ספורט חשוב הרבה יותר מפוליצר (ותרבות שבת 33)

In כללי

השבוע חולקו פרסי הפוליצר על מצוינות בעיתונות, והדבר הכי חשוב שיש לי לדווח מקריאת רשימת הזוכים הוא שזו השנה העשירית ברציפות שבה לא זוכה שום עיתונאי ספורט בפרס (הפעם האחרונה היתה בשנת 2000 כשגורג' דורמן מה"סיינט פול פיוניר" זכה בפרס על חשיפת השחיתות האקדמית בקרב נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת מיניסוטה).

היו לפחות שלושה עיתונאי ספורט שהיו שווים פוליצר בעשור האחרון. מרק פיינארו-וודה ולאנס וויליאמס על סדרת התחקירים שלהם ב-2003 בסן פרנסיסקו כרוניקל על סטרואידים בבייסבול, מעבדת באלקו בסן פרנסיסקו ובארי בונדס (תחקיר שהסתיים בספר המצויין "משחק הצללים"). ואדם שפיגל מהניו יורק טיימס שפרסם סדרת כתבות מאלפת השנה על זעזועי מוח ואיבוד הכרה בעולם הפוטבול.

האם קיים סנוביזם בעולם העיתונות כלפי מוספי ועיתונאי ספורט? יכול להיות. ביליתי שנה שלמה בבית הספר שמארח את חלוקת הפרסים ועיתונות ספורט היוותה שם חלק מאוד זניח. היתה פעם גם הצעה לכלול סקצית פוליצר מיוחדת עבור ספורט, אבל ההצעה נפלה מיד בעיקר בגלל עקרון הדומינו: אם לספורט יש קטגוריית זכייה משלו, אז למה לא לעסקים, תרבות, אפילו רכילות? הפרס אמור להיות מוענק על עבודה עיתונאית שתורמת, משנה ומשפיעה על החברה.

ספורט, על פי רוב, הוא לא כזה חשוב. זה נכון. וזה מה שעושה אותו לכזה נהדר.

##

והנה, לתרבות השבת, עוד בן אדם שחושב שאין דבר יותר חשוב מספורט ויש לו פרספקטיבה הרבה יותר רחבה משלי.

ARVE Error: id and provider shortcodes attributes are mandatory for old shortcodes. It is recommended to switch to new shortcodes that need only url

##

ועד מחר, תחזית מלאה על הפלייאוף.

5 Comments

גיל 17 באפריל 2010

ספורט ופוליצר זה בדיוק כמו קומדיות ואוסקרים. שניהם נתפסים כלא רציניים, אגביים ומשהו שכולם יכולים לעשות בלי שום מאמץ.

zeevny 17 באפריל 2010

גיל, ומשהו שאפשר להינות ממנו.

דפנה לוי 17 באפריל 2010

יכול להיות שקשה להבחין ברשימות מצוינות מהסוג שציינת בתוך בליל של קשקשת כמו זו שרובנו מכירים מקריאה שטחית של מדורי ספורט? ובטח, סנוביזם, וקושי לצאת מהקופסא ולחשוב בצורות לא שבלוניות, שמאפיין נותני פרסים באשר הם.

zeevny 17 באפריל 2010

דפנה, צריך להעמיק קצת בקריאה של חומרי ספורט ואז אפשר לבצע סלקצייה ביתר קלות. אני כמובן מדבר על עיתוני חו"ל–עיתונות הספורט בארץ זו זוועה שחיה לה מיום ליום בלי שום נסיון לבקר או לערבב את הספורט כחלק אינגרלי מהארץ ישראליות.
חלק ממה שאת אומרת נכון, אבל תסתכלי על רשימת זוכי הפוליצר מהשנה ותנסי לחשוב את מי מהם היית מוציאה בשביל הכתבות של אדם שפיגל על זעזועי מוח. אני לא מצאתי נושא אחד חשוב פחות.

בני אלון 17 באפריל 2010

הפרסים בעיתונות ניתנים כנראה רק במקרים של חשיפת שחיתויות ענקיות, תיאורי מלחמה, עוולות נוראיות וכד'. גם אלו שציינת בתחום הספורט הם כאלה.
בלי להמעיט מחשיבותה של העיתונות החוקרת נגרם כאן עוול לעיתונות הפובליציסטית, כאילו אינה חשובה כל כך. אני מוצא את עיקר העניין בעיתונים, באינטרנט ובטלוויזיה דווקא בפובליציסטים, באלה שניחנים בכשרון כתיבה ובאלה שמרחיבים את דעתי בפרשנות ובזוויות ראיה מרעננות.

Comments closed