ממעמקים קראתיך

כדורגל זה החיים

דקה 72' במשחק הכי חשוב של ארגנטינה אולי בדור האחרון. המשחק שיגדיר את המורשת של השחקן שרבים רואים כגדול בתולדות המשחק. היא חייבת שער.

על הספסל נמצאים שחקן שכבש העונה 22 שערים במדי אלופת איטליה ושחקן שכבש 21 שערים במדי אלופת אנגליה. אבל למגרש נכנס שחקן שכבש 3 שערים במדי קבוצת מרכז טבלה מהליגה הארגנטינאית.

את מה שקורה לאורך השנים בנבחרת ארגנטינה אפשר להגדיר כפשע נגד הכדורגל. דור אחרי דור של הכדורגלנים המוכשרים ביותר בעולם יורד לטמיון בגלל ניהול ציני ומושחת של הענף במדינה.

ארגנטינה בעטה הערב ארבע פעמים למסגרת, אחת מהן היא הבעיטה החופשית של מסי שפגעה בקורה. היא הצליחה לייצר ממשחק פתוח רק שלוש בעיטות למסגרת. בעיטה אחת בלבד במחצית השנייה, זו שנכנסה.

לכדורגל הארגנטינאי לא הגיע. אבל לעם הארגנטינאי, שיש לו תשוקה שאין שניה לה לכדורגל, לחיים, הגיע. התמונות של האוהדים בוכים ביציע. כדורגל זה החיים.

אם יש מישהו עם המגרש שבכל זאת ראוי לציון לשבח על ההופעה שלו הערב בנבחרת ארגנטינה הוא אבר בנאגה. המנהיג שהיה חסר לארגנטינה במרכז המגרש. זה בלט במיוחד במחצית הראשונה, כששני כדורים שלו שלחו, האחד, את מסי לשער, והשני, למצב שהוביל לבעיטה החופשית שהדביק לקורה.

במחצית השנייה הוא נדבק בחידלון של חבריו ונחלש, ועדיין סיים את המשחק עם נתונים מרשימים: נגע הכי בכדור במגרש (111) והוביל את ארגנטינה בקטגוריות של מסירות (90), מסירות מפתח (3), דיוק במסירות (88%), ותאקלים (4). בנוסף היה ניתן לראות אותו לא פעם מדבר ומכווין את השחקנים סביבו. ארגנטינה הייתה צריכה שחקן כזה כמו אוויר לנשימה.

ואי אפשר בלי מילה על מסי. היו כאלה שלא אהבו את ההתייחסות שלי בפוסט הקודם לדיווחים על כך שאובחן בילדתו כלוקה בתסמונת אספרגר הנמצאת על הספקטרום האוטיסטי.

הדברים שכתבתי היו מהמקום הכי אמפתי שהצלחתי לגייס כלפיו. אני מודה שלא פעם התאכזבתי והתעצבנתי על כך שהוא לא מצליח להנהיג את נבחרת ארגנטינה ולהביא לידי ביטוי את הכישרון האלוהי שלו במדיה.

אבל אחרי ההופעה שלו במשחק נגד קרואטיה חשתי כלפיו אמפתיה עמוקה. עקבתי אחרי שפת הגוף שלו במגרש וראיתי פשוט איש אבוד שהלב יוצא אליו. כתבתי את הפוסט אחרי תחקיר שעשיתי במקורות המועטים שיש באינטרנט לגבי עניין האבחון שלו כילד.

באופן טבעי עדויות על כך, גם אם היו, הוצנעו מאוד. מישהו שאובחן כנמצא על הספקטרום האוטיסטי הוא דמות שקצת קשה להפוך לפנים של מותגי על. אז הלבישו עליו דמות שהיא לא הוא. את האנשים שמשווקים וממתגים את מסי, לאו לא מעניין. מעניין אותם הכסף שהם יכולים לעשות מהדמות שלו.

אבל אני רציתי להכיר את האיש עצמו. לראות אותו כמו שהוא. על כל צדדיו וסך חלקיו. לא את הפנטזיה שמוכרים לנו שהוא.

השער שלו היום היה גאונות כדורגל. פלא בשלוש נגיעות. כל אחת מהן מלאכת מעשה חושב. העצירה על הברך של כדור על 50 מ', הליטוף בכף הרגל בדיוק של מילימטרים, והסרגל ברגל מלאה בחצי גובה לפינה הרחוקה.

