פרשת וזאת הברכה

איש ונבו לו על ארץ רבה

וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ: וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד עַד-דָּן: וְאֵת כָּל-נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן: וְאֶת-הַנֶּגֶב וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר: וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה'.

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:

הֲבָא? הֲיָבוֹא?

בְּכָל צִפִּיָּה

יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם

שֶׁל נַחַל אֶחָד.

צוּר הַגְּזֵרָה:

רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד

שָׁמָּה – אֵין בָּא,

אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ

עַל אֶרֶץ רַבָּה.

הגענו אל סוף המסע. הפרשה האחרונה בתורה, וזאת הברכה, מסתיימת כראוי בדרמה אנושית מרטיטה. טרגית במובנים רבים. כאן זה לא הוליווד, אין סוף טוב.

בפוסט הראשון שכתבתי בפרויקט, על פרשת בראשית, העליתי את הטענה לפיה סיפור גן עדן היה "מכור" מראש. כתבתי שלטעמי האדם מעולם לא היה אמור להישאר בגן עדן וחטא עץ הדעת היה רק "תירוץ".

אני מבקש לסגור מעגל בטענה דומה: משה מעולם לא היה אמור להיכנס לארץ ישראל, חטא ההכאה על הסלע גם הוא לטעמי רק "תירוץ".

משה לא אמור היה להיכנס לארץ ישראל בגללו ובגלל בני ישראל.

בגללו. כי השליחות, התפקיד ההיסטורי של משה, הסתיים במדבר. התפקיד שלו היה להוציא את בני ישראל ממצרים ולהוביל אותם במדבר, לא להנהיג אותם בארץ ישראל.

ישנם שני סוגים של מנהיגים: מעוררי השראה ומנהלים טובים – פקידים. משה הוא מהסוג הראשון. דווקא מי שהעיד על עצמו לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי התברר כאישיות בעלת יכולת רטורית נדירה. ספר דברים כולו הוא נאום אחד ארוך, מבריק, חד, מטלטל, של משה. גדולתו של משה הייתה ביכולת לגרום לאנשים להאמין בו וללכת אחריו.

אבל משה לא היה מנהל גדול. פקיד בינוני למדי. בכל פעם שנתקל בעניינים בירוקרטיים הסתבך. חותנו יתרו זיהה את זה כבר בתחילת הדרך ונחלץ לעזרתו מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב. לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.

הוא גם לא היה מצביא גדול. אנחנו לא שומעים על תחבולות מיוחדות שתכנן או התנהלות הרואית תחת אש.

וכדי לכבוש את הארץ ואח"כ לנהל אותה צריך קודם כל מצביא מוכשר ואח"כ פקידים יעילים. יהושוע כנראה היה כזה, לפחות בקטע הצבאי.

בגלל בני ישראל. כי אם משה היה נכנס אתם לארץ הם לא היו נגמלים מהתלות בו. הם לא היו מפתחים יעילות עצמית ולא לוקחים את גורלם בידיהם. גם אם משה היה זז הצידה ונותן את מושכות ההנהגה ליהושוע, צלו הכבד של המנהיג המיתולוגי היה מוטל על המנהיג הנוכחי ולא מאפשר לו לבסס את סמכותו.

ועדיין, מעבר לממד ההיסטורי–לאומי, שמאפשר לנו אולי להבין ולקבל את העובדה שמשה לא זוכה לממש את פסגת שאיפותיו בגלל תקלה טכנית, יש כאן ממד אנושי.

ומשה, כמו כל דמות גדולה בהיסטוריה, הוא במובנים רבים דמות טרגית. הרגע הזה שהוא צופה אל הארץ ולא נכנס אליה הוא רגע אנושי עצום.

הוא רגע אנושי כי כל בן אנוש יכול להזדהות אתו. כפי שכתבה נפלא כל-כך המשוררת רחל בפואמה האפית "מנגד" שהבאתי בפתיח – אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ עַל אֶרֶץ רַבָּה.

