(את הפוסט הזה נכניס תחת קורת גג "הספורט העממי")
כותרות העיתונים מקיימות בימים האחרונים משחק פינג פונג בין הפגנות ההמונים במצרים לבין סאגת הרמטכ"ל הבא.
לכאורה, כמעט ולא קיימים קווים מקשרים בין שתי הכותרות הללו. יהיו מי שאוהבים לצבוע את העתיד באדום שיטענו שלאור חוסר היציבות במצרים, אי הידיעה לגבי ההשתלבות של האחים המוסלמים בעתיד הפוליטי במדינה, וההצבה המחודשת של כוחות צבא מצריים בסיני, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את משחקי הכסאות בצמרת הבטחונית שלה.
אבל בואו ונבחן האם יש קשר עמוק יותר בין שתי הכותרות. ניקח את המעורבים בפרשת הרמטכלות. יש שם את אשכנזי שהחליף רמטכל כושל ומואשם כעת על ידי שר הבטחון בחוסר אתיות ובלטישה מתמדת לקריירה הפוליטית העתידית.
יש שם את אהוד ברק שבימים האחרונים מדבר על הצורך לשמור על הכבוד של מוסד הרמטכלות. שזה כמו פיל שמבקש לשמור על המוצרים כשהוא נכנס לחנות חרסינה. ויש את ברק שאומר ש"מי שחושב שזה מקרי שהפרשה התפוצצה ב-15 הימים האחרונים, לא חי את המציאות בישראל", שזה כמו שאחמידנג'ד יאשים את בן שיחו באנטישמיות.
בכלל, ככל שהקריירה של ברק מתמשכת, מתברר שצריכים לשכפל את אב הטיפוס שלו ולהכניס אותו לפס ייצור של פצצות מתוחכמות, מהסוג שהורסות עד היסוד כל מקום שהן נכנסות אליו.
ויש את יואב גלנט, שלא רק שלגמרי הפנים את האופי הצבאי של ישראל ב-44 השנים האחרונות והתחיל להלאים גם אדמות של יהודים, אלא שהבחירה שלו לפרקליט שמייצג אותו במאבק הנוכחי, חושפת ליקוי מאורות חמור בכל הנוגע להבנה שלו לגבי הדוגמא שהוא אמור לשמש.
ואיך כל זה קשור למצרים? בשבוע האחרון שובר הציבור המצרי, במו ידיו, את כל הסטיגמות שבנו עליו ועל העולם הערבי צקצקנים מהעולם המערבי ומישראל. הפסימיות שמלווה חלק מהציבור הישראלי לגבי המהלכים האחרונים בקהיר, היא פסימיות שמהולה לדעתי ב"קנאה מראתית".
האקטיביזם המצרי, הנכונות למות בשביל העקרון היא מראה לא מחמיאה לישראל. אנחנו חיים במדינה שסובבת סביב הנושא הבטחוני, שמתוקצבת סביב הבטחון, שראשיה מגיעים מכוחות הבטחון. כעת מתברר שכוחות הבטחון מנוהלים על ידי אנשים שלא היינו אמורים לתת להם לנהל מגרש חניה ריק. כמה אנשים הגיעו לכיכר העיר כדי למחות על כך?
29 Comments
מחירי הדלק בשמיים, מחיר הלחם יעלה ביום שלישי, כאילו מושכים אותנו בלשון ואומרים: נו בבקשה תצאו לרחובות.
ואזרחי ישראל? דממה….
אולי זה קשור לזה שכבר לא כל כך לגיטימי להביע ביקורת במדינה הזאת, שמא תחשד כשמאלן רחמנא לצלן. ביקורת כנגד המדינה כשאנו עודנו בסכנה קיומית….
זאב, מתי ואיזה כיכר אני שם:)
מה אתה רוצה ? עשינו לייק בפייסבוק :)
צודק זה האקטיביזם החדש:)
like על התגובה:)
כיכר השוק הריקה שמעולם לא הייתה ריקה וכיכר העיר הריקה שמעולם לא הייתה ריקה יותר.
אחד הוא הגורם, השני הוא הסימפטום.