אלוהים נגע באיש הזה ונתן לו כישרון חד פעמי. אבל בעידן ה"ביזניס אוריינטד" זה לא מספיק. הוא גם צריך להיות גיבור על.

אלא שדווקא האובססיה הזו להפוך אותו לגיבור על פגעה ביכולת שלנו להכיר את האיש כמות שהוא. לאהוב אותו על מי שהוא ולא על מה שהוא.

כשראיתי את האושר על הפנים שלו בשריקת הסיום עמדה לי לחלוחית בעין. הפנים שלו היו מוארות כפי שאני לא זכור שראיתי אותן בעבר. יתכן ודווקא הבור העמוק הזה שנקלע אליו אילץ אותו לחפור הכי עמוק שיכול היה ולמצוא בעצמו דברים שלא הכיר.

וזה הזכיר לי את סצנת הסיום המופלאה של העונה הראשונה של סדרת המופת "הגשר" שבה סאגה נורן האגדית, דמות שבמובנים רבים מזכירה לי מסי, מצליחה להוציא ממעמקי נשמתה את היכולת לגעת בנפשו של מרטין ולמנוע ממנו את מעשה ההרס העצמי.

מסי לא משפר שחקנים
פרמיירה מונדיאל -ארגנטינה-צרפת -אורח: יוחאי שטנצלר

75 Comments

Srtest - ארטסט 27 ביוני 2018

ולי הוא נראה באותו הרגע כמו הילד ליונל מפעם לא המבוגר-בוגר המחושב ובעל הריחוק הדרוש כדי להתבונן על המשחק מלמעלה.

בנצי גורן 27 ביוני 2018

תודה איציק. אני לא נותן להם הרבה סיכויים נגד צרפת, אבל לך תדע….

אמיתי 27 ביוני 2018

איציק. מעניין אותי ההתייחסות לדימוי מול המציאות. אתה טוען שמוכרים לנו דימוי של גיבור על ומצד שני מנסה למכור לנו דימוי של ילד-שחקן אנושי שראוי לאמפתיה. אני לא רואה יותר "אמת" בסחורה שלך. לדעתי קיימות שתי אפשרויות-
או שקונים את האימג או שפשוט נשארים בכדורגל. המצאת נראטיב אלטרנטיבי במקרה הזה רק מאדירה את הנראטיב המקורי.
פעם כששחקנים לא היו שווים מיליונים ונמכרים כמו סחורה הדימוי שלהם נבנה עי מה שעשו במגרש ולא עי ראיונות וקטעי וידאו

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

נכון, גם אני מציע נראטיב. לא פגשתי מעולם את מסי והניתוח שלי מבוסס על אידיקציות שאני מקבל מהתקשורת. אני לא מתיימר לומר שזה אבחון קליני, אבל לומר שהמצאתי זה גם לא מדוייק. בפוסט הקודם כן ניסיתי להביא אינפורמציה על ההתנהגות שלו שמאפשרת באופן מאוד כללי לנתח את קווי האישיות שלו. בכל מקרה, פסיכולוגיה איננה מדע מדויק אבל אנחנו אף פעם לא מתייחסים רק לכדורגל. האמת שזה לא מעניין. הסיפור הוא האנשים.

ולמה אתה חושב שזה דווקא מאדיר את הנראטיב המקורי?

אמיתי 27 ביוני 2018

כי זה מעביר את השיח למגרש של הנראטיבים והדימויים. מרחיק מציאות.
מציאות = כדורגל. כל אלטרנטיבה בעצם מאדירה את המיינסטרים כי היא תמיד מתייחסת אליו כנקודת מוצא ה
הסיפור האנושי חשוב לא פחות ממפות החום. לגמרי איתך. אבל הוא צריך להיות קשור למשחק עצמו ולא למשחק דימויים. ההקשר הפסיכולוגי איבחוני עושה ל״סיפור״ את אותו עוול שההקשר הפירסומי- פיננסי עושה. הניסיון לפענח תופעה או פרסונה הרבה פעמים גורמת לנו פחות להבין אותם ויותר להשתמש בהם. או. לפעמים הסיפור *כן פשוט

אלי-לא אוהד כ"ס 27 ביוני 2018

הסיפור של מסי הוא הכל חוץ מפשוט. כמו הסיפור של מראדונה וכמו הסיפור של ג'ובס או אם תרצה אפילו טראמפ. כולם גאונים בתחומם ומשום כך ריקים (מי פחות מי יותר) בכל שאר האספקטים. איך שלא יהיה הם נחשפים על כרעיהם וקרביהם וקשה להתעלם.