כל אדם חווה לפחות פעם אחת בחייו את הרגע הזה על הר נבו, כשהארץ המובטחת עומדת מנגד אך הוא כבר לא יכנס אליה.

אהבה לא ממומשת, חלום שנגוז, תשוקה שלא תבוא על סיפוקה.

אבל כפי שראינו לאורך המסע הזה, הדמויות, הסיפורים, שאנחנו פוגשים בתנ"ך, הם אנושיים. הם אינם מעשיית ילדים דמיונית על עולם מושלם או פנטזיה אוטופית. הם משקפים את המציאות האנושית כפי שהיא. על יופייה וכיעורה, פסגות האושר ותהומות הכאב, התגשמות החלומות והתנפצות התקוות.

איש ונבו לו על ארץ רבה.

שבת שלום וחג שמח.

העם נגד הנבחרת
ליגה>נבחרת

63 Comments

אסף the kop 7 באוקטובר 2017

מה היה קורה אם היה מאפשר לו להכנס וממית אותו יום אחרי זה ?
מה שקרה משאיר אותנו עם נקמנות.

איציק 7 באוקטובר 2017

תחילה אתחיל בתודה ענקית לא רק לפוסט זה, כי אם לפרויקט כולו. בור נכנסתי אליו ובור יצאתי, אך אולי קצת פחות. מאד נהינתי, גם אם היה קשה לעיכול במקרים רבים.
לגבי השבוע, שתי הערות:
1. הפרשה משארה הרגשה של כפיות טובה ומצטרף לאסף בתגובתו. אלוהים נראה אולי כפולטיקאי מבריק אך קר ואכזר.
2. אולי משה היה מצביא קטן, אך לא יתכן שהיה מנהל עבודה גרוע. מי שמנהל לא טוב לא בונה לפרעו עיר פאר. כנראה בכול זאת ידע לנהל, לתת סמכויות ולבקר את העבודה.

איציק אלפסי 7 באוקטובר 2017

איציק, קודם כל תודה על הדברים. בערב שמחת תורה אני אכתוב פוסט סיכום לסדרה.
אני מודה שפספסתי את העניין שמשה בנה עיר פאר לפרעה, איפה זה מופיע?

איציק 7 באוקטובר 2017

כנראה שזה הבלבול בין המציאות לפנטזיה.
בשבוע האחרון ראיתי בערוצי הטלוויזיה את הסרט, עשרת הדיברות, ושם יש את זה. איכשהו כנראה השתבשה דעתי וזה נצרב כמשהו שהיה ביחד עם הפוסטים שלך.
אצטרך לכרוך את הפוסטים שלך כרפרנס, כדי להמעיט בשטויות בעתיד.
יצאתי פיתה, אבל יבשה לחלוטין.
מתנצל על דיס-האינפורמציה.

עדי אבני 7 באוקטובר 2017

בלבול בין פנטזיה אחת לפנטזיה שניה, אתה מתכוון

איציק 7 באוקטובר 2017

אכן, תודה על התיקון.

אמוץ כהן-פז 7 באוקטובר 2017

תודה על הסידרה.
מתי מחילה עונה 2 ?..

איציק 7 באוקטובר 2017

יש לי הרגשה שאני אצל אלפסי.

איציק 7 באוקטובר 2017

טעות שלי, לרגע חשבתי שאתה משחזר תגובה גם על הפוסט של שמעון.

אמוץ כהן-פז 7 באוקטובר 2017

איציק, אתה מזכיר לי את לאקי לוק, עליו נאמר שהוא שולף מהר יותר מהצל שלו… :)

איציק 7 באוקטובר 2017

לאקי לוק זה לא צ'אק נוריס שהקדים את זמנו?

MOBY 7 באוקטובר 2017

ספוילר
העונה השניה קצת חוזרת על עצמה.