מציע לכולם לקרוא את כתבתו של בן כספית במוסף השבת של מעריב. לטובת אלו שאין להם מעריב של סופ"ש בבית, יש גם ברשת:
http://sf.tapuz.co.il/shirshur-54-149423812.htm
ברק מעורר בחילה, אבל כך גם בן כספית.
אתה באמת מאמין למניעים שלו ?
לדעתי, אם ברק לא היה חובר לביבי, המזוהה עם "ישראל היום", אלא יוצא נגדו, אזי בן כספית, כמו כל פודל מ"מעריב" היה כותב מאמרי שבח והלל על ברק.
בן כספית, עוד אחד. כאילו הוא לא מונע אג'נדה ומפרסם דברים שיקריים לחלוטין. נניח, בנושא זו ארצנו
האינטרנט הורס לנו את זכות המחאה.
היום לפתוח קבוצה של "אני שונא את" או "די לעליית ה.." היא שיא הרדיקליות של מעמד הביניים.
מה לעשות מעמד הביניים הוא עושה המהפכות, הכירסום הכלכלי והנהתנות המובנת (אין בית כמעט בישראל עשיר או עני שאין לדייריו מחשב או נגישות למחשב ומכשיר טלפוני נייד).יחד עם הניו אייג' והאושר הנמצא בתוכנו גורם כרגע לאנשים לא לחפש יותר מדי את השינוי ע"י תהליכים חיצוניים. אלא לחפש אהבה חדשה עבודה חדשה או מדינה חדשה.
ברק כמו קודמו (והרבה פחות טוב ממנו) רמון הם האנטי-מידאס של המזה"ת.כבר שמענו על הנחשים בקריה, והפרשה עדיין בחיתוליה והשם החדש הוא אפילו גרוע מהשם הקודם. והאורוות מזמן לא היו מטונפות כל כך.
גורם להתגעגע לימי העריצות של מפא"י והפנקסנות האדומה? (רק מסיפורים) טוב אולי לא.
למזלנו אנחנו לא במצב של המצרים. הפוליטיקה בכל מקום בעולם מונהגת באמצעות השנאה. בגלל זה שינוי היתה הצלחה מסחררת, ישראל ביתנו, ואפילו הליכוד בזמנו ייצג את השנאה למערך. כשמחנה מרגיש מותקף הוא יוצא לכיכרות. כנראה אף מחנה לא מרגיש מותקף פה
Sport, anyone?
מחר בכיכר
די לשלטון הקומישנר דייויד שטרן
אברהמי אתה פשוט צודק,
בדומה למצריים בישראל שולט דיקטטור כבר למעלה מ-30 שנה.
כמו במצריים, התמ"ג לנפש (אחד ממדדי העוני) של ישראל הוא מבין הנמוכים בעולם (מקום 137 ליתר דיוק).
בדיוק כמו אצל השכנים מדרום, ישראל נמצאת במקום נורא על פי מדד הפיתוח האנושי.
גם בשאר הנתונים המדינות ממש דומות: חינוך, אנאלפתיות, תמותת תינוקות, תוחלת חיים, הכנסה ממוצעת, שיוויון בפני החוק, קידמה טכנולוגית, תמיכה באוכלוסיות חלשות, חופש עיתונות, חופש עיסוק, חופש הביטוי, מערכת המשפט, שרותי הרפואה, אינטרנט חופשי וכו' וכו'
ממש מדהים איך ההמונים בישראל לא לומדים מאחיהם המדוכאים עלי אדמות ממצרים.
הכל נכון (אפילו אהבתי את הציניות),
אבל תראה איך האירופאים יוצאים לרחובות על הפנסיות (למרות שהם לא מבינים שזה יצילם מקריסה לגמרי) ואצלנו יש מעל 50% מס על הדלק ואין קול ..
אצלנו אין תחבורה ציבורית בשבת ובחג, וזה נראה הגיוני. אצלנו מחירי המים מרקיעים שחקים ואנחנו שותקים (טוב פותחים קהילת "פויה לעלית מחירי המים").
moby,
זה לא שאין לי ביקורת על הכורסתנאות (מלשון כורסא) של הישראלי הממוצע, אבל המרחק בין הדיכוי ממנו סובל הישראלי לזה של המצרי הוא כמו המרחק שבין ליברפול לכדורגל איכותי ומלהיב. הדרך עוד ארוכה.
