופשית.

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

באבא- טוב שבחרת במילים "ידוע מראש" כי יש הבדל בינן לבין "קבוע מראש".
אם זה היה קבוע מראש אז באמת יש פה סתירה ופגיעה בחופש הבחירה.אבל אם זה רק ידוע,אין סתירה כי הקביעה נעשית בזמן אמת והאל יודע מראש מהי הקביעה שתחליט.
כלומר נניח שיש לי התלבטות בין לנסוע לספרד או להולנד.אני מתחבט עם עצמי ומחליט על ספרד.הבחירה היתה לחלוטין שלי האל רק ידע מראש שאני אתחבט ושבסוף אחליט על ספרד.
אתה כותב "לא יכול לשנות את זה" את מה לשנות? את הבחירה שאתה בעצמך החלטת?
המשפט "הכול צפוי והרשות נתונה" שאמוץ כהן פז כתב אחריי זאת הדרך שאפשר להבין את זה מבלי שתהיה סתירה לדעתי.

איציק 3 בפברואר 2017

כיוון שהאל ידע שתבחר ספרד, האם יכולת (ללא ידיעתך כמובן) לבחור בהולנד. ממש לא, כלומר אתה אפילו לא מרגיש את הגורל שנקבע וחי באשליה ובכול זאת לא היתה בידך שום בחירה. זאת כמובן הבנחה שיש אלוהים, ושהוא יודע מראש, שגם זה כמובן מותל בספק גדול מאד.

איציק 3 בפברואר 2017

…בהנחה שיש…

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

יכולת לבחור הולנד,יכולת ספרד ויכולת גם לא להחליט..הוא פשוט יודע מראש איזו אופציה תבחר ולא נותן לזה להשפיע עליך
הכול בהנחה שיש אל.
יש המון סתירות ביהדות שבחיים לא נתנו לי עליהם תשובה מספקת..אני פשוט לא רואה את זאת כאחת מהם

איציק 3 בפברואר 2017

אני פשוט לא מבין איך יכולת להחור אחרת אם הוא ידע. החופש בחירה שלך המוסס על זה שאתה לא יודע ולא הוא לא יודע, ולכן זו רק אשליה, תחושה של חופש בחירה אך במציאות, המוח שלך הוא תוכנה דטרמיניסטית שאין לה אפשרות לעשות אחרת, כולל תחושת ההתלבטות שהיא בעצם הכתבה מלמעלה להתלבט.

Shadow 3 בפברואר 2017

נשאלת השאלה.

האם גם בחירה על פי חינוך היא בחירה חופשית?

מה זה בכלל בחירה חופשית?

נ.ב
פעם ראיתי תוכנית בערוץ 8 על ניסוי שעשו בבני אדם שבו הראו שההחלטות נלקחות בתת מודע לפני שהחלק המודע במוח מקבל אותן עדיין.

זה היה ניסוי שבא לבחון את נושא קבלת ההחלטות במוח מהזוית של בחירה חופשית והאם היא באמת קיימת.

אנסה למצוא קישור

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

איציק-
אם ישאלו אותך שאלה בנושא שמעולם לא דיסקסת עליו עם אשתך,האם היא תוכל להעריך מה תהיה התשובה שלך על סמך ההיכרות רבת השנים?כנראה שכן..האם זה אומר שהבחירה החופשית שלך נפגעה והכול אשליה?בהחלט לא
עכשיו קח בחשבון שהאל לפי היהדות,כל יכול,בוחן כליות ולב וקיים בך ניצוץ אלוקי ממנו.. אז אצלו זו ידיעה מה תעשה לא הערכה.
צל-
אני מאמין גדול בהשפעה של הסביבה על הבן אדם ושרוב האנשים היו מתנהגים אחרת לגמרי ו\או באמונות אחרות לגמרי לו היו נולדים לסביבה אחרת ככה שאני אישית לא חושב שבחירה על פי חינוך היא חופשית.
אם תשאל רב למה אחד נולד למשפחה חילונית והשני לדתייה אני מעריך שהוא יתחיל לדבר על גלגולים ותקונים מדורות קודמים.