אמיתי 27 ביוני 2018

*לפעמים
* לדעתי הסיפור של מסי פשוט כי אין לו קשר לתיפקודו על המגרש. לא במובן שאיציק מתאר.
*פשוט זה לא פשוט

העכבר הצהוב 27 ביוני 2018

לא יודע, הפוסטים שלך תמיד יש להם נימה מתנשאת ועוד להתנשא על הכדורגלן הכי טוב בהיסטוריה, צריך הרבה אומץ בשביל זה.

מה אתה אומר על החגיגה של מסי אחרי הגולים של ארגנטינה ?? הפעם זה עבר את מבחן אלפסי?

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

נתת לי הרבה יותר קרדיט ממה שמגיע לי אם אתה חושב שאני עד כדי מחזיק מעצמי כדי להתנשא על גאון חד פעמי בתחומו כמו מסי. אבל תודה.

dk 27 ביוני 2018

גם למסי (כבודו במקומו מונח) נתן הרבה קרדיט…

matipool 27 ביוני 2018

איפה לעזאזל אתה רואה נימה מתנשאת בפוסטים של איציק?
בפרפרזה על ביבי (אלוהים עדי כמה שאני לא סובל את האיש): איפה שאתה רואה התנשאות, אני רואה רגישות ואמפתיה.

אלי-לא אוהד כ"ס 27 ביוני 2018

החברים פה אלפסי, לא עושים לך הנחות. אני חושב שהאיבחון שלך די מתאים. לי על כל פנים פתרת הרבה נעלמים עם הפוסט המדובר (אספרגר וכו). וכן אני מאוד אוהב את "הגשר" ואת הדמות של סאגה נורן.

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

אחרי 11 שנים של כתיבת בלוג פלאס ארבע שנים של ניהול קבוצת אוהדים אני די חסין… בכל מקרה, אני מוקיר את הזכות לשתף בתובנות שלי אנשים נוספים וזה חלק מהדיל, שלפעמים לא יעשו לך הנחות. כל עוד זה נעשה בצורה מכבדת ולגופו של עניין ולא לגופי (וייאמר לזכות המגיבים כאן שעפ"י רוב זה המצב) אני מקבל את זה ולא מבקש הנחות.
ותודה. אני שמח שמצאת עניין בדברים.

miranda veracruz de la hoya cardinal 27 ביוני 2018

רבע גמר אפשרי פורטוגל-ארגנטינה; רונלדו נגד מסי… הגמר האמיתי? זה הרי הנושא המדובר ביותר – מי מהם טוב יותר?

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

זה יהיה סיפור מדהים. אבל הגמר האמתי צריך להיות ב 15 ליולי בין שתי הנבחרות הטובות בטורניר וכרגע ארגנטינה ופורטוגל הן ממש לא אחת מהן.

ניינר / ווריור 27 ביוני 2018

היתרון שבמפגש צרפת ארגנטינה הוא שבטוח שאחת משתי המאוסות הללו תלך הביתה

איציק 27 ביוני 2018

איציק, אין לי אפשרות לראות משחקים, והכניסות שלי לאתר ספורדית, אבל לא יפה שהפסקת עם המפות. תן ליהנות בפריצות הקטנות. לפחות ציפיתי לראות מפה של מסי במשחק זה לעומת קודמים. המשך יום ניפלא :-)

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

אל דאגה, כשיהיה אפשר ללמוד מהן משהו מעניין יעשה בהן שימוש.

אמיתי צדק (a.k.a yaron) 27 ביוני 2018

איציק,
ראיתי לא מעט אוטיסטים / אספים בחיי כדי לדעת שאין שניים זהים ושהכל אפשרי.
אני באופן אישי, לאחר שצפיתי במס' ראיונות ולא מעט משחקים שלו לא מזהה אצלו אוטיזם אבל שוב, הכל אפשרי.
דבר אחד חשוב להדגיש – כל השמועות האלה ממש לא מבוססות.