לגבי הצרפתים – לדעתי רוב המפגינים הינם אנשי האיגודים המתנגדים לסרקוזי, וכל המניע הוא פוליטי, אבל אני מודה שלא עאכתי תחקיר בנושא. בכל אופן, המחאה שלהם היא די מטומטמת ואם תתקבל היא תגזור עוני על רבים מהם בזקנותם.
מצטער, עם כל ההסכמה לאדישות הציבורית בארץ, אני די מתבייש באלה שיוצאים לשבות בגלל שרוצים להעלות את שבוע העבודה שלהם מ32 ל34 שעות עבודה בשבוע, או שרוצים להעלות את גיל הפנסיה מ57 ל60 או משהו דומה.
זה לא דומה בכלל למחאת המדוכאים במצרים.
בארץ אין טריגר אמיתי לצאת לרחוב, כי גם העלאת מחירי הדלק משפיעה על אלה שיש להם רכבים שלהם, והם יכולים לבחור איזה מעדני חלב לקנות לילד, ואם לשלוח אותו לחוג קרמיקה או תגבור אנגלית.
למה לצאת לרחוב בכלל?
הייתי רוצה לראות את הסטודנטים מזיזים אצבע כשפוגעים בזכויותיהם. זו אוכלוסיה שאמורה להיות "רעבה" ועם להט בעיניים. אם זה לא ייצא מהם זה כבר לא ייצא מאף אחד.
אברהמי, המצרים לא המציאו את הנכונות למות בשביל העקרון, אנחנו מוקפים בעם אחר שמפוצץ עצמו לדעת כבר שלושים שנה בשביל העקרון ובשביל הדת. אין ספק שהדת היא מקור כל המלחמות בעולם.
אני מבין שאתה עובר שטיפת מןח גרמנית שמאלנית, אבל תפסיקו כבר להתמם ולחשוב שתצמח במצרים אימפריה דמוקרטית. אפילו הם פתאום קלטו שהם מצליחים במהפכה יותר מידי ואין להם שום מנהיג, אל תשכח שאלפי שנים הם לא רגילים לחשוב בשביל עצמם. חומות של תקווה – לך תראה
פששש כמה התנשאות בתגובה אחת. מרשים.
אז זה הפלסטינים שהמציאו את ה"טוב למות בעד ארצנו" אה.
הם לא רגילים לחשוב בשביל עצמם אלפי שנים אה? ידיד יקיר, בטקסט שלך אין רעיון אחד, משפט אחד, ביטוי אחד, שלא שמענו כבר אלף פעם. לא הגיע הזמן שתתחיל לחשוב בשביל עצמך?
אתה משובח בקרמן.
כל מילה מלמיליאן….מישהו ביקש ספורט בתגובות אז החלטתי לשנות את הפתגם הידוע שיהיה רלוונטי:)
נו באמת. כל כך מאוס בעיני כל אנשי ה"תראו איך המצרים יוצאים למאבק, ורק אנחנו אדישים". מזכיר לי שאחרי קתרינה הילרי קלינטון (או אולי קונדוליסה רייס, לא זוכר) השוותה בין האסון לבין הצונאמי, למרות שאחד היה כמה עשרות בודדות של הרוגים ובאחר כמה עשרות אלפים.
ההמונים במצרים יוצאים לרחובות כי זו האלטרנטיבה אחרי דורות של דיכוי ועוני. נלחמים על לחם לאכול, לא על דלק זול יותר. אצלנו יש ענין פעוט של חופש ביטוי – אפשר להביע התנגדות גם לא בדרך של הפגנות. אז בשורה התחתונה – לא, אין קשר עמוק יותר בין הכותרות. זה רק קישור מאולץ לצורך הטיעון.
וכשלעצמו – כל מה שאמרת על ברק והצמרת הבטחונית נכון. אבל נגיד שאצא לכיכר העיר – מה בדיוק אני אמור לכתוב בשלט? נגד מי המחאה אמורה להיות מופנית – נגד ברק (איתו כבר יסגרו חשבון בבחירות, גם אופציה שלא ממש היתה קיימת במצרים). נגד גלנט? יש הליך שלטוני משפטי שדי טיפל בו. כדי להוציא המונים לרחובות, מה לעשות, צריך איזה יעד להתקומם נגדו. אז מספיק עם הפופוליזם הזול הזה.