התת מודע(נושא שנוי במחלוקת בפני עצמו) שונה מאדם לאדם ומורכב בין היתר מחוויות וזכרונות שעבר אז גם אם ההחלטה התקבלה שם אני לא בטוח עד כמה זה שולל בחירה חופשית(האם בחירה היא חופשית רק כשהיא מתקבלת במודע או גם בתת מודע?)מה לגבי החלטות שאנחנו ישנים עליהן יום יומיים?רק שלא יגידו שההחלטה התקבלה מראש ואנחנו משקרים לעצמנו עם ההתלבטות כי זה כבר יתחיל באמת להלחיץ..קיצור תמצא קישור :)

איציק 3 בפברואר 2017

אתה מתבלבל בין הערכה לדטרמיניזם שנקבע הרבה לפני שנשאלת או התבקשת לעשות משהו. אין בינהם כל דימיון.

אמיתי 3 בפברואר 2017

נושא מעניין וסופר חשוב. רק יש לי בעיה קשה עם ההנחה שיש ביהדות משהו שיכול לעזור לכל העולם. כרגע זה לא מספיק גם בשביל העם היהודי..
ובנוסף הגישה ההומניסטית היא ניגודית לדת. כל דת. האדם במרכז ולא האל במרכז זה חילול הקודש. לדעתי אין קשר בין הסרת האחריות של אנשים חברות ומדינות בימינו לבחירה חופשית. יותר מהכל לטכנולוגיה והתפרקות מערכים מסורתיים

איציק 3 בפברואר 2017

אל אם תקבל את הגרסה שאדם הוא האל. במקרה זה גם האדם וגם האל במרכז, רק אז זה לא יסתדר עם כמה דתות, אבל מתאים לכמה פולחני אישיות עצמית (וכללי) שאנשים מסוימים עשו. רק שבמקרה זה, האל לא צריך להיות כל יכול.

אמיתי 3 בפברואר 2017

הומניזם עושה מהאדם אל ביהדות זה אל תתרו אחר לבבכם ואחר עיניכם והאל הוא כמובן אינו חלק מהטבע או מוחזר אליו כמו בנצרות ובאיסלם. פילוסופיה במהותה ובבסיסה היא אנטי דתית

Shadow 3 בפברואר 2017

זה בדיוק כך. בצלמנו בדמותנו.

כל אדם הוא אל. בני האדם הם אלים שכן הם היחידים שיוצרים יש מאין במחשבות שלהם.

מחשבה היא הדבר היחידי בעולם הזה שנוצרת יש מאין.

דת היא הצורה המושחתת של האמונה והרוחניות.

דת מסרסת את הבחירה החופשית ע"י כך שהיא אונסת את מאמיניה לבצע סט של פעולות שמייצגות, כביכול, את הנכון והטוב המוחלט ומצד שני מפחידה אותם לגבי מה שמוגדר כרע. אין פה באמת בחירה חופשית.

אגב זה לא ממש שונה מכל חינוך שמנסה לקבוע לאנשים מה נכון לחשוב.

כדי לתת לאנשים בחירה יותר חופשית(אני לא סגור על זה שיש בחירה חופשית מוחלטת) דרוש חינוך לחשיבה ביקורית כזו שנותן לאדם כלים לשפוט את הסיטואציה שמולו(למרות שגם התערבות זו מצמצת בהכרח את הבחירה החופשית, מזכיר קצת את החתול של שרודינגר)

רינוס מיכלס 3 בפברואר 2017

עם כל הכבוד לרעיון הבחירה החירותית ( ומי כמוני כחירותני יודע עד כמה הוא נכון ומשמעותי ) , שבא מספר הספרים ,
אני פשוט לא מצליח להבין ( מבחינת תרבות חברתית עמית – סוציופולוגית בלשון מתייוונים ) איך העיקרון ההגותי האדיר הזה ( שבזכותו ובזכות עקרונות הגותיים נוספים מספר הספרים , נוסדה לה האומה החירותנית היחידה בדברי הימים של האנושות כולה ) בא מעם שחירות הפרט זרה לו , ורואה בה איום מהותי על עצמו

Amir A 3 בפברואר 2017

מתוך סקרנות, לאיזה עם חירות הפרט אינה זרה? הרי המשמעות של עם היא הקמת מסגרת של רבים אשר נועדה להגן על כל יחיד ויחיד בה מפני איומים בין אם מבחוץ ובין אם מבפנים. וברגע שזו ההגדרה אתה בעצם מגביל את חירות הפרט של אלו אשר אתה רואה בהם איום, בין אם פוטנציאלי ובין אם מעשי.

רינוס מיכלס 3 בפברואר 2017

האם ארצות הברית של צפון אמריקה לא הצליחה לשמור על עצמה כאומה , מפני איומים מבחוץ ומבפנים ( מבלי שחירות הפרט תהיה זרה בה , אלא ממש להפך – כמקודשת ! ) עד לעשורים הראשונים של המאה העשרים ל – " ספירה " ?