אמוץ כהן-פז 7 באוקטובר 2017

קצת כמו ג׳ורדן / לברון…
תמיד כייף להתפלסף :)

Matipool 7 באוקטובר 2017

יש על מה להתפלסף בעניין ג'ורדן / לברון?
אין, לא היה ואני מאמין שגם לא יהיה (לפחות בתקופת חיינו) כדורסלן שאפשר להתפלסף עליו ביחס לג'ורדן.

רינוס מיכלס 7 באוקטובר 2017

עצם זה שאתה קורא לאלוהים " כדורסלן " , כבר מראה שיש תמיד על מה להתפלסף

כי אם לא ההתפלספות של בני האדם , הוא פשוט היה נשאר בשם הרגיל שלו – אלוהים

או בשם התנכי שלו – מיכאל הירדני

אביאל 7 באוקטובר 2017

מעניין מאוד, זה דווקא די מובן מדוע משה לא נכנס ובעיקר איפה הוא קבור, זה ביטוי חד משמעי של הסופרים המקראיים, להראות שאין אדם שמתקרב לאל, גם הגדול ביותר, קרי משה. אם אני לא טועה אז הרמב״ם נשען על המקרה הזה שהוא טוען שיש איסור על מה שקוראים בימנו השתטחות על קברי צדיקים.

איציק 7 באוקטובר 2017

אתה רוצה לומר שבימינו הרמב"ם היה מוקצה על ידי ש"ס ואחרים. בושה לו.

אמוץ כהן-פז 7 באוקטובר 2017

משה עצמו היה מוקצה.

אמיתי 7 באוקטובר 2017

כל הנביאים היו מוקצים

אביאל 7 באוקטובר 2017

איציק – בהרבה חוגים, יותר של יהדות התורה, רוב התפיסות של הרמב״ם מוקצות ביותר.

איציק 7 באוקטובר 2017

הם שייכים לאחרים בתגובתי הקודמת. לא ידעתי בדיוק להגדיר את האחרים, אז אתה עשית זאת עבורי.

אמיתי 7 באוקטובר 2017

הייתי אומר שגישת הרמבם ״הפסידה״ ביהדות לחסידות

yaron 8 באוקטובר 2017

זה לא מפתיע. לא יודע באיזה חוגים אבל בכלל לא מפתיע שהרמב"ם מוקצה בחוגים מסויימים.

אמיתי 7 באוקטובר 2017

איציק. תודה רבה. לקחת על עצמך פרוייקט מכובד ומעשיר. אשמח אם זה יימשך בצורה זו או אחרת..
משה דמות גדולה מהחיים. לדעתי יש יופי וחוכמה רבה בזה שהוא מביא את עמו לבאר אך אינו שותה ממנה. זו דמות אב אמיתית

איציק אלפסי 7 באוקטובר 2017

תודה. יש מחשבה להמשיך בפורמט אחר. אעדכן…
ומה שכתבת על משה מקסים. מסכים לגמרי.

yaron 7 באוקטובר 2017

תודה רבה איציק, חג שמח ושנה טובה.
הבלוג הזה היה פשוט תענוג, אני רק עכשיו מעכל שיכול להיות שזה נגמר…

איציק אלפסי 7 באוקטובר 2017

תודה. חג שמח!

Matipool 7 באוקטובר 2017

איציק – תודה. תזה מעניינת שלא שמעתי עליה בעבר.
אמנם, רחוק אני מהתנ"ך מרחק רב ושנים רבות לא דשתי בו, לא ביום ולא בלילה אבל עקבתי אחרי הפרויקט ומדי פעם השתתפתי בדיונים.
אחלה שיר צירפת אבל המקור עדיף.

Matipool 7 באוקטובר 2017

התכוונתי ל"הגיתי בו" אבל גם דשתי זה בסדר (נראה לי).

איציק אלפסי 7 באוקטובר 2017

תודה מתי. אכן מולים חזקות ביותר של יונה וולך. התלבטתי בין הגרסה הזו לבין המקור. בסוף הלכתי על הגרסה של נינט כי היא מוסיפה משהו מאוד עצמתי למילים של וולך בביצוע. ניכר שהן מדברות אליה באופן עמוק.