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

מקבל לגמרי ומדגיש שוב – אני לא מציע פה אבחון קליני.

אמיתי 27 ביוני 2018

סוף כל סוף מצדיק את הכינוי (:

אמיתי צדק (a.k.a yaron) 27 ביוני 2018

זה תלוי בך, לא בי. תשתדל יותר לפחות בשלושת השבועות הקרובים ;-)

אמיתי 27 ביוני 2018

לא הובנתי.. זה בדיוק מה שכתבתי לאיציק בפוסט ההוא. עכשיו אתה מצדיק אותי. באיחור אופנתי

אמיתי צדק (a.k.a yaron) 27 ביוני 2018

אם אנחנו כבר בעניין. אני לא זוכר בדיוק את היום שהתחלתי. אמור להיות פחות או יותר עד סוף המונדיאל.

אמיתי 27 ביוני 2018

עזוב. מה שזורם לך.. הנקודה הובנה. אפשר מעכשיו..

ירון (אמיתי צדק a.k.a) 27 ביוני 2018

סבבה :-)

משה 27 ביוני 2018

עברה לי על בנגה בדיוק אותה מחשבה במהלך המחצית הראשונה, הוא לקח מנהיגות ונתן לארגנטינה מה שהיה חסר לה בקישור.
כמו שהם נראים, מסי כמו סאגה יכול לדחות את הקץ עוד עונה או שתיים אבל יצר ההרס העצמי ינצח אותם מהר מאוד. מי שחושב שיש כאן מפנה ויציאה לדרך אחרת משלה את עצמו.

אלי-לא אוהד כ"ס 27 ביוני 2018

זה כל העניין מסי צריך כאלו שיעזרו לו בעניין ההובלה ויאפשרו לו לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב. במקרה של מסי זה מרתק. עוד יהיו סרטים על העניין הזה. במשחקים של ארגנטינה רואים שמראדונה מזדהה עם מסי (ואתה לא יכול לחשוב על שני הפכים יותר גמורים) עד כדי כך שאפשר להניח שיותר משהוא רוצה בהצלחת הקבוצה הוא רוצה בהצלחה של מסי. דרכו הוא חי את הקריירה שלו מחדש.
תרשה לי להציע לך סיום שונה ואופטימי יותר לקריירה של מסי בנבחרת. בעוד 4 שנים (כי זה כנראה מאוחר מידי לאליפות הזו) מסי יהיה בן 35 עדיין משחק והרבה יותר בוגר עם ניסיון של שלושה מונדיאלים קודמים. אולי אז יהיה לו סיכוי אמיתי לקחת גביע.

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

מרתק מה שכתבת לגבי הקשר של מראדונה למסי… בכלל, אני חושב שעד עכשיו המונדיאל הזה של ארגנטינה מזכיר את איטליה 90'. מעניין אם גם כאן זה יגיע עד הגמר.
וגם לדעתי זה בדיוק מה שמסי צריך, מישהו שיוריד ממנו את הלחץ של הנהגת הנבחרת וישאיר לו רק לעשות את הפעולות הטכניות שהוא עושה מושלם. לכן באנגה הוא השחקן הכי חשוב של ארגנטינה כרגע לטעמי.

אמיתי צדק (a.k.a yaron) 27 ביוני 2018

גם הקבוצה צריכה להתחיל לחשוב ולשחק כמו קבוצה ולא כמו קבוצה של "איפה מסי?"
רואים את זה בברזיל שעדיין משחקת בינוני אבל לא מצפה מניימאר להנהיג ולדעתי גם לא להושיע.
בפורטוגל לעומת נראה שהכל תלוי ברונאלדו ושברגע שינטרלו אותו, הלך המשחק.
ברור שמחצאי הגמר והלאה הציפיות (והלחץ) יעלו אבל לשחק כך משלב הבתים זה לא ריאלי וגם לא חכם.

אלי - לא אוהד כ"ס 27 ביוני 2018

תודה איציק, עכשיו אפשר לפרוש בשקט..

משה 27 ביוני 2018

אופטימיות זה חשוב אבל אין סיבה הגיונית שזה יקרה.
אני לא רואה דור חדש מוכשר מספיק והעתיד נשאר על הספסל או בבית. ככה לא מכשירים את הזכייה הבאה.