בישראל של היום יש יותר עניים מאשר היו מאז שנות בשבעים המאוחרות…
בישראל של היום חופש הביטוי עובר תהליכים של הגבלה ודיכוי ע"ע- אוניברסיטאות שלא נותנות להפגין, לחלק פלאיירים ועוד..
בישראל של היום עובדים בשביל דלק, אין תחבורה ציבורית בשבת,אלימות נגד נשים גואה, בריחת מוחות, מדיניות של קיפאון, פאשיזציה כבר אמרתי?
אני מרגישה שיש לי הרבה על מה לצאת לרחובות גם אם המקרר שלי לא לגמרי ריק. בכל זאת אני סטודנטית מרוויחה משתי עבודות 1700 שח בחודש…
דיכוי חופש הביטוי בישראל הוא הרבה יותר מתוחכם מאשר במצרים. כאן בישראל "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", חוסר היכולת להביע ביקורת כלפי השלטון וההתנהלות שלו סובל מהתקפה חסרת תקדים באופן חברתי, כל אדם שבא לבקר על המדינה נתקל בדה לגיטימציה אכזרית והשתקה של ממש בעיתונות המגוייסת. ג'ורג' אורוול לא ידע כמה צדק, רק הוא לא חשב שזה יהיה כל כך מתוחכם…שאנחנו אפילו לא שמים לב לזה. תודעה כוזבת מישהו?
מדוע אינך יוצאת לרחובות. אם המצרים שתנאי חיים קשים לאין ערוך מחייך הצליחו, מדוע אינך יכולה?
אני מניח שעד שלא יתחילו הישראלים להצית עצמם במחאה על עוולות השלטון, כמקובל בימים אלו במזה"ת, נמשיך לשמוע נזיפות מעתונאינו על האדישות המקומית. רעיון: אולי המצרים יוצאים לרחובות בגלל שאין להם שום דרך אחרת להביע דעה או להשפיע על השלטון, והישראלים פחות נוטים לצאת לרחובות מכיוון שהם הולכים לבחירות (אמיתיות, לא כאלה שהשלטון מקבל בהן %95) פעם בשנתיים בממוצע בעשור האחרון?
אולי בכלל אנחנו יכולים להפסיק להניח אוטומטית שמה שקורה בחו"ל תמיד נכון יותר ממה שקורה בישראל. זה גם תופס לגבי הצרפתים חובבי המחאות. צרפת היא מקום שאי אפשר לעשות בו כלום היום אם אתה לא חברה גדולה שמקושרת היטב לפוליטיקאים ולבירוקרטים שמנהלים את הרפובליקה. אירופה ככלל עומדת על סף משבר כלכלי חמור בהרבה מזה שעבר על ארה"ב, וכנראה שתצא ממנו שונה מאד ממה שנכנסה.
לגבי ההערה על גלנט, מצחיק איך פנאטים רואים בכל עובדה אישור לאמונתם. אם גלנט "הפנים את האופי הצבאי של ישראל ב-44 השנים האחרונות", איך זה שהוא כנראה עומד לאבד את תפקיד הרמטכ"ל בגלל מה שעשה? לשיטתך זה היה צריך להזיק לו כלל, מתאים הרי לאופי הלאומי. איך בכלל מועמד לרמטכ"ל, 44 שנה אחרי הכיבוש, נבחן בקנה מדה שאף רמטכ"ל לפני הכיבוש (דיין או רבין, למשל) לא היה עומד בו?
