אלופי העולם במתמטיקה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מה שהאמריקאים עושים באליפות הזאת, זה לא נקרא לטאטא יריבות. זה יותר ברמה של הפעולה של שואב עלים. וכבר אי אפשר לפתור את זה ביריבה כמו פינלנד או בשלב הבתים. האמריקאים עושים את זה בשלבי ההכרעה, נגד מי שנחשב לאריות.

MATH

אבל מבחן התוצאה משני פה. מדובר בנבחרת שלא מעוררת אנטגוניזם. יותר משלושים הפרש בממוצע למשחק, עם לחיצה על הגז של אולי רבע אחד בכל משחק, ואני מוצא את עצמי מאוהב.

והמסקנה שאני מגיע אליה היא שעל אף שהם לא נמצאים כאן, זו נבחרת שקיבלה את ההשראה שלה מלהברון ודוראנט. ילד שחור מהשכונה עם כשרון כדורסל לא הולך היום להיות אייברסון. סטטיסטית זה לא עובד–אייברסון יש אחד למיליון. והסטטיסטיקה הזו מתרגמת לכסף. והתרגום הזה מוציא לשוק הכדורסל הרבה ילדים טובים ומוכשרים שמשחקים כדורסל נכון וקבוצתי (דורפן כתב לי היום שדייויס הוא גארנט החדש), שמדברים רק על המגרש ויודעים טוב טוב איזו השפעה כלכלית יש לכל בעיית יחסי ציבור.

ואני מוציא מהנבחרת הזו שתי מסקנות:

1. שהקולג'ים רק עושים רע להתבגרות שלהם.

2. שבסוג כזה של מרקם אנושי, סאן אנטוניו פותחת את הליגה בפור ענק.

***

וקשה שלא לסיים כאן בלי להתייחס לכותרת שנתנו היום באי.אס.פי.אן לפרשה העצובה של הרץ האחורי הכי טוב בעולם: "פיטרסון לא יהיה פעיל למשחק נגד ניו אינגלנד ביום ראשון".

האליפות של סוואנזי תצטרך לחכות קצת
יומן דאבל של מכבי ת"א - מתחילים!

28 Comments

אריאל גרייזס 13 בספטמבר 2014

חבר, אתה חסר

זאב אברהמי 13 בספטמבר 2014

תנו לחיות לחיות. מוות לערכים

גיל שלי 13 בספטמבר 2014

יחי ההבדל בין הוויקינגס ובין הניינרס

בזבוז 13 בספטמבר 2014

לא הבנתי , אתה אומר שדור הכדורסלנים היום הוא לא אינדיווידואליסט ואז שפט אחר כך אומר של סאן אנטוניו יש יתרון ענק.
אתה ממש אוהב לסתור את עצמך אה?

זאב אברהמי 13 בספטמבר 2014

למה לסתור. סן אנטוניו בונה הרכב כזה כבר כמעט עשור וחצי. ואני גם חושב שדור כזה ייתן לבלאט קריירה יפה

גיל שלי 13 בספטמבר 2014

ועוד דבר קטן, לכל אלה שהתבלבלו וחשבו שסן אנטוניו משחקת בסגנון אירופי…

איציק 13 בספטמבר 2014

הם כן משחקים בסגנון אירופאי אפילו יותר מזרח אירופאי. ואני אומר כך, נבחרת ליטא של מרצ'ולוניס, סבוניס קורטינאיטיס וחומיצ'יוס היתה שמה לנבחרת המלהיבה של ארה"ב 20 הפרש. גם הנבחרת שאותה הוביל שאראס היתה נותנת פייט טוב. הבעייה שהיום הנבחרות הקיימות עולות נגד ארה"ב כדי לא להיות מושפלים ולכן הם מושפלים. הנבחרות ההן עלו לנצח אבל הגם שהפסידו נתנו לאמריקאים לרעוד עד הסוף.
לנבחרת האמריקאית של היום אין כלים להתמודד מול גבוהים איכותיים כמו סבוניס, או ראדג'ה. כאשר הארדן במגרש הם לא מסוגלים לשמור על גרדים כי מבודדים עליו שחקנים. בהתקפה יש להם קלעים אבסוליטיים ומשלימים מתחת לסל. מול קבוצות כמו ליטא או יוגוסלביה של פעם זה לא היה עובד.