מעניין אותי לדעת , לאילו " איומים " אתה מתכוון ( ככאלה שסותרים את יכולתה של אומה לשמור ולהגן על חירויות הפרט של אזרחיה ולהישאר שלמה מבחוץ ומבפנים ) ?

אפילו במצב השערתי ( לצורך הדיון ) של ימין קיצוני ( מצב שאף אומה בכל דברי הימים של האנושות לא הגיעה אליו מתוך בחירה ותפישה מכוונת ) בצורת חיי האומה , אי אפשר לתת כדוגמה ,
כי מצב ימין קיצוני ( אנארכיזם – בשפת מתייוונים ) למרות היותו דוגל בחירות מוחלטת ו – " טהורה " של הפרט באשר היא חירות פרט ,
מבטל במהותו כל מסגרת ומערכת חוק באשר היא ,
לכן במצב כזה , אין בכל מקרה מי ( ומה ) שיגן ( בחוק – מתוקף שליחות והרשאה על ידי בחירת אזרחי האומה ) וישמור על חירויות הפרט של האזרחים , מפני איומים מבחוץ ומבפנים

Amir A 3 בפברואר 2017

כל ההתפלפלות הזו לא רלוונטית ברגע שיש לך חוק אז חירות הפרט נפגעת.
אסור לרצוח? פגעת בחירות של אדם X לרצוח את אדם Y.
אסור לגנוב? פגעת בחירות של אדם X לקחת לעצמו כל רכוש שיתקל בו.
אסור לתאם מחירים? פגעת בחירות של אדם X למקסם את יכולתו להרוויח כסף.
אסור לנסוע במהירות גבוהה מ-90 קמ"ש? פגעת בחופש התנועה שלי.
אפשר להמשיך כך עד מחר אבל אני חושב שהבנת את הפואנטה.

רינוס מיכלס 4 בפברואר 2017

Amir A ,
זאת ממש לא התפלפלות , הסברתי את המצב ומאפייניו

אתה מבלבל ומתבלבל בין חופש לחירות

החירות היא מושג ערכי תנכי , שמובאת ומשולבת במסגרת וסביבת כללים וערכים מסויימים שכתובים בבירור

לכן אין שום חירות בלרצוח מישהו , או לגנוב מישהו , או בכל מעשה רע אחר שהינו לא ערכי ולא מוסרי ( לפי המוסר התנכי ) , לפיכך – אין כל פגיעה בחירות הפרט כדי למנוע רעות אלו , אלא בדיוק להפך ! , במניעת המעשים הרעים הללו נגד הפרט החף מפשע , יש הגנה ( ממעלה ראשונה ) על חירות הפרט וקנייניו

לגבי הגבלת מהירות הנהיגה של אדם כזה או אחר , יש הגיון ( של שמירת חירות הפרט ) בהגבלה מסויימת , כי נסיעה במהירות גבוהה ( ככל שעולה בעלייתה ) עלולה ( ויש נתונים מדעיים עובדתיים שמאשרים זאת ) להרוג פרט חף מפשע ,
ולכן , כדי למנוע את הפגיעה הזו בחייו ( המקודשים מבחינת אותו מבנה כללים וערכים שבהם חירוט הפרט משולבת ) של הפרט החף מפשע , נוצרה המגבלה החוקית המסויימת

לגבי הרשות להגבלים עסקיים ( שכיוונת אליה בהיבט תיאום המחירים ) , זו אכן פגיעה בחירות הפרט ,
כל עוד התיאום נעשה על ידי הסכמה פרטית ( ושלא באיום פגע פרטי גופני ו / או קנייני / נכסי פרטי – על ידי אותו גורם פרטי שרוצה בתיאום המחירים ו / או על ידי נציגו / נציגי כוחו בדמות אנשי מחלקה ממשלתית כזו או אחרת באשר היא מוסד ממשלתי ) אין הצדקה מוסרית ( מבחינת חירות הפרט וקניינו ) לאסור זאת בחוק

לכן ,
החוקים שהעבירו ג'ון שרמן , ואחריו הנרי לאמאר קלייטון ( בהובלתו של מי אם לא – הנשיא ה – 28 של ארצות הברית של צפון אמריקה ימח שמו וזיכרו , שדרך אגב כבר כתבתי עליו באתר הזה ) סימלו , את סוף עידן העלאתו של חירות הפרט על נס ודגל , באומה היחידה ( בכל דברי ימי האנושות ) שעשתה זאת ,
והתחלת שינוי כיוון אל עבר השמאל

ותודה רבה ל – " אבותינו המייסדים " שפרשו והניחו בפנינו חוקה אדירת עוצמות והגנות ששומרת " עלינו " ( חלקית , ובקושי רב עד עצם היום הזה ) מפני ערכיו ורשעיו של השמאל

Amir A 4 בפברואר 2017

נו, נחזור לנקודה הראשונה – איזה עם לא מגביל את חירות הפרט במידה זו או אחרת?