אלי-לא אוהד כ"ס 27 ביוני 2018

זו בסך הכל אפשרות בהנחה שהוא ישחק בעוד 4 שנים. אני פשוט נזכר במראדונה באליפות שבה הורחק בגלל סמים. הוא היה כבר בשלהי הקריירה, הרבה יותר כבד, ממש לא אותה היכולת אבל איזה כדורגל הוא נתן. הנהיג את הצעירים בנגיעה בכדור כשהוא כמעט לא רץ. חשבתי אז שאלמליא ההרחקה הם היו הולכים עד הסוף אז לך תדע.

Srtest - ארטסט 27 ביוני 2018

השוואה ממש ממש ממש ממש גרועה. מראדונה של סוף הקריירה לוקח בהליכה את זה של עכשיו וזה אומר משהו. מעניין איך חיית רחוב כמו דייגו הקיף את עצמו בחבורה של תנים וכל מיני אסופה של מדרדרים ואילו מסי ילד האינקובטור כנראה היה חכם יותר בלי אותה חכמת רחוב והחבורה שמקיפה אותו תומכת בו ומרימה. אולי איזה כותב כאן צריך להרים פוסט שכותרתו בשבחי האינקובטור. מסוג הכותרות שתופסות כאן.

אלי-לא אוהד כ"ס 28 ביוני 2018

אני מניח שללא האינקובטור לא היה מסי בכדורגל. כל מה שנותר זה לחכות 4 שנים ולהיווכח. וכמובן כל מה שנאמר פה שווה ל.. אם ארגנטינה לוקחים.

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

אלי, לגמרי.. איזה פספוס. עד היום זה כואב לי. זה יכול היה להיות סיפור לא פחות גדול מ-86'

ניק 27 ביוני 2018

מה הבעיה בלא לאהוב אותו?
יש כאלה שאוהבים ללכת כמו עדר אחרי כולם ולאהוב את השחקן הכי טוב ויש כאלה שאוהבים ללכת כמו עדר ולשנוא את השחקן הכי טוב.

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

בהחלט. אין שום בעיה בזה.

matipool 27 ביוני 2018

אי אפשר בלי התייחסות לסיום הפוסט – השיר הזה בין אם הוא מלווה את הפתיח הנהדר בכל פרק או כאן על רקע התמונה החזקה הזו, יש בו משהו מיוחד. עושה לי צמרמורות מדי פעם. ראיתי מזמן את שתי העונות הראשונות ואולי אחרי המונדיאל, אחזור לשתיים הנוספות.
דרך אגב – ל"מרטין" יש תפקיד משנה בסדרה מעולה שנקראת "קילינג איב" שהמלצתי עליה לא מזמן. סדרה מומלצת ביותר בהנהגה של שני תפקידים נשיים מעולים.

אמיתי 27 ביוני 2018

קילינג איב סידרה נחמדה. לא לגמרי מקיימת את ההבטחה. כמו כדורגלן ישראלי בבלגיה

matipool 27 ביוני 2018

וואלה, אמיתי?
חשבנו (אשתי ואני) שזו סדרה מעולה וממש חיכינו לכל פרק. ההופעה של ג'ודי קומר (וילאנל) היא אחת מההופעות הנשיות הטובות שראיתי בחיי.
חוץ מזה – הביקורות מהללות בטירוף.

אמיתי 27 ביוני 2018

טובה עד הפרק החמישי ככה. אחכ מאבדת מומנטום. ואמינות.
איציק. דיי בטוח שגנבתי את זה. לא זוכר ממי ומאיפה אז אפשר להגיד ש״הושפעתי״

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

לגמרי מתי.
אהבתי את האנלוגיה אמיתי :)

אורן השני 27 ביוני 2018

הוא גם שיחק תפקיד קטן ב"בני ערובה" הישראלית. בכלל, יהודי חביב שבראיונות דיבר על זה שבסקנדינביה זה עסק לא פשוט להיות יהודי.

Jhkj 27 ביוני 2018

אהבתי מאוד את שני הפוסטים האחרונים, גם אם יתברר ביום מן הימיים שהוא אינו על הספקטרום, עדיין נאמר כאן לא מעט על על האופן שבו לפעמים אנו מתייחסים לכוכבים שלנו

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

תודה

אריק 27 ביוני 2018

מצויין.