7even 7 באוקטובר 2017

איציק – היה תענוג מדי שבוע…
מהנה…שוטף…ועונג צרוף.

מתי עונה 2?

איציק 7 באוקטובר 2017

מתחילים לצלם, יגיע בסוף 2018, תחילת 2019 ;)

7even 7 באוקטובר 2017

יש איזו סדרה שהקציבו לה 90 מיליון דולר ל 6 פרקים בעונה הקרובה.
15 מיליון לפרק של שעה וחצי.

גם הם מתחילים לצלם בקרוב…

איציק 7 באוקטובר 2017

תחרות הוגנת. דרקונים, בלונדה, וגמד נגד אלוהים, חצי בחצי. קרב שווה כוחות.

טיפה סרוחה 7 באוקטובר 2017

תודה רבה על הפרויקט אציק,החכמתי המון.
זורק רעיון רק אם יש לך חשק להמשיך,כל שבוע על ההפטרה.

איציק אלפסי 7 באוקטובר 2017

הבאת רעיון…

אריאל 7 באוקטובר 2017

כל הכבוד איציק על ההתמדה. לקחת פרויקט גדול וייחודי ועמדת בו בכבוד. בטוח שכמוני הרבה החכימו ממנו ולו במעט.
ומה נגיד על משה ? אין מילים. השיבה שופטינו כבראשונה.

גדעון ארמי 7 באוקטובר 2017

איציק תודה רבה על כל הפוסטים! פרויקט מרשים בהיקפו ובאיכותו.

צור שפי 8 באוקטובר 2017

תודה על הפרוייקט המחכים הזה שהפך להיות חלק אינטגרלי מהסופ”שים שלי. למרות הפרשנות המשכנעת עדיין הבטן שלי מסרבת לקבל את העונש הבלתי מידתי שספג משה. מבחינתי היה עדיף אם היה מת ״סתם״ בנסיבות טבעיות לפני הכניסה לארץ, אינני רואה איזה יעד או לקח משיג המספר בגרסא הנוכחית…

yaron 8 באוקטובר 2017

צור,
לאדם הלא מאמין, זה שרואה בתורה ספר היסטוריה לא אובייקטיבי סביר להניח שזה בדיוק מה שקרה, משה מת מוות טבעי לפני שנכנס לארץ…
לאדם המאמין (כמובן לפי דעתי בלבד), אין הגיון לנסות ולראות את אלוהים כיישות בעלת כוחות על אבל לוגיקה אנושית ולכן הציפייה ל"מידתיות" לא הגיונית מלכתחילה. אלוהים הוא לא במאי בהוליווד ולא שופט בבית המשפט העליון.

צור שפי 8 באוקטובר 2017

ירון,
אבל במקומות אחרים בתנ”ך לוגיקה אנושית כן מופיעה. גם מזווית הראיה של מי שייעדו את הטקסט לאנשים מאמינים נראה שיותר הגיוני לנקוט קו שקהל היעד יוכל להזדהות איתו.

yaron 8 באוקטובר 2017

צור, זה נכון אבל הכיוון הוא תמיד אחד.
אתה לא שואל למה אלוהים לא ברא לי שש אצבעות, אתה כן יכול לשאול למה הוא ברא חמש.
וזה דיי דומה גם להתייחסות של אדם חילוני לטבע. אין הגיון בלשאול למה אין נשרים בגודל חמש מטר שעפים בגובה 5000 מטר… יש הגיון בלבחון ולהתפעל מהמבנה והתכונות של הנשר.
כך גם לגבי הלוגיקה, אתה לא שואל אם אלוהים פועל בצורה לוגית אבל כן יכול לשאול מה הלוגיקה בפעולתו.
שוב, ואני מצטער שאני חופר בעניין אבל חשוב לי להבהיר את נקודת המוצא שלי, הכל מנקודת מבט שמאמינה באל לא פרסונאלי כך שגם ביטויים כ"אלוהים אמר" או "אלוהים עשה" צריך להבין בצורה מופשטת.