לא יודע. משה דיין לא היה מקבל היום דרגות סג"מ והוא אולי הרמטכ"ל הכי טוב שהיה פה וגם היה שר חוץ מעולה. בן גוריון היה אדם נוראי ברמה האישית, בגין אדם שבצד כישורים עצומים היה בעל חולשות בלתי מבוטלות (כמובן שבתחום ניקיון הכפיים הוא היה נקי מכל רבב), היום אם מישהו יבוא ויגיד שגנץ לא ישלם פעם דוח חניה תראה למחרת קמפיין תקשורתי נגדו פלוס התייצבות של הצד הפוליטי שיזהה אותו כשייך למחנה הנגדי וכמובן איך אפשר בלי עתירה של עמותת "אדום לבן" למען חניה במקומות מותרים שתעתור לבג"צ], לא תיזרק מכל המדרגות כי א. ברק מחק את המושג של זכות עמידה ועוד תקבל במה נרחבת לטענותיה, וזה עוד לפני שדיברתי על לינדנשטראוס חובב הכותרות.
לגבי המצרים, אני מרשה לעצמי להניח שאתה נשה קצת ברומנטיזציה המהפכנית שכלי התקשורת הזרים מטפחים. "מסירות הנפש" הזו הופכת מהר מאד למסירת הנפש של המוני בני אדם, שרובם תמימים. אם זועבי וזחאלקה רצו היום להפגין נגד מובארק זה אומר המון, ולא לטובה. אנחנו אולי אדישים מעט ביחס להרבה דברים קשים שיש כאן אבל אולי זה כי אנחנו לא גרים בבתי קברות כמו חמישה מיליון מצרים ולא סובלים מאחוז עצום של אנאלפביתים שחיים מכמה דולרים לחודש ושסובלים מדיכוי חריף כבר עשרות שנים. אם אתה חושב ששני הדברים מהווים "תמונת מראה" כנראה שבאמת התרחקת מאד.
אופס איזה דילוג חביב בין דיין הרמטכ"ל לדיין שר החוץ. לא היה לו שם איזה תפקיד באמצע – משהו עם הביטחון איך קוראים לזה – שבגלל חטא היוהרה הביא למחדל יום כיפור ולאלפי הרוגים?
מה שכן, מבחינה אחת אתה צודק. גלנט הכי מתאים להיות רמטכ"ל כי הוא גם יודע לכבוש שטחים לא שלו וגם לשקר בנוגע אליהם. פספוס גדול.
תיסלם על הציניות אבל אתה לא חושב שיש מקום להתמודד עם הטענה שבפשטות אומרת שישראלים לא יוצאים לרחובות כי לא רע להם מספיק?
אתה באמת ליצן בקרמן. בשביל לדחוף את הויץ העבש הזה ששמענו אלף פעם על גלנט טוב להיות רמטכ"ל כי הוא יודע מה זה לקחת שטחים של אחרים ולשקר, גיחי גיחי, זה לא אתה שנזפת פה במישהו שיתחיל לחשוב בעצמו? עיוותת לגמרי את מה שניסיתי להגיד ולא היית מסוגל להתעלות קצת מעל לרמה הפוליטית לנקודה שניסיתי להעלות ביחס ליכולת של מישהו להיות זך כשלג. ההערה על דיין כשר ביטחון כמובן שלא מעלה ולא מורידה במאום מהטיעון שלי.
ואגב, אני אישית דווקא בעד גנץ, גם כי יש לי חבר שמכיר מקרוב את סיפור גלנט וסיכם עבורי אותו במילה אחת- שרוניזם (עוד דוגמא לאדם די מגעיל, מושחת עד העצם וכוחני שאתה ושכמתוך הייתם מוכנים ללקק לו את הנעליים כשיישם את דעתך הפוליטית), וגם כי גנץ היה מח"ט שלי לפני אי אלו שנים, אבל אתה כבר החלטת שאני בעד גלנט. סחתיין על ההיקש.
טוב בכל זאת בתור ברלינאי, יש הרגשה של שינוי בעיר אחרי הדרבי? רואים פתאום אוהדי יוניון יוצאים מחוריהם ולועגים להרטה? משהו?
ואולי לא יוצאים לרחובות כי הרוב בחר בממשלה הזו והאלטרטיבה, קצת פחות מוכשרת?
ההבדל בינינו לבין המצרים הוא שהם נשלטים בעל כורחם על ידי דיקטטורי צבא ודת, בעוד לנו יש בחירות חופשיות ודמוקרטיות בהן אנחנו בוחרים להמליך עלינו דיקטטורי צבא ודת.