בחזרה לנורמליות-פוסט מתעדכן

חלק חמישי

הניינרס ניצחו. ום פדרר. אני הולך לנח.

חלק רביעי

דווקא די רציתי שדג'וקוביץ' ינצח את השובר שוויון. זה לא היה מאהדה, אלא מהרצון שתהיה פה כבר איזו קלאסיקה לעזאזל באליפות הזו ולא נישאר ממנה רק מהטמטום האגואיסטי של סרנה. רציתי שהוא ינצח כי ההבדל בין דג'וקוביץ' לפדרר הוא בעיקר בקטע המנטלי, ובמשחקון ה-11 כשפדרר פתח עוד חדרון בארון החבטות המופלאות שלו ודג'וקוביץ' בקושי שמא על הסרב, יכולת להרגיש כבר את הייאוש. זה לא הולך להיראות טוב בשתי המערכות הבאות.

בינתיים: וושינגטון, לעזאזל עשתה משהו בהתקפה ועכשיו יש קצת מתח במשחק נגד הג'ייאנטס. וטייגר וודס סוגר על עוד איזו אליפות שולית. ובמשחקון השלישי, בפיגור 30-0, פדרר נותן שני אסים ועוד סרב שדג'וקוביץ' מחזיר לרשת.

חלק שלישי

כמה מחשבות מהירות אחרי סיום המשחקים המוקדמים: יותר משמרק סנצ'ז נראה כמו הדבר האמיתי אצל הג'טס, ההגנה של רקס רייאן נראית כמו הדבר האמיתי. שבע נקודות ליוסטון, ביוסטון! 353 יארדים לטוני רומו במשחק הראשון בלי טרל מי? יכול להיות שקרסון פלמר וצ'ד ג'ונסון לא טובים כמו היחצנות שלהם? אפס טאצ'דאונים ושני אינטרספשנס, תפיסה אחת ושמונה יארד במשחק הכי מטורף של היום (אני אנסה לתת הנה לינק לסיום הלא ייאמן בחלקים הבאים של הפוסט). שישה ט"ד לדרו בריס במשחק די פושר (אבל נגד דטרויט עם הפסד 18 ברציפות). החדשות הרעות לבולטימור הן שהם חטפו 24 נקודות מההקוורטרבקים המחיליפ של קנזס סיטי. החדשות הטובות? ג'יי פלאקו טוב. ממש טוב. יכול להיות אלווי טוב. שמונת המשחקים האחרונים בין אינדיאנפוליס לג'קסונוויל הסתיימו בהפרש של פחות משבע נקודות. חשבתי שאינדיאנפוליס תנצח עם פור, אבל לא לקחתי בחשבון את ערך היריבות ביניהן.

בשני המשחקים האחרונים שלו (בשנה שעברה נגד אריזונה בפלייאוף), ג'ק דלהום זרק 11 אינטרספשנס, ושוב צריך לתחקר את איי.קיו הפוטבול של דונובן מקנאב: 31:10 לפילדלפיה, בשביל מה הוא צריך היה לחשוף את עצמו לפציעה הזו ולמנוע מאיתנו את התענוג של הריבים שלו עם מייקל ויק. מט רייאן הולך להיות קוורטרבק ממש טוב בליגה הזו. בעצם, מט רייאן הוא קוורטרבק טוב מאוד בליגה הזו. כן, אני יודע ברט פארב, וט"ד ראשון לפרסי הארווין ליגה ואדריאן פטרסון, אבל האם יש מחזיר יותר טוב בליגה מאשר ג'ושוע קריבס של קליבלנד?

יאללה, מתחיל פדרר.

חלק שני

שלוש מערכות על השתיים. אם פדרר עולה לגמר הוא נפגש ביריב מעבר לשיאו, כמו ברולאן גארוס.