איציק 8 באוקטובר 2017

מה הקשר בין אל פרסונלי לזה שאי אפשר לשאול אם אלוהים פועל בצורה לוגית? מה הקשר?

yaron 8 באוקטובר 2017

קשה להתווכח איציק כי אתה מסרב להתחייב למשהו…
אתה לא חייב להאמין באלוהים אבל חייב להגדיר אותו כדי להתווכח.
אם האלוהים שאתה (לא) מאמין בו הוא איזה דמות עם הגיון של בני אדם, בעלת רצונות וצרכים אז אין לנו ויכוח, אני לא מאמין באל כזה…
אם זה לא יישות פרסונאלית למה שיהיה קשור בצורה כלשהי ללוגיקה האנושית? מה זה, איזה סבא זקן שמעניש ומתעצבן?

איציק 8 באוקטובר 2017

אין לזה קשר להתחייבות. כתבתי מספר פעמים, נניח ואני מקבל את נקודת המבט שלך, אל לא פרסונלי, לא סבא טוביה עם לוגיקה לא אנושית. למה לא ניתן לנסות להבין את הלוגיקה שלו, למה לא לנסות לבחון אותה ואולי כך נתקרב אליו בזה שנפתח לוגיקה לא מוכרת לנו עדיין? מצד שני גם לא לגמרי מובן לי המושג לוגיקה אנושית. לוגיקה זו לוגיקה עם כללים שניתן לבחון האם מתקיימים. הרי לא תומר לי שיש מתמטיקה אחרת שבה 2+2=3 נכונה ללא קשר עד כמה הישות שתספר לך זאת נשגבת ולא אנושית. אם אתה רוצה פעם להתקרב לאלוהים מבחינת יכולות (אולי אתה לא), אתה חייב לאתגר את עצמך בבחינת פעולותיו לא רק במובן "זה נכון, בו ננסה להבין את ההיגיון למה?" אלה גם בשאלות "האם ההיגיון של אלוהים נכון?"

yaron 8 באוקטובר 2017

כשאתה משתמש במילה אלוהים, אתה יכול למען הדיון לתת הגדרה?

איציק 8 באוקטובר 2017

לא!!! אמרתי, אני מקבל את ההגדרה שלך, תהייה אשר תהייה. אתה תגדיר, אני מקבל. אני לא מבין למה לפי הגדרת האלוהים שלך לא ניתן לדון בנכונות הלוגיקה שלו. אני לא צריך את ההגדרה שלי לשם כך.

אמיתי 9 באוקטובר 2017

לוגיקה זה מושג אנושי מובהק. ניגודי כמעט לאלהים. דרכו אינה דרכנו מעצם הגדרתו. יש לזה דוגמא מצויינת בפרק ד של ספר יונה שנקרא בכיפור. תשובת אלהים ליונה מבהירה היטב שההגיון האנושי לא תופס למעשיו של האל.

yaron 9 באוקטובר 2017

צודק איציק, שכנעת אותי.

איציק אלפסי 9 באוקטובר 2017

וַיֹּאמֶר יְהוָה–אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ: שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. יא וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה–אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה.

האמת שבעיני דווקא כאן זו תשובה הגיונית מאוד ואנושית מאוד של אלוהים.

yaron 9 באוקטובר 2017

אלפסי, האם אתה מתייחס לזה כמשהו שאלוהים אמר או כאל קונספט שהאיש החכם שכתב את זה מנסה להעביר?