רינוס מיכלס 4 בפברואר 2017

Amir A ,

תדייק בבקשה

הנקודה שהעלית בתגובתך הראשונה כלפי , הייתה לגבי הסתירה והניגוד התפישתי והרעיוני ( שהיו כביכול לפי תגובתך הראשונה ) שבין יכולת של אומה לשמור על עצמה מפני איומים מבחוץ ומבפנים , תוך הגנה ושימור חירות הפרט של אזרחיה ( ושחירות הפרט לא תיהיה זרה לה ונוגדת את מהותה )

עכשיו אתה מעלה סוגייה דומה , אך שונה במהותה

אכן אין בנמצא – אומה שלא מגבילה את חירות הפרט במידה כזו או אחרת ,
לצערנו החיים הם לא דבר מושלם ( ומי אם לא הימין מכיר בזה בדרך תפישותיו , ערכיו , והגויותיו , אבל זה כבר דיון אחר וארוך מאוד , שדרך אגב הסברתי ופירטתי פה כבר פעם אחת למישהו שהתדיין איתי בצורה נעימה , ואם תרצה להבין את הבסיס , אנסה לחפש בארכיון של האתר ולהעתיק לדיון הזה ) ומצב מוחלט ו – " טהור " של שימור והגנה על חירות הפרט וקניינו , קיים רק במקרה חלומי של צורת חיים אזרחית ימנית קיצונית ( אנארכיזם – בשפת מתייוונים ) , שכפי שציינתי כבר בתגובתי הראשונה אליך בדיון זה , אינו קיים ואינו היה קיים בכל דברי ימי האנושות כולה , מפני ששוב , אין כזה דבר מושלם בחיינו אנו , שאומה כלשהיא יכולה להתקיים על סידרה וביטחונה מפני איומים על אזרחיה החפים מפשע – מבחוץ ומבפנים , תוך הענקת חירות פרט מוחלטת ו – " טהורה " שנוגדת את החוק ככפייה באשר הוא חוק

לכן , כשמעלים על נס ודגל את חירות הפרט וקניינו , מתכוונים למידה הרבה ביותר שאפשר לקיימה – תוך כדי צורת חיים אזרחית השומרת על סידרה וביטחונה , מפני איומים מבחוץ ומבפנים ( כנגד החפים מפשע )

Amir A 4 בפברואר 2017

רינוס מיכלס, התגובה הראשונה שלי אליך היתה בעקבות המשפט שלך שרעיון הבחירה החירותית "בא מעם שחירות הפרט זרה לו , ורואה בה איום מהותי על עצמו". יפה לראות שהסכמת בתגובתך האחרונה לקביעה שעצם ההגדרה של עם, כל עם, פוסלת חירותות פרט במידה זו או אחרת. ומכאן שהיית יכול לרשום פשוט שקשה להבין איך בני האדם הצליחו בכלל להעלות על מחשבתם את רעיון הבחירה החירותית כאשר במקביל טבעם דוחף אותם להתלכד באופן שמפר את הרעיון הזה באופן עקרוני. זה היה נכון בין אם הרעיון הזה היה מופיע בתנ"ך, במהאבהארטה, במיתולוגיה הנורדית, או על גבי קווי נסקה.

איציק 4 בפברואר 2017

הרי אנשים התאחדו לעם וויתרו על בחירה חופשית מבחירתם החופשית (בזמנו, כאשר נוצרו העמים/השבטים הראשונים). כלמר אפשר לטעון שהויתור על בחירה חופשית בוצע מבחירה חופשית. אם כך, הכל טוב.