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

תודה

Gil - Zimbabwe 27 ביוני 2018

זה ממש מעניין מה שאתה כותב על מסי. בברצלונה הוא כל יכול והוא ניראה שם המנהיג הבלתי מעורער השקט (פיקה והשאר עושים את הרעש) או שזו התרשמות מוטעית. לעומת זה בניבחרת הוא ניראה כמו מישהו שהעלו מהנוער. עושה רושם שמסצ'ארנו הוא המנהיג (אגב לדעתי אתמול בדקה ה – 60, גם הוא וגם היגואין היו צריכים לצאת).
אבל זה נישמע כאילו מסי מחליט על ההרכבים.
יכול להיות שהוא משתנה בהתאם לנסיבות? הצלחות, כשלונות….

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

מסצ'ראנו באמת היה זוועה אתמול ועשה הכול כדי להרוס לארגנטינה את המשחק, כולל הפנדל האדיוטי (שלא היה אבל הוא בכלל לא היה צריך לתת לשופט תירוץ לשרוק)

Jhkj 27 ביוני 2018

בנוגע למסצ'ראנו,מסצ'ראנו אומנם לא תורם בהתקפה ואיבד המון כדורים אתמול, אבל הוא קשר אחורי שמנקה בדרך כלל בצורה די טובה ועוזר מאוד להגנה, בעיקר בתחילת המשחק. המחליף היחיד שהוא קשר אחורי זה ביליה (אלא אם כן לה סלסו הוא קשר אחורי בסתר ליבו) ולכן לא היה כל כך את מי להכניס הואיל וביליה היה חושך מול איסלנד

matipool 27 ביוני 2018

*אוף טופיק*
האם אני היחיד שלא יכול לכתוב תגובה מהנייד? מבין שרוב המגיבים יכולים?

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

מתי, לא אמורה להיות עם זה בעיה. תפנה לבני בעניין.

matipool 27 ביוני 2018

אחלה, תודה.

אמיתי 27 ביוני 2018

רמז עבה מתי

matipool 27 ביוני 2018

כן, הא.. )-:
אני כבר חושב על התגובות לפוסטים על המשחקים של ליברפול בספטמבר כשאשכב על החוף בקוסמוי..

אמיתי 27 ביוני 2018

אל תדאג. לא אלמן אמיתי- קאנריים כל אוגוסט..

Matipool 27 ביוני 2018

טוב!

יואב 27 ביוני 2018

נקודה אחת לגביי השער שלו: הוא בהחלט אדיר וברמת הביצוע הכי גבוהה שיש. אבל מסי הגיע לאן שהגיע בגלל אינספור ביצועים כאלו ואף גדולים יותר. אצלי היתה פליאה אם מסי לא היה משתלט כל כך רך בנגיעה הראשונה.

בן בלי בית 27 ביוני 2018

מסכים שמסי הרגיל אותנו לטוב, אבל שים לב לנגיעה השנייה (בין העצירה לבעיטה). אני חושב שזה היה בטופ של הטופ גם בסטנדרט שלו

יואב 27 ביוני 2018

מסכים.

Amir A 27 ביוני 2018

המשחק אתמול היה בינוני במקרה הטוב. מצד אחד היו הניגרים התמקדו בלנסות להרוג ציפורים בהרחקות שלהם מהרחבה לכיוון חצי המגרש ומצד שני הארגנטינאים נראו אימפוטנטים לגמרי. הניגרים היו אכזבה אחת גדולה. שום התקפה מאורגנת, דריבלים חסרי תוחלת, והרחקות סתמיות. אה, כן, וצעקות על השופט תוך נפנופי ידיים עצבניים, פרצופים כועסים וכל שאר הרפרטואר. חייבים להכניס חוק שאם שחקן רץ אל השופט, צועק עליו ומפריע לו לעשות את תפקידו מדובר מיד על הרחקה. בלי ויכוחים ובלי שאר פרפראות.
לגבי ארגנטינה, את המוגבלות הטכנית שלהם היה אפשר לראות באיכות המסירות (היו כמה וכמה כאלו ששחקן המטרה היה בנקודה X ואילו הכדור התעופף לו לכל מקום על הגלובוס שהוא לא נקודה X). כן, אני יודע שזה לא פשוט וכל זה, אבל ברמות של המונדיאל בקבוצות העל זה לא אמור לקרות. המסקנה הנכונה שכולם כאן כבר עלו עליה היא שארגנטינה היא לא באמת קבוצת על. משהו שחי על האדים של העבר ועל התמונות המזדמנות של הטיפוס המאוס הזה שיושב ביציע ומתנהג כמו אחרוני האולטראס (ולמען הסר ספק, לא אלו הטובים שמוסיפים את הצבע למשחק).
לפני המשחק קיוויתי שארגנטינה תעוף, אבל המשחק של ניגריה כל כך הוציא לי את החשק ששמחתי על הגול בדקה ה-86. רק מקווה שהצרפתים יבעטו לארגנטינאים בישבן וישאירו שם סימן שיקח שנים להוריד. משהו כמו ה 7-1 של גרמניה על ברזיל.
ובהדחת ברזיל ננוחם.