בינתיים בפוטבול: חוץ מניו אורלינס-דטרויט (שזו קבוצה שצאיך להוציא אותו מהפוטו, גרסת הפוטבול לטוטו), שום דבר לא צפוי. עוד מעט פדרר, טייגר שומר על יתרון של שבע חבטות, גמר נשים, וושינגטון בניו יורק, שיקגו בגרין ביי. יש ימים שאתה מבין למה טוב לחיות ובשביל מה נולדת (ואלו בדיוק הימים שאחריהם אתה רוצה למות)

חלק ראשון

פוטבול כבר נמצא ברבע השני של המשחקים המוקדמים, אבל אני שקוע בטניס. רציתי לכתוב היום שמאז השליטה של פדרר ונאדל חשבתי שצריך לעשות שינוי קטן בטורנירים הגדולים ולנהל שני טורנירים במקביל: אחד לנדאל ופדרר והשני לשאר השחקנים. מה אנחנו צריכים שוודים חצופים שיקלקלו לנו את הדו קרב הכי טוב של העשור.

אני כותב את זה דווקא כשנאדל יורד לפיגור של שתי מערכות והשדרנים מתחילים בקלישאות לפיהן "אם מישהו יכול לחזור אז זה רק נאדל". שזה בדיוק מה שזה: קלישאה. אנחנו לא רואים פה שום זכר לנאדל ההוא ויש לזה הרבה סיבות. אני חושב שבשתי המערכות הראשונות נאדל ראה מולו את השטן, איזה ארגנטינאי בשחור שהרביץ לכדור כאילו שהכדור עשה לו משהו רע. ועדיין אני לא זוכר שראיתי את נאדל כל כך חסר אונים. בסוף המערכה השניה נפל לי האסימון: נאדל פשוט ראה מולו את נאדל של לפני שנה-שנתיים והבין כמה אכזרי הוא היה. וכמה אכזרי הספורט יכול להיות.

5 Comments

בני תבורי 14 בספטמבר 2009

"הנינרס ניצחו"? זה מה שיש לך להגיד? מה עם איזה "אופס…" קטן? מילה או שתיים על פרנק גור? מילא, יום כיפור בפתח.
אה, והפותח היה שון היל. כמו שחשבתי.

zeevny 14 בספטמבר 2009

בני, תן לי לרדת על עצמי באופן קולקטיבי אחרי שהמחזור ייגמר. גור תמיד פותח את העונה ככה, והיו לי חשדות כבדים לגבי אריזונה בשנה שאחרי הפיק.

גיל 14 בספטמבר 2009

לדעתי אריזונה יעברו ללינארט בקרוב. שנה שעברה הם השיגו הרבה מעל ומעבר ליכולת האמיתית שלהם ויש גם את תסמונת המפסידה בסופרבול.

zeevny 14 בספטמבר 2009

גיל, אם זה אכן יקרה מעניין יהיה להשוות בין תהליך ההברגה של וינס יאנג לליגה לזה של לינהארט. אני מסכים עם הסיבות שמנית, אבל האנ.אפ.סי גם הרבה יותר חזק השנה.

גיא, אני חושב שזה קצת מוגזם להגיד שהיה לנאדל רק כוח (וגם אם כן: זה כמו להגיד שלרג'י מילר היתה רק קליעה, לא?), אבל אני מאוד מאושר שהתהליך הזה קורה. אפשר להגיד על פדרר שהוא אמוציונלי ובכיין, אבל הוא אומן טניס ואתמול היה פשוט משחק מושלם כדי להוכיח את זה. לכאורה משחק צמוד, אבל בכל פעם שפדרר היה צריך הוא הוציא חבטה שאתה פשוט לא מאמין שהיא אפשרית מבחינה פיזיולוגית, ולגמרי דיכא את דג'וקוביץ'.

גיא אלון 14 בספטמבר 2009

לגבי נדאל,
נדאל איבד הרבה כוח בעקבות הפציעה. הוא ירד במסת השריר ואיבד מהמהירות וגמישות המפרקים. העובדה שהגיע במצבו לחצי הגמר היא מעוררת הערכה.

יחד עם זאת – חשוב לראות משהו (שטענתי מזמן) האלמנט היחיד במשחק שלו שהוא ברמה הגבוהה ביותר היה תמיד הכשירות הפיזית שלו. כשאתה לוקח ממנו את זה, לא נשאר לו הרבה, ואתמול זה היה ברור.
שום יכולת לגיוון בחבטות (כמו שפדרר עושה בכל פעם שדברים לא הולכים לו), שום דבר שהוא שונה מכוח, כוח ועוד כוח.

Comments closed