רינוס מיכלס 4 בפברואר 2017

Amir A ,

אולי הגבת אלי ( בתגובה הראשונה שלך אלי ) בעקבות משהו שכתבתי , אבל בתגובה שלך עצמה כתבת כך –

" מתוך סקרנות, לאיזה עם חירות הפרט אינה זרה? הרי המשמעות של עם היא הקמת מסגרת של רבים אשר נועדה להגן על כל יחיד ויחיד בה מפני איומים בין אם מבחוץ ובין אם מבפנים. וברגע שזו ההגדרה אתה בעצם מגביל את חירות הפרט של אלו אשר אתה רואה בהם איום, בין אם פוטנציאלי ובין אם מעשי "

לאחר מכן עניתי לך לאיזה אומה חירות הפרט לא הייתה זרה ולא איימה על מהותה , אלא להפך – הייתה מהותה וקודש קודשיה

ולאחר עוד תגובה חסרת ידע שלך , הסברתי ופירטתי לך , שאין כל סתירה וניגוד בהיבט הרעיוני והתפישתי – בין יכולת של אומה לשמור על אזרחיה ( החפים מפשע ) מאיומים שבאים מבחוץ ומבפנים , לבין שמירת והגנה על חירות הפרט וקניינו ( של אזרחיה החפים מפשע )

ומה זאת אומרת ש – " יפה לראות שהסכמת בתגובתך האחרונה לקביעה שעצם ההגדרה של עם, כל עם, פוסלת חירותות פרט במידה זו או אחרת " ?

קודם כל לא הסכמתי איתך ( כי לא חידשת לי לגבי העניין הזה ולא כתבת משהו שבכלל התייחסתי אליו פרטנית , ובטח ובטח שלא כתבתי אף משפט שטען טיעון ניגודי לו מלכתחילה , ויותר מזה – אני מאתגר אותך למצוא ציטוט שלי שכתבתי אי פעם , שיש מקום כלשהוא על כדור הארץ , שכל חירויות הפרט באשר הן חירויות הפרט , מתקיימות או יכולות להתקיים במסגרת מדינתית / אומתית , לך על זה … ) , בסך הכל אישרתי שאכן מה שכתבת ( או יותר נכון שאלת ) בתגובתך הרביעית הוא נכון ( לאחר שהבנת את טעותך בתגובות השנייה והשלישית שלך ( כלפי ) על אי דיוקך , ונסיונך לברוח ממנה

ושוב לבסוף אתה בוחר להתעלם מן מידתיות המאפיין , ויוצר עולם של שחור או לבן ,
ולא רק זה , אלא תוך כדי חזרה על אותה טעות מעוותת שלך , שטוענת טענה שפשוט לא עומדת במבחן המציאות

אז כמו שהסברתי ונימקתי בתגובותיי הראשונות – הקמת אומה , על ידי עם , לא מפרה ולא נוגדת באופן עקרוני ומהותי את חירות הפרט כרעיון / כתפישה / כהגות / כזכות / כצורת חיים

יש לך בעייה מאוד קשה בדיוק במילים והגדרות ( או ביכולת שלך לבטא אותן ) , אם אתה לא מבדיל בין ניגודי מאפיינים , לבין מידתיות של מאפיין כזה או אחר

Amir A 4 בפברואר 2017

רינוס, יש רק דבר אחד שאני לא מבין. למה אתה טורח להתדיין כאן איתנו, עפר האדמה הזה שלרגלייך? הרי אתה יודע כל ואנחנו יודעי כלום. רק תאר לך לאיזה פסגות ניתן היה להגיע אם במקום להשחית עלינו זמן ומילים היית חוזר לעבודתך המקורית, דהיינו בריאת עולמות, אבחנה בין חושך ואור וניהול העניינים באופן כללי.

רינוס מיכלס 4 בפברואר 2017

יש כנראה שני דברים שאתה לא מבין … ( למרות שעושה רושם שהרבה יותר מזה )

1 ) השטות הנסיונית הלא מצחיקה וההבל הגמור שכתבת ( בתגובתך הנוכחית והאחרונה ) תוך כדי עיוות , סילוף והסתה

2 ) הבנת הנקרא

לא נורא ,
פעם הבאה לפחות כבר תדע שתקבל ממני תשובה כהוגן , אם תבחר שוב לסלף ולעוות את מילותיי , תוך בחירה לברוח מטעויותיך ( המופגנות בביטחון מוחלט ) המוכחות , וייחוס מילים שלא נכתבו על ידי

Amir A 4 בפברואר 2017

או, יש הרבה הרבה יותר משני דברים שאני לא מבין. הדברים שאני כן מבין הם כעין וכאפס לעומת הדברים שאני לא מבין. אתה מבין?