קירקגור 27 ביוני 2018

מה עם איזו מפת חום של מראדונה אמש…

אמיתי 27 ביוני 2018

א. ק. ג. אולי

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

היא נשרפה… :)

שי 27 ביוני 2018

מעניין שאתה אומר שזה אולי המשחק הכי חשוב של ארגנטינה בדור האחרון. טענה מאוד… פסיכולוגית?
מצד אחד, מבחינה רגשית אתה כנראה צודק. צודק בינתיים, כי אם יחטפו חמישייה בנוקאאוט אז אפשר לשכוח מהניצחון על ניגריה. מצד שני, ארגנטינה שיחקה בגמר המונדיאל לפני 4 שנים – אין משחק יותר חשוב מזה בעולם הכדורגל.

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

נכון, נסחפתי קצת.. אבל הפסד במשחק הזה היה יותר טראומתי מההפסד בגמר לפני ארבע שנים.

funfun 27 ביוני 2018

אלפסי היקר – אחלה פוסט.
אין ספק שהנבחרת מוציאה ממסי (הרובוט רגשות) הרבה יותר רגשות ממה שאנחנו מקבלים ממנו בבארסה.
על הקשת או לא על הקשת של הספקטרום זה פחות מעניין כי ביננו עוד לא פגשתי גאון אמיתי בלי סריטה עמוקה במקרה הטוב ועד נכות במקרה הפחות טוב..
הסמפטיה האדירה לקהל האוהדים של ארגנטינה מובנת ביותר אבל ניהול הנבחרת, ההרכבים התמוהים, השמועות על מסי כחלק מכל הסלט הזה משאירים בי טעם מר חמוץ

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

funfun
תודה. כמו שכתבתי, לכדורגל הארגנטינאי לא מגיע, לאוהדים כן.

ממן 27 ביוני 2018

פוסט נפלא ממש

איציק אלפסי 27 ביוני 2018

תודה

קאז 28 ביוני 2018

החגיגות והחיבוקים בסיום לא היו קשורים למאמן (שלא היה שם)?

איציק אלפסי 28 ביוני 2018

גם אני שמתי לב לזה… גם בגול הוא רץ לבד לצד השני כשכל הספסל רץ לחגוג עם רוחו.

אוסקר 28 ביוני 2018

אחלה פוסט. להתייחס לרגשות שהשחקנים מראים ולא רק ליכולת שלהם מוסיף עניין.
שמת לב שאחרי הגול מסי מסתכל לשמיים והפרצוף שלו קפוא? (אולי זה תמיד ככה ולא שמתי לב) אין ספק שהוא משהו מיוחד, ולא רק מבחינת הכדורגל.
הדיבורים על ההתערבות שלו בהרכב השחקנים ובחירת מאמנים בנבחרת מבאסים, מעניין מה מזה נכון. נקווה שיש לו עוד כמה רגעי קסם במונדיאל הזה כמו הגול הראשון.

Jhkj 28 ביוני 2018

לא בטוח כבר למה זה מבאס, נראה שזה עבד מול ניגריה, לראשונה בטורניר השחקנים היו נראים מחויבים, נלחמו על כל כדור, אם זו הקבוצה שמאמנים מסי ומסצ'ראנו אז שימשיכו, הוא גם העביר האדל בהפסקה והשחקנים יצאו רעבים, אם זה מה שיעבוד אני מקבל את זה בהבנה, אין סוף ששניהם מוחות כדורגל גדולים מסמפאולי

Comments closed