צור שפי 9 באוקטובר 2017

מסכים עם איציק אלפסי לגבי הדוגמה הקונקרטית של ספר יונה והיא הנותנת, כמו שהזכרתי קודם, התנ”ך משופע באירועים שניתנים להבנה בלוגיקה האנושית ולעניות דעתי (מודה שאני מגיע לדיון מעמדה של אתאיזם גמור) כתוצאה מכך מצבה של העמדה האמונית במקרים כאלה קל יותר מאשר בהנמקת השארתו של משה מחוץ לארץ המובטחת. אני כמובן מקבל אפריורי את ההגד שאדם מאמין ממילא משאיר את הלוגיקה מחוץ למשחק.

אמיתי 9 באוקטובר 2017

איציק (אלפסי). צור.
נראה לי שיש ביננו מחלוקת על תשובת אלהים ליונה..
היה מתבקש שאלהים יסביר שמאחר שאנשי העיר חזרו בתשובה הוא חס עליהם. ולא כך.
אלא אלהים מסביר שהוא חס על האדם ועל ה*בהמה* כלומר רחמי האל אינם תלויים כלל באדם ובמעשיו. זה העניין האלהי

yaron 9 באוקטובר 2017

צור, אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת ברשותך.
לדעתי אדם מאמין לא משאיר את הלוגיקה מחוץ למשחק, הוא משאיר את הלוגיקה של אלוהים מחוץ למשחק.
דיי דומה (לדעתי זהה) למדען שמשאיר את הלוגיקה של הפיזיקה מחוץ למשחק. מדען לא שופט את הלוגיקה של חוק המשיכה (במובן של אם היה טיפה יותר חלש היינו קופצים יותר גבוה), הוא מקבל את זה כנתון ועם זה עובד.
הקושי בדיונים כאן הוא שאין מודל אחד של אדם מאמין ואין מודל אחד של אלוהים. זאת הסיבה ששאלתי את איציק אם הוא מאמין שאלוהים דיבר עם משה או שהכותב מנסה להעביר קונספט מסובך בשפה פשוטה.

איציק 9 באוקטובר 2017

ירון, אם אתה נותן גזרה שווה לאלוהים ולחוקי הפיזיקה (לא הגיון, כי אם חוקי פעולה שמהם הכל נגזר ולא ניתן לשנותם לפי גחמות כלשהן) אני את שלי עשיתי. יש סביבה נתונה ואנחנו פועלים בתוך סביבה זו. כלומר לאלוהים אין תפקיד ביקום, הוא יצר אותו והוא חיצוני לו ללא התערבות בחוקים שלו מרגע שנקבעו. כל השאר נגזר מתוך האופן בו היקום נוצר. גישה אפטיסטית טהורה.

yaron 9 באוקטובר 2017

אם אתה טוען שאלוהים יצר את היקום אז גם אני עשיתי את שלי :-)
פחות מתחבר ל"חיצוני לו" אבל נשאיר את זה לפעם אחרת.

איציק 9 באוקטובר 2017

כפי שכתבתי, אני אפטיסט, ולכן לא מזיז לי אם יש אלוהים או אין. במקרה והוא קיים, אז אני לא פוסל את היותו יוצר היקום. זה ממש בסדר מבחינתי.
אני אישית מודה, אני לא יצרתי את היקום ;)

yaron 9 באוקטובר 2017

אני מודה שאני לא אפטיסט.

איציק 9 באוקטובר 2017

השאלה החשובה יותר היא, האם גם אתה מודה שלא יצרת את היקום ;)

MOBY 8 באוקטובר 2017

תודה רבה,
כיף גדול

גור אילני 8 באוקטובר 2017

מעניין מאד איציק.
בתורה כנראה אין סטארים ומי שמרים את הראש המנג'ר מייד (או אחרי כמה זמן) מושיב אותו על הספסל או זורק אותו לספרד. אפילו השם של משה הוא לא שם של כוכב… סתם שם של עבד, כמו שנכתב בטקסט שהבאת.

איציק 8 באוקטובר 2017

שוב מזכיר סדרה אחרת שבה אין בעיה לערוף ראשים של כוכבים ולייצר כוכבים חדשים.

דאג קולינס 9 באוקטובר 2017

פרויקט יפה ומלמד.

Comments closed