Amir A 4 בפברואר 2017

הנה, אפילו בביטויים בעברית אני לא מבין. כמובן שצריך להיות כאין וכאפס. אבל אני, מה אני מבין? תגיד, מה המקור לביטוי כאין וכאפס? אני בטוח שאתה יודע.

מאנו 4 בפברואר 2017

לך תתאשפז, בור פסאודו-אינטלקטואל.

אמוץ כהן-פז 3 בפברואר 2017

תודה איציק,
צילום יפה של אחותך.
הייתי מפשט מאוד את ״הכל צפוי והראשות נתונה״.
מחזור היום, מחזור השנה, מחזור החיים, הכל צפוי, ה׳עגלה׳ כאן ונתונה לך הרשות למלאה כבחירתך.

באבא ימים 3 בפברואר 2017

כל עוד שאתה מבין שזה משפט חסר היגיון, סבבה.

אמוץ כהן-פז 3 בפברואר 2017

הסבר.

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

גם אני ממתין להסבר מה הבעיה עם המשפט(הגאוני לדעתי) הזה.

אמוץ כהן-פז 3 בפברואר 2017

אין צורך (סמיילי), קראתי בעיון את כלל התגובות והבנתי את דעתך.

באבא ימים 3 בפברואר 2017

אגב, הבעיה עם ההסבר של הרב אלבו היא שהוא לוקח את רעיון הבחירה החופשית והופך אותו על ראשו.

רעיון הבחירה החופשית בקונטקסט דתי לא נועד כדי לאפשר חופש. אין מדובר בחבורה של היפים מהסיקסטיס. רעיון הבחירה החופשית הוא הבסיס להטלת אחריות על מעשיו של האדם. אם עשית מעשים רעים בלא שיכולת לבחור אם לעשות אותם או לא, אי אפשר לייחס לך אשם.

איך אנשים יודעים במה לבחור? בין השאר על סמך ניסיון החיים. זה חלק מסט הכלים שיש לך על מנת לבחור באופן חופשי. פחד הוא אחד מאותם כלים. אם נכווית, אתה לומד לא להכניס את ידך לתוך האש. אם האל נוטל מפרעה את היכולת ללמוד מן הטעויות של עצמו הוא שולל ממנו את הבחירה החופשית.

איציק אלפסי 3 בפברואר 2017

לטעמי הוא לא נוטל ממנו, הוא מאזן. כי המחיר שפרעה משלם הוא לא פרופורציונלי.

איציק 3 בפברואר 2017

אם הוא לא פרופורציונאלי, איזה איזון זה?
אני מבין את ההסבר והניסיון באיזון, אבל הוא ניראה כמו במוזניים, שמו מישקולת בצד אחד, אז לאיזון שמו גם מישקולת מהצד השני, ועכשיו זה כל-כך כבד שלא ניתן לעשות שום דבר בצורה שקולה, כי הכל מעוות.

אביאל 3 בפברואר 2017

אלפסי – הטור הטוב ביותר עד עכשיו, מצוין !

איציק אלפסי 3 בפברואר 2017

תודה..

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

אני דווקא לא רואה בעיה עם התשובה שלו לכשלעצמה(הוא נתן לו כלי שלא היה צריך לעמוד לרשותו וכדי לא להאכיל אותו בכפית ולאזן-הכביד את ליבו)
אם כי התשובה שלו יוצרת המון קושיות אחרות
1)אם המכות גרמו לחוסר איזון,הוא היה צריך להכביד את ליבם של כל המצרים כדי שלא יחזרו בתשובה מכפייה.
2) "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ ה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" גם עם ישראל האמין בעקבות הנסים,היה צריך להכביד את ליבם ולאזן שיאמינו מבחירה ולא מאינוס.
2)אם מעשה פלאי מונע ממך את חופש הבחירה,מה גדולתו של משה שראה את הסנה בוער ואיננו נאכל,היה צריך להכביד גם את ליבו וכן את לב כל הצדיקים שראו מעשי פלאים בחייהם
3)כתבתי בתגובה אחרת-כל האנשים שחזרו בתשובה אחרי כאפות שקיבלו בחיים עשו זאת מאונס ולא מבחירה.
וכו..

טיפה סרוחה 3 בפברואר 2017

היתה צריכה להיות תגובה לבאבא..

באבא ימים 4 בפברואר 2017

טיפה,

אז למה המכות בכלל היו אם לא לגרום לפרעה לשחרר את היהודים? סתם בכיף של האל לרצוח ילדים מצריים?

