קיץ של אגדות ושקרים אמריקאיים

In כללי

התחושה הזאת, שזכינו לחיות בעידן של אגדות ספורטיביות, קיבל משנה תוקף בסוף השבוע. פדרר פה, טייגר שם, לאנס ארמסטרונג כבר מקום שלישי.

שמונים אלף איש באים לראות את ההצגה של רונאלדו (אבל אף אחד לא שואל מי הולך לשמור על מסי וצ'אבי).

קיץ חם במיוחד באנ.בי.איי. היריבות בין בוסטון ללייקרס מתחדדת (אבל הלייקרס צריכים לעבור את סאן אנטוניו המתעוררת). בקליבלנד עדיין ישנים.

וסטיב מקנייר נרצח מכמה יריות בראש.

###

הפרטים על הרצח של מקנייר עדיין לא ברורים. יכול להיות רצח והתאבדות, יכול להיות שרצח כפול. אבל הפרטים פחות מעניינים פה מאשר דמות הנרצח. מקנייר היה שחקן גדול שתרם לא מעט לכך שעמדת הקוורטרבק באנ.אפ.אל התחילה להיות מאוישת גם על ידי שחקנים שחורים. הוא היה אינטליגנט, מודע לעצמו ולחברה (הוא בחר לשחק בקולג' קטן מהליגה השניה של המכללות על פני הצעות מקולג'ים גדולים, בגלל שאלקורן סטייט היתה אוניברסיטה שחורה), כמעט ולא הסתבך מחוץ למגרש והיה מעורב במיזמים פילנטרופים.

העובדה שמקנייר הכניס את עצמו למצב שנגמר בטרגדיה כזו, מזכיר לי את התגובה שלי לפרשת האונס של קובי ברייאנט. אם ברייאנט שחונך בבית די עשיר ולמד בתיכון מסויים, לא יודע את ההבדלים בין מה מותר ומה אסור, מה אני אמור לצפות מילד שגדל בגטו בלי הורים?

שוב, הפרטים עדיין לא מלאים ולא ברור איך מקנייר גמר איך שגמר, אבל הוא תזכורת: בימים שסרינה וויליאמס שולטת בספורט הלבן וטייגר שובר שיאים של ספורט ללבנים (וגם בימי המוות של מייקל ג'קסון) אסור לשכוח שתעשיות הבידור והספורט באמריקה הם אסונות לא קטנים לקהילה השחורה. שפסיק קטן מאוד מהשחורים באמריקה יהיו ספורטאים מקצוענים או אמנים מחוננים, אבל שאחוז גבוה מהם חושב שהוא יהיה שחקן כדורסל או דנזל וושינגטון ועל הדרך הם שוכחים לגמור תיכון או אוניברסיטה.

ספורט או מקצועות הבידור יכולים להיות תוצאה של כשרון נרכש, אבל דרושה גם מידה של כשרון מולד ומשאבים. טייגר וודס, סרינה וויליאמס ומייקל ג'ורדן הם ספורטאים שחורים גדולים, פורצי דרך, אבל הם לא מודל לחיקוי. המודל לחיקוי האמיתי צריכה להיות משפחה שחורה במעמד הביניים, אבל אותם אף אחד לא מראה בטלוויזיה.

4 Comments

תומאס 6 ביולי 2009

תזכורת: קוסבי, הנסיך המדליק מבל-אייר.

גיל 7 ביולי 2009

לגבי מקנייר (וגם בריאנט), הרב הפעמים נדמה לנו שאנחנו יודעים הכל לגבי הכוכבים ממה שאנחנו שומעים ורואים בטלביזיה אבל למעשה המציאות קצת אחרת. מדברים על זה שהיו לו כל מיני בעיות, כולל בעיות שתייה ויהיה מעניין ללמוד מה היו נסיבות הרצח.

רמי 7 ביולי 2009

דווקא כן הראו בטלוויזיה – פעם . . .
מה- Jeffersons של שנות השבעים, ועד משפחת קוסבי שנות התשעים והנסיך המדליק מבל אייר – סדרות שאפילו זכו להצלחה רבה.
אני פחות מעורה במה קורה היום, אבל מאוד יתכן שיש להן מקבילות שאנחנו בארץ פשוט לא מכירים.

לגבי מקנייר, איש הברזל, זו אבידה גדולה – גם כי זה אומר שהמועדון לא יספיק לתקן את העוול שנעשה לו. ואני אומר את זה כאוהד טנסי משנות התשעים המוקדמות.

zeevny 7 ביולי 2009

תומאס ורמי: ראשית מדובר בתוכניות ישנות ולפני הגל שבו כוכבי בידור וספורטאים הפכו למודלים לחיקוי, אבל הטענה שלי היא בכלל אחרת: המודלים לחיקוי צריכות להיות סתם משפחות עם שני הורים אקדמאים שצלחו למעמד הביניים. לצערי, אין הרבה כאלו באמריקה (באופן יחסי)

Comments closed