pipo 14 בספטמבר 2014

כל כך לא מסכים איתך… ממה שאני ראיתי הנבחרות עלו נגד ארה"ב עם אמונה ובאמת ניסו לנצח כל עוד היה משחק, והאמריקאים מציגים נשק שאף נבחרת לא יכולה להתמודד איתו עם דיוויס ופאריד בתור הגבוהים. בכל התקפת מעבר אתה רואה אותם חותכים את המגרש והגארדים של הקבוצה היריבה עוד לא עברו את החצי. לאף נבחרת אין מספיק כלים במשחק עומד כדי לפצות על היתרון המטורף שיש לארה"ב במשחק מעבר

איציק 13 בספטמבר 2014

האליפות הזו היא תעודת ענייות לכדורסל. ולא שאין כדורסל טוב, ויש ויש הרבה. הבעייה מתחילה במשחקים מול ארה"ב. ההפרשים הם פחות ביכולת כמו הבדלים מנטאליים. הכבוצות הבאות למשחק מול ארה"ב באות לא להיות מובסים במקום לנסות להתמודד שוים מול שוים ומה שיהייה יהייה. הם לא מסתכלים להם בעיינים בלי לפחד. זיכרו את נבחרת יוון או סופי, את הנבחרות של ליטא, ספרד ויגוסלביה. זה לא משנה אם ניצחו או הפסידו, אבל הם לא ספרו את האמריקאים, הם שיגעו אותם. כאשר שוב יקומו נבחרות כאלו, אולי נראה תוצאות שקולות. כישרון יש למספר נבחרות, ביצים זה מצרך מבוקש. אולי תאודוסיץ', שאין לא אלוהים, אבל גם אין לו קבלות במאני טיים, יראה שאפשר גם אחרת.

גיל 13 בספטמבר 2014

זו נבחרת ב' של ארה"ב וככזו היא מעוררת סימפטיה. צריך להגביל את גיל השחקנים בנבחרת לעד 25 כדי שתהיה מראית עין של תחרות.

חוץ מזה, אם הכדורסל הביא אותך לכתוב למה לא הספרס באליפות שלהם?

זאב אברהמי 13 בספטמבר 2014

היה לי הרבה מה להגיד, אבל הספרס זכו באליפות באמצע עונת החומוס

גיל 13 בספטמבר 2014

עונת החומוס זה לא כל השנה?

זאב אברהמי 13 בספטמבר 2014

מאי לאוגוסט אי אפשר לעשות כלום חוץ מלמקסס

דורפן 13 בספטמבר 2014

אני הייתי אצלו ביולי. לא עשה כלום חוץ מלערבב

זאב אברהמי 13 בספטמבר 2014

היה לי הרבה מה להגיד אבל הם לקחו אליפות באמצע עונת החומוס

dorigil 13 בספטמבר 2014

אם כבר עלה הנושא, איפה המסעדה שלך נמצאת? הייתי בברלין לא מזמן עם דודא למסבחה וחשבתי עליך ועל הסיפורים היפים שלך.

אלון 13 בספטמבר 2014

התגעגענו. אפשר קצת מחמאות למאמן הלאומי.

זאב אברהמי 13 בספטמבר 2014

לאט לאט

אלון 13 בספטמבר 2014

צודק,פוסט כזה לא היה עובר לפני כמה שנים.

אלעד 13 בספטמבר 2014

ברוכים השבים.
האמריקאים מנצחים בעיקר בזכות העומק. משתעשעים 2 רבעים ואז נותנים קווץ' כשהיריבה מתחילה להתעייף. אמור להספיק נגד סרביה. הסיכוי היחיד מולם זה לא להתפתות לקצב משחק גבוה ולהגיע צמוד לרבע הרביעי. ואז כל הלחץ עליהם.

אלעד אחד 13 בספטמבר 2014

ברוך שובך.

סימנטוב 13 בספטמבר 2014

Welcome back

שלו 14 בספטמבר 2014

זאב,
באמת התגעגענו.

ori 14 בספטמבר 2014

התגעגענו..

נירדו 14 בספטמבר 2014

הקאמבק של העונה. התגעגענו זאב

אסף .ג. 14 בספטמבר 2014

אני רק הערה קטנה,איפה מתיישב מר הארדן במשוואה הזו על אינדוודואליזם בנבחרת האמריקאית??? (חייב מקום לפרוק את תסכולי על האיש חסר המצפון שמשחק רק על חצי אחד של המגרש)

איציק 14 בספטמבר 2014

למה אתה חושב שהארדן לא משקיע בהתקפה???

נדב 14 בספטמבר 2014

התגעגנו אברהמי
אבל כרגע יש ספורט הרבה יותר חשוב שדורש את תשומת ליבך

Comments closed