באבא ימים 4 בפברואר 2017

ועוד נקודה שאתה מפספס. תנסה לחשוב על זה בעיניים של פרעה. פרעה לא המציא את העבדות. היו 400 שנה של עבדות לפניו. זה היה מבחינתו המצב הנורמלי. הוא נולד לתוך זה וזה היה עקבי לחלוטין עם ערכי המוסר בחברה בה הוא גדל (ובעולם העתיק בכלל). אין לו שום לחשוב שהוא עושה דבר רע. ואז מגיע לא פחות ולא יותר הנכד המאומץ שלו ותובע ממנו לנקוט מהלך שהוא אסון כלכלי למדינה עליה הוא מופקד. למה שהוא יעשה את זה?

השאלה שצריך לשאול היא- למה במקום להתגלות למשה לא התגלה האל לפרעה, אמר לו לשחרר את בני ישראל וסגר עניין?

אני מציע הסבר אחר. לפרעה לא היה רצון חופשי. הוא בסך הכל מכשיר. לכן לא היה לו רצון חופשי ולכן האל הקשה את ליבו. הסיבה לעשר המכות היא להראות לבני ישראל שהאל הוא תותח. בגלל זה צריך פרעה נטול רצון חופשי, שלא בטעות יתיישר מהר וידפוק את ההופעה. אם זה היה הולך קל מדי היה קשה לרתום את העם.

איציק אלפסי 4 בפברואר 2017

זה הפשט של הדברים, בהחלט. אלוהים אומר את זה במפורש. לכן חז"ל הסתבכו עם העניין של הבחירה החופשית כאן.

באבא ימים 4 בפברואר 2017

נכון, והשאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא למה הם הסתבכו? מה לא בסדר בפשט?

הסיבה שהם עשו את זה היא כי זה מוציא את האל לא כל כך טוב. מעבר לאדישות שלו לחיי אדם (איך שהוא לקח לו 400 שנות עבדות עד שהוא טורח להתערב) כל מה שהוא עושה הוא עושה כדי שיאמינו בו. הוא גורם סבל נוראי מטעמים נרקיסיסטיים. חז״ל יכלו להגיד ״נכון- ככה זה״ אבל יחצני״ת זה לא נראה טוב. התנ״ך הוא ספר נפלא בדיוק בגלל הדברים האלה. פרשנות חז״ל היא אולי עבודת היח״צנות/ כתב ההגנה המרשים ביותר בהיסטוריה. הוא מרשים במיוחד בהתחשב בעובדה שיש להם לקוח ממש, אבל ממש, קשה.

אמוץ כהן-פז 4 בפברואר 2017

מכיוון שהוא לא לבד, יש עוד אלים עם אג׳נדות אחרות ולכן זה לוקח זמן ולכן הוא צריך להראות, כדבריך, ש׳הוא תותח׳.

דיזידין 3 בפברואר 2017

פוסט מעולה.
רציתי להתייחס לנושא הבחירה החופשית, אבל נקבע מראש שאתייחס למשהו קצת אחר.

בעיני "הַכל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה, וּבְטוּב הָעוֹלָם נִדּוֹן. וְהַכל לְפִי רב הַמַּעֲשֶׂה" זה כל היהדות.
במילים שלי המשפט אומר:
תזכרו שאתם מככבים בתוכנית ריאליטי שהיא החיים שלכם.
יש מישהו שצופה בכם כל הזמן ובוחן אם בחרתם בטוב.

ומה זה הטוב ומה פירוש לבחור בטוב?
זה משתנה, זה תלוי תקופה. פעם היו רוצעים את האוזן של העבד, היום משלמים עליו ביטוח לאומי.

איציק אלפסי 3 בפברואר 2017

"רציתי להתייחס לנושא הבחירה החופשית, אבל נקבע מראש שאתייחס למשהו קצת אחר."
ענק :)

Shadow 4 בפברואר 2017

בהחלט, טוב ורע הם תמיד יחסיים.

בלי בני אדם אין טוב ורע, לכן אני לא מאמין בטוב ורע אוניברסלים.

עדיף אם כך שאת ערכי המוסר יעדכנו מדי פעם ובטח שעדיף להסתמך על כללי מוסר עדכניים ולא על מוסר שנקבע לפני 3000 שנה.

איציק אלפסי 4 בפברואר 2017

יש הרבה יחסיות גם במוסר, זה נכון. אבל יש גם מוסר אנושי אבסולוטי שקיים משחר האנושות.
כשקין רוצח את הבל אחיו שנייה אחרי שהאדם מגורש מגן עדן ובעצם האנושות מתחילה, אלוהים אומר לו "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה" וברור לחלוטין שרצח, למשל, זה לא משהו שבני אדם עושים, בלי קשר לתקופה, לתרבות או לזמן.

אמיתי 4 בפברואר 2017

אם יש משהו שבני אדם תמיד עשו לאורך הדורות, לפעמים כמשהו לא מוסרי לפעמים כמשהו טוב, וללא קשר לתרבות וזמן, זה להרוג בני אדם אחרים ולההירג עי בני אדם אחרים.
זה כמעט תמצית ההיסטוריה. מכאן שאין ומעולם לא היה מוסר אוניברסאלי. יש והיו נורמות שמטבען הן משתנות. בדיוק כמו בתרבות ובפוליטיקה. אין אידאולוגיות על זמניות רק אג׳נדות שתלויות זמן ומקום. להגיד שיש כזה דבר מוסר אוניברסאלי משול לטענה שהשמש סובבת סביב כדור הארץ

shadow 4 בפברואר 2017

בני אדם מחליטים לא להרוג בני אדם אחרים בתמורה לשמירה על חייהם עצמם (בהנחה והאינטרס שלהם הוא להישאר בחיים).

מתוקף זה, זה הופך למוסר בקהילות מסויימות. יש גם קהילות שבהם חיי אדם אינו ערך עליון לכן המוסר הוא יחסי.

איציק 4 בפברואר 2017

לא הבנתי למה? במה זה יותר מוסרי משמירת החיים שלך עצמך. אחרי שאתה ועוד אחד על רפסודה שבנית מספינה טרופה ללא אוכל. אם תרצח את שותפך כדי להתקיים ואולי להגיע לאדמה מוצקה, האם זה לא מוסרי? קיין הרג את הבל כדי להרויח משהו מאד חשוב עבורו, ששוה הכל ואולי אפילו היה מוסרי במושגים שלו.
בקיצור כנו ששימעון ישראלי שר "מזה המוסר תגיד את זה עוד לא הבנתי, זה מוצק או זה נוזל, או שזה אלאסטי." אין מוסר אחד לכולם בכל מקום ובכול זמן. בדיוק כמו פורנוגרפייה.

אמיתי 4 בפברואר 2017

בדיוק כמו מוזיקה מיזרחית יא סחבי

איציק 4 בפברואר 2017

זה ממש לא מוסרי!!!

אמיתי 4 בפברואר 2017

מיזרחית או לקרוא לך זה מוסר לוקאלי

איציק 4 בפברואר 2017

הכל

אמיתי 4 בפברואר 2017

ניהליסט

ניק 4 בפברואר 2017

מעניין איך ההנחה שיסוד הבחירה החופשית הוא מיסודות היהדות מסתדר עם המציאות שבה הורים מזווגים את הילדים לאחרים בלי להתחשב בדעה שלהם עצמם או עם המציאות בה בשביל כל החלטה קטנה הולכים לרב שייעץ (בפועל יגיד מה לעשות) .

איציק 4 בפברואר 2017

הם הולכים אליו מבחירה חופשית.

מאנו 4 בפברואר 2017

לא לרוחי כל המישמש הזה של תנך, רמבם אקזיסטנציאליזם וכו'. רב כזה או רב אחר.
עם זאת, שאפו על ההשקעה והמחשבה. גם זה משהו.

איציק 4 בפברואר 2017

לר הבנתי את תגובתך. אני לא מסכים כמעט עם שום דבר מהכתוב, אבל לדעתי זה אחד הפרויקטים היותר מעניינים שיש פה, ואני נהנה כל שבוע לקרוא, להבין (בתקווה שהבנתי) ולהבין עם מה אני לא מסכים.

אמיתי 4 בפברואר 2017

לא הבנתי. אתה לא הבנת או לא מסכים? עם התגובה

איציק 4 בפברואר 2017

לא מסכים עם פרשות השבוע למרות שמאד מעניין לי. לא הבנתי את התרעומת של מאנו, ועל מה היא יוצאת.
אני גם לא מבין למה סימן השאלה אצלך מופיע לפני "עם התגובה" ולא אחריו.

Amir A 4 בפברואר 2017

אני רואה שהפועל מבין הופך להיות התמה של התגובות לפוסט הזה…

איציק 4 בפברואר 2017

לא הבנתי ;)

אמיתי 4 בפברואר 2017

מסכים!!

